כפתורי הפעלה משפחתיים

בגנים של משפחתנו עוברת מערכת הפעלה כפתורית

voice operated

כפתורים

אצל אבי צליל מסויים יביא איתו תמיד את אותו שיר. אחי הבכור ואני היינו עושים על אבי נסיונות "דייג" (מה היינו, עדיין עושים...). למשל המילה "הוא".... בטון מסויים  בדרך כל תביא אחריה את שיר השיכורים: "הוא נולד בכפר צ'כי נידח, ורק הוויסקי את ליבו לקח ה ה ה..." (צחוק שיכורים קולני- י.פ.).

המילה "סיר" תביא אחריה את השיר המשובש: "יש חור בסיר" (ולעיתים בתוספת "או יוסף או יוסף") על משקל "יש חור בדלי".

מילה אחרת תביא את אותו ציטוט מהתנ"ך. אם תאמרו ליד אבי את המילים "בן אדם" תקבלו את יחזקאל "בן אדם אכול את המגילה הזאת"...

אחד האהובים עלי, הוא כשאומרים על יד אבי את הכפתור "היא הבינה". מיידית מביא אחריו " היא הבינה ובכל זאת הסכימה..."

כרגע הוא ציטט לי בטלפון את מילותיו המדוייקות של היינריך היינה:

"כל אחת מהמילים שלו היתה חור תחת ולא לימוד" (בגרמנית זה נשמע יותר טוב)

ועוד ועוד ההומור האסוציאציה והציטוט הבלתי נמנע.

(על ראש עיר שלא ננקוב בשמו, נאמר רק שהוא ראש עירית חיפה, הוא אומר, ש"יש לו פרצוף של אחד שעשה במכנסיים" בסלנג גרמני זה נשמע יותר טוב... פחות מובן אבל יותר טוב...)

אצלי אותו דבר. בדיוק אותה מערכת הפעלה-

שם מביא שיר.

נטלי מהסופר נאלצה לא פעם להינות מהחיקויים שלי לז'ק ברל.

ו"לילי" מה"יוניברס כאלב" (סליחה "שופר סל דיל") היתה משתגעת ממני- הייתי שר לה מהקצה השני של הסופר "לילי שלי" (כולל "מה שהיתה בשבילי"!). (יכול להיות שזאת הסיבה שהיא הפסיקה לעבוד בימי ששי...?)

כל מילה כמעט מביאה שיר או ציטוט.

כל שם מביא שיר בוודאות, מספיק שהצליל דומה (אינה, דינה, נ'על דינה)

משפט אקראי ליד הקופה גורר ציטוט מקראי או מ"עליסה בארץ הפלאות" או "בארץ המראה" או סצינה מסרט (עדיף מצוייר)...

כשלוחצים לי על אותו כפתור, התגובה תמיד זהה, אותם שירים.

אם מישהו אומר "חשבתי ש..." אני חייב להפסיק אותו ולשאול "איך היה" או "חויה חד פעמית הה...". עם השנים אני לומד להשתלט על זה הופך את ה"רפלקס" ל"דחף" ואז לדבר נשלט, אבל לא תמיד...

כפתורי ההפעלה האלה הם לפעמים דבר בלתי נמנע; אצל עורכי הדין הפליליסטים קוראים לזה "דחף לאו בר- כיבוש" אצל אנשי ה"מקצוע" קוראים לזה הפרעה נפשית קלה...

האסוציאציות מפעילות אותי ישר בבלוטת הציטוטוספירה.

גם ההומור בורח לי לפעמים. וגם זה במשפחה. והומור עם יתר פעילות בבלוטת הציטוטוספירה זאת תערובת דליקה.

להרים לי להנחתות זה כמו לחפש דליפת גז עם גפרור...בום! בלי חשבון, לחצת על הכפתור קיבלת.

(אני חייב להפסיק ולחזור לעבוד לפני שאפטר את עצמי. הדה מרקר הזה יגמור אותי)

שאלת פעם איך זה כשאני משחרר חרצובות...

ככה.

כמעט...