התהיות שלי
פוסטים אחרונים
- ושוב הכול מהתחלה 7/1/10
- מהמם שלי 6/10/09
- תמיד שמחה 6/10/09
- גח"ט 27/9/09
- תקופה 30/8/09
- שלנו שלך שלי 2/7/09
ארכיון
כמה יפה
| לא יודעת למה, לא יודעת איך. איך הגענו למצב הזה? איך אני פה עומדת? איך בכלל במקום הזה? מה הקשר שלי לכול זה? שהרי אני כול כך כול כך אחרת. חושבת אחרת. חולמת אחרת. מתנהלת לגמרי אחרת. אז מה לעזאזל!? איך הגענו להיות ביחד? איך שוב אנחנו לבד. למה? זה הרי לא היה בתוכנית. ואולי כן? שהרי באיזשהו שלב, לרגע קט, זה בדיוק מה שרציתי. אז למה פתאום התחרטתי? ולמה אני שוכחת כול כך מהר למה ככה בקלות סולחת. לא יודעת מ הלאה, למה אני מצפה. אני לעצמי חוזרת ולנפש שכנפה קוצצה. שוב לפרוח שוב לעוף שוב להיות אני האחרת. אני שכול כך אוהבת. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, תודה, תודה. נתתי להן להשבר ולהעלם לתקופה יחסית ארוכה. אבל זה בסדר, לפעמים צריך לחוות גם את זה. עכשיו, לדרך חדשה ומופלאה....מתובלת בהרבה הרבה עוצמות ובטוב. חיבוק גדול.
וואוו, מחמאה גדולה ומרגשת! אתה הכוכב הראשון, גם כשאין לך כוכבים. מעריצה את הכתיבה שלך. תודה:)
עם או בלי כנפיים, עצם התגובה משרתת את המטרה. תודה! :)
לפרוח, לעוף, זו התשובה לשאלתך מה הלאה...
נעים מאוד והמשך לילה קל וחמים,
רולין
אל תתני לכנפי הנפש שלך להיקצץ!!!
תתרוממי ותהיי חזקה יותר.
כתיבה מדהימה וכל כך נוגעת ללב ולי אישית בנוקודות נוספות
תודה
מקסים. כל כך רציתי ליהיות הכוכב הראשון שלך אבל נותרתי ברגע מכריע ללא כוכבים.
אשוב מחר ובינתיים פרשי כנף ועופי לך לאופקים הרחבים והפתוחים.