כמה דברים משכו את תשומת ליבי הבוקר:

א. ציפי לבני טוענת שממשלת ימין תוביל לקרע עם ארה"ב

ב. יוסי ורטר מספר ב"הארץ" שגם נתניהו מבין שהניצחון הצפוי של הימין הוא רע לישראל ולכן ינסה להקים ממשלה עם "קדימה" ו/או "העבודה"

ג. תום פרידמן כותב ב"ניו יורק טיימס" שהוא השתכנע שקטנים מאד הסיכויים ל"פתרון של שתי מדינות".

ד. הערב תשודר כתבה של בוב סיימון, המגיע לאותה מסקנה, בתכנית "60 דקות" של רשת CBS

בעיניי הדברים קשורים זה בזה בצורה מובהקת. המצב המתואר על ידי פרידמן וסיימון נוצר בגלל שמדינת ישראל "עבדה" על כל העולם כאילו היא רוצה ויכולה(!) להגיע לשלום המתבסס על חלוקה הגיונית לשתי מדינות. בפועל, היה ניגוד מוחלט בין דעת הציבור לבין דעת הממשלה. בעוד שהציבור יהודי היה יותר ויותר ימני בדעותיו, בחרו כל ראשי הממשלה בקו מתון החותר להסדר. בפועל, אף ממשלה לא יכלה לממש הסדר כזה. היא פשוט לא ייצגה את העם. 

יותר מכך, כולם ידעו שבכדי להיבחר עליהם לפזול לחלק הימני של המפה הפוליטית. כולם ידעו שזו מדיניות שמזיקה לישראל אולם איש לא עמד אל מול הציבור בזמן הבחירות ואמר את הדברים כהווייתם. 

וכך היו כל ממשלות ישראל לממשלות "שיתוק לאומי". אותו שיתוק שאיפשר לרוב הימני לממש את מדיניותו ולספח בפועל את הגדה המערבית. היחידי שניסה לעשות שינוי היה רבין ז"ל אולם לאחר הירצחו חזרנו לאותו המקום. הציבור הימני קבע את הקו כאשר כלפי העולם ממשיכה ישראל לטעון שהיא רוצה בשלום המבוסס על חלוקת הארץ.

אם "קדימה" ו/או "העבודה" יצטרפו לממשלה בראשות ביבי הם ימשיכו להיות חלק במסע הסיפוח של הגדה המערבית. ממשלה כזו לא תוכל לעמוד מול הימין בתוך הארץ ותזרע אשליות בקרב הקהילה הבינלאומית כאילו היא כן יכולה להגיע לפתרון המבוסס על ויתורים טריטוריאליים.

 אני נאלץ לחזור על מה שכתבתי כאן רק לפני כחודשיים. הגיע הזמן שתהיה הלימה מוחלטת בין רצון העם ובין ממשלתו. כלומר ממשלת ימין. זה גם נכון מוסרית וגם נכון פרקטית. ברור לי שאנחנו עלולים לשלם על כך מחיר גבוה, אבל להערכתי הוא יהיה עדיין נמוך מהמחיר שנשלם כשנגלה שבאמת איבדנו כל סיכוי לחלוקת הארץ. 

 האם לאור זאת "קדימה" או "העבודה" יהיו מוכנות לשבת באופוזיציה? מסופקני! לכן בעיניי הן אינן ראויות לקולות של מי שמנסה לעצור את ההידרדרות ולפתוח פתח אחרון של סיכוי ל"פתרון של שתי מדינות".

עדכון - מתגובות שקיבלתי במייל עולה שיש כאלו שמפרשים את מה שאני כותב כאן כהמלצה להצביע לימין. אז אני מבקש להבהיר:

אני מצפה שכל אחד יצביע למי שהכי קרוב לדעתו.

אצלי זה מרץ.

מצד שני אני חושב שהממשלה צריכה לבטא את דעת הרוב ואם הרוב הוא ימני אז שהממשלה תהיה ימנית ולא "ממשלת אחדות" שמאפשרת המשך הסיפוח.

לא סתם ביבי לא רוצה ממשלת ימין כי הוא יודע בדיוק מה תעשה ארה"ב נוכח ממשלה כזו ולכן "ממשלת אחדות" היא המצב הנוח מבחינתו להמשך המדיניות הימנית.

אם "העבודה" ו"קדימה" יצטרפו לממשלה כזו הם יסייעו לו במראית העין כלפי האמריקנים.

כדאי שנפסיק עם הרמייה העצמית והרמייה החיצונית – הרוב הוא ימני ומן הראוי שנכיר בכך ושכל העולם יכיר בכך.