לפני שאחשד בא-מיניות או לחלופין בפוריטניות נוצרית - אני מאד אוהב סקס. אישית אני הרבה יותר נהנה מסקס מאשר לקרוא על סקס של אחרים.
זוהי לא ביקורת, אני באמת שואל. מהו הדחף הגורם לבחורה לשבת לכתוב פוסט המספר אודות העזבותה מזיעה ונוטפת זרע על ידי ברמן עלום השם? מהי המוטיבציה של הבחור הרגיש המספר בחרוזים על האונס והנטישה שעבר על ידי האמזונה מהבית ממול? בין אם אוננות וירטואלית או מסמך אנושי, עדיין מדובר בחוויה אינטימיות, כזו המיוחדת במימד האישי ומאד לא יוצאת דופן במימד הציבורי.
אני מניח שכל מי שכותב על סקס יודע שהוא לא המציא שום דבר, כמו שאמא שלי אומרת , "הרי גם החתולים בעפולה מזדיינים אותו דבר". בין אם זו הבחורה בת ה22 שנותנת עצות לסקס טוב (נו באמת!) או הטייס המשוחרר שמסביר איך לשרשר בחורות (עוד יותר נו באמת!). זה נדוש והם יודעים שזה נדוש. ובכל זאת, למה כל כך הרבה פוסטים מוקדשים לכך? האם זהו סוג של מחול חיזור המותאם לעידן האינטנט? סוג של שדר פרומונים וירטואליים? או שמא תוצר רקע של הבדידות המודרנית? |