כותרות TheMarker >
    ';

    מהשפה והחוצה

    \"אנחנו לא יודעים אם יש אלהים, אבל אין ספק שיש נשים\" (וודי אלן)

    ארכיון

    0

    הומיאוסטזיס - תיבת נוח ליחידים

    68 תגובות   יום ראשון, 25/1/09, 00:51

    יש דברים שאסור לגעת בהם.

    את עובדת החיים הבסיסית הזו למדתי דווקא מחיות המחמד שלי, אלו שדוכס המחמד,  החתול השולט בביתנו, חושב שהם ארוחת הבוקר שלו - הדגים.  

    על פניו מדובר בחיות יפות וטיפשות. הן רואות בכל סיבוב בן 7 שניות בהיכל המפואר שבניתי לכבודן, כל אבן שאין בה הופכין וכל צמח דומם, כאילו זה עתה הוסרו מהם תוויות היצרן. הן מאמינות באמת ובתמים, כי לפני שלש שניות (נצח במושגים דגיים) סיימתי לשלם את הטיפ לאחרון הפועלים, שעסקו בעיצוב הקונכיה המרהיבה בה ריהטתי את המבואה המערבית של אכסנייתן, הבנויה קירות זכוכית לניצולת אנרגיה סלולרית. ירוקה במובן ה"ירוק" של המילה, עוד לפני שפשתה בה הירוקת.

     

    שיננתי ויישמתי בקפדנות את הוראותיו של עמיחי, המוכר הצעיר והמתוק מחנות החיות, שיחסינו החמים הסתיימו בטרם הגיעה קרירות המים לדרגה הרצויה:

    בועות אויר - המשאבה עובדת.

    צירקולציה של המים - סובבת אקווריום.

    אוכל - במשורה.

    טמפרטורה מווסתת - כמו באינקובטור בו שהה בני בשבוע הראשון לחייו.

    ספונג'ה והחלפת מים  - לפי החוק. 

    ולמרות הכל, עם כל דג שמת אני חוזרת לעמיחי, תחילה כואבת אך חדורת תקווה, מתייעצת ומחדשת את המלאי על מנת לשמור על קביעות דמוגרפית, בהמשך בוכיה, כועסת, מאשימה, ולבסוף מנתקת קשר ממוכר שמשווק לי סחורה החייה על זמן שאול. 

    לאחר שעמיחי הפך לזכרון טראומטי, היו עוד מספר אירועי דיג של חיות חסרות רוח חיים ובכך הסתיים הריטואל. לא עוד זק"א של דגי-נוי אנוכי. 

    הרוגע חזר לנפשי ולמעונו של הדג שנותר. קצבתי לו מספר ימים עד שימות משברון לב בבדידותו, ואני אחזיר את "הפיל הלבן" שקיבלתי מתנה מידידי, אז הבנתי שהדג נשלח לתת לי שיעור, בשפתו הדוממת.

    מאז שנסתלק אחרון אחיו, ואני יצאתי מנוצחת במלחמה ונטשתי את זירת הקרבות, אני מספקת לו את צרכיו הבסיסיים (מזונו וכסותו), והוא משייט לו שבועות רבים בעליצות הלוך ושוב, שמח וטוב סנפירים במראות החדשים הנגלים לעיניו המזוגגות כל 7 שניות, ב"ספא" העומד לרשותו. 

    והשיעור, שסופר לי דרך הגורל השתקן של דגַי (תהא מנוחתם עדן בבטנֵי חתולי החצר של השכנה מקומת הקרקע), הוא כי אצלנו במשפחה יש מקום רק לאחד מכל זן: הורה אחד, ילד אחד, חתול אחד, דג אחד.

    תיבת נוח ליחידים. 

    זה ההומאוסטזיס הפרטי שלי, ואת האיזון העדין הזה אסור להפר. 

     

       

    דרג את התוכן:

      תגובות (65)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/1/09 20:49:

      צטט: אירה ג 2009-01-28 20:30:05

      צטט: limbole 2009-01-28 19:15:27


      מודה שגם אני לא אוהבת אקווריומים, מאותן סיבות שהציגה בונבונייטה. 

      אבל כוכב אני חייבת כי זה יופי של פוסט...

       תודה.

      וראיתי בוודאי גם את תגובתי לבונבונייטה.

       

       

      ראיתי  :)

      (ובכל מקרה, אני רגילה שאנשים מסתכלים עלי כעל הזויה כשאני מזכירה את זה...)

        28/1/09 20:30:

      צטט: limbole 2009-01-28 19:15:27


      מודה שגם אני לא אוהבת אקווריומים, מאותן סיבות שהציגה בונבונייטה. 

      אבל כוכב אני חייבת כי זה יופי של פוסט...

       תודה.

      וראיתי בוודאי גם את תגובתי לבונבונייטה.

       

        28/1/09 20:29:

      צטט: y2work 2009-01-28 18:59:45

      הדג הזה כניראה היה קיבוצניק פעם ונמאס לו מכל זה :-)

       ככה עושים הפרטה?

       

        28/1/09 20:28:

      צטט: hsro 2009-01-28 18:56:24


      מעולה !!

      (:

       תודה!!

       

        28/1/09 19:15:


      מודה שגם אני לא אוהבת אקווריומים, מאותן סיבות שהציגה בונבונייטה. 

      אבל כוכב אני חייבת כי זה יופי של פוסט...

        28/1/09 18:59:
      הדג הזה כניראה היה קיבוצניק פעם ונמאס לו מכל זה :-)
        28/1/09 18:56:


      מעולה !!

      (:

        27/1/09 18:58:

      צטט: אורית-ב 2009-01-27 18:36:06


      לפי ההגיון הזה אנחנו בגירעון של חתול אחד והורה אחד.

      רק חסר שבעלי ישמע את זה, הוא ישר ישלוף מהמגירה את תכנית האישה הנוספת שהוא כל-כך אוהב לטפח (את התכנית, כלומר).

      יופי סיבכת אותי, אירה.

      ובלי קשר, פוסט מדאים.

       

       

       ולך - כדאי שתהיה כקונטרה תכנית מגירה של גבר נוסף. 

      תודה.

       

        27/1/09 18:36:


      לפי ההגיון הזה אנחנו בגירעון של חתול אחד והורה אחד.

      רק חסר שבעלי ישמע את זה, הוא ישר ישלוף מהמגירה את תכנית האישה הנוספת שהוא כל-כך אוהב לטפח (את התכנית, כלומר).

      יופי סיבכת אותי, אירה.

      ובלי קשר, פוסט מדאים.

       

       

        27/1/09 00:45:

      צטט: מיכל* 2009-01-27 00:36:32

      אף פעם לא הבנתי מה הקטע עם דגים.

      סתם ציור שזז ימינה ושמאלה.

      אין גרגורים, אין שריטות, אין שערות על הבגדים

      בקיצור, אם אין לחיה פרווה, היא לא בשבילי

       בקיצור - את מחפשת גבר כחיית מחמד.

       

        27/1/09 00:44:

      צטט: נעמית 2009-01-27 00:34:17


      אחרי שהרגתי בלי לדעת איך כמה וכמה עציצים, לא ניסיתי אפילו לעבור לאגף בעלי החיים.

      אבל יכול להיות שהדג שנותר בחיים רצח את האחרים? מופתע

      יכול להיות, אבל התיק נסגר מחוסר ראיות. בשלב החקירה כבר לא נותר מי שיפליל אותו.

      הועלו גם סברות כי הם לקו בסחרור מעמקים, או השתייכו לכת שמנהיגה הוביל אותם להתאבדות בטביעה. בכל מקרה, הדג שנותר שומר על זכות השתיקה.

        27/1/09 00:36:

      אף פעם לא הבנתי מה הקטע עם דגים.

      סתם ציור שזז ימינה ושמאלה.

      אין גרגורים, אין שריטות, אין שערות על הבגדים

      בקיצור, אם אין לחיה פרווה, היא לא בשבילי

        27/1/09 00:34:


      אחרי שהרגתי בלי לדעת איך כמה וכמה עציצים, לא ניסיתי אפילו לעבור לאגף בעלי החיים.

      אבל יכול להיות שהדג שנותר בחיים רצח את האחרים? מופתע

        26/1/09 22:25:

      צטט: מיא 2009-01-26 21:47:31

      צטט: דניאלה לונ 2009-01-26 10:35:30

      הערה יחידה: חבל שזה לא יכול לעבוד אצלך הפוך - שהדג יטרוף את החתול.

       

       דניאלה, רגשות הטינה שלך כלפי החתול טוב הלב גובלים בפסיכוזה קשה!

       

       את זה אני טוענת כבר שנים...

       

        26/1/09 22:11:

      צטט: yochi2323 2009-01-26 21:42:23


      הכי אהבתי את ההשוואה בין דגים לניוקי

      זה אומר שגם ניוקי זה טוב לדיאטה?

       רק ניוקי-ים.

       

        26/1/09 21:47:

      צטט: דניאלה לונ 2009-01-26 10:35:30

      הערה יחידה: חבל שזה לא יכול לעבוד אצלך הפוך - שהדג יטרוף את החתול.

       

       דניאלה, רגשות הטינה שלך כלפי החתול טוב הלב גובלים בפסיכוזה קשה!

       

        26/1/09 21:42:


      הכי אהבתי את ההשוואה בין דגים לניוקי

      זה אומר שגם ניוקי זה טוב לדיאטה?

        26/1/09 16:17:

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2009-01-26 15:31:12


      אירה יקרה,

      אין ספק שהסקת מסקנות.

      הסיפור המקראי של תיבת נוח משתנה לאור הפרשנות שלך.

      יש נטיות לב ויש מציאות.

      אפשר להתל במציאות. הכל תלוי בנטיית הלב.

      אני מכל מקום, לא הייתי מתווכחת עם דג שותק, אני זקוקה לדיאלוג.

       

       

       

       

       

       

       ומה עם דיאלוג שבשתיקה?

       


      אירה יקרה,

      אין ספק שהסקת מסקנות.

      הסיפור המקראי של תיבת נוח משתנה לאור הפרשנות שלך.

      יש נטיות לב ויש מציאות.

      אפשר להתל במציאות. הכל תלוי בנטיית הלב.

      אני מכל מקום, לא הייתי מתווכחת עם דג שותק, אני זקוקה לדיאלוג.

       

       

       

       

       

       

        26/1/09 10:57:

      צטט: דניאלה לונ 2009-01-26 10:35:30

      דגים וניוקי זה אותו דבר. שמים אותם במים ומחכים שהם יצופו. 

      פוסט מקסים אירה.

      ומכיוון שראיתי לא מזמן את גני לוקסנבורג של הדג שלך, צחקתי עוד יותר.

      גם לנו היה דג זהב שקראנו לו נצח. הוא חי שלוש שנים. זוכרת?

      הערה יחידה: חבל שזה לא יכול לעבוד אצלך הפוך - שהדג יטרוף את החתול.

       

       תודה מתוקה.

      ואת נצח איך אשכח? הדג שהסתכל על העולם ממרומי המיניאטורה.

       

        26/1/09 10:35:

      דגים וניוקי זה אותו דבר. שמים אותם במים ומחכים שהם יצופו. 

      פוסט מקסים אירה.

      ומכיוון שראיתי לא מזמן את גני לוקסנבורג של הדג שלך, צחקתי עוד יותר.

      גם לנו היה דג זהב שקראנו לו נצח. הוא חי שלוש שנים. זוכרת?

      הערה יחידה: חבל שזה לא יכול לעבוד אצלך הפוך - שהדג יטרוף את החתול.

       

        26/1/09 09:57:

      צטט: אירה ג 2009-01-25 23:59:06

      צטט: ליריתוש 2009-01-25 20:25:01


      בטוח שהדג הזה הוא לא צאצאה השורד של דגת הגופי שלי,

      שהפליאה לחיות עד פטירתה בשיבה טובה באוקטובר - 1975?

      מסרי לו ד"ש מבעליה של אמו... :-)

      שעם פטירתה נפרדה מחלומות גידול האקווריום...

       אם מהגופית שלך יצא דג-זהב - אז כן.

       איך את זוכרת את התאריך? את עושה לה אזכרה כל שנה?

       

      בדיוק, היה למנוחה רומן עם השכן!

        26/1/09 01:02:

      צטט: טקס וילר 2009-01-26 00:56:27


      ענק!

      ומוכר כל כך

      כמה כסף בזבזתי על דגים שמתו אחרי שבוע סאומו

       שבוע זה יפה.

      תודה.

       

        26/1/09 00:56:


      ענק!

      ומוכר כל כך

      כמה כסף בזבזתי על דגים שמתו אחרי שבוע סאומו

        26/1/09 00:07:

      צטט: שושי פולטין 2009-01-25 23:58:49

      מבריק,

       

      בשביל מה צריך מתחרים על הטריטוריה?!

      כך אף אחד לא מפר את האיזון העדין.

      *

      לילה טוב

      תודה.

      בדיוק. גם ככה הדוכס מדוכא מהעובדה שזכוכית מפרידה בינו לבין הארוחה שלו.

      לילה טוב.

       

        26/1/09 00:04:

      צטט: צפל 2009-01-25 22:14:04


      גם אצלנו כל אחד מקבל דניס אחד. טוב, נו, לפעמים מקבלים עוד אחד. (מרוח בשמן זיית עם שום בצל ירוק, זעתר טרי, פלפל שחור, מלח ועירית עם יש בתוך רדיד אלומיניום 260 מעלות 25 דקות))

       ואצלנו - שמן זית, המון שום, מלח, פלפל, לימון, טימין. לעתים בזיליקום. לנופך של חגיגיות - מושרה ביין. 30 דקות עטוף ברדיד ועוד 20 דקות לשיזוף.

       

        26/1/09 00:00:

      צטט: מיא 2009-01-25 20:48:28

      את יודעת אירה, לי יש שני בנים, שני חתולים, ולפי ההיגיון שלך - אני צריכה להתאבד!

       חס וחלילה להתאבד.

      רק לא תוכלו להתקבל למועדוננו.

       

        25/1/09 23:59:

      צטט: ליריתוש 2009-01-25 20:25:01


      בטוח שהדג הזה הוא לא צאצאה השורד של דגת הגופי שלי,

      שהפליאה לחיות עד פטירתה בשיבה טובה באוקטובר - 1975?

      מסרי לו ד"ש מבעליה של אמו... :-)

      שעם פטירתה נפרדה מחלומות גידול האקווריום...

       אם מהגופית שלך יצא דג-זהב - אז כן.

       איך את זוכרת את התאריך? את עושה לה אזכרה כל שנה?

        25/1/09 23:58:

      מבריק,

       

      בשביל מה צריך מתחרים על הטריטוריה?!

      כך אף אחד לא מפר את האיזון העדין.

      *

      לילה טוב

        25/1/09 23:57:

      צטט: ruthi.b 2009-01-25 16:02:10


      אני בטוחה שהדג שלך הוא דגה- אישה. רק נשים יכולות לשרוד לבד ואפילו להאריך ימים.

       מסכימה עם האבחנה. רק לא הייתי אומרת "לשרוד" אלא סוף-סוף "לחיות".

       

        25/1/09 22:14:

      גם אצלנו כל אחד מקבל דניס אחד. טוב, נו, לפעמים מקבלים עוד אחד. (מרוח בשמן זיית עם שום בצל ירוק, זעתר טרי, פלפל שחור, מלח ועירית עם יש בתוך רדיד אלומיניום 260 מעלות 25 דקות))
        25/1/09 20:48:
      את יודעת אירה, לי יש שני בנים, שני חתולים, ולפי ההיגיון שלך - אני צריכה להתאבד!
        25/1/09 20:25:


      בטוח שהדג הזה הוא לא צאצאה השורד של דגת הגופי שלי,

      שהפליאה לחיות עד פטירתה בשיבה טובה באוקטובר - 1975?

      מסרי לו ד"ש מבעליה של אמו... :-)

      שעם פטירתה נפרדה מחלומות גידול האקווריום...

        25/1/09 16:02:


      אני בטוחה שהדג שלך הוא דגה- אישה. רק נשים יכולות לשרוד לבד ואפילו להאריך ימים.

        25/1/09 15:33:

      צטט: הדקדוק הפנימי 2009-01-25 15:24:43

      הו, לקחת אותי באחת כמה שנים אחורה

      אז ניסיתי לפצות נואשות את הנסיך בני היחיד

      על כך שאין לו "אח, כלב, חתול" והבאתי לו אקווריום לתפארת.

      גדול, מרשים ומאובזר במיטב האביזרים. 

      לא אכנס לפרטים של כמה כסף זרקתי על הסיפור הזה כי 

      זה מביך ומביש מידי. כן אספר לך שאחרי שהמוכרת בחנות

      הסבירה לי ארוכות על ה"ספירקולציה" (להגדרתה), ועל כל הנדרש,

      עברו אצלנו כמה נגלות של דגים. כולם מתו בסוף. אנחנו מתנו מלזרוק 

      אותם אחד אחרי השני לאסלה, והאקווריום הורד למחסן אחד כבוד. 

      אם אני חושבת על העציצים שלי שהולכים באותה דרך, אני יכולה

      להגיע למסקנות מאוד מעציבות באשר ליכולתי לטפל/לגדל משהו בכלל.

      אז לא אעשה את זה, ותפילותייך לבאגס החתולה החדשה בהחלט

      עשויים להועיל קריצה יופי של כתיבה יקירתי...

       תודה.

      הזן החתולי יודע לדרוש מה שהוא צריך, וזו סגולה לאריכות ימים.

       

        25/1/09 15:24:

      הו, לקחת אותי באחת כמה שנים אחורה

      אז ניסיתי לפצות נואשות את הנסיך בני היחיד

      על כך שאין לו "אח, כלב, חתול" והבאתי לו אקווריום לתפארת.

      גדול, מרשים ומאובזר במיטב האביזרים. 

      לא אכנס לפרטים של כמה כסף זרקתי על הסיפור הזה כי 

      זה מביך ומביש מידי. כן אספר לך שאחרי שהמוכרת בחנות

      הסבירה לי ארוכות על ה"ספירקולציה" (להגדרתה), ועל כל הנדרש,

      עברו אצלנו כמה נגלות של דגים. כולם מתו בסוף. אנחנו מתנו מלזרוק 

      אותם אחד אחרי השני לאסלה, והאקווריום הורד למחסן אחד כבוד. 

      אם אני חושבת על העציצים שלי שהולכים באותה דרך, אני יכולה

      להגיע למסקנות מאוד מעציבות באשר ליכולתי לטפל/לגדל משהו בכלל.

      אז לא אעשה את זה, ותפילותייך לבאגס החתולה החדשה בהחלט

      עשויים להועיל קריצה יופי של כתיבה יקירתי...

        25/1/09 14:58:

      צטט: מיא 2009-01-25 14:55:19

      חחחחחחח.

      אבל למה את צריכה בכלל דג? איזו מין חיית מחמד זאת? 

       לא מייללת ולא שורטת.

       

        25/1/09 14:55:

      חחחחחחח.

      אבל למה את צריכה בכלל דג? איזו מין חיית מחמד זאת? 

        25/1/09 14:11:

      צטט: yochi2323 2009-01-25 14:06:50

      ומה עם עציצים?? גם רק אחד?

      העלית בי זכרונות עגומים על דג משה זצ"ל.

      הבת קיבלה אותו ואת זוגתו מתנה בגן..כן זה היה מזמן...

      האשה שחתה לעולמה ונשאר משה.

      משה הזהוב, התרוצץ לו עוד המון זמן

      בצנצנת בלי הוד והדר

      למגינת ליבם של איוי ופיקה שלא יכלו הגיע אליו.

      והמסקנה?

      אולי הדגים לא צריכים פנטהאוז מעוצב?


       

      קוטלת עציצים ידועה אני. מסתפקת בעץ הצאלון שמכסה את החלון הענק בסלוני.

      יכול להיות שהם גלגול של נזירים מהמאה העשירית?

       

        25/1/09 14:06:

      ומה עם עציצים?? גם רק אחד?

      העלית בי זכרונות עגומים על דג משה זצ"ל.

      הבת קיבלה אותו ואת זוגתו מתנה בגן..כן זה היה מזמן...

      האשה שחתה לעולמה ונשאר משה.

      משה הזהוב, התרוצץ לו עוד המון זמן

      בצנצנת בלי הוד והדר

      למגינת ליבם של איוי ופיקה שלא יכלו הגיע אליו.

      והמסקנה?

      אולי הדגים לא צריכים פנטהאוז מעוצב?


       

        25/1/09 14:02:

      צטט: *עדינה* 2009-01-25 13:49:59

       

      עמיחי בכוונה מוכר לך אותם חצי גמורים, בשביל שתחזרי אליו קריצה

      ומניסיון אני יודעת שדווקא האחרון שורד הכי הרבה זמן.

      תעדכני אותי, טוב?

      נשיקה

      על פי כתבייך טעיתי לחשוב כי נסיונך מתמקד בדגי-אנוש.

      אודיעך דבר.

       

        25/1/09 13:49:

       

      עמיחי בכוונה מוכר לך אותם חצי גמורים, בשביל שתחזרי אליו קריצה

      ומניסיון אני יודעת שדווקא האחרון שורד הכי הרבה זמן.

      תעדכני אותי, טוב?

      נשיקה

        25/1/09 13:07:

      צטט: אירה ג 2009-01-25 12:46:54

      את צודקת בונבונייטה, אם כי אצל דגים - לי באופן אישי יותר קשה להזדהות עם רגשות.

      אנחנו כל-כך רגילים לראות עצמנו כשליטי עולם, ו"ישחקו הנערים לפנינו".

      אני מחכה שהאחרון ילך לעולמו, וסוגרת את הבסטה.

       

       

      אירה, את משהו

      גם אם אינך חושבת ומרגישה כמוני, או כמישהו אחר, את תמיד פתוחה לראות זאת בעיניים אחרות, וזה מאד יפה בעיני.

      ~חיבוק~ (אין אייקון)

       

       

       

       

       

       

       

        25/1/09 12:56:

      צטט: ורד א. 2009-01-25 12:48:22


      חייכת אותי...

       

      מזכיר לי את ילדותי.

      רציתי לגדל דגים והתחלתי בגופים.

      עד מהרה נפלו חלל...

      פשוט חיסלו אחד את השני.

      שכבר התייאשתי ונשארתי עם דג (דגית יותר נכון...) אחד ואמרתי לעצמי שזה יהיה האחרון...

      קמתי יום אחד ומצאתי עשרות דגיגים משייטים בעוד האמא מנסה לאכול אותם...

      ישר הפרדתי ביניהם והתחיל סיפור ממושך של משפחת דגים גדולה ומאושרת.

      עם הזמן השתכללתי ועברתי לאקוריום גדול ומשוכלל.

      ואפילו הביוטופ שלי במסגרת הבגרות לביולוגיה עסק בגידול הדגים באקוריום.

       

       את מתארת משפחה פולניה קלאסית.

       

       

        25/1/09 12:55:

      צטט: אירה ג 2009-01-25 12:51:54

      צטט: ~s~ 2009-01-25 12:44:53

      האם אפשר לקנא בך שיש לך רק ג'וק אחד ונמלה אחת וכן הלאה?

      או שהמחלקה הזאת לא מיוצגת בתיבת נוח שלך בכלל?

      חשבתי על זה כשכתבתי את הפוסט.

      הם קיימים בהמוניהם, אבל נחשבים לתושבים לא רצויים ואין להם ייצוג לגאלי. אפילו משטרת ההגירה לא יכולה להם.

      אולי אלו, שמשטרת ההגירה רודפת אותם, יוכלו גם יוכלו

      או יאכלו

        25/1/09 12:51:

      צטט: ~s~ 2009-01-25 12:44:53

      האם אפשר לקנא בך שיש לך רק ג'וק אחד ונמלה אחת וכן הלאה?

      או שהמחלקה הזאת לא מיוצגת בתיבת נוח שלך בכלל?

      חשבתי על זה כשכתבתי את הפוסט.

      הם קיימים בהמוניהם, אבל נחשבים לתושבים לא רצויים ואין להם ייצוג לגאלי. אפילו משטרת ההגירה לא יכולה להם.

       

        25/1/09 12:48:


      חייכת אותי...

       

      מזכיר לי את ילדותי.

      רציתי לגדל דגים והתחלתי בגופים.

      עד מהרה נפלו חלל...

      פשוט חיסלו אחד את השני.

      שכבר התייאשתי ונשארתי עם דג (דגית יותר נכון...) אחד ואמרתי לעצמי שזה יהיה האחרון...

      קמתי יום אחד ומצאתי עשרות דגיגים משייטים בעוד האמא מנסה לאכול אותם...

      ישר הפרדתי ביניהם והתחיל סיפור ממושך של משפחת דגים גדולה ומאושרת.

      עם הזמן השתכללתי ועברתי לאקוריום גדול ומשוכלל.

      ואפילו הביוטופ שלי במסגרת הבגרות לביולוגיה עסק בגידול הדגים באקוריום.

       

        25/1/09 12:46:

      את צודקת בונבונייטה, אם כי אצל דגים - לי באופן אישי יותר קשה להזדהות עם רגשות.

      אנחנו כל-כך רגילים לראות עצמנו כשליטי עולם, ו"ישחקו הנערים לפנינו".

      אני מחכה שהאחרון ילך לעולמו, וסוגרת את הבסטה.

       

        25/1/09 12:44:

      האם אפשר לקנא בך שיש לך רק ג'וק אחד ונמלה אחת וכן הלאה?

      או שהמחלקה הזאת לא מיוצגת בתיבת נוח שלך בכלל?

        25/1/09 12:40:

      ושוב אני מוצאת את עצמי מגיבה בדרך שונה, אולי כי נדמה לי לפעמים שכל כך רגילים לראות דברם מסוימים בצורה מסוימת, כאילו הם קיימים וזהו ששוכחים שזה אינו הכרחי, שקצת אולי הפסיקו לראות אספקטים אחרים של זה..

       

      צר לי אך:

       

      האמת, שאקווריום עושה לי חררה בדיוק כמו גן חיות.

      לראות בעלי חיים, שמקומם בטבע בכלובים, ועוד כלוב זכוכית....

      הלוך ושוב והלוך ושוב ...משם לכאן, בקוטר ומרחב מינימליים כאלה, ללא מסתור ופרטיות והכל שקוף וגלוי.

       

      אני רק יכולה לתאר איך אני הייתי מרגישה לו היו שמים אותי שם. איך הייתם אתם מרגישים?

       

      ועוד יש תעשייה שלמה בנושא שגוזלים דגים מהטבע, שפוגעים בטבע ובאיזון, שעושים עליהם מסחר, ששולחים אותם למקומות רחוקים בתת תנאים ורבים מהדגים האומללים מתים בדרך בייסורים.

       

      אז אוקיי, אי אפשר לשנות את העולם, מזמן ויתרתי על זה, אך אפשר לשנות משהו בנו, בדרך בה אנו חושבים, וזה לגבי בכל אופן אני לא מפסיקה להשתדל לעשות, לגבי עצמי.

       

      אפשר גם לא לקחת חלק במשהו שנראה לא הוגן, ולא לתת יד לתעשיית סבל כזו, לכן אני אישית לא נהנית לראות דגים שוחים באקוואריום ואפילו בתנאים כאילו "משופרים"....

      זועף

        25/1/09 12:31:

      צטט: מיכל* 2009-01-25 12:23:25

      צטט: אירה ג 2009-01-25 11:48:36

      צטט: פ. השקד 2009-01-25 10:57:06

      אסור לגעת. פוסט מבריק.

       תודה פין.

       

       

      בזכרון יעקוב יש משפ' פינס ברחוב פינלס. פיצול אישיות?

       הייתי רוצה לראות את הבעת פניו של הפקיד בשגרירות האמריקאית, מסדר דרכון לבן המשפחה.

       

        25/1/09 12:23:

      צטט: אירה ג 2009-01-25 11:48:36

      צטט: פ. השקד 2009-01-25 10:57:06

      אסור לגעת. פוסט מבריק.

       תודה פין.

       

       

      בזכרון יעקוב יש משפ' פינס ברחוב פינלס. פיצול אישיות?

        25/1/09 12:04:

      צטט: אירה ג 2009-01-25 11:33:06

      צטט: אישה1 2009-01-25 08:54:06


      נצחונו המזהיר של האידיבידואל (נשמע יותר יפה מנצחונו של היחיד, הא? קריצה או כמו שהבת הבכורה שלי אומרת: העיקר להפגיז בתגובה מתוחכמת חיוך).

      ובקשר לעמיחי המתוק (נא להתכונן להצעה פרועה, מהרהורי ליבי הקודח): שווה אולי לבדוק איתו עמודות נוספות מ"חי, דומם, צומח" ולנסות להתחיל משהו בכיוון מפתיע, שלא קשור בהכרח להולכים על 4 או לממלאים פיהם במים?...בלתי החלטי

      שבוע נפלא,

      דינה

      נ.ב- אצלך לפחות שרד נצר אחד לשושלת דגים מפוארת. אצלי, אחרי מותו של הדג הראשון, אחיו הלכו בנאמנות בעקבותיו. אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.

       הרעיון טוב, אבל עם עמיחי, איש מכירות של תסכולים, אני סיימתי.

      אגב, כשהאחרון ילך בדרך כל בשר בשיבה טובה, רוצה אקווריום?

       

       

      עם ההסטוריה שלי בעניני גידול דגים, האקווריום שלך ישמש כפסל סביבתי בלבד ( :

        25/1/09 11:48:

      צטט: פ. השקד 2009-01-25 10:57:06

      אסור לגעת. פוסט מבריק.

       תודה פין.

       

        25/1/09 11:33:

      צטט: אישה1 2009-01-25 08:54:06


      נצחונו המזהיר של האידיבידואל (נשמע יותר יפה מנצחונו של היחיד, הא? קריצה או כמו שהבת הבכורה שלי אומרת: העיקר להפגיז בתגובה מתוחכמת חיוך).

      ובקשר לעמיחי המתוק (נא להתכונן להצעה פרועה, מהרהורי ליבי הקודח): שווה אולי לבדוק איתו עמודות נוספות מ"חי, דומם, צומח" ולנסות להתחיל משהו בכיוון מפתיע, שלא קשור בהכרח להולכים על 4 או לממלאים פיהם במים?...בלתי החלטי

      שבוע נפלא,

      דינה

      נ.ב- אצלך לפחות שרד נצר אחד לשושלת דגים מפוארת. אצלי, אחרי מותו של הדג הראשון, אחיו הלכו בנאמנות בעקבותיו. אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.

       הרעיון טוב, אבל עם עמיחי, איש מכירות של תסכולים, אני סיימתי.

      אגב, כשהאחרון ילך בדרך כל בשר בשיבה טובה, רוצה אקווריום?

       

        25/1/09 11:30:

      צטט: הדב מהיער 2009-01-25 06:37:35

      יפה כתבת. זק"א של הדגים...צוחק

      אבל אפשר לחשוב גם שבמימד הרביעי, או ה-אני-לא-יודע-איזה,

      יושב איזה חייזר תבוני ומסתכל באקוויריום שלו,

      ובו אנחנו טורחים, מתרוצצים, שמחים, עצובים,

      והוא מסיק את מסקנותיו....

      וצוחק.

       תודה.

      צוחק? מתפקע מצחוק...

       

        25/1/09 11:27:

      צטט: גאליס 2009-01-25 06:07:29


      למרות הכותרת.. מחשבותי טיילו בסבך הפוסט

      ומצאתי עצמי משתאית.

      מקסים.

       תודה

       

        25/1/09 10:57:
      אסור לגעת. פוסט מבריק.
        25/1/09 08:54:


      נצחונו המזהיר של האידיבידואל (נשמע יותר יפה מנצחונו של היחיד, הא? קריצה או כמו שהבת הבכורה שלי אומרת: העיקר להפגיז בתגובה מתוחכמת חיוך).

      ובקשר לעמיחי המתוק (נא להתכונן להצעה פרועה, מהרהורי ליבי הקודח): שווה אולי לבדוק איתו עמודות נוספות מ"חי, דומם, צומח" ולנסות להתחיל משהו בכיוון מפתיע, שלא קשור בהכרח להולכים על 4 או לממלאים פיהם במים?...בלתי החלטי

      שבוע נפלא,

      דינה

      נ.ב- אצלך לפחות שרד נצר אחד לשושלת דגים מפוארת. אצלי, אחרי מותו של הדג הראשון, אחיו הלכו בנאמנות בעקבותיו. אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.

        25/1/09 06:37:

      יפה כתבת. זק"א של הדגים...צוחק

      אבל אפשר לחשוב גם שבמימד הרביעי, או ה-אני-לא-יודע-איזה,

      יושב איזה חייזר תבוני ומסתכל באקוויריום שלו,

      ובו אנחנו טורחים, מתרוצצים, שמחים, עצובים,

      והוא מסיק את מסקנותיו....

      וצוחק.

        25/1/09 06:07:


      למרות הכותרת.. מחשבותי טיילו בסבך הפוסט

      ומצאתי עצמי משתאית.

      מקסים.

        25/1/09 01:46:

      צטט: מיכל* 2009-01-25 01:42:27

      אבל המצפון !

      זו לא את. זו הקרמה

       ובקרמה של דגי זהב לא מתגרים...

       

        25/1/09 01:42:

      אבל המצפון !

      זו לא את. זו הקרמה

        25/1/09 01:39:

      צטט: מיכל* 2009-01-25 01:37:49

       :))))

      מבריק !

       תודה.

      האקווריום כבר לא.

       

        25/1/09 01:37:

       :))))

      מבריק !

      פרופיל

      אירה ג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      קהילת משפחה וילדים

      קהילת משפחה וילדים

      אירה ג