קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1158 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 523 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 506 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
לשימוש חוזר
פתאום תוקף אותי חשק משונה. אולי משום שראיתי אישה שזה סיפק לה שלווה. אולי משום שאני נהנית לדמיין את התוצאות. פתאום מדגדג לי בקצה האצבעות חשק מוזר. לסרוג. כבר שנים לא סרגתי. שכחתי איפה אני שומרת את המסרגות שלי. גם מאוסף כדורי הצמר וחוטי הכותנה נפטרתי פעם בהתקף של סדר. מתחשק לי לסרוג. עמודים וחצאי עמודים במסרגה אחת. ללכת סביב סביב וליצור עיגולים צבעוניים שגדלים וצוברים נפח, אדוות מתרחבות של קשרי חוט. ואת כל זה אני רוצה לעשות כאשר בו בזמן אני פורמת. את הקשרים החולניים, הדהויים, המוכתמים בחלודת הזמן. אלה שהתפוררו מרוב שימוש, ואלה שהצהיבו מאין בהם שימוש. את העיגולים הכרוכים זה בזה, את שושני התחרה הנבולות, את הקרושֶה של הצורות הישנות, את כיפות "ילד טוב ירושלים". להתיר ולגלגל לפקעת חדשה את חוט הלב שהפסיק לדמם. יש עוד חיוּת בחוט הוורדרד הבהיר.
|
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נסיון ראשון הסתיים בקונדום צמר בצבע סגול. פרמתי וסרגתי מחדש משהו שטוח. בהדרגה אני מפתחת טכניקה.
מחממי ברכיים.
מחממי קצוות קפואים...
רעיון מרענן
הקשר בין הצמר ליחסים
סריגה ופרימה
בינתיים, חזרתי לסרוג...
שמרי צימרך, שמרי עינייך, נפשך שמרי..
(וגם תתחדשי על התמונה אם תורשה לי נימה חנפנית)
בתיכון סריגה היה שם קוד לעישון ומאז שהפסקתי איבדתי את מעט היכולת שהייתה לי לנהל שיחה. יש למישהו צמר לייט ומסרגה אלקטרונית?
נפלא/ה !!
עכשיו אני פתאום מבינה אחרת לגמרי את העץ של שיפרה...
(:
תודה רחלי!
צבעים שמחים גם לך!
מאוד אהבתי.
לי יש התחלה של צעיף, שהתחלתי לפני שנים ומעולם לא סימתי. אני מאחלת לעצמי להמשיך וללכת סוף סוף עד הסוף עם החלום הזה שלי (ובכלל עם חלומות) ולך, שתסרגי לעצמך צעיפים וכובעים וסוודרים, מרהיבים, צבעוניים, ססגוניים בדוגמאות פשוטות, או מורכבות, עם פסים ונקודות ופרחים או פשוט חלקים ונעימים, מה שתרצי.
תודה נעמה!
הנה, נתת לי תחליף משפט מוצלח יותר לתחילת הפוסט.
ואכן - אפשר לגרום לי לעשות דברים בשוחד או באיומים.
אני מעדיפה כמובן שוחד.
יום נפלא.
קודם כל טב לדעת שאיומים עוזרים.(פוסט נוסך שלך יגיע היום )
בקשר לסריגה, מוזר איך אנחנו מפתחים יכולת להתקשר ליצורים השעירים המדובללים, המכונים סוודרים, במיוחד כשהם זכרונות מצמררים מכיוון ילדותינו העשוקה.
זה קורה, כשתאוות הסריגה פתאום צובתת, הרעש של המסרגות מקשקש לך בראש, החנויות שמכרו בהם פעם צמר,
שהנשים היו קונות בהן את מנת השלווה שלהן,עולות ממרתף העבר. נהדר.