 פעם אחת היו שתי חברות טובות. קרה מקרה ואחת מהן אמרה לחברתה משהו שפגע בה נורא. היא הצטערה מאד על מה שאמרה, והייתה מוכנה לעשות הכול בכדי לקחת את המילים בחזרה.  אבל המילים כבר נאמרו, חברתה נפגעה מאד, ולא רצתה לדבר אתה עוד. מעשיה,,,,,,,,,, בצר לה פנתה לאישה זקנה אחת, החכמה של הכפר, ושאלה בעצתה. הקשיבה האישה הזקנה לסיפור, והחליטה לבחון עד כמה רצינית וכנה האישה הזו בכוונתה לקבל את סליחת חברתה ועד כמה היא מוכנה להתאמץ בשביל לתקן את אשר עשתה. היא הסבירה לאישה שלפעמים, כדי להחזיר דברים לקדמותם, צריך לעשות מאמצים כבירים. "מה את מוכנה לעשות כדי לזכות מחדש בחברתך?" שאלה אותה הזקנה. "כל דבר!! רק תגידי לי ואעשהו!" ענתה האישה. ראתה הזקנה כי היא אכן כואבת ומצטערת, והחליטה לעזור לה בדרך של לימוד. "ישנם שני דברים שצריכים להיעשות על מנת לתקן את המעוות" אמרה לה הזקנה. "שני הדברים קשים מאד לביצוע, אני מזהירה אותך מראש.." האישה שהייתה נחושה בדעתה, אמרה לה: "אני מוכנה לכל. רק תגידי מה צריך לעשות". "הלילה", אמרה הזקנה, "קחי את כרית הנוצות הגדולה והטובה ביותר שיש לך בבית. עשי בה חור קטן, ואז – עוד לפני עלות השחר, שימי נוצה אחת על מפתן כל דלת של כל בית בכפר.  כשתסיימי, חזרי אלי. אם תשלימי משימה זו כראוי, אומר לך מה הדבר השני שעלייך לבצע". האישה רצה מהר לביתה, בחרה את הכרית הכי טובה שהייתה לה, ועל אף שהייתה חביבה עליה מאד ועלתה כסף רב, פתחה בה חור ואצה לדרכה להניח נוצה על סף כל דלת בכפר.  הלילה היה קר וחשוך, אצבעותיה קפאו כשעברה מדלת אל דלת, לא פוסחת על אף אחת. הרוח הייתה כל כך חדה וקרה, עיניה דמעו ואפה נזל, אבל היא לא חדלה ממשימתה ורק שמחה שיש משהו שהיא יכולה לעשות כדי לכפר על המילים הנוראות שהוציאה מפיה. אם רק נחזור להיות חברות טובות כפי שהיינו, זה שווה כל מאמץ, חשבה לעצמה. קצת לפני עלות השחר, הניחה את הנוצה האחרונה על דלת הבית האחרון בכפר. משם מיהרה לבית הזקנה, עייפה וסחוטה אך מאושרת. "הנה, הכרית שלי ריקה! " הראתה לזקנה את הציפה הריקה, "חילקתי את הנוצות לכל בית בכפר..". הסתכלה עליה הזקנה החכמה בכובד ראש ואמרה לה: "יפה. ועכשיו, השלב השני: לכי ואספי חזרה את כל הנוצות, והכניסי אותן שוב לציפת הכרית. כשתעשי זאת – הכול יחזור להיות כשהיה".  האישה הצעירה הייתה המומה. "את יודעת שאי אפשר לעשות את זה!!" קראה לעבר הזקנה, "הרוח העיפה כל נוצה מיד כשהנחתי אותה על פתח הבית. את לא אמרת שאצטרך גם לאסוף אותן חזרה!! אם זו המשימה השנייה שרצית להטיל עלי – אין סיכוי!!    |
תגובות (52)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
משם מיהרה לבית הזקנה, עייפה וסחוטה אך מאושרת. "הנה, הכרית שלי ריקה! " הראתה לזקנה את הציפה הריקה, "חילקתי את הנוצות לכל בית בכפר..".
אהבתי את הפוסט, במיוחד את הקטע הזה
:) טל פריץ *
שלום חברה חדשה.
אהבתי את הסיפור ואת המסר...
תודה
מילים אכן יכולות לפגוע ולהרוס קשר טוב שהיה, אך היכולת הגדולה ביותר היא לדעת גם ללמוד לסלוח ולמחול.
ברגע שלצד השני אין את היכולת או הרצון לסלוח לשני, אז לדעתי אותו אחד לא שווה כלום וטוב שהקשר יתפורר.
סיפור חכם מאד
יש לו שני פירושים בעיני
1. והמובן- את הנעשה אין להשיב
2. מילים עפות ברוח...נעלמות...נשכחות
ולדעת לסלוח זה מה שחשוב
מילים שנאמרו אין אפשרות להחזיר...
סיגל
באמת חבל אני לא בטוחה שיכלה לאסוף הכל
אבל לפחות לנסות העיקר הכוונה תודה יעלי
על ביקורך אהבתי את תגובתך:)
מסכימה איתך איש נפלא וקסום
בנאדם עם נשמה ענקית תודה על ביקורך
על התגובה הנפלאה ובעיקר שאתה כאן
להקשיב לכולם ולשתף תודה:)
טינה זה רעל בגופנו שצריך להוקיע
ולדעת לחיות עם הסליחה
שאתה בוהה בשקיעה נגמרות לך המילים תודה על הכיכוב והביקור :)
תודה לך מקסימה על הביקור והתגובה:)
ברוך בואך מזמן לא ביקרת
תודה על הביקור הכיכוב והתגובה הנפלאה
וזה בדיוק כך החיים והמוות ביד הלשון
אנחנו צריכים להיות סלחנים
ואז הבריות יהיו סלחנים עמנו:)
ברוך בואך נשמה טובה האמת שגם אני חושבת כמוך
המסר ברור לכולנו צריך לדעת לחשוב לפני כל מילה
שלא תפגע באדם אחר:)
סוף מעשה במחשבה תחילה לא סתם הומצא המשפט הנפלא הזה
תודה שהגעת לבקר והגבת מקסים שכמותך
בדיוק ככה דובי וחבל שכך
צריך לדעת למחול
לטעות זה אנושי למחול זו מעלה אלוהית
יוצר מוכשר וצלם בחסד עליון אוהבת
לבקר אצלך ולקרוא את מילותייך
המתנגנות תודה שאתה כאן לשתף
מכשרונך העצום :)
פורסת תשטיח האדום
אתה מזמן לא היית כאן
היה לי כייף לפגוש בך במסיבה של בלרינה
שמחה שבאת לבקר:)
ציפילה אשה משכמך ומעלה
איזה כייף לבקר אצלך
את כותבת מוכשרת
אני נהננת מכתיבתך הזורמת
תודה שאת כאן לשתף:)
ותודה על ביקורך ותגובך מקסימה
היי חגיתי המדהימה
קראתי את הפוסט שלך
וקראתי עוד כמה פוסטים ומדהים
שכולם עוסקים בכוחה של מילה
כנראה שהאווירה נותנת לנו לפשפש
במעשיינו ולדעת לשקול כל מילה
תודה על ביקורך מתוקה:)
:))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))אין אין עליך
כבר אמרתי שאני אוהבת אותך כי אם לא אין לי
בעיה לצעוק את זה קבל עם ועדה:)
דקי תותחית על שלי איזה תגובה מטורפת
עליך בובלה שלי
:)))))))))))))))))))))))))))))עדיין לא קראת והחלטת על נושא הסיפור
מחכה לשובך:)
תודה ווילד על התגובה היפה באמת נכון
קשה מאוד להחזיר את המצב לקודמתו
יפה אמרת אלי תודה על הביקור איש מקסים והתגובה המקסימה:)גגו התגעגעתי איזה כייף היה לקרוא את הפוסט על הבן שלך שתהיו בריאים
ריגשת אותי מאוד תודה שאתה כאן להצחיק לרגש להקשיב תודה
תודה על ביקורך יקירה :)
אין מצב לך נגמרו המילים ???????????
נראה לי שאפילו אתה אספת אותי לא????????
תודה אבא שלי היקר:)
משה המקסים אוהבת לקרוא את הדברים שאתה כותב ולכן גם התגובות בהתאם:)
תודה על הביקור התגובה המחמיאה והכיכוב ובעיקר הכי כייף לקבל ממך חיבוק תודה שאתה כאן
איש יקר:)
תודה לך איש יקר שבאת לבקר
ימיתוש פוסט מאוד יפה
הגדולה היא ליסלוח ולימחול
למרות שזה קשה לפעמים
זה עדיף מעל טינה שרק עושה רע
אדי
*
סליחה זה אלוהי
כתבת נפלא יקירתתי
שבוע טוב וכוכב גדול לך.
סיפור מקסים!
אכן, כמו שכתבה איריס,
החיים והמוות ביד הלשון.
תמיד צריך לבקש סליחה
ומי שלא יודע לסלוח,
לא ראוי לחברים.
שלושה דברים בחיים אי אפשר להחזיר(אולי יותר)
חץ שנורה
יום שעבר
ומילה שנאמרה
לפעמים אין דרך חזרה לא?
אז להשתמש בפה בחוכמה....
אחלה שבוע ימיתוש
כן מה שיוצא מהפה .. אין לנו שליטה עליו
או על הדרך שבה הדברים מתגלגלים הלאה ... ציפ
אכן מילים קשה לקחת חזרה...
מכירה את הסיפור ומוסר ההשכל
וכתבתי פוסט על כוחן של מילים
מה שיכול לסייע זה הסליחה
ולהבא לשקול ולא לפעול מאימפולס
חיבוק יקירה
למה להשאיר את הקוראים במתח!!!!!!
אז היא הצליחה לאסוף את הנוצות אחר כך או לא..
למה להרוס כרית בשביל סיפור.. לא חבל!!!
נדפקה הבחורה..
גם תישן בלי כרית..
גם איבדה חברה..
וגם חטפה שפעת מלהסתובב כל הלילה לחלק נוצות..
אוהפ'ת אותך כ-פרע
קל כנוצה...?...:-)למרוט נוצות קל...לגדל אותן קשה....:-)אחזור לקרוא...:-)
קל מאוד להכריז שברנו את הכלים
קשה מאוד להדביק את השברים.
וויילד
הכעס זמני. הסליחה נצחית.
יש אומרים שמילה כואבת יותר מפצע
פצע מגליד מילה נשארת לעולם
החיים והמוות בידי הלשון ....ולמרות שעדיף לסלוח ולשכוח
כנראה ישנם מצבים שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה .
מה שנקרא "אין לא יכול יש לא רוצה".
אני לא בטוחה שהיא לא יכולה היית לAסוף את כל הנוצות חזרה.
אבל אני בטוחה שהיא לא ניסתה.
חבל.
*
שבת ברוכה
אבל עם *
תודה
שבת ברוכה
גם אני חושבת כמוך
צריכים לדעת למחול ולסלוח.
לסליחה יש המון כוח בעיניי.