פריחת השקד מבשרת את בוא ראש השנה לאילנות הלא הוא ט"ו בשבט.

כל פעם שאני הולכת בסלון ופותחת את חלון המרפסת ורואה למטה את גינתי הקט שם עומד עץ השקד במלוא תפארתו ועל שלל צבעיו של פרחי השקד המקסימים ביופיו. 

על שום מה השקדיה זכתה לפרוח ראשונה.

כשהקב"ה בחר את ירמיהו לנביא החורבן ושלח אותו לישראל, הראה לו מקל שקד "כי שקד אני על דברי לעשותו". ירמיהו הבין את הרמז, ונבחר לנביא החורבן.
השקד הצטער צער רב על כך שהוא נבחר למבשר רעות, להודיע לישראל את הגזירה, והתאונן לפני פמליה של מעלה.
השקד קיבל הבטחה, מידה כנגד מידה, שכשם שבישר את החורבן, כן יזכה להיות גם בין מבשרי הגאולה. על כן, המטה של הגאולה שיהיה בידו של המשיח, יהיה עשוי מעץ שקד. נרגע עץ השקד וקיבל עליו את הדין.

מאז עץ השקד מחכה ליעוד, והוא ראשון לפריחה. בכל ליל ט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות, הוא ער כל הלילה, מאזין ומקשיב לכל המייה, מתנער מתרדמת החורף, הקור והקדרות ומתעורר ראשון לחיים, מתקשט בכותרות של פרחים, "לתת ענף ולשאת פרי" ולבטא את הגאולה הקרובה.

ציונה