לפני הרבה הרבה שנים, התקשורת היתה בתיפוף. (תודה לנילי על תגובתה). ואז נולדתי.... כשהייתי ילדה קטנה שיחקנו תופסת ומחבואים. המפגש עם חברים התנהל בדרך כלל בחצר, ובימי גשם נפגשנו באחד מהבתים של החברים. הקשר היה ישיר ובלתי אמצעי. כשהייתי כבר ילדה גדולה קיבלנו טלפון. לא לפני שחיכינו לו מספר שנים. אז עמדו בתור בשביל טלפון. קצת לפני שנישאתי הורי רכשו את מכשיר הטלויזיה הראשון. מחשבים אישיים נכנסו לחיי כשכבר הייתי נשואה עם שלושה או ארבעה ילדים (אני לא בדיוק זוכרת). את הטלפון הסלולרי הראשון שלי, רכשתי כשאחד הבנים שלי, שנהג לקנות ממתקים לפי הפרסים שהיו בהם, הגריל טלפון סלולרי. זה היה בזמן משבר אישי והייתי חייבת תקשורת עם היקום. במשך שנות חיי התקשורת קיבלה צביון חדש ושונה בתכלית מהתקשרות של פעם. אחד הבנים שלי הפנה אותי היום למתופף שמוסיקת הרקע שלו היא רינגטונים. כחול הוא צבע של תקשורת. הצ'אקרה של הגרון, צבעה כחול. אני משתפת אתכם. תהנו. http://www.youtube.com/watch?v=wTqGW42w9xQ באהבה עופרה |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה יקירה
באהבה
עופרה
דליה יקרה,
מכל תגובה עולה עוד זיכרון צרוב וישן.
פרחים מיובשים , מכתבים לעת.
פעם בעיתוני הנוער היה מדור של מכתבים לעת.
בחרנו שמות והתכתבנו.
היום ברשת (בקפה) מופיעים שמות ותמונות.
ושוב מתכתבים.
באהבה
עופרה
גלקסיה יקרה
הייתי בטוחה שכבר יש לך תוף גדול כמו של השמאנים ואת מתופפת בו ועושה טיהורים וקוראת למלאכים....
באהבה
עופרה
רחל יקרה
האם יש דרך חזרה?
ואולי כל זה יוביל אותנו לתקשורת בלתי אמצעית מסוג חדש?
סתם מחשבה שחלפה בראשי....
באהבה
עופרה
יעקב - איתי היקר
אכן הקשר הישיר קיבל שינוי, אך יחד עם זה גדלה האפשרות להכיר אנשים רבים יותר.
וכמו שהקשר הישיר השתנה גם השפה השתנתה.
לגבי העצב, זו שאלה של מבט.
באהבה
עופרה
איריסחן יקרה
אפשר לדבר על סגירת מעגלים...
באהבה
עופרה
נילי יקרה תודה.
הייתי השראה לתוספות החומות בפוסט הזה, וגם את השם שלו שיניתי בזכותך.
באהבה
עופרה
טיפונת יקרה
כתבתי מאוד בקצרה, ואת השנות הטובות ועוד דברים רבים שכחתי בדרך.
את מעלה בי ריחות נפלאים של עבר.
תודה.
באהבה
עופרה
הי עופרהלה'!!!
אכן היו ימים בהם היו דופקים על הדלת ללא התרעה של שעה או תיאום מראש,
הכל היה זורם.....כך נראה בכל אופן, בחופשיות של שיחות על "הדשא", על המדרכה, בין מרפסת למרפסת ואפילו באמצעות "שריקה" חדה...... וירידה לחדר המדרגות.....
היו כרטיסי ברכה שאהבתי כל כך!!!
היו משחקים על המדשאות, אפילו בצאת הכוכבים,
היינו ממש מזיעים לפני המקלחת ועולים לישון כשהיינו מאוד עייפים.....
היו גם מפגשים מיוחדים של קבוצות נוער, ואח"כ מתכתבים במכתבים......
מיבשים פרחים בספרי טלפונים ושולחים לחברים רחוקים.....
היו זמנים.....כל כך יפים!!!!
אהבתי מאוד מה שהבאת!
תודה!!!*
באהבה רבה, דליה
היי עופרה
איך אנחנו מעוררות זכרונות ילדות
אחת אצל השניה- נפלא.
אגב קריאת הפוסט עלה בי זכרון
ממש מלפני כ-60 שנה חה חה חה
בגן הילדים - כשמחלקים את כלי הנגינה
תמיד אני כל כך רוצה תוף כזה עגול ויש
לו אוזניים זהובות מצלצלות
ומכים
בו בשמחה -
אבל הגננת מלכה לי תמיד נותנת את
המשולש שמשמיע צליל פעמונים עדין...
אולי עכשיו סוף סוף אקנה לי תוף...
סגירת מעגל, ושוב מחדש.
מתי כבר נשוב לתקשורת בלתי אמצעית...
המעל נסגר!
בימי קדם התיפוף היה הקשר האלחוטי האמיתי
אהבתי את מילותייך ואת הסרטון
תודה!
אוכל להקשיב בבית
אבל בהחלט חל שינוי בין התקשורת הישירה והבלתי אמצעית
לבין התקשורת הקרה והמרוחקת של היום
פעם היו שולחים שנות טובות מאויירות ונוצצות בדואר - לתיבת הדואר הביתית
היום שולחים SMS או סתם מצגת שנה טובה בדוא"ל
כמעט ולא נשארה תקשורת ישירה בלתי אמצעית