ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי







תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דיאלוג נחמד,
קטע פסימי שהמשיך כאופטימי והסתיים כריאלי
והכל בזכות גבר אחד חתיך...
שתי המלצות:
1. רחצה לילית בים. לא רואים את החרא.
2. רחצות ליליות בבריכה של אוני' ת"א. עוד לא יצא לי ללכת השנה, אבל כל שנה יש שם , כל שלישי, חמישי ושישי, רחצה לילית משולבת עם הקרנת סרט (*קולנוע. ממש עם פילם ומסך גדול וכל החרטא, הכל על המדשאה למעלה.)
בחמישי זה בכלל כדאי - הבריכה והג'קוזי פתוחים עד 03:00 (*הסרט מתחיל בעשר) והבחור שדיברת עליו מהחוף, הוא איש שיחה הרבה יותר נעים בג'קוזי.
את מסלקת אותי מהפוסט שלך? יא נבלה סרוחה (זה מתאים גם כן לפוסט שלך לא?)
אה, גברת סטלה,
את התגובות שלך לגברת השנייה תכתבי לה. את מבזבזת לי מקום בפוסט!
ומה זה לעזאזל LOLOLOL????
ולא הבנתי איך עשית את הטראקבק...הסבירי שוב.
הרגת אותי במשפט האחרון
LOLOL
הייתי מצילה אותך בטוח.
חרא לא מפחיד אותי בכלל,
אתה לא שם לב שרק עם זה אני מתעסקת???
בתור פרופסורית להצלה את מחויבת להציל מישהו שטובע אפילו בחרא
וזה כמעט קרה לי
וידוי מצמרר
לא לבעלי קיבה רגישה
אחרי צבא הייתי שנת רפתן בקיבוץ יזרעאל
וכשפרות היו בורחות בגלל שאיזה מישהו היה שוכח איזה שער פתוח
היה מתנהל מרדף
פעם אחת פתחתי במרדף לילי אחרי פרה שברחה
היה חשוך ולא ראיתי את בור הניקוז הענק של החרא
רצתי בטירוף אחרי הפרה וכשהייתי בעומק חצי מטר מוצף חרא
המשכתי לרוץ בטירוף, האמנתי שאני כמו ישו מהלך על המים
רק יותר מהר ופחות צלול
ויצאתי מזה בשלום
אבל אם נניח את היית בסביבה
בתור פרופסורית למצילות בישראל, היית מחויבת לקפוץ ולהציל אותי
גאוני. אני יכולה להשתמש בסיפור? הייתי רוצה להשתמש בסיפור, אבל זה חרא של סיפור :)
סתם... לא גונבת סיפורים (ניעו>>>>>>>>רררר).
לנינה, עזבי אותך ים - זה חרא, את באה לבריכה?? זה פיפי.
גם אני הכי אהבתי את התובנה הזו
בפעם האחרונה ששכנעתי אותך שאין מדוזות
אחת נשכה אותי
אני יותר לא משכנע
לא אכפת לי להיות משוכנע
אל תוותר לה אחי, מעכשיו אני אומר לך. חבל
"כי אני לא נכנסת לחרא מהסיבות הלא נכונות."
אחלה תובנה. הגדרת חצי מהקיום שלנו במשפט אחד.
הצד השלישי=הצד השלילי.
מה קורה לי היום?
זה כנראה הבחורה בחדר כושר (בקרוב הפוסט)
את כמו ג'ורג'.
גם הוא אוהב חרא, למרות שהוא מעדיף לקרוא לו בשמות שונים מ"חרא", כדי להעביר את הצד השלישי של החרא לצד החיובי.
אתמול למשל, הוא החליט שהוא לא קורא יותר לחרא של סוסים-"חרא של סוסים", אלא "דשן".
לרוע מזלו הוא אמר את זה לדייט שהיתה לו שבאותה השניה ממש המציאה שיש לה חבר.
אבל זה ג'ורג'. עזבי.
מה קורה איתך? <<<<<<<<<<ניעור עצבני>>>>>>>>>> רוצה כאפה?
אם את לא רוצה להיכנס למים זה בסדר, אבל תירוץ הגיוני יותר זה שיש מדוזות. לא חרא.
וזה מזכיר לי סיפור:
כשהייתי קטנה ולמדתי לצלול, צללתי יום אחד (בבריכת הילדים כמובן) וממש בקרקעית ראיתי כדור שוכב לו סתם כך, רק מחכה שמישהו יקח אותו וישחק.
אני צללתי עד למטה (כן, זה משהו כמו 50 ס"מ) (אבל הייתי בת 4!!!!!! כולי הייתי 4 ס"מ בעצמי), ולקחתי את הכדור.
עליתי איתו למעלה, כולי גאווה, רק לגלות ש(לא נעים)-זה כדור חרא.
מה שנקרא-סיפור מהתחת.
ואת גדולה, כהרגלך בקודש.
שבת שלום ותודה על הדגים (יצאו חרא, אבל כשרעבים מתפשרים)
נשיקות וליקוקים
תלוי אם אתה בקטע של חרא או בקטע של חתיכים
ש:אבירן?
א:מה?
ש:אתה חרא?
א: למה אימא?
גדול!
שמוליק,
מה,
אתה חושב שיש לנו בעיה?
ברור, יש לנו מלא בעיות,
לא, אני מתכוונת לזה שאנחנו מנהלים דיאלוגים עם עצמנו.
אם לא עם עצמנו אז עם מי, עם בורא עולם?
למשל...
עזבי אותך, בורא עולם פרש. יש מישהו חדש שעושה חפיפה.
ידעתי, אני שונאת את החדשים האלה.
למה את כזו מגעילה?
אני לא מגעילה, פשוט עד שהם קולטים את העבודה הם מוצאים ג'וב יותר טוב.
יש משהו בדברייך.
-מירית?
- מה?
- לא הגזמת, תגידי?
-ממש לא, למה אתה חושב?
- לא יודע, יום שישי, וזה..
- נו, זה הכי רלוונטי לשישי ומטקות..
- שיהיה, איך שאת רוצה..
- אתה גם כן, חרא של תגובה..
- תודה, אהבתי
אחלה לפתוח ככה את הבוקר. עם חיוך.
גם אם השעה בעצם צהריים.