צטט: ifat_l 2007-09-09 15:46:21

עצבות

ממכמורת הלב של ימים שעברו

 

 

עצבות תרה את המחוזות העלומים של נשמתי

כנווד המחפש מים במדבר,

כצוענייה ענודת מטבעות וצמידיים,

היא מצלצלת בעורקיי,

כאורחת גמלי דבשתיים

היא אוגרת את מעמקיי.

לכי לך עצבות,

מארצי,

ממולדתי,

ממשפחתי

קחי את היותך

יחידתך

אשר אהבת

ולכי לך , אל הר המוריה

הקריבי עצמך

עולה

לכי לך עצבות

הסירי כבלי עבדותך

בכי את יתמותך

נדדי במדבר ארבעים שנות

צירפי לך צופני תובנות

מותי אל גולם היותך

היוולדי אל פרפר דמותך

האחרת-

תוגה

רכה, ענוגה.

הותירי במרחבי המדבר השחונים את קליפתך המתפוררת

ומפסגת הר נבו צפי בארץ העתיד

 הלא ממופה

של האין.