אתמול זה קרה, שיחה מרתקת שהחלה כך:

"היא,  הילדה הזו בת השלושים, יוצאת עם מישהו שיכול להיות אבא שלה". 

משפטים שכאלו שגורים בפי כולנו ואנו אפילו לא רואים ביניהם קשר אדוק.

עוד משפטים שמגיעים מתובנות דומות יכולים להיות גם:
 

"היא בחורה כל כך אינטליגנטית, מעם הספר ללא ספק והוא כולה קרא לאחרונה את מוסף הספורט שכוכביו הם...מה? מלמיליאן, עודד מכנס ואלי אוחנה מתוך גיליון חגיגי מעיצומן של שנות השמונים ההזויות? זה אפילו נחות יותר מ'עם הארץ' מעודכן". 

או משפט אחר כ: "איזה מותק של בחור, משפחה טובה, בית טוב, מה הוא עושה עם ציפי הטרנסית שלפני עידן גואה היתה קלפטה מצוייה?....היא כבר תסובב אותו עד שיהפוך שווארמה על סטיק, מסכן, איך נפל...נסיך, נסיך,  עד היום ידע רק גהות מהיום יהפוך בהשראתה לנסיך השפל". 

יש עוד כמה וכמה שכאלו בלקסיקון, אבל אני חושבת שהבנתם כבר את הפרנציף.

הכותרת כאן היא הבעיה, כל הזמן כותרות, עלי כותרת, כותר ואפילו כאן בפוסט מבקשים ממני לפני הכל עוד בטרם חשבתי על מה אשרבט כאן, לחשוב על כותרת....די נמאס כבר, לא בא כותרות, לא אוהבת מיסגורים, אפילו את התמונות בבית אני משאירה נטורל על קנבס לא תחום ואם יוצאים קצת חוטי פשטן מהצדדים, מעולה, זה אותנטי.

וזהו אתמול המשפט הזה של 'בגיל אביה והיא כולה פרגית צעירה כבת שלושים'...ובסיומו תוספת של משפט המחץ שסטודנטים שנה א' בקורס מבוא לפסיכולוגיה בגרוש לומדים: "יש פה בעיה של דמות אב". 

משהו גרם למזג הבעייתי שלי בלאו הכי להתעורר בסערה ולצעוק בשפת אבותיי ובעיקר אמהותיי: "גוועלד". 

ואז זה יצא בשגר, מן הפעלה אוטומטית שכאשר היא נפתחת, איש לא יכול לעצור את הפרץ הזה:

"ואולי הבעיה היא לא בפער הגילאים של הזוג, אלא בחשיבה הזו שלנו שבנויה מתבניות מוכנות מראש? מה אתם מביאים לי עכשיו פרשנויות פסיכולוגיות של דמות אב ועוד, בשם האב ורוח הקודש?" 

לא אב ולא נעליים, יש אהבה שלא קשורה בגיל לא? היא קשורה בחשיבה של ראיית האדם באשר הוא, יש כימייה? יש, יש חיבור? יש, יש אהבה? למה לא? 

אז בואו נעשה סדר, מה היה לנו?

יש אנשים שמתקשים לצאת ממשבצת גם אם היא רק על גבי מדרכה במהלך משחק קלאס פשוט, יש אנשים שתיחום בעבורם איננו רק מושג של איפה עוברת הגדר החיה בין יוסי השכן המנגליסט לבין הכביסה עליה הוא מעשן את הקבבים וסיגרית הכאמל שהעניקה לו קול מאפרה... ויש את אלו שלהם משבצת מביאה קלסטרופוביה קשה ודורשת התרחבות של אמבה או אנשים שבעבורם 'שמיים' הם לא רק החלק האחרון בסירטוט משחק קלאס, אלא סוג של הרחבת גבולות שלא תשאיר אותם בתחושת חניטה מחשבתית. 

איפה אתם עומדים?...שבו עדיף, הבאתי גם פיצוחים, יהיה שמח. 

שבוע טוב
גלית