כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רפי פרץ - סדרת עבודות

    בכל פוסט אציג סדרת ציורים , רישומים או צילומים
    בנושא מסויים

    אמא ואבא - צילומים מהאלבום 1947-1954

    99 תגובות   יום שני, 26/1/09, 06:39

     אמא ואבא צילומים מהאלבום  - 1947-1954

     

    מבחר צילומים של הורי בשנים הראשונות לחייהם כזוג

    חלק מהצילומים נעשו במרוקו , צרפת ובישראל

     

    בטוחני שלכל אחד יש אלבום תמונות של הוריו שעליהם הוא גדל ,

    צילומים אשר חוץ מההיבט האישי עבורי , אני נהנה מהביטוי של התקופה

    אם זה בלבוש , היחס לזוגיות ..  והאווירה של אותם שנים.

    ( אנו חמישה בנים ושתי בנות )

     

    מוזמנים להעלות קישורים לתמונות שלכם שקשורים לנושא תמונות נוסטלגיות

    או לשתף בסיפורים אישיים בנושא המרתק הזה

     

     

    הערה:  להורי סיפור אישי מרתק , אימי נעשתה יתומה מאם בגיל  4

     אומצה על ידי משפחתו של אבי בקזבלנקה וגדלה עמו בילדותם .

    לא פעם אמרה לו :  גם כשהייתה ילד הייתה לך תכונה כזו וכזו :-)

     

    הורי התחתנו  בישראל בשנת 1949 עם הגיעם לירושלים

     

    ''

    Moroccan Jewish immigrant to Jerusalem on 1949

     

     

    ''

    אמא (בהריון) אבא ואחי הבכור , 1953

     

     

    ''

    אמא

     

     

    ''

    אבא

     

     

    ''

    אבא ואמא

     

     

    ''

    אבא לפני העליה במרוקו

     

     

    ''

    אמא בשלג בירושלים - שכונת קרית יובל שם גם גדלתי

     

    ''

    אמא ואבא ושני אחי הגדולים

     

     

    ''

    אמא ואחותה

     

     

    ''

    אבא ואח שלו

     

     

    ''

    אמא ואבא

     

     

    ''

     אמא בירושלים - שכונת קרית יובל

     

     

    ''

    אבא

     

     

    ''

    אמא ואבא

     

     

    ''

    אבא עם אחים וחברים במרוקו

     

     

    ''

    אמא

     

     

    ''

    אבא

     

     

    ''

    אבא אמא , אחי התאום ואני - 1965

     

     

    ''

    בשנת  1997-1998 עשיתי סדרות ציורים שעוסקים במשפחה שלי

    כאשר דרך ההעמדה שלהם כזוג אני מעמיד את ההיררכיה כפי שתפסתי בזמנו שקיימת בינהם .

    אימי חזרה בתשובה עם השנים ואבי היה חילוני רוב הזמן .

    בחרתי לצייר את  הורי בכוכב של הנסיך הקטן עם הכיבשה ועצי באובב ,

    ברקע את  הנכדים - הילדים של  אחותי החרדית ( הילדים הספיקו לחזור בשאלה רובם)

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (99)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/3/16 11:52:

      רפי פרץ סטודיו רחוב התחייה 22 תל אביב 

      טלפון 052-5543815  אימייל rafi@art4collector.com

       

       

       

      ''

      רפי פרץ בסטודיו רחוב התחיה 22 תל אביב מוזמנים לבקר בסטודיו 

       

       

      ''

      ציורים ענקיים כדור ירושלים כדור לונדון אמנות נאיבית ישראלית עכשווית 

       

       

      ''

      תמונות ענק ציור ראליסטי גדול מימדים תמונות ענק דיוקנאות פרוטרטים ציורים גדולים 

       

       

      ''

      תמונות גדולות ממדים רכישה ישירות מהאמן ללא עמלות תיווך של גלריה אמנות למכירה 

       

       

      ''

      ציורי ענק מרהיבים לאספנים מקצועיים אמנות נאיבית ישראלית עכשווית ציור עכשווי לרכישה

      ישירות מהאמן ללא עמלות תיווך של גלריה 

       

       

      ''

      רכישת אמנות ישירות מהאמן ללא עמלות תיווך ציורים אדומים ערום אמנות ארוטית ישראלית 

       

       

       

       

      ''

      ציורים מרהיבים צבעוניים שמחים ציור מלא שמחה אהבה אושר תמונה ענקית גדולה תמונות ענק

       

       

       

      ''

      ציורי ענק לאספנים מקצועיים אספן אמנות רכישה מכירה ישירות מהאמן ללא עמלות תיווך 

       

       

       

      http://cafe.themarker.com/image/3158687/

      מבחר ציורים ריאליסטים נאיביים למכירה אמנות מכירה רכישה רכישת אומנות קניה 

       

       

       

      ''

      ביקור סטודיו אצל אמנים הגעה לחדר העבודה של הצייר רפי פרץ ציורים גדולים לאספנים 

       

       

       

      ''

      ציורים שמחים מלאי אהבה פרטים צבעוניים מתאימים לסלון ענק מתאים לאספני אמנות מקצועיים 

      אוהבי אמנות רכישה ישירות מהאמן ללא עמלות תיווך של גלריה 

       

       

       

       

      ''

      ציורים ריאלסטים ישראלים צייר ישראלי עכשווי ציורי ענק רכישה ישירות מהאמן רפי פרץ

      ללא עמלות תיווך סטודיו רחוב התחיה 22 תל אביב 0525543815 טלפון 

       

       

      רפי פרץ סטודיו רחוב התחייה 22 תל אביב 

      טלפון 052-5543815  אימייל rafi@art4collector.com

       

        22/9/15 05:39:
      נהדר
        22/9/15 05:35:
      תודה
        25/9/09 01:27:

      רפי

      איזה פוסט מדהים ביופיו...וברגישותו...*

      התמונות נוסטלגיות... וכה יפות...

      הוריך הנהדרים...שניבטים מהן...

      יפים כל כך...

      הציור...וההסבר מתחתיו...

      הכל

      הנאה גדולה!

      לילה טוב

      מהדס

        21/2/09 10:57:

      נגעת בנקודה חשופה אצל רבים מאתנו.

      רובנו כנראה נגועים בחידק הזה.

      גם אני ב 2002 הצגתי תערוכה בשם "תמונות מקופסת נעליים" בבית האמנים בירושלים.

      כל אחד ששאלתי  מה הצילום האהוב ביותר עליו שאותו ירצה להנציח כציור כדי שייצא מקופסת הנעליים בה מאוחסנים הצילומים ידע מייד. 

       

      carmelaweiss.com

        21/2/09 10:51:

      נגעת בנקודה חשופה אצל רבים מאתנו.

      רובנו כנראה נגועים בחידק הזה.

      גם אני ב 2002 הצגתי תערוכה בשם "תמונות מקופסת נעליים" בבית האמנים בירושלים.

      כל אחד ששאלתי  מה הצילום האהוב ביותר עליו שאותו ירצה להנציח כציור כדי שייצא מקופסת הנעליים בה מאוחסנים הצילומים ידע מייד. 

       


      אין לי מילים..פשוט מרגש והציור מ ק ס י ם.

       

      תמר

        9/2/09 11:38:
      יופי של צילומים פשוט מרגש
        3/2/09 20:32:


      נוסטלגיה נפלאה..

      *לציורים.

        2/2/09 02:36:

      הציור מדהים!!!

      איפה הוא היום

        1/2/09 13:02:

      מרגש  האלבום הפרטי שלך, הוא שולח אותי לשלי וחזרה אליך. מדהים!!!

      ו...תודה על הציור - המשקף כל כך.

        1/2/09 07:00:


      היי רפי

      התמונה החזקה ביותר היא זו של אמא חיילת במדים ואבא בחליפה מהודרת... בהתחשב בכל מה שתמונה כזו יכולה להעלות על הדעת בכל כך הרבה הקשרים..  ונשאלת השאלה על מה חשבו אמא אבא - כל אחד לחוד,או יחד, כאשר יזמו את ההעמדה לתמונה הזו.. איזה זוג מוזר בתמונה הזו. אמא באמת היתה חיילת או לקחה לה בהשאלה מדים?

       

      אצלי יש צילום של כל המשפחה בסטודיו של הצלם, כולם לבושים בחליפות מהודרות ועומדים אלגנטי - המסורת מספרת שביום תשלום המשכורת לקראת הפסח, היום שבו נהיו מספיק עשירים בשביל לקנות  חליפות לחג, נצלו את ההזדמנות החגיגית והלכו לסטודיו להנציח את ההוד והדר . כי הרי לא מצטלמים בכפכפים ותחתונים.

       

      ויש האתר המנציח עצי משפחה ומחבר אותם ויוצר כל קשר אפשרי - בעקבות מה שאמרו כאן כדאי להכיר אותו

      ואחרון חביב - דברים שעשיתי עם האלבום שלי

        29/1/09 22:12:


      נפלא רפי ומרגש מאוד!

      הרגשתי ממש את האווירה המשפחתית של הוריך

      הציור נפלא ועכשיו שנודע לי כי גם אתה תאום

      הרי יש לך ממני אחוות תאומים.

      רוחלה

        29/1/09 01:35:


      אוהבת מאד את התמונות. הם נראים כאלה ילדים צעירונים.

      קשה לי להאמין שהיתה אז תמימות גדולה, לא עם נסיון החיים שלהם.

      מה שכן, הם עסקו הרבה פחות בבדיקה עצמית ולזכותם לא היו ציניים כמונו.

        29/1/09 00:05:

      תודה על השיתוף המקסים.

      התמונות מעלות געגוע לימים של פעם.

      יוצרות תחושה של בית, חום ואהבה שאין שני לה - אהבת הורים.

      לא מובן מאליו !

       

        28/1/09 21:44:

      * אך איפה הימים.. איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסראפן.. :)
      כמה צבעוניות בתמונות שחור לבן.. - מקסים.

        28/1/09 08:52:


      יפהפה. מרגש. נוגע ללב.

      הציור, בצבעים שלו, בהעמדה, בקריאטיביות, מזכיר לי את גוטמן ובני דורו.

        28/1/09 03:46:

      תמונות יפות

      תמיד נחמד להיזכר

       

        27/1/09 20:25:

      רפי, תודה על השיתוף,הבחירות שלך תמיד מעוררות רגשות.והציור גם.
        27/1/09 20:21:


      נהדר.

      אני פריקית של תמונות נוסטלגיות

        27/1/09 20:15:

      הי רפילה, תמונות מקסימות ונוגעות ללב. הוריך שניהם יפיפיים! והציור שלך מקסים.

      יש לי אוסף גדול של צילומים אנונימיים של הדור ההוא, שציירתי מהם ציורים רבים. אולי "אגנוב" לך צילום אחד ואצייר אותו... 

        27/1/09 19:55:

      רפי

      איזה  יופי  של  נוסטלגיה

      מעולה

      קבל*

       

        27/1/09 18:27:


      צילומים נפלאים ישירים תמימים

      הפשטות והישירות של אז

      שואבת. הציור שלך משדר את כל אלה.

      תקופה ארוכה "שיקמתי" ובניתי

      אלבום תמונות משלי במקום זה שנעלם במלחמה.

      תודה

      דניאלה

       

        27/1/09 17:58:


      ואיייין על הגברים המרוקאים!!!

       

      הייתי מאמצת אחד מהחברים של אבא בתמונה של כל החבר'ה...

        27/1/09 15:57:

      אח...איזו תקופה.

      מרגש .

        27/1/09 15:55:


      יש לנו קורס בבצלאל בנושא אוצרות צילום עם גאי רז שעוסק בדיוק בנושא הזה,

      לעבודת סיום הקורס אנחנו צריכים להוציא מארכיון פרטי תמונות ולערוך אותם לקטלוג-

      התמונות כאן מעניינות ומרגשות- יכולת לסיים את הקורס בהצטינות:-)

       

       

        27/1/09 15:52:


      צילומים מקסימים ,פעם כל תמונה הייתה לנצח לא כמו היום בעידן הדיגיטלי.

       צילמו אז לכבוד מאורע מיוחד או הזמינו צלם הביתה לצלם את כל המשפחה בתמונות מבוימות .

      אשמח אם אנשים יחזרו קצת לתקופה ההיא .*

        27/1/09 15:27:
      מרגש ונפלא..
        27/1/09 14:34:


      מקסים מקסים...

      מעורר געגוע לימים ההם

        27/1/09 13:45:

      רפי היקר,

      חזרתי כדי לעיין שוב בתמונות שאהבתי וכן בציור שלך ו

      עם כוכב...

      רפאלה*

        27/1/09 13:41:

      רפי ברכות,

      לדעתי כל אחד חייב לעשות ברשת עץ משפחה מלווה בתמונות כמו שעשית אתה!

      עם הזמן יווצרו הקשרים בין העצים, (תגלה פתאום קרוב משפחה שלא ידעת עליו).

      פרויקט חשוב מאד עשית.

        27/1/09 12:37:
      יפה מאוד
        27/1/09 12:19:

      פשוט מרגש!

      והציור מדהים!

      אזלו כוכביי, אחזור*

        27/1/09 10:55:
      מקסים
        27/1/09 10:37:

      הציור פשוט משגע!!!

      ולגבי התמונות - אהבתי את הפוזות

      תודה שחלקת איתנו רגעי קסם... 

        27/1/09 10:33:

      רפי היקר...

      אני כל כך אוהבת את התמונות שהבאת.

      תמונות של פעם..תמונות יפות כל כך....

      לא יפה להגיד אני מקנאה בך..

      אבל קצת מותר?

      אז אנימקנאה קצת....

      יש לך תמונות יפות כל כך...להתרפק על תקופה בחיים ..תקופה משמעותית ולראות את זה כמו שאומרים "שחור על גבי לבן "  ולא מזיכרונות של סיפורים.

      לא כל אחד נתברך בתמונות. אנירואה בזה אוצר. לי יש אולי שלש תמונות של הוריי....

      וכילדה בת שמונה  או עשר עשיתי את טעות חיי....

      מצאתי כמה תמונות של אמי בים....והייתי בשוק..למה היא לובשת בגד ים וקרעתי את כולן. זה נראה לי הכי לא צנוע...למזלי נארו לי אולי שתי תמונות...שבמקרה לא ראיתי והן לא הושמדו.

       זה קרה בתקופה שהתחנכתי במאה שעריים....היום אני מכה על חטא...

      תמונות של אמי כראה בגיל עשרים ושמונה. (או עשרים ושש).(היא ילדה אותי בגיל 18).

      רפי, אשרייך.משפחה כה יפה ..ומלוכדת.

      אשרייך.

      והתמונה שציירת...

      חבל"ז !!!!

      אשוב עם כוכב בוד כמה שעות.

      תלודה תודה ושוב תודע על הישיתוף. זכור...יש לך אוצר של תמונות.

      רפאלה


       

        27/1/09 10:31:


      וואו רפי. זה הציור הכי מדהים שלך.

      טוב. חוץ מעוד איזה 100.

      וואו שוב.

       

      לאבא שלך יש עיניים יפות.

      אמא שלך לא ניראת כל כך מרוצה.

        27/1/09 10:00:

      איזה יופי של תמונות מהעבר

      והציור משגע,

       

        27/1/09 09:57:


      חזרתי לציור וקראתי את שכתבת  :)

       

      אין ספק שאני אקפוץ לגלריה לפשפש מדי פעם באוסף הנהדר הזה...

      ככה .. לעשות טוב על הלב נשיקה

        27/1/09 09:55:


      רפי..

      אסופה נפלאה ונהדרת.

      כל כך כיף ומרגש להתבונן.. אף על פי שאיני מכירה את משפחתך..

      עדיין לא החלטתי למי אתה דומה יותר .. (נראה לי שלאימך.. :)  ).

      אבא שלך על האופניים.. צילום משהו משהו.

      ממש ממש נהניתי

      עשית לי טוב על הבוקר.. (יש לי אהדה לצילומים ישנים).

       

      הפינאלה...

      אח.. מקסים

      ציור משפחתי מרובה בפרטים שאני מאמינה שלכל אחד מהם משמעות..

      (מזכיר לי צילומיה של פרידה קאלו.. אם כי לא מלנכולי...)

       

      תודה תודה על השיתוף.

      איזה כיף, פשוט כיף להציץ באלבומים ישנים. זה כמו קפיצה לתוך הזכרון. אני עכשיו מציירת תמונות מתוך תצלומים ישנים שאבי צילם. בהמשך צפויה סידרה של תמונות של הורי כפי שצטלמו ביום חתונתם. אני פשוט אוהבת תמונות של פעם.

      תודה על השיתוף!

        27/1/09 09:19:

      פוסט מקסים! תודה ששיתפת.חיוך
        27/1/09 09:15:


      איזה יופי, טעם של פעם...טעים

      אני פיספסתי את התערוכה שלך בבית האמנים..:( מתי יש תערוכה נוספת איפהשהו ?

        27/1/09 09:12:


      אכן נוסטלגיה...

      גם באלבומים של הסבתא שלי יש תמונות שכאלה...

      *

        27/1/09 08:52:

      מקסים, מקסים רפי:)

      דרך התמונות הנוסטלגיות אנחנו לומדים שהרבה לא השתנה בחיים

      רק התפאורה

      והצעירים והיפים  ושנחתמו בתמונות האלה באווירה של אז

        27/1/09 08:13:


      איזה יופי רפי,

      זה פשוט מקסים, כל כך מרגש.

      תודה על השיתוף.

        27/1/09 07:45:


      איזה תמונות מגניבות....ואיזה יופי של נוסטלגיה

      מזי

        27/1/09 07:28:

      איזה יופי,

      נוסטלגיה במיטבה

        27/1/09 07:00:

      שחררת זכרונות נעולים, חיים שבמרחק הזמן לא כה ארוכים, אבל השנוי שתפס תאוצה ענק
        27/1/09 06:55:

      העלת לי רעיון גדול רפי..

      לסרוק את תמונות הוריי כל עוד הם בחיים.

      יפה ומאוד רואים שהורייך אנשים חרוצים .

      וכזוג מוצלח עם כל זה שהיו שונים בתפיסת הדת.

      *

       


      האופנה לא השתנתה המראות גם לא

      רק האנשים השתנו.

        27/1/09 01:55:

      אחחח איזו נוסטלגיה לראות תמונות

      כאלה , מזכיר לי את הוריי.

      פוסט מושקע ונפלא

      תודה ששיתפת

      יניב

            *

        27/1/09 00:04:

      תודה שאתה מזמין לצפייה
        26/1/09 23:30:


      איזה יופי

      גם הצילומים וגם הציור.

      באמת צריך לסרוק את התמונות הישנות, אחרת לא ישאר מהן כלום.

        26/1/09 23:17:

      צילומים נהדרים. ארכיון היסטורי של ממש!

      *

      אורי

        26/1/09 22:50:


      תענוג צרוף.

      עולה על כולם ומרגש ביותר - הציור.

      מירה

        26/1/09 22:24:
      אלה היו הימים הזמנים הטובים של החיים
        26/1/09 22:13:

      יפה מאוד

      אהבתי

      אחלה צילומים

      כוכב

      הדר

        26/1/09 22:02:

      פוסט נוגע רפי.

      בתמונה מצולמים אבא שלי (יושב על הרגל של הפיל) ואחיו,

      יחד עם דודה דורקה שנסעה לחפש אותם בפולין אחרי המלחמה

      שם נרצחה אמא שלהם.

      כאן הם בגן החיות בפריס, בדרך לאניה שיצאה ממרסיי בדרך לארץ.

      מ

       

      מעט נחת רוח אחרי 6 שנים של גיהינום.

      ולמה אני מעלה אותה? כי בא לי לצייר אותה ואני מקנאה בך שאתה יכול.

        26/1/09 21:42:

      הי, רפי

      מה שלומך ?

      אני מתה עליך!

      מירית

        26/1/09 21:41:

      רפי,

      כמה אהבה מושקעת באיסוף התמונות,

      בהבאת תולדות משפחתך, והמורכבות

      המתלווה למעגלי החיים שלך.

      הציור נהדר, ויש מקום להעלות על הכתב

      עם תמונות וציורים. מעין אלבום משפחתי

      פרי יצירתך.

      חומר למחשבה... *

      תבורך

      טובה

        26/1/09 21:17:


      מדהים ומרגש

      וגם הציור שלך.


      רפי,

      היעוד של הוריך בזוגיות התממש, איזה טוב להיווכח שיש דברים טובים.

      בהתחלה כשראיתי את אמא שלך חשבתי, הנה אתה דומה לה...אח"כ ראיתי,

      שגם לאבא שלך יש דימיון גבר חתיךחיוךאשה יפה, סיפור מעולה.

      הצילומים נוסטלגים מעוררים רגשות, והציור שלך עוטף את הכל למישפוחה, מחמם ת'לב.

        26/1/09 18:50:


      מרתק לצפות בשרשרת הצלומים הללו.

       העבודה שלך - יוצאת מן הכלל יפה ומרגשת!

      נעמה

        26/1/09 17:27:


      כל כך אוהבת תמונות של פעם

      תמונות שחור לבן - מקסים

        26/1/09 17:24:

      יחי הנוסטלגיה..........יחי כל תמונות השחור לבן,צהוב.

      נפלא פשוט נפלא!!:)))*

        26/1/09 15:49:


      רפי, איזה יופי.

      הצילומים האלה, חתיכת חיים.

      אתה יודע, ההורים שלי צברים ממוצא פולני ואם אני שמה כאן סדרת תמונות שלהם מאז אתה לא מוצא את ההבדלים :)

      הבגדים, התסרוקות, שפת הגוף, הסיטואציות, הכל. אפילו השפם של אבא ומדי החיילת של אמא. פשוט אותו הדבר.

      וגם החיבור עם הציור היפהפה הזה שלך.

      פוסט נפלא. תודה לך.

        26/1/09 15:46:

       

      מ ק ס י ם

        26/1/09 15:38:

      רפי יקר, מסמך יפיפה, כמו הליכה בין משעולי הזמן - שמסביר גם ללא מילים את ההתייחסות ההיא לחיים והפשטות הנפלאה, עם כל הקשיים... בסה"כ כ-40 שנה אחורה.

      אהבתי במיוחד את האינטרפטציה הפנטאסטית שלך, גדושת הצבעים שחסרו אז ושכל-כך התרגלנו כבר לראות בצילומים של היום. עם המון דמיון והמון כישרון.

      שאפו

      עידית

        26/1/09 15:07:

      היי רפי,

       

      רעיון מצויין להתחיל לסרוק את התמונות הישנות.

       

      הציור מדהים. הרמזים לציורים הנצריים בתוספת הילדים עם הכיפה. אין מלים.

       

      רונן

        26/1/09 14:14:


      רפי, אתה מדהים...

      החזרת אותי לבית אמא ואבא (אומנם מפולין)

      אצלנו זה היה בית עצוב מאוד

      שני הורי ניצולי שואה

      כך שמשפחה גדולה לא היתה אף פעם.

      בני חזר בתשובה ואשריהו אשרי.

      *

       

        26/1/09 14:10:


      בלי פילוסופיה מיותרת , פשוט מתגעגעת חתקופה של אז ליופי האמיתי

      לתמימות לערכים לצניעות בלבוש לתמונות המשפחתיות .

      העלתי לי זכרונות מהבוידם וחשק  עז לצייר חלק מהצלומים .

      אילנית.

        26/1/09 14:05:


      צילומים נהדרים, תקופה שהייתה.

      הציור ממש נפלא. מאוד מאוד אהבתי.

        26/1/09 14:00:

      מעניינת זוית הצילום מלמטה, בחלק גדול מהצילומים.

      האם ילד צילם את הצילומים או

      אולי מבוגר צילם מזוית זאת ?  

      אשמח לשלוח קישור לקבוצת צילומי משפחה

      שעשיתי, בהזדמנות שאעלה אותם. 

      יפה

        26/1/09 13:50:

      דפדוף והצצה לדפי הנוסטלגיה שלך חושף זכרונות פרטיים מתחת לשכבת אבק החיים

      ציור ופוסט נהדר

       

        26/1/09 13:30:
      מאוד מרגש ונוסטלגי. אהבתי.
        26/1/09 13:28:

      היי רפי,

      נראה לי שהפוזות בצילומים חצו ארצות ותרבויות. לכל אחד מאיתנו, כמובן מגיל מסויים והלאה, יש צילומים דומים שכיף להכנס לתוכם ולחוות את העולם ההוא שהיה. אוהבת מאד גם את הציור.

        26/1/09 13:09:
      מצויין!
        26/1/09 13:06:

      איזה רעיון מדליק, באמת מגיע לכל ההורים "של פעם" שינציחו אותם
        26/1/09 12:55:

      מקסים ומרגש נבוך
        26/1/09 12:30:

      התמונות נהדרות...

      וגם הציור...חיוך *

        26/1/09 12:01:


      באמת תקופה שונה התקופה של שנות ה40 וה50 באופנה בלבוש, בצורת החייםך מכוניות בתים וכדומה,

      רק בתמונות ניתן  לראות את השנוי בצורה חותכת

        26/1/09 11:55:


      מרגש לראות את התמונות,

      האוירה, הלבוש, הנוף, היחסים

      נראה כי השתננו מאוד מאז

      על חלק מהדברים (בעיקר התמימות אני מצטערת9

      יפה שהעלית את הצילומים וגם הציור שלך

      והאינטרפטציה שלך ליחסים מעניינים

      כיוון שהענקתי לך כבר כוכב הבוקר

      קבל כאילו שלחתי עוד אחד

        26/1/09 11:36:
      מצויין.
        26/1/09 11:35:

      הצילומים מאוד נוסטלגיים והציור צבעוני ועשוי בצורה טובה. ממש מקסים!

      כל הכבוד.

      עשית לי חשק לנבור במעמקי האלבום שלי

      עבודה יפה!

        26/1/09 11:31:


      נהדר.

       גם אני מאמינה באינטרנט.

      כל הכבוד.

        26/1/09 11:10:


      מרגש מאוד. הצילומים העלו גם לי מחשבות על הילדות.

      והציור מקסים.

       

       

        26/1/09 11:01:

      נהדר. התמונה הראשונה עם הכסא- נפלאה.

      וגם הציור שלך.

        26/1/09 10:59:


      מקסים ביותר

       

        26/1/09 10:29:


      לאחרונה, כאשר עם מות אחי, נעלמה ,כל המשפחה הגרעינית שלי, התחלתי לקבץ ולערוך אלבום נוסטלגי.

      התמונות הללו  "מגהצות" את הזכרונות הלא רצויים ומאפשרות לכתוב ולשכתב זכרונות אותם אני רוצה לנצור.

      בהביטי בתמונות משפחתך, אני רואה רק אופטימיות,אהבה ואושר- אפשרות "לכתוב" סרט חדש .

      רעיון לפרוייקט.

      אלה

        26/1/09 10:18:

      איזה יופי, הכל
        26/1/09 10:16:

      צייר מחונן

      אוהב את עבודתך ונהנה כל פעם מעוד נתח

        26/1/09 09:52:

      ממש מעניין והציור שלך מאוד יפה ומעניין
        26/1/09 09:51:

      יופי רפי כמה שאנו נישפכים על נוסטלגיה ,

      ממש נפלא .מורשת חשוב מאוד.

         מגיע לך כוכ אך אין לי כרגע

        26/1/09 09:46:

      יפה, אין עתיד בלי עבר. אוהב את התמונת של פעם.
        26/1/09 09:33:

      מקסים.

       

      אבא שך' חתיך אש והציור המשפחתי נהדר, במיוחד הילדים החרדים המעופפים.

       

      :)

        26/1/09 06:51:
      יופי של תמונות. תודה ששיתפת. אני עשיתי מכל התמונות של המשפחה אלבום. יצא מזכרת נהדרת...
        26/1/09 06:48:

      רפי,

      כחובבת נוסטלגיה זה ממש נפלא בעיני.

      האלבומים של הורי נמצאים אצלם בבית.

      מדי פעם אני לוקחת צילומים ומעלה למחשב.

      ר אצלי גלריה נוסטלגיה.

      שולה

      ארכיון

      פרופיל

      רפי פרץ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין