
לפעמים, כשאני מרגישה שהלכתי לאיבוד ויש לי צורך לחזור למקורות, אני עוצמת עיניים, פותחת את התנך במקום לא ידוע, ומניחה אצבע על הדף. את המסר אני מחפשת בפסוק בו אני נוגעת . היום נפלה האצבע על המילים "ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש" (שמות יז, יב). בחלק זה של הפרק, בני ישראל נלחמו בעמלק, בשעה שמשה עמד על ההר. כאשר הרים משה ידיו – ניצחו בני ישראל, וכאשר נפלו ידיו – הפסידו. ידיו של משה עייפו, ואהרון וחור עמדו לידו ותמכו בידיים עד בוא השמש. בשלב זה, יהושע החליש את עמלק, וניצח. הדבר שתפס אותי במשפט הזה הוא הצרוף של אמונה וידיים. אמונה – אנרגיה – זוכה להכוונה דרך הידיים, ומביאה למעשים המביאים לתוצאות רצויות. כל זמן שהאמונה זורמת – התוצאות הן התוצאות הרצויות. ברגע בו נפסקת הזרימה, התוצאות מתהפכות. יש גם מסגרת זמן – להאמין עד בוא השמש. מעט המילים האלו, מכילות עבורי עדות, שגם למי שאין לו ברירה אלא להאמין, כמו משה, יש קושי להחזיק אמונה רצופה, והוא זקוק לעזרה, וגם יש כאן תבנית – האמונה אינה דבר רצוף הקיים כל הזמן כקבוע, אלא משהו שבא בגלים. נוסף לכך, על מנת לראות תוצאות של ממש בעולם, יש לעשות משהו עם האמונה, להביא אותה לעולם במעשים. עדיין באיבוד, לקחתי את קצה החוט שבספר, וכעת אני הולכת אחריו. מחכה להפתעות נפלאות.
שיהיה שבוע מדהים לכולם
|
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"האמונה מגיעה בגלים,
ובזמן האחרון אני מגלה שהגלים גדלים והולכים,
וכך גם העמקים שביניהם"
מן הסתם זה חלק מתהליך ה"לימוד" הידוע והמוכר
שלפעמים הופך לתהליך חישול באמונה ובאמון-עצמי.
(הקושי הגדל מחזק אותך עוד יותר.)
על פניו זה נשמע לי תקופתי,
כי מנסיוני הצנוע אבל הארוך מאד,
בסופו של דבר יש התכנסות לכיוון האמצע,
קרי:
פחות גובה בכל הטלטלות,
אבל לכך מצטרפת רגישות-גבוהה-מאד שגורמת גם
לתנועות קטנות להרגיש כמו סערה-גדולה-בים.
או אולי את בכלל שם וגובה הגלים הוא טעות אופטית
שבועת מאותה רגישות-גבוהה?
תחזיקי חזק,
מה שלא יהיה,
זה מוכר לי מאד,
וזה לא כל-כך קל.
כל טוב,
הילה
האמונה מגיעה בגלים, ובזמן האחרון אני מגלה שהגלים גדלים והולכים, וכך גם העמקים שביניהם.
תודה גדולה על ההשלמות ועל התגובה :-)
ענבל יקירה,
במסגרת ה"השלמות" קריאה שאני עושה עכשיו בבלוגך,
הגעתי גם לפוסט הנפלא הזה.
את הכוכב כבר השארתי להיום בפוסט אחר,
אבל אהבתי מאד-מאד את התובנות הנפלאות שלך בזה.
בהיותנו אנושיים ועוד לא מספיק "מבושלים" -
האמונה היא עניין של גלים.
לכולנו הקושי לשמרה לאורך זמן ורצף קבועים,
ולכן והחשיבות לזכור באופן-מודע שלכל אמונה-מסוימת
יש את מסגרת הזמן הנדרשת לה:
"עד בוא השמש", כדברייך.
יש בכך נחמה גדולה:
אנחנו לא במרתון אינסופי ובלתי-אפשרי,
אלא במיני-מרתונים שגם מחזקים בתמורה את יכולת
האמונה שלנו כל הזמן.
תודה על הדברים החכמים שלך פה,
הילה
תודה, ושבת מופלאה גם לך!
תודה!נפלאות הרגע הזה
שבת קסומה לך
תודה ששיתפת.
בתהליך ובחוויה! *
תודה :-)
זה כל כך נכון, באמת לפעמים צריך מישהו שפשוט יתן יד. אנושי מאוד. תודה!
כמה נכון. תודה.כתבת מקסים ומעורר מחשבה ,כשקראתי את שכתבת
תפס אותי הכח של הביחד ,כמו משה גם אנחנו
זקוקים לפעמים למישהו בעיקר כשנחלשים שיחזיק לנו את היד.
תודה
אמונה מחזקת את ידינו ועוזרת כמשאב להתמודד עם אתגרים.
שיהיו לך הפתעות נעימות.
משפט נצחי :-)
תודה יקירה! באופן טבעי, זה הצד שמדבר אלי :-)תודה רבה.
לא מכירה את הקלפים שלו, אבל תמיד מתעניינת. אחפש אותם, תודה על ההפנייה!
מקלחת זה הכי בבית - באמת שם אי אפשר להיות באיבוד :-)
לכל אחד תשובה משלו. אין אמת אחת, אלא רק תשובות שבאות להבהיר לנו ולעזור ברגע נתון. וכל האמיתות - אמיתיות לחלוטין.כמה שאת צודקת. תובנה מופלאה, תודה!!
נראה לי שידיו לא היו יציבות, כיוון שנזקק לשני אנשים שיחזיקו אותן למעלה :-)
אני לא טוענת כאן לפרוש מלא של הפרק, רק לפרוש מה שאמרו לי המילים, באופן אישי, ברגע נתון.
שפיות? מה זה? :-)הרבה אפשר למצוא במשפט הזה...עד בוא ה
ואני דווקא אהבתי את הקשר בין אמונה וידיים =
לטיפולי רייקי, שיאצו ועוד שיטות טיפול אנרגטיות
*
תודה
}{שטוטית
יופי של רעיון ויופי של הסבר.
לדעתי תאהבי את סט קלפי הטארות של דיפאק צ'ופרה.
חוטים ואיבודים - שילוב נפלא הוא
(כשאני הולך לאיבוד, אני הולך ליתקלח...)
שבוע נוח ומרגיש.
וזו התשובה האמיתית.
"וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלין", ...
כל כך נכון. גם עבורי, האמונה באה בגלים.
אבל אם בזמן "איבוד" את חושבת על לפתוח את התנ"ך ולחפש תשובות (הפעלת גם את האמונה וגם את הידיים)...זה כבר אומר שאת לא לגמרי באיבוד, לא?
אמונה מופיעה בהקשרים ובמובנים שונים
אמונה לפעמים באה בהוראה של בטחון
ובהקשר של הכתוב שציינת אמונה פירושה
דבר יציב וקיים.שידיו היו יציבות ועומדות
כלפי מעלה במשך זמן רב. זהו גם היסוד
למשמעות של הביטוי בית נאמן
הכוונה יציב וקיים.
בקיצור את אומרת שאמונה זה טוב,
רק לא להתמיד בשיגעון.
אי שפיות זמנית עדיף!
אני צוחק המסר היה בורו
עמי