נקודת הג'י
לראות שנית שורות שנכתבו מכבר
הדיו דהה כמעט
ומשהו הצהיב הניר המקמט
וריח של עבר
הוי מגעה הקל, הוי שלטונה הרב
של יד הזכרונות
הנה נתן האות, ואך נתן האות-
והרחוק קרב.
{רחל}
פוסטים פופולאריים
-
באיזה טעם את אוהבת
29/6/09 | 2967 צפיות
-
כשאלות מתרגזות רדיאטורים מתפוצצים
27/2/09 | 2293 צפיות
-
נשיקות
13/9/09 | 3999 צפיות
-
תולה את נעלי הריצה
16/11/08 | 10167 צפיות
-
כשפנדה נוחת בחצר...
4/1/10 | 2175 צפיות
-
הכימהון שהביא לשיגעון
20/8/08 | 2251 צפיות
פוסטים אחרונים
- יום אחד 6/6/11
- נכון.. 2/6/11
- אולי היום... 22/2/10
- טיפה בים 8/2/10
- שלוש תמונות זיכרון 26/1/10
- ספר אנושי 10/1/10
אומרים ש...
עצים מתים זקופים שיש רק אמת אחת
מפלצות גדלות בסתר במיוחד כשיש עליהן צל אני לא למדתי עוד הרבה דברים.
את כל השאר אנחנו משאירים מאחור. ממש כמו הסביון
אני לא מתיימרת - פעם אולי. הירהור שנבע מעירעור ש..מעגל כזה... דיבור פנימי ואישי. |
תגובות אחרונות
-
שיר_שטוטית
בתגובה על יום אחד
-
ארזעמירן
בתגובה על ספר אנושי
-
שיר_שטוטית
בתגובה על נכון..
-
blue b
בתגובה על אולי היום...
-
ארזעמירן
בתגובה על סקס, שטויות וסודה לשתיה
-
.gandalf.
בתגובה על רומר וגוסיפ
תגובות (74)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם אני אעשה פוווו, תתפזרי...?
בטח שלא
אז גם גם את וגם המילים נשארות
גם את וגם המילים נפלאות.
אין לי מה להוסיף על מה שכתבת. ג'ספר ג'ונס יכול להיות גאה.
נ.ב.
מזל שלא אני אמרתי את זה.
אז מה זה?
שטיח לניגוב רגליים?
זהו לא דגל.
נמחקה כאן תגובה של אדיוט- שכמובן הוא רק בובה אפורה, מהפחדנים האלה.
במיוחד המרוקאים - אלה דפוקים על אמת, עם הכשר.
אני באה לקפוץ לך.
מרוקאי מחמד, או כפרות {כמו שקורא לך מתקן האופנים שלך}, לא הבנתי כלום מהתגובה שלך!
אפשר תרגום לצרפתית?
{איזה ראש מלוכלכך יש לך, לא נשיקה צרפתית..}
אז מה קרה?
האם זה היה טוב או רע?
לי דווקא היה יום מאוד מאיר.
הייתי סופר אסרטיבית.
למרות העייפות, המחלה, השיעול.
עשיתי פווו קל על חרק עם כנפיים מבריקות שהתקשה לעוף, אז עזרתי לו במעוף הראשוני, כולי תקווה שהוא לא נדבק לשמשה של המכונית אחרי.
אז מפישלפיש..במחשבה רביעית גם צרפתית הולך.
יכול להיות שאת חיה ביקום מקביל בו את כדור הצמר המדובלל של החתול השמן שלך?
(לא משו אישי, פשוט ראיתי כזה בגו'נגל של אלי בנתניה, רק שהוא היה זול יותר כי לא היו בו סקוצ'ים לחיבור לפרצוף)
בתור אחת שהולכת עם קן על הראש כל החיים {אני}, אני אוהבת, אבל זה פשוט בתמונה הזו נראה מצחיק ולא שייך לראש שלך.
יש לך תמונות יותר יפות.
אכן - לדוגמא- הפוסט הזה היה במוות קליני יותר מעשרים וארבע שעות.
לא נשלח אפילו לא לינק אחד קטן.
החלטתי לעשות ניסוי הסביון- נשפתי עליו בעדינות, ממש פווו עדין כזה.
והוא התעורר לחיים בבת אחת.התפזר לכל עבר..גרם לי לחייך, הידיעה הזו שאנחנו יכולים להפיח {ממש לא בטוחה שככה כותבים את זה}חיים בכל דבר כמעט, מרגשת קלות את האצבעות שלי.
דווקא המוות הוא החלק הטוב של החיים.
אני חושבת שאני מכירה את המקום הזה ממנו את כותבת.
אני חושבת שלהיוולד זה נס ולהשאר בחיים זו זכות גדולה, וליצור חיים טובים זה הכי טוב שיכול להיות. מוות, פרידות, פיזור סביון <והתחלה של זריעה> אלו הם החיים.
המוות, הקושי הוא חלק גם מהטוב הזה, אני תמיד אומרת שיקיצה מתוך מצב של עצב זה האושר הכי גדול.
:)
זאת אומרת
שכרגע את מנסה לדמיין תחושות הזדקנות ?
את צוחקת ?
תשמעי
את נראית ככה בת שבע עשרה ויום
מסתמנת אפשרות שאם תצאי ככה מחר לרחוב תוכלי להוות פתיון משטרתי לפדופילים
(להיחנק בשקט - לא בריא לשלפוחית השתן)
מה שבטוח,
הציפורים ישנו הלילה מעולה בקן שלך :-)
מה, לא יפה?
ככה זה כוס לא מגולח במבט מלמעלה.
האמת שהלכתי שלשום לישון עם שיער רטוב וכשקמתי בבוקר נהייתה לי תלתולת עצומה. זה ככה כמעט כל בוקר, כי יש לי תספורת מדורגת והשיער שלי גלי, והוא מתיישר במשך היום. אז הצטלמתי במחשב וזאת התוצאה.
גם מיטל (מתישהו) שאלה אותי בפרטי מה שמתי על הראש.
אבל אני דווקא אוהבת.
נמאס לי מהתמונה הקודמת.
טוב,
אז את תהיי פולניה מסורה ואני מרוקאית מצויינת {ולא מזדיינת}
נ.ב קטן כזה - אני מאוד מסורה. טוטאלית. טוטל לוסט.
אין מרוקאית מסורה.
סיכמנו כבר שאני מרוקאית מסורה.
את פולניה מצויינת.
מיא - תגידי ממתי התמונה הזו?
זה השיער שלך?
או שלבשת את אמה על הראש?
בטח את משפשפת הכי טוב
יאללה נתתי לך מחמאה ואת עוד אומרת שאני פולניה
לא צריך אל תסכימי וזהו
אנחנו חיות במינונים גבוהים של החיים - מכות מרסקות הן לא עסק משתלם.
לעוף גבוה אפשר יותר טוב מבלי לחטוף פטישים.
אני מנקה יותר טוב...
רוח שטות זה לעשות פוו על סביון ואני לא מפספסת אף הזדמנות כזו.
גם אני לא חיה עם הראש באדמה, אני רק לא מוכנה לברך את ברכת הגשם כשמשתינים עליי.
הנה קישור מועיל.
את מערערת ..טוב
ודווקא בשיא פוווו והכל מתנדף.*
או שלום לך יפה.
תחליפי תמונה שנראה כמה שאת יפה.
לא מבזבזים אותם על פרפורי גסיסה, פשוט גוססים עד שמתים.
כאלה שיותר כאלה שפחות.
אני גוססת טובה וזוהרת.
מיא כפרה..מה זה על הראש שלך?
אני לא חיה נמוך, אני חיה את החיים, אני פרועה.
אבל אני מציאותית, אין לי פנטזיות.
אפשר לחיות בכל העוצמה ועדיין להיות עם הרגליים על הקרקע.
זה לא אחד במקום השני.
עצוב וקודר כי ככה הרגשתי באותו ערב. כמו עקרו לי חלקים מהגוף.
לכל דבר יש סוף.
עדיף לדעת עדיף להיות מוכנים.
אני תמיד רוצה לדעת בסוף היום שחייתי יום ראוי, שראיתי או דברתי עם אנשים שאני אוהבת.
אני לא רוצה להצטער על כלום. ואני אגב מיישמת את זה הלכה למעשה.
ולחשוב על זה מגמד את זה..כי כמו שאמרתי, בסתר המפלצות גדלות.
ויש דברים יפים שגם כשהם נגמרים הם נותרים.
האמת
שהחיים קצרים לי מידי בשביל לבזבז אותם על פירפורי גסיסה
מעדיפה לפרפר בשיא ואז למות כמו חתול.
מיאיוש , לא למדת שהנאיביות שלי היא כלי שרת?
כי בשורה התחתונה מאוד קשה לאכזב אותי, אני כמעט נטולת ציפיות, ואפילו להפתיע אותי קצת קשה.
אבל מעדיפה לראות את הצד החיובי באדם. אולי זו הנאיביות שאת מדברת עליה.
ממממ...סומק קל שטף אותי.
בטח מכירה..את הטאו של פו אני אוהבת במיוחד.
ו..מקסימה.
את חושבת שזה מזל של מתחילים?
את מרגישה אותי היטב, את.
קשובה וחדה.
כן הבנתיים הזה..עשה לי גם כווץ בכל חלקי הגוף.
משום מה, הוא החלק הכלכך בולט בחיי.
כנראה שאני אדם כזה..בנתיים, זמני, חולף במעברים.
הייתי צריכה ללמוד לחיות עם זה.מזמן.
לא יודעת, מיא, האמת, לא יודעת מה יותר נכון, אז לחיות כל הזמן בגובה פני ים המלח כדי לא להרים את הראש ולקבל את החבטות? או לקבל אותן כל כך חזק עד שלא ארצה להרים את הראש עוד פעם?
ואני מעדיפה קודר ועצוב ואז להיות מופתעת לטובה, מאשר לחיות באיזה גן עדן של שוטים ואז שפתאום יפול לי איזה פטיש על הראש כמו שקרה לי, כי מהבור הזה כבר אי אפשר לצאת.
סתם מחשבה. שונאת הפתעות רעות.
אני אוהבת דווקא שלפעמים כשאני פנטזיונרית אז ולרי מורידה אותי אל האדמה ומכבה אותי כי היא מונעת ממני אכזבות. וכשאני ילדותית לכיוון הדבילית היא מאפסת אותי. והיא צודקת. לפעמים היא נאיבית שבא לי לבכות, ולפעמים אני היא הנאיבית, והקדרות במקרים האלה דווקא במקום. אני לא אוהבת לחטוף כל הזמן מכות מהחיים. פעם, פעמיים, זה עוד בגבול הטעם הטוב, אבל חלאס. ולפעמים היא מסבירה לי שמה שאני מכנה מכות זה קשקוש, ואני מקבלת. אני לומדת ממנה המון ובעיקר סבלנות.
זה המזל.
ולרי יקירתי,
כתבת נפלא, אבל כל כך קודר ועצוב.
נולדים אל המוות וגוססים כל החיים.
מעדיפה לא לחשוב על זה.
מה אנחנו מבינים?
מיטבה..הייתי רוצה. אבל אני אשתפר..בחיי.
ברור שעבר כאן ברבור.
את מתוקה אחת.
הלב שלך רך ..אולי זה בגלל הבלוג שלי, אבל נראה לי שזה יותר את.
תודה על המילים.
נכון
זה לא שיר , זה מין כתיבת "טאו " כזו .מכירה?
מקסים .
הבנתיים הזה בסוף
(בגלל דיבור פנימי אישי שלי)
עשה לי כווץ'.
טוב וחשבתי על זה ולהרגשתי... אנחנו נולדים יותר מפעם אחת
מהשניה ומעלה אנחנו אפילו מעט אחראיים להיוולדויות האלו, רק מה, יש גם כמה מיתות בדרך
עד לפלאטו הסופי.
מיתות של בינתיים.
יש לו סיבה טובה.
מזל שיש אותך.
ממש שיעור מעולה בכל מה שאני לא מבינה.
אולי זה מה שצריך - גרפים לחיות חיים מנותקים אבל שקטים.
לא שיר..לא שיר.אבל יש כאן שחולקים עלי.
אני מנסה..זה קשה לא לחזור על קלישאות שחוקות.
בנושא הגסיסה..טוב נו..בהחלט שלי.
איפה ההרפס שלי?
פרסתי לך גם כמה חתיכות של לחיים ונשיקות. מחר חיפה..איפה את?
איפה איפה התמונות שלי?
כן..אתה אוהב בלונדיניות. במיוחד אותי. אני יודעת.
אקמול זה לחובבנים!
זה מהגשש לא?
להפריח את יכולה כל מה שבא לך, צריך לעמוד מאחורי המילים.
לא שיר. הרעיון? הכל ערמת קלישאות.
את חייבת להוציא לי את העיניים. אני לא צריכה משקפיים, איתך אני צריכה זכוכית מגדלת.
כרגיל את. נוגעת בליטוף מרחף דרך המילים.
וזו אפילו לא תגובה.
אני לא יודעת לדייק..אני יודעת להרגיש.
קבלי חיבוק מגוהץ עם עמילן.
כן..יש אנשים שמבינים את זה. את אחת.
ברור שזאת שירה
וגם נראה לי במיטבה
ואלרייה:))
.
את לא תחליטי בשבילנו אם זה שיר או לא שיר
ואני אומרת זה שיר ועוד איך שיר!!!
אכן גם תובנות יש בו:
ואז גוססים חיים שלמים.
אנחנו באים לבד והולכים לבד
את כל השאר אנחנו משאירים מאחור.
*
תודה
}{שטוטי
ממש טווסי הסביון הזה.
לא ידעתי שהנדסה אנ-אוקלידית היא חלק מהמתמתיקה הבדידה.
בכל מקרה, בתורת הגרפים -- שהיא חלק מהמתמתיקה הדיסקרטית ועליה מתבססת תורת הרשתות --חשוב יותר המרחק הישיר והעקיף בין אנשים. כך שאם שני אנשים במסלול מקביל "נפגשים" באותו אדם שלישי (נגיד, מיה) באותו יחס, אז הם יושפעו ממנה באותה עוצמה.
אנחנו נולדים וזה נס כזה ואחר כך גוססים כל החיים...
כן. משפט ולריי במיטבו.
אהבתי מאוד את השיר.
אישה יפה!
הרבה חומר למחשבה פרסת פה.
אלך לחשוב על זה :))
אגב, הסביון שבאמת יפה, מפיץ בשלב הזה זרעים שינבטו ועוד גלגול חיים מתחיל
אומרים? אז אומרים..
(ודווקא בלהפריח מילים יש להיות הכי זהירים)..
יופי של שיר ורעיון.
יש דברים בגו*