ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
באמת שלא התכוונתי לפגוש בה שוב רוחות ערג ושקיעה הן שריחפו חיוכית סביבי בהו בי ינקו לבטים והגיון מבינתי טבלו את פרוסת הספק הטריה הזאת בנזיד היסוסי הסמיך
באמת שלא חפצתי לחפון בה רגשות ריחות אהבה קדומים הם שנדפו חרכיה נשקו בי, נשבו בינות חולשותיי עגבו בינתי תשוקתה מנו יצריי הגואים בלעו רוקי
באמת שלא ארגתי בה עתידות דמעות קיץ לחות של אגל ומתן הן שיקדו בי אוננו בי מחשבות בדד עקפו בי כל מכשול לקו בי מאור
באמת שלא התכוונתי לפגוש בה שוב וגם היא לא פשוט הבנזונה הזה של גורל-אקראי רוקן אשפת חיצים אחת גדולה בגבי ההולך וקטן הימנו וגם היא לא או שכן. |
גלית נעמן
בתגובה על אישקטאינסופי
נעמי ק
בתגובה על בחזרה אל הרחם, גרסה ביתית
רפאלה
בתגובה על תוואי חי במיץ גווניו
בלאק סמארה
בתגובה על אף לא מילה
שטוטית
בתגובה על משברים של חורף מתבגר
אילנה שמול
בתגובה על האומן הוא הציור או האומן?
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (75)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מענין, פעמיים טעיתי.. קולרידג' כמובן
ואני, אני בכלל לא מבינה בשירה, אבל את זה אהבתי, ובלי להרגיש כפור, רק עינבול הזדהות קטן, עמוק בגרון
הוא לא ביקש, אני לקחתי
:)
.
מיטב המילים במיטב סדרן אמר פעם ח.נ.הלאומי שלנו, כך לפחות למדתי בבי"ס (אם משהו למדתי שם)
טוב, החלטתי לבדוק ו.. במקראנט, בדיון על השיר "אחים" של פגיס, כותבת נויה שגיב כי קולרידג', המשורר האנגלי בסוף המאה ה-18 (השירה הרומנטית) הגדיר כך את השירה.
ויקיפדיה המייחסת זאת גם לקולדריג' מוסיפה "השירה היא אש אשר מדבירים אותה בידיים הלובשות כפפות של היגיון".. לפי ז'אק מאריטן הצרפתי.
ציטוט מלא יותר של קולדריג'.. האוביקט העיקרי היאה למדע הוא קומוניקצית האמת, האוביקט העיקרי והיאה לשירה הוא קומוניקצית התענוג.. פרוזה: מילים במיטב סדרן, שירה: מיטב המלים במיטב סדרן
לא חשוב, זה תופס גם פה, כרגיל
.
.
ואם כבר.. עוד כמה.. ההגזמות שלי תמיד (ועוד בתגובות אצל אחרים):
ויליאם וורדסוורת.. השירה היא ביטוי רב דימיון של רגשות עזים.. התפרצות ספונטנית של רגשות כשאנו נזכרים בהם תוך שלווה.
.
ואמילי דיקינסון.. אם אני קוראת ואני חשה כפור בכל גופי כך ששום אש לא תוכל לחממני הרי יודעת אני כי שירה היא
.
וקפקא.. השירה היא תמיד סיור בדרך של חיפוש האמת
.
וגוגול.. על האמנות בכלל.. סערת נפש היא הרגשתו של האמן, כי גם בסערת נפשו נושם האמן שלווה
וואוו
בלעתי כל אות
מעכלת כרגע...
מושלם
שאפו . וחוצמזה - לא עוזבת אותי ההרגשה שזו אשכרה קונטרה ראויה ל"אני רוצה לפגוש אותה לגמרי במקרה , אחרי שכבר אשכח אותה כליל.." וכו' .
שאפו לגמרי.
Dearest,
Any chance to get it in pure, clear, old fasioned Hebrew ?
Love ya'
עוד אשוב
הפוסטים שלך הם מהסוג
שאני זקוקה לזמן איכות
כדי להתענג עליהם
תוכניות זה לאנשים שלא רוצים לחיות.
דוקא נשמע שהתכוונת
כמה חופש במילים !
(נסה אותו גם במעשים...
כאילו שביקשת עצה ממישהו.. :)
*אהבתי את כתיבתך מאוד
אין מקריות ..
אתה כותב ממש ממש ממש טוב
באמת
המילים שלך יודעות לחדור ממש עמוק
מי יודע?
או שכן או שלא...
גורל קראת לזה?
אולי...
התרגשתי ממך.
*אוהבת שלך שרי
המילים נודפות ריח תשוקה עזה.
הנזיד שתבלת בו את הספק - זו האהבה שמגיעה במנות סמיכות וחמימות.
נראה לי שהיה יותר פשוט לשאול אותה האם היא התכוונה או שלא.
אבל אחרי אשפת חצים כזו, התשובה די ברורה.
החיים קוראים לנו וקוראים אותנו, אפשר לעבור דרכם ולא להרגיש כלום.
הם כאלה חד פעמיים, גם אם יש עוד חיים אחרי..הם עדיין חד פעמיים.
אפילו זכרונות מעורפלים שנראים לקוחים מחיים אחרים, כמו אהבה קדומה.
החיים יכולים להיות מאוד מסובכים לעיתים. אולי בגללנו.
בעיקר בגללנו.
כל הספקות הטריים האלה, הספקות הקדומים אפילו.
כל החוקיות שנאלמת ונעלמת כשאתה מרגיש אהוב ונחשק.
את כל אלה כמו שיר ניתן לחוש כשאין פחד.
החופש להתמסר, החופש להרגיש, החופש ללכת.
הצורך לשוב שוב.
אני אכלתי את כל הספקות שלי.
{מוזר שתמיד יש חדשים}
אפילו מצאתי דרך חדשה בכל יום. גם היום.
אה..לגבי שאלתך מה עושים עכשיו - כאילו אני צריכה להדגים לך איך דוחפים לשון?
איכשהו זה לא כלכך מסתדר לי עם אותה אחת שבלעה רוקך.{גם אם רק כמטאפורה..תשתמש בה}
עכשיו אני יודע.
באמת אין טעם להתווכח אתו. בסך הכל אנחנו מסתדרים אתו, השעות נוחות יחסית והוא די סלחני ככה, ביחוד בערב שבת.
תודה שבאת, כמעט ושכחתי לומר.
תודה איש, כיף שבאת לבקרני.
יש הסוברים כך. כפתור ופרח! (תודה, ד"א)
אכן. מלים כדורבנות. מיד עובר להצדעה.
טוב נו מה
מישהו יכול בכלל להתווכח אם ההוא שמושך בחוטים
ועושה לנו טיפות כאלה של מעשי קסמים
והופך אותם עבורינו לאלוהי הדברים הקטנים?
וזו הייתה חווית קריאה שתדע!
"כשבדידות אינה פחד
נולדת שירה"
ברור כשמש שיש לך קטע חבל"ז עם אמא של שירה :)
(הקשב. עמוד נוח)
ולרי הלכה, תשוב אחר כך. בנתיים, את הלשון..
פנימה :)
אהמ... (כמה כיף שיש ישיבות ארוכות שבהן אפשר לגנוב מבטים לבלוג)
רציתי להודות לכל אלו שבחרו לשלוח פרגונים בפרטי, ולמככבי הכוכביות-בלאדי שמאמינים במתן בסתר.
כיף לקבל מכם מיילים שמחייכים. בכלל, הפוסט הזה נכתב בכיף גחמני על נפלאות התחושה והיצר שאופפים כל פיסת חיים שפועמת כאן ביקום הזה. מעין פרץ אנרגית שמש שהיה חייב, אבל ממש חייב, להכתב ומתוך מלאות ואושר ולא מחוסר או מקושי.
אז זהו. לכל הכותבים-בסתר, המככבים-בחשאי, מגלגלי העין לפינה השמאלית-עליונה, יונקי המשמעות הנסתרת, חופני המלה הגלויה וסתם לאלו שחולקים עמי את הרגשתם בפרטי מהכתוב הכתוב הזה כמו גם מפוסטים קודמים - תודה וקידה ענקית וממושכנת לעד לכולכם/ן.
(שב למציאות חלוקת הקשב שלי)
זהו. ככה.
כעת המילים מתכוונות לי בול.
תודה.
בטח שמתעתע, אבל אף אחד לא באמת רוצה להעיר לו, כי זה מדבק וממכר.
תודה על איחולייך, הכל עובר עלייך :)
אם כבר שאלת, אז הוספתי קורטוב דגדוגי גמדים שקופים למחצה, שהושרו באבסינט לילה שלם. זה עושה נפלאות לטקסט, אם כי מקשה על הנהיגה.
בדקתי בשביל. בפלאפל ציון, יש חצי אמנה בפיתה. יש גם את אמנה המפורסמת שלהם. אצל עובד, יש את אמנה הטובה ביקום. רק תבחרי ואביא לך הביתה, עם חמוצים ליד.
אוחח, התגובה שלך מהפנטת. את אשובה מקסימה. לא אשובה מפחידה כמו האשובים האחרים.
בואי לפעמים, ותוסיפי פירושים מקסימים למלים הבלויות שלי כאן.
נשיקות
אחותי הצעירה! לכבוד הוא לי שהפלאת תאר את יד המקרה בחינניות הראויה לה.
וחוץ מזה, תמיד כיף לי שאת כאן. התעצבתי לקרוא אצלך את הפוסט האחרון, וגם הגבתי.
נשיקות, סיסטר.
אחותי, את חכמה מדי בשביל הלך רחוב שכמוני. הדגשים שלך לאמירה, צורך והבנה, תמיד הקדימוני בצעד אחד לפחות, כך נדמה לי :)
באהבה.
חזרת מהשוק? מה הבאת לי בסל? האם קטפת כוכבים בלאדי? האם הבאת ריחות של רוכלים וצלילים של בוקר שטוף?
(אה, הרגע הסבירו לי למה התכוונת. שיט, סליחה)
אני יכול להבין את זה. ערגה היא מלה שלדעתי, אין לה מקבילה בשפה אחרת שמתרוממת לעוצמת המקור.
היא גם דו קוטבית, יש בה מלאות וחסר, חיובי וכואב, אכן. קלעת נכון.
תיקון קל. נזיד. ז' במלעיל.
(כיף שבאת)
את גאון. וגם צודקת. ואחרי שהצצתי לך (באיורים, נו...) אני גם מבין למה. את יודעת מה? החשק שודרג (התמונה הוחלפה).
מתעתע הבנזונהכושלאימאשלו
וכשזה בוקע ממילותיך...זה שירה
אוקי... כולם לעצום את העיניים בבקשה. (ולרי, מה עכשיו??!!!)
אבל... אלו השכנים שביקשו!
אוח, עשה לי נעים בבהונות הטקסט הזה.
מה עירבבת בו?
בנזונה הקופידון הזה!
אין איזו אמנה נגד ירי בגב?
אמנת המערב הפרוע? משהו?
מעולם לא חשבתי שאפשרלמצא בי משהו מפחיד...
אבל כנראה... בקפה האפשרויות הבלתי מוגבלות...
לערגה כוחות משלה,
אין היא מתחשבת בקול הספק
אלא אם כלואה הנפש.
אלו לא חולשות
כי אם כוחות נפש
החוברים בערוצי ריח קול ומגע
והגורל,
אין הוא אלא
תפילה שנשאה למקומה.
וכרגיל,
אין כמותך.
זה ההוא..האחראי על המקרה..
(חוצמזה קלישאה או לא - שום דבר לא קורה במקרה..)
נשיקות אחי.
חחח , דווקא יפההה לך "קצר"
יום טוווב
לולא היו הדברים כן
לא היה צורך לאמר להם לא
שלך באהבה,
אחותך החכמה (בלילה )
אני בשוק *
אחזור
אוהבת את המילה ערגה על כל הטיותיה.
תענוג של מרק :-)
הנה. ציור החשק הזה.
השכנים רגילים לראות מחזות רטובים.
איזה משחק מקדים או משו?
תמיד אפשר לבקש מכולם לעצום את העיניים.
ואולי...אתה פה חסר לי.
ואם בנשיקות עסקינן, תכניס קודם את הלשון.
מה יגידו השכנים?
בקריאה ראשונה נתקעה לי המלה "פוקימון" במקום קופידון. מוזר. אכן, הקופי הזה תוקע את זה תמיד כשמסבים מבט לרגע. כיף שבאת.
האם יקירתי מרמזת שדילגנו על עונה אחת (מבחינ קולינרית)? התגובות שלך הן פריחה מוקדמת. סמן מקדים. וחוץ מזה איך זה להרגיש שבוע לאחר יומולדת? כיף שהגעת.
בספר התורה. ניסיתי להרחיב, אבל זה טישטש לי את העקצוצים של התמצות.נו, את מכירה...
אהההה... מי שמדברת. אני מציץ על סף מטרידנות בבלוג שלך. אני לא מתאפק הרי.
נשיקות
הי מקסימה! כתבת לי פוסט מקסים במקום תגובה! זו מתנה שווה בהחלט.
איזה ציור פרי חשק? עכשיו הפכת אותי לסקרן-סיפוק-מהיר. רק תאמרי, ומשאלתך תוגשם (חוץ מלהפוך את חמותך לדמות נחשקת, איממא!)
(כיף שבאת)
אוחח,הלב. למה הזכרת לי... הוא תמיד פועם בחוסר אחריות משווע, ומגדיש כל פינת רחוב רגשית שבנו.
איזה כיף לי שבאת, אחרי שראיתי את החיוך שמעבר ל-לא-בא-לי, אני שמח כפליים (משו שקשור לפזילה)
אשובים מפחידים אותי. יש מצב שפשוט תגיעי? נשיקות
אכן, אשפת חיצים אחת גדולה. מספיקה לכמה מאתנו, אבל רגישה מדי ועושה כיווצים בבטן
שמח שמצאת ואהבת.
(עברית שפה דפוקה) למי קראת אשפת מלים?! יכולת לעדן את לקיטצ'ן אייד של משפטים, מקינאטו של פוסטים, או משהו אחר שמאלץ חיוך גם אצל אשכנזים.
שמח שהתענגת, תעביר את המגבונים הלחים.
(סתם סתם, כיף שבאת. רילי)
דווקא את אמורה לנחש. אפילו בוצעו מספר פיילוטים כמדומני, האחרון בערב עם המיתולוגית.
נעים לי בגב שנהנית מהקריאה. 200 איטרציות ראשונות חינם.
סבבי שבאת.
באמת שלא ציפיתי לפחות
אבל את תמיד, אבל תמיד, יותר.
זה הקופידון, הוא כזה ממזר.
אחזור עוד ועוד.
המילים שלך הן אביב.
באמת שכל כך הרבה בכל כך מעט
מילים של געגוע.
געגוע למילים שלך.
נו טוב.. לא אשמתך,
יש דברים שאי אפשר להם
כמו
אותו זה שמבעיר בּיעבּוּע
שם
בין הפּוּפּיק לשידרה
כמו
אותו ציור פרי חשק
(הבא אותו כאן. הוא מדהים..)
זאת לא ה כוונה. זאת ה התכווננות.
נו, זה כמעט תמיד ככה כשלא מתכוונים....
(ואיכשהו, זה גם תמיד קשור לעניינים האלה. של הלב)
מעולה!
הבנזונה הזה של גורל-אקראי
רוקן אשפת חיצים אחת גדולה
גם האשפה שלי סובלת משפיכה סנטימנטלית מוקדמת.
אתה, כרגיל, נפלא.
ולמה אשפת המילים שלך לא יורה באופן
יותר תכוף? כל מילה כמו שלוחה ללב המטרה.
התענגתי. תודה.
גמני רוצה את מה שאתה שותה
כשאתה טובל "פרוסת ספק טריה":)
(עוד קריאה ועוד קריאה ועדיין זה מפמפם - מעולה!)
באמת שלא התכוונתי לככב
אבל המילים פיתו אותי עד כי הלכתי שבי אחריהן
באמת!