עוולות ומעברים
ריכוז סיפורי עוולות ומעברים בפינה מדודה כהגנה מפני מצומצמים מדוכאים
פוסטים אחרונים
- נצחתי את חוסר תום הלב (אוביקטיבי) של המדינה במחוזי, תערער בעליון 28/2/14
- תחזרו חברי כנסת ותעבדו על חקר הסתרת השקעות נספי השואה בארץ 27/1/14
- אלי מחסה אהבתי 11/9/13
- שלום שובי, הפעם מאבו גוש 6/9/13
- הבנק של נספי השואה ושכמותו חוטאים באשראי לטייקונים 19/4/13
- יעל אנדורן מנכלית משרד האוצר - כך הערכתי 7/4/13
ארכיון
וידוי
בתא הוידוי מולכם, "איש האלהים" .. בעיני, כל החברים שסבלו מאד מהפוסטים שלי לקראת המלחמה בזמנה ולאחריה, ממש כפסיכולוג המאמין שבדיבור ובשפה יש את התודעה שלפניה, לא רק מודעה, אלא צפון לנשמה פנימה, במהות ה"סוד". ובאתי לנסות ולדבר חופשי, כך שחברי הסובלים כאן מכתבי, אולי ישלימו עימי, יבנו בירור דעתני ממשי את הלחצים והמצוקות המלווים את כתיבתי, או אם ברצונם לכנות את אלו כעמדות פוליטיות או דיעות ערכיות, יואילו גם להתמודד עם טענתי שכל מה שנתפש פה כעמדה פוליטית, או עמדה אידיאית, אינו אלא ביטוי למצוקה רגשית במצב צבירה נוזלי, בקונפליקט הקלאסי עם השכל/היגיון שבמצב צבירה מוצק. זו הערכתי לגבי המתרחש אצל כל אחד ואחד מאתנו. זה המצב גם בתהליכי המדיניות שלנו לצערי. מבחינה רגשית מצבי נזיל, אני פוחד מהפלסטינים ומכל מה שמוצג מצידם, כמו כל אחד, ותגובתי הרגשית הנזילה לפחד זה, היא להנמיך את כעסם וחרון אפם, על ידי השקעה ביכולותיהם לחיות עם האחר מהם, איתי. לא יכולתי לבחור בדרך אחרת, של הבעת זעם אלים כנגדם, בכדי להרגיע את חרון אפי ופחדי, כי אינני בנוי באופן אישי כך. כל מי שיגש אלי להשיג דבר כלשהוא באלימות, יזכה לתגובה בלתי אלימה מצידי, גישה שכלתנית לגישור והבנה, כגישת חיים של התגוננות או סגנון התקפה שכלתני כהתגוננות. אלימות בעיני נשענת על כוח פיזי. כוח פיזי בעיני הוא כוח מטומטם. כוח מכני. טכני. הוא מתאים לסוג אחר של חיים, הסוג החייתי הפרימיטיבי. אלו אינם חיי ואינני חושב לרגע שאלו חיי החברים שלי כאן. אז לא טעיתי בכתובת, אליה שולח אני את הפוסטים שלי... כל המאמין שבאלימות משיג האדם את הצדק, או את הערכים המקודשים לחיים, איננו "איש האלהים" המתאים לוידוי שלי כאן וכעת ובכלל. .. ובאשר לסכסוך הישראלי פלסטיני: אינני מהמתפלפלים המסתבכים בחזרה בלתי נילאית לכל מה שהיה בעבר ביחסי שתי הישויות הללו. ברור לי כאיש ניהול מעשי ורוחני כאחד, ששתי הישויות מעונינות בחיים של דו קיום. רק אינטרסים צרים, בכל ישות בתוכה, מעלימים אותה מרוב חבריה, ובכך היא מועלת ברצון רוב מרכיביה, בגבור מיעוט האינטרסים הכוחניים האלימים הפנימיים שבקירבה. אינטרסים שאינם יודעים שובע. כך אצלם ברגע הנתון הזה, גוברים האינטרסים הפנימיים האלימים בחמאס, בדמות האינטרסים של ההיררכיה הדתית של המסגדים והדת בעיקר. אצלנו לעומת זאת, גוברים האינטרסים האלימים הפנימיים (חלקם פליליים) במפלגות הימין ובביורוקרטיה של מקבלי ההחלטות במדיה התקשורתית (העתונאים הצבאיים והמדיניים והעורכים של המדיה), במערכת הבטחון ואולי אף במערכת הכלכלית חברתית (תעשיות/שירותי המלחמה מול תעשיות/שירותי השלום). אם אדרש להוכיח את הדברים, כמובן שאכשל, כי תמיד מנגד ישנן הוכחות לכאן ןלכאן לפי ה"פוזיציה" האינטרסנטית של הטוען ופרנסתו. .. ויסלח לי האלהים שאני בטוח שהכל, אבל הכל, אינטרסים של כסף וכוח!!! .. ואלו האינטרסים שלי: שתקציב הבטחון יומר לתקציב לשירותים חברתיים מהם אני מתפרנס, כאב לבנות אני משוכנע שהן גם לא תתפרנסנה מבטחון, גם נכדי וניני כנראה לא יתפרנסו מבטחון, כאוהב נשים, אני יודע שהן לא תתפרנסנה מבטחון, כל חברי לא מתפרנסים או יתפרנסו מבטחון, אז מדוע שאצודד במלחמות ושיווקן לציבור, כשכל אנשי הבטחון מתחרים על עוגת התקציב והכוח?? .. תודה לאל שהצלחתי, אובמה, איש תעשיות/שירותי שלום נבחר, ולא מקיין איש תעשיות/שירותי המלחמה ..
וכולכם "איש האלהים" מבחינתי ואשמח להמשיך בוידוי על בסיס קבוע.
|
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
*
חביבוש יקרה,
כמה קנאה לי שיש לך יכולת
לראות "מלחמה נחוצה"
לב אשה
אם
---------{@
לא רוניאלי, לא.
אינני מסובב דברים. עיני טחו מרוב חול
שזרו פוליטיקאים 40 שנים, לפי דרכם,
בנוכחותי ביניהם.
וומקנא בך, שאת יכולה להיות עומדת כמו שה תמים, המחכה שמיליארד מוסלמים ינהגו בנו יפה.
זה כל כך אבסטרקטי, שאינני רואה את דרכך,
אומנותך.
מה לעשות?
שוין
ניומן יקר,
אני לא מזלזלת חלילה בניסיונך העשיר ,
ולא ברגשותייך.
גם לא בתובנות שלך.
אני לא בטוחה שאנחנו מאד שונים.
גם לא בטוחה שהפכים.
גם לא בטוחה שאתה משקיף מלמעלה על תובנותיי.
אני מסכימה שלא ממשלות הימין ולא השמאל
הביאו בשורה או שינוי משמעותי.
שינוי משמעותי יהיה בעיני,
כאשר יחול שינוי משמעותי בתוך העולם התרבותי,
רוחני, ופוליטי בתוך החברה המוסלמית הפונדמנטליסטית.
נו שוין רוניאלי,
את עם תובנותיך ואני עם תובנותי
היפוכים יצאנו מאותה שואה
בחיבור שבין רגש והיגיון
באיזון ביניהם.
ההבדל הענק בינינו נובע מבתי הספר שלנו,
חוויותינו לדבריך,
אני מהיכן שאני ואת מהיכן שאת.
עברתי מתוך קבלת החלטות, 40 שנות שלטונות ימין ושמאל,
קודש לא מצאתי,
רק בעיניים חול, חול ועוד חול
ובאלו משקיף כנראה
על תובנתך
לאן יקירתי:
האמיני לי,
תרשמי למרכז הליכוד,
תעשי פרצוף של "כסאחיסטית",
תתהדרי בחיילים שאין לך,
תהיי "שרוד",
והא לך,
מדינה חברתית נפלאה,
של ג'ובים,
ואת העובדת הסוציאלית מספר אחת במחוזותיך...
ומה הלאה??
ברור שאת מזדהה עימי, אך כך לא מגיעים לליכוד/לימין,
ולמימוש
שלמה חברי
אהבתי את הוידוי ועל זה תודה.
מודה, לא התאים לי ערבוב הפולטיקה עם המלחמה.
ובמיוחד כשתושבי הדרום מופגזים ושוהים במקלטים וחיילנו נלחמים.
ולמקבלי ההחלטות תודה כי המלחמה היתה נחוצה.
חביבוש
שלום שלמה
כתבת מרגש ומהלב
תודה על השיתוף.אף כי אינני מסכימה עם חלק מדבריך,
אני בהחלט מכבדת אותם.
ומעניקה לך כוכב על כתיבתך הרהוטה והמרתקת.
לצערנו הפרטנר שלנו מבין רק כוח,
וכשאנו מתרככים הם רואים בזה חולשה.
הם חסרי רחמים ,עובדה הם מסוגלים לרצוח נשים וילדים,
לפוצץ אוטובוסים,ולרקוד על הדם.
לכן אני בשנים האחרונות נוטה מעט ימינה,
למרות שכל השנים השתייכתי למחנה השלום,
ולתנועת העבודה,
אחרי אוסלו הייתי מלאת תקווה,
אבל אז האנתיפדות והאוטובוסים המפוצצים והמסעדות
הההרוסות ממחבל מפגע, איבדתי את האופטימיות,
ואני דבקה בפתגם,"הבא להורגך השקם להורגו".
אני כמהה לשלום אך הצד שכנגד לא רוצה אותנו כאן,
הלוואי ונדע ימים טובים.
שרה
לרותי:
איזו תובנה נפלאה חדשה הבאת לי מסין הרחוקה
מתרבות מרתקת.
תודה להסכמתך עם רגשותי.
על ההיגיון, נדבר מחוץ למצב מלחמה.
תודה
לרוניאלי:
יש לי 4 ניצולי שואה במשפחה
והצלתם נבעה ממבנה רגשי ממש זהה לזה שלי .
את נספי השואה ממשפחתי, אי אפשר לשאול למבנה הרגשי שלהם.
דודה אחת שלי היתה גיבורה, ירתה בנאצי ומתה.
קשה לי להמשיך עם גישת הפאראנויה מאסון השואה, והשאלה של תשובות רגשיות
משאלות רגשיות לחלוטין אחרות.
את תשארי כנראה זמן רב על תקן ה"אלהים" שלי, החוקר ושואל את רגשותי.
תשובות שכליות אשאיר תמיד לאלו שיודעים הכל.
כשזה במצב תיאורטי או אינטרסנטי.
תודה יקרה!
..
לליאורה אהובה
בהצלחה כזו מלב אל לב
במו ידי? במו כתיבתי?
עילאי
..
ליוסי יקירי,
אין שמץ פולטיקה בכתיבתי,
הכל רגש כי ברגשות עסקינן!
התיוג זו בעיית המתייג בד'כ!
כך ימין נכנע ומתקפל, כך שמאל כובש ומתנחל!!
..
ציפי. אשה. אלהים בפרטים הקטנים. זכה וטהורה.
דברים היוצאים מן הלב- נכנסים אל הלב
הצלחת לפתוח את ליבי....
מסכימה איתך לחלוטין!!! וכל מילה נוספת מיותרת
מאוד מאוד התחברתי (אבל זה היה מפתיע לו לא הייתי מתחברת, נכון?)
אני מסכימה שיש הרבה פחד בכל הסיפור הזה.
אגב, האם אתה מכיר את הסיפור על המים? סופר יפני כתב על זה ספר. הוא לקח מים וחילק אותם לשתי קבוצות. נהג לדבר אל חלק מהמים במילות אהבה וחמלה, ואל חלק מהמים בתוקפנות ואלימות. אחר כך הוא הקפיא את המים.
הגבישים של שני סוגי המים נוצרו אחרת. היו שונים בתכלית אלה מאלה.
עכשיו - תחשוב על זה ש - 70% מגופנו הם מים....
*
נו באמת! מה זאת הפשטנות הזו של ראיה צרה וחסרת ניואנסים?
היית אומר סיסמא זו לחייל פרטיזן שנלחם בצורר הנאצי?
באמת מטומטם... במקום ללכת כצאן לטבח, כפי שהאלוהים הטוב רצה...
הוא העז להפעיל כח פיזי מטומטם.... ראוי היה לו להיות נאור ואוהב אדם,
להסתכל טוב טוב לנאצי בעיניים, לחמול עליו, ולמות מות קדושים....
גם אנחנו היינו צריכים להמשיך לשבת בשקט, ולא להפעיל שום כח נגד
הטילים ששוגרו אלינו יום יום מכוון עזה... אם היינו שולחים להם אור ואהבה
במקום לצאת למלחמה, חמאס בטוח היו מתעטפים באנרגיה הטובה והאלוהית
הזו, והיו יוצאים אלינו עם פרחים שירים ופרפרים....אכן קדושה היא רוח האדם,
ואלימות אינה בטבע האנושי.... מספיק ללמוד מההסטוריה, בני האדם תמיד
היו מותרים מן הבהמה ביכולתם הבלתי נדלית לרסן כל רגש מלבד האהבה....
אה, רגע, סליחה, בעצם אנחנו בכדור הארץ... שכחתי! חשבתי לרגע, שאנחנו מדברים
על המימד המקביל, העולם המושלם והיפה , שם אין מטומטמים ...
גם לך נשמה הכל טוב
גם אני חולמת על עולם יפה יותר, שאין בו אלימות.
יחד עם זאת העולם הזה הוא עולם הקטבים...
השלם על כל חלקיו.
אלימות קיימת בכל אחד מאיתנו, גם אם היא מודחקת.
יש גם אלימות רבה בתוך השמאל.... תתפלא.
אני לא מצדדת בפתרונות צבאיים בכל מצב.
תמיד עדיפה הדרך של השלום וההדברות.
ובכל זאת, יש מצבים בחיים, שהחוקים של העולם הזה,
אכזריים.
המקרה הקיצוני ביותר שאני יכולה להעלות על הדעת, הוא השואה.
שם ברואי האלוהים, למדו ולימדו את האנושות על בחירה,
ועל מצבים בהם אי אפשר להאמין ברוח האדם, ורצוי להאמין
שמלחמה לפעמים, גם עם החרב, מאפשרת חיים,
וכל אלו שהאמינו ברוח האדם, ומאנו להאמין שישנו כזה רוע,
נטבחו בכבשנים.
לעולם לא אבחר מראש בדרך האלימות, אך אם מישהו יתקיף אותי,
אגיב, ואם שלומם של ילדיי יהיה חלילה בסכנה, אעמוד איתן ואגן עליהם
בגופי וגם בנשק אם צריך!
הפלסטינאים אינם רוצים בשלום, ואין לך כאן עסק עם עם חפץ חיים וצמיחה ויצירה.
זה באמת לא עניין של צדק, כמו עניין של השרדות. זו דעתי בכל אופן.
כל מי שיגש אלי להשיג דבר כלשהוא באלימות,
יזכה לתגובה בלתי אלימה מצידי,
אהבתי את שתי השורות
שמסכמות את הכל......
ראשית פרגון על הוידוי
יחד עם זאת,
דעתנות אינה מחלה ולא זקוקה לשום תרופה
דעתנות מביאה לנאורות ולתקווה
ברם, אציג להלן את דעתו של חבר בקפה "מתחת לשיכון"
"...עניי עירך קודמים הינה מצוות צדקה
המונח צדקה אינו בא מתרומה אלא דווקא מצדק
צדק זהו מונח אומנם יחסי
כי הצדק שלך אינו הצדק שלי
ומוטב שהצדק ישלוט אך לצערי אין הדברים כך..
אני בעצמי שמאלני
אולם בניגוד לאלו המתהדרים בנוצות כאלו אני שמאלן אמיתי
וזוהי אינה מליצה..
המדינה הזו הוקמה כמדינה יהודית ועבור כל היהודים
זה הצדק שלי..
במדינת היהודים איני צריך לדכא אחרים אולם..
אחרים הינם פה אורחים וזוהי המילה היחידה
כפי שאני אהיה אורח בארה"ב עד אשר אהפוך לאזרח המדינה לכשאהיה לאזרח המדינה אקבל את כל הזכויות והחובות שלי באהבה..)
כבר טענתי כי המונח פלשתינאי (ערבי) ישראלי הוא מונח מגוחך עד לקרוטסקיות זוהי קריקטורה לשמה..
כבר אמרתי תאר לך ששם המדינה לא היתה ישראל אלא ציון אז הלז היה פלשתינאי-ציוני
זה בדיוק אותו דבר כמו פלשתינאי-ישראלי..
כל עוד הם כאן, הם בחסד ולא בזכות (ושלא ימכרו לי כל לוקש אחר כי איני קונה) הם יקבלו זכויות בהתאם לתרומתם (ולא כמו היום )
לפיכך הגדרה עצמית של כל תושבי האזור הכרחית אי אפשר להיות אמריקאי-צרפתי ולא גבוה-נמוך בו זמנית. אדם אומנם יכול לאחוז שני דרכונים ושני אזרחויות אך חייב במדינה אחת להתנהג כמו כללי ההתנהגות המקובלים..
אמת אף אני הייתי מעדיף להעביר את כל תקציבי הבטחון לחינוך לרווחה כמנגנון השוויה בין כלל אזרחי המדינה.. אולם לצערי אנחנו כל עוד ישנם פלשתינאים נחייה על חרבנו..
זה היעוד שלנו ולא משנה מה נעשה..
זאת הואיל ואף פלשתינאי שפוי לא יוכל לבטל לא את האמנה שלהם ולא את המאוויים שלהם כביכול שישנה מדינה פלשתינאית שנגזלה על ידי ישראל.. עד שתמחק ישראל תוכל לקום מדינה פלישתינאית על חורבותיה.. והדגש הוא על חורבותיה ולא לצידה...
ישנם ב"גולה" מיליונים של פלשתינאים אשר מתרבים עם הזמן שמחכים לכך..
בינתיים ככל שהזמן יעבור כך בשיטת הסלאמי הם חותכים חתיכה ועוד אחת..
היום זה השטחים כביכול כשטח כבוש מחר זה עכו (שכבר עומדת להיות "משוחררת" ע"י הערבים והפכה לעיר חצוי, רמלה בדרך ולוד בדרך, וכן נצרת עילית, כרמיאל, צפת ועוד היד נטויה)
השימוש הציני שעושים אנשים בדמוקרטיה ובזכויות רק עוזר לאוייבים (ובהם ישנם יותר אויבי המדינה מאשר אוהביה) לנתב את דרכם לקראת חורבנה הכללי של מדינת היהודים..
לפיכך, חלק נכבד מהעם היהודי החי בישראל, כועס מאד על התנהלות של אותו מיעוט
המשחק לידיו של האויבים
כל מה שנעשה עבורם זה יתפס אצלם כחובתנו וזה עוד יותר מכעיס ומדכא.."
לדעתי, הנאמר לעיל בשמו של "מתחת לשיכון" משקף הרבה מדוע כעסו אנשים וכו'
בשורות נפלאות
אתה בראש ובראשונה איש עם לב .
גזרתי על עצמי כי הנושא היחיד אליו לא אכנס לדיון ולפולמוס , כאן ב"קפה" , הוא הפוליטיקה . לא משום שאין בו עמדה ודעה אלא משום מקומי והסיכוי כי מישהו מאלו אותם אני מלמד ולאלו אשר להם אני מראה כיצד לחשוב ( גם בהגיון וגם על לב וחמלה ) - לא יבין ...
אשמח להבהיר על כוס קפה לא וירטואלי
מה נסגר איתך? אתה מעליב גם את כל מי שקרא אותך, למרות הסבל. מי שלא מסכים איתך הוא "איש האלוהים". ?
תיכנס אצלי וקרא את הפוסט שלי על "מלחמה, עקרונות וומרק אפונה" ואנשים "צודקים" וכבר אמר יהודה עמיחי
"מן המקום שבו אנו צודקים,
לא יצמחו לעולם
פרחים באביב.
המקום שבו אנו צודקים,
הוא רמוס וקשה
כמו חצר.
אבל ספקות ואהבות עושים
את העולם לתחוח
כמו חפרפרת, כמו חריש.
ולחישה תשמע במקום
שבו היה הבית
אשר נחרב.
ואני כולי תקווה, שבעזה וגם אצלנו, יצמחו פרחים באביב. אם כי אני חוששת מאד שעוד אביבים רבים יחלפו בטרם.
ביקשת תגובה - קיבלת.
כח פיזי
אלימות גוררת אלימות בלבד
מאלימות לא תבוא הישועה
וכן אנו חיים במידה הבנויה על אינטרסים
הן בימין והן בשמאל הפשע חוגג
כל אחד לכיסו הפרטי דואג
ומי אנו פשוטי העם?
מי סופר אותנו בכלל?
פעם בארבע שנים מתייחסים לקיומינו ,
כזבובים אשר בוחרים מנהיג
מוכרים לנו לוקשים
ואנו בולעים
אז למה אנשים טובים לא רצים לכנסת ולשלטון?
כי בכדי לעשות זאת צריך כסף וממון
ואנשים ישרים הם אלו שאוכלים אותה בשרטון
לא אכנס לדעתי הפוליטית
אבל בהחלט הגיעו אינטרסים עד נפש............
כל-כך נכון
כל כך עצוב
וכל כך יפה זה כתוב
*
*
אני בת האלוהים
אוהבת חופש,צדק,חיים של שלום.
אני מאמינה שבמצבים מסוימים, כפי שאנו כאן חיים
בלתי נמנע הוא להשקיע בביטחון ולצאת למלחמות.
חקרתי,קראתי,הקשבתי, החלטתי...
כבר מזה שנים שאני עושה צעדים מדודים ובטוחים מהשמאל...ימינה.
כן
ילדת האלוהים אני.
אנחנו חיים עם שכנים שלהם אין אלוהים!!!
כן, אני בעד אחווה ואחדות...ומאמינה שלכל בן אנוש, ללא הבדל מין/דת/גזע/לאום
מגיע לחלום ולצעוד למימוש חלומו...לאסוף רגעים/ימים/חיים של אושר.
אך, אין בלבי ספק, שעלינו להכות באותם אלה שצועקים: איטבח אל יהוד...אלללה ואכבר...
המונעים חלומות מילדי , כמו גם מונעים מילדיהם לחלום.
ראיתי את התמונות של ילדי עזה חוזרים ללימודים. ילדים קטנים עם רצונות וחלומות ככל ילד, לבי נחמץ...אך באותו רגע חשבתי..נו...מה מלמדים אותם? בבית ובבית הספר? איטבח אל יהוד...אלללה ואכבר...
ולבי נחמץ...גם על שהם גוזלים..הם...הם...מנהיגיהם...גוזלים מילדיהם...עתיד, שיכול היה להיות בעל תרומה לעצמם ולסביבתם.
* על הוידוי ..על שאתה משתף אותי כחברה,גם אם איני מסכימה איתך.
ויסלח לי האלהים שאני בטוח שהכל, אבל הכל, אינטרסים של כסף וכוח!!!
..
ואלו האינטרסים שלי:
שתקציב הבטחון יומר לתקציב לשירותים חברתיים מהם אני מתפרנס,
כאב לבנות אני משוכנע שהן גם לא תתפרנסנה מבטחון,
גם נכדי וניני כנראה לא יתפרנסו מבטחון,
כאוהב נשים, אני יודע שהן לא תתפרנסנה מבטחון,
כל חברי לא מתפרנסים או יתפרנסו מבטחון,
איש האלהים,וידוי,מפלגות ימין ופלילים,,,
מה שאני רואה כאן זה איש שמאל אינטרסנט,שאופיו משליך על דעותיו הפוליטיות
גם אצלך הכל אינטרסים של כסף[אך ללא כוח]
איני יודע לגבי האלהים,אך אני לא סולח לך,בזכות אנשי הבטחון והכוח אתה חי פה במדינתנו,עם בנותיך נכדיך
וניניך
אתה בטוח
אתה יודע
אתה משוכנע
אם תאמץ לך מקצת מן הצניעות,אולי תספיק ללמוד ולדעת קצת יותר על החיים,,,
כוח פיזי בעיני הוא כוח מטומטם
כוח פיזי בעיני הוא כוח מטומטם
ותגובתי הרגשית הנזילה לפחד זה, היא להנמיך את כעסם וחרון אפם,
על ידי השקעה ביכולותיהם
רק אינטרסים צרים, בכל ישות בתוכה, מעלימים אותה מרוב חבריה,
ובכך היא מועלת ברצון רוב מרכיביה,
הבטחון יומר לתקציב לשירותים חברתיים מהם אני מתפרנס,
כאב לבנות אני משוכנע שהן גם לא תתפרנסנה מבטחון,
גם נכדי וניני כנראה לא יתפרנסו מבטחון,
כאוהב נשים, אני יודע שהן לא תתפרנסנה מבטחון,
כל חברי לא
עכשיו יש ביננו הסכמה מלאה