בתא הוידוי מולכם, "איש האלהים" .. בעיני, כל החברים שסבלו מאד מהפוסטים שלי לקראת המלחמה בזמנה ולאחריה, ממש כפסיכולוג המאמין שבדיבור ובשפה יש את התודעה שלפניה, לא רק מודעה, אלא צפון לנשמה פנימה, במהות ה"סוד". ובאתי לנסות ולדבר חופשי, כך שחברי הסובלים כאן מכתבי, אולי ישלימו עימי, יבנו בירור דעתני ממשי את הלחצים והמצוקות המלווים את כתיבתי, או אם ברצונם לכנות את אלו כעמדות פוליטיות או דיעות ערכיות, יואילו גם להתמודד עם טענתי שכל מה שנתפש פה כעמדה פוליטית, או עמדה אידיאית, אינו אלא ביטוי למצוקה רגשית במצב צבירה נוזלי, בקונפליקט הקלאסי עם השכל/היגיון שבמצב צבירה מוצק. זו הערכתי לגבי המתרחש אצל כל אחד ואחד מאתנו. זה המצב גם בתהליכי המדיניות שלנו לצערי. מבחינה רגשית מצבי נזיל, אני פוחד מהפלסטינים ומכל מה שמוצג מצידם, כמו כל אחד, ותגובתי הרגשית הנזילה לפחד זה, היא להנמיך את כעסם וחרון אפם, על ידי השקעה ביכולותיהם לחיות עם האחר מהם, איתי. לא יכולתי לבחור בדרך אחרת, של הבעת זעם אלים כנגדם, בכדי להרגיע את חרון אפי ופחדי, כי אינני בנוי באופן אישי כך. כל מי שיגש אלי להשיג דבר כלשהוא באלימות, יזכה לתגובה בלתי אלימה מצידי, גישה שכלתנית לגישור והבנה, כגישת חיים של התגוננות או סגנון התקפה שכלתני כהתגוננות. אלימות בעיני נשענת על כוח פיזי. כוח פיזי בעיני הוא כוח מטומטם. כוח מכני. טכני. הוא מתאים לסוג אחר של חיים, הסוג החייתי הפרימיטיבי. אלו אינם חיי ואינני חושב לרגע שאלו חיי החברים שלי כאן. אז לא טעיתי בכתובת, אליה שולח אני את הפוסטים שלי... כל המאמין שבאלימות משיג האדם את הצדק, או את הערכים המקודשים לחיים, איננו "איש האלהים" המתאים לוידוי שלי כאן וכעת ובכלל. .. ובאשר לסכסוך הישראלי פלסטיני: אינני מהמתפלפלים המסתבכים בחזרה בלתי נילאית לכל מה שהיה בעבר ביחסי שתי הישויות הללו. ברור לי כאיש ניהול מעשי ורוחני כאחד, ששתי הישויות מעונינות בחיים של דו קיום. רק אינטרסים צרים, בכל ישות בתוכה, מעלימים אותה מרוב חבריה, ובכך היא מועלת ברצון רוב מרכיביה, בגבור מיעוט האינטרסים הכוחניים האלימים הפנימיים שבקירבה. אינטרסים שאינם יודעים שובע. כך אצלם ברגע הנתון הזה, גוברים האינטרסים הפנימיים האלימים בחמאס, בדמות האינטרסים של ההיררכיה הדתית של המסגדים והדת בעיקר. אצלנו לעומת זאת, גוברים האינטרסים האלימים הפנימיים (חלקם פליליים) במפלגות הימין ובביורוקרטיה של מקבלי ההחלטות במדיה התקשורתית (העתונאים הצבאיים והמדיניים והעורכים של המדיה), במערכת הבטחון ואולי אף במערכת הכלכלית חברתית (תעשיות/שירותי המלחמה מול תעשיות/שירותי השלום). אם אדרש להוכיח את הדברים, כמובן שאכשל, כי תמיד מנגד ישנן הוכחות לכאן ןלכאן לפי ה"פוזיציה" האינטרסנטית של הטוען ופרנסתו. .. ויסלח לי האלהים שאני בטוח שהכל, אבל הכל, אינטרסים של כסף וכוח!!! .. ואלו האינטרסים שלי: שתקציב הבטחון יומר לתקציב לשירותים חברתיים מהם אני מתפרנס, כאב לבנות אני משוכנע שהן גם לא תתפרנסנה מבטחון, גם נכדי וניני כנראה לא יתפרנסו מבטחון, כאוהב נשים, אני יודע שהן לא תתפרנסנה מבטחון, כל חברי לא מתפרנסים או יתפרנסו מבטחון, אז מדוע שאצודד במלחמות ושיווקן לציבור, כשכל אנשי הבטחון מתחרים על עוגת התקציב והכוח?? .. תודה לאל שהצלחתי, אובמה, איש תעשיות/שירותי שלום נבחר, ולא מקיין איש תעשיות/שירותי המלחמה ..
וכולכם "איש האלהים" מבחינתי ואשמח להמשיך בוידוי על בסיס קבוע.
|