כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אם תרצו ציונות בואו לקרוא

    הבלוג הציוני. אשמח להערות ולתגובות בונות, רציניות ומאופיינות ביושר אינטלקטואלי ולא בהשמצות ובגידופים.
    הודעה מראש: תגובות פוגעניות יענו באותה הדרך.

    קדימה קדימה, שמאלה שמאל

    35 תגובות   יום רביעי, 28/1/09, 00:03

    בשלוש השנים האחרונות התברר כי קדימה אינה מפלגת מרכז וכי עצם הקמתה היא ספין, שנועד לשווק את מדיניות השמאל

     

    קדימה צונחת בסקרים. לא רק בסקרים, גם במציאות. מתוך עשרות חבריי למילואים בשלושת השבועות האחרונים, מצאתי רק שלושה אנשים שהצהירו שהם שוקלים להצביע לקדימה, גם הם עדיין בספק. אפילו אני הופתעתי.
    מה הצהירו יתר האנשים שיצביעו? הרבה ליכוד, הרבה ליברמן, הרבה שמתלבטים ביניהם, לא מעט עבודה, קצת מרצ, קצת האיחוד הלאומי ואפילו שניים שיצביעו לעלה ירוק. תומכי לבני קשה מאוד לאתר בקרב אוכלוסיית המילואימניקים, אולי הם ביישנים.

    הערב יתחילו שידורי תעמולת הבחירות ועל פי הצהרותיהם, משוכנעים הספינולוגים ראובן אדלר ואייל ארד שיצליחו להעביר לצידם מאות אלפי מצביעים מקרב הקולות הצפים. אולם, הצניחה של קדימה בסקרים איננה תוצאה של מצב רוח חולף ולא ניתן לבלום אותה בספין כזה או אחר. הסיבה לירידה המתמשכת בתמיכה בקדימה טמונה במהותה של המפלגה – שאף ספין לא יכול להסתיר.

    עם הקמת קדימה הוצגה המפלגה בציבור כמפלגת מרכז שתשלב בין הטיעונים הנכונים של השמאל והימין ותזנח את הדבקות בעקרונות מיושנים או מסוכנים. בכל הזדמנות טענו אנשי קדימה כי מפלגתם תשלב "בין האינטרסים הביטחוניים של ישראל לשאיפה ולצורך בשלום". על פניו, אין ספק כי ניסיון הקמתה של מפלגת מרכז הוא רעיון מבורך, אלא שבשלוש השנים האחרונות התברר כי קדימה אינה מפלגת מרכז וכי עצם הקמתה היא ספין, שמטרתו לעטוף את מדיניות השמאל ההזוי בעטיפה קונצנזואלית וקלה לעיכול.

    השיווק לקח למרכז, המציאות לקחה לשמאל

    בשנים האחרונות התפכח הציבור הישראלי, ברובו המכריע, מאשליות וחלומות השלום ששווקו לנו בשנות ה-90. לרוב השפוי ברור כבר מזה כמה שנים כי אין כל סיכוי לשלום, מהסיבה הפשוטה שהעולם הערבי אינו מוכן להשלים עם קיומנו כמדינה יהודית. לכל בר דעת ברור כי גם אם ניסוג עד לקו הירוק, נחלק את ירושלים, נרד על ברכינו ונבקש סליחה ומחילה על 48', 67' ועצם קיומנו ובנוסף נשלם מאות מיליארדי דולרים של פיצויים על הנכבות למיניהן, לא יהיה כאן שלום. רק דם. הציבור מבין כי נסיגה לקו הירוק והקמתה של מדינת טרור מסכנת את עצם קיומה של המדינה ותהפוך את ישראל למדינה שגבולותיה אינם ניתנים להגנה. מנגד חושש הציבור מהבעיה הדמוגרפית ומחפש פתרון שיבטיח את קיומה של ישראל כמדינה עם רוב יהודי מוצק. זו הסיבה לוויתור של הציבור על חלום ארץ ישראל השלמה, ותמיכתו בנסיגה מרצועת עזה.

     

     על רקע מגמות אלו מתבקשת הייתה הקמת מפלגת מרכז. הציבור בישראל כמה למפלגה שתשלב את הצורך בגבולות ברי-הגנה עם העיקרון של שמירה על הנכסים הלאומיים-היסטוריים של העם היהודי ועם האילוצים הדמוגרפיים. האנשים שדחפו להקמת קדימה הפנימו את התובנות הללו וביקשו לשווק את קדימה באופן שיענה בדיוק על השאיפות של מרכז המפה הפוליטית. אלא שהצהרות לחוד ומציאות לחוד, קדימה אמנם שווקה כמפלגת מרכז אך הפכה במהירות למפלגת שמאל קיצוני.

     

     

    במה שונה קדימה ממרצ ומשלום עכשיו?

    בשלוש השנים האחרונות הובילה ממשלת קדימה מדיניות שעקפה את העבודה משמאל, ודמתה למדיניות מרצ ושלום עכשיו הפועלות לנסיגה טוטאלית בתמורה לניירות והסכמים חסרי ערך. בשני מסלולים שונים, 'אולמרט-אבו-מאזן' ו'לבני-אבו-עלא', ניהלה ממשלת ישראל מתן ומתן שמטרתו נסיגה ישראלית מ-98 אחוזים מיהודה ושומרון, תוך הסכמה לחלוקת ירושלים ואפילו הסכמה לשיבת פליטים מצומצמת לתוך הקו הירוק. בנוסף ניהל אולמרט בתמיכת לבני "מתן ומתן" לכניעה מול סוריה, שמטרתו ירידה מרמת הגולן. קדימה שהציגה עצמה כמפלגת מרכז יישמה למעשה את מדיניות התבוסתנות של 'שלום עכשיו'.
    אריאל שרון היה מוליך את קדימה בכיוון שונה לחלוטין ולא היה מעלה על דעתו חזרה כמעט מוחלטת לקו הירוק. אך שרון אינו רלוונטי לבחירות האלו כפי שלא היה לבחירות הקודמות. את מקומו בהנהגת קדימה תפסו מנהיגים חלשים וכנועים, שבחרו ליישם את מדיניותו הקיצונית של יוסי ביילין ולחשוב שהציבור מספיק מטומטם כדי לקנות את הספין שמדובר במפלגת מרכז.

    בראיון ברשת ב' השבוע חשף השר מאיר שטרית את מצעה האמיתי של קדימה כשהתקיף את הליכוד על קיצוניותו ואמר: "מי שמאמין שביבי יעשה שלום כאשר הוא אומר שאין בכוונתו לדבר על ירושלים, על הגולן ועל בקעת הירדן - שיקום. האלטרנטיבה היא ביבי או ציפי. אנחנו לא רחוקים מהסכם שלום עם הפלסטינים, וכניסתו של מישהו אחר יכולה למוטט את כל שהושג עד היום". שטרית הצהיר למעשה בגלוי כי קדימה מוכנה לוותר על ירושלים, על בקעת הירדן ועל הגולן. ואני תמה - אם על ירושלים, הבקעה והגולן מוכנים קדימה ולבני לוותר, על מה אינם מוכנים לוותר? מה הופך את קדימה למפלגת מרכז ומה מבדיל אותה ממרצ, מהעבודה ומשלום עכשיו?

    למאמר באתר החדשות nrg

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/845/900.html?hp=0&loc=204&tmp=6438

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/2/09 09:08:

      צטט: TK1 2009-02-12 22:11:38

      אז איך אתה מסביר את העובדה שרבע מהעם בחר בשקר הזה שנקרא קדימה?

      דיברתי עם חמישה אנשים שאמרו שיצביעו קדימה:

      אחת  אמרה שתצביע כי לבני היא אישה (50%) וכי היא רוצה לתת לה צ'אנס (50%) - מה לזה וליכולת להיות ראש ממשלה?

      שני אמר סתם כי נראה לו -  הציבור מטומטם ולכן ישלם אמרנו?

      שלישית אמרה  כי ביבי הרס את הכלכלה - אין מילים בפי מלבד גיחוך....

      רביעית אמרה כי היא לא מאמינה לביבי וברק נכשל - קצינה בצה"ל שלא יודעת בכלל מי ברשימת קדימה.

      חמישי אמר שביבי קפיטליסט והיה ראש ממשלה רע - אך לבסוף שכנעתי אותו והוא "התפשר" על ליברמן.

       כל אותם אנשים לא היו מודעים בכלל למעשי השחיתות של חברי קדימה, לא חשבו בכלל על השפעת ההתנתקות על התעצמות חמאס, על הרצון למסור את שטחי מדינת ישראל בתמורה ללא-כלום. הדבר שיחיד שראו הוא את לבני שנתפסה כטלית שכולה תכלת - זוהי תעודת עניות לעם ישראל

       

      אם כן, מר תדמור, שמתוטא ממך, אנא האר את עינינו והסבר נו איך לכל הרוחות הצליחה מפלגת השחיתות והכלום לכבוש את קולותיהם של רבע מהציבור הישראלי? אגב - אני עדיין לא שולל אפשרות של זיוף בבחירות כי אני, וגם אתה לדבריך, ואני מאמין שעוד רבים אחרים,  לא פגשנו כ"כ הרבה אנשים שהצהירו שיצביעו קדימה אז איפה בדיוק הם מסתתרים?

       

       

      כמו שאני ואתה יודעים לא מצאנו הרבה תומכי קדימה. מה שכן ראינו בבחירות זה שהספין של הימים האחרונים, לפיו יש ללבני סיכוי לנצח את ביבי, גרם להמוני אנשי שמאל להצביע קדימה. כך נמחקה לגמרי מרצ ועוד כמה מנדטים מהעבודה עברו לקדימה. בסך הכל לא היה מעבר קולות מהימין ומהמרכז לכיוון קדימה אלא אך ורק מעבר של אנשי שמאל ממרצ והעבודה לקדימה.

        12/2/09 22:11:

      אז איך אתה מסביר את העובדה שרבע מהעם בחר בשקר הזה שנקרא קדימה?

      דיברתי עם חמישה אנשים שאמרו שיצביעו קדימה:

      אחת  אמרה שתצביע כי לבני היא אישה (50%) וכי היא רוצה לתת לה צ'אנס (50%) - מה לזה וליכולת להיות ראש ממשלה?

      שני אמר סתם כי נראה לו -  הציבור מטומטם ולכן ישלם אמרנו?

      שלישית אמרה  כי ביבי הרס את הכלכלה - אין מילים בפי מלבד גיחוך....

      רביעית אמרה כי היא לא מאמינה לביבי וברק נכשל - קצינה בצה"ל שלא יודעת בכלל מי ברשימת קדימה.

      חמישי אמר שביבי קפיטליסט והיה ראש ממשלה רע - אך לבסוף שכנעתי אותו והוא "התפשר" על ליברמן.

       כל אותם אנשים לא היו מודעים בכלל למעשי השחיתות של חברי קדימה, לא חשבו בכלל על השפעת ההתנתקות על התעצמות חמאס, על הרצון למסור את שטחי מדינת ישראל בתמורה ללא-כלום. הדבר שיחיד שראו הוא את לבני שנתפסה כטלית שכולה תכלת - זוהי תעודת עניות לעם ישראל

       

      אם כן, מר תדמור, שמתוטא ממך, אנא האר את עינינו והסבר נו איך לכל הרוחות הצליחה מפלגת השחיתות והכלום לכבוש את קולותיהם של רבע מהציבור הישראלי? אגב - אני עדיין לא שולל אפשרות של זיוף בבחירות כי אני, וגם אתה לדבריך, ואני מאמין שעוד רבים אחרים,  לא פגשנו כ"כ הרבה אנשים שהצהירו שיצביעו קדימה אז איפה בדיוק הם מסתתרים?

       

        3/2/09 14:30:

      צטט: אלעד מ 2009-01-28 00:18:04


      הבעיה היא לא בקדימה.

      הבעיה היא בערבים.

       

      אם היה באמת סיכוי לשלום תמורת כול הנסיגות הללו...הייתי מצביע קדימה או מרצ או כול דבר בלי לחשוב פעמיים.

       

      הבעיה היא שהערבים נכון להיום , לא רואים בשלום בחירה אסטרטגית. או בחירה בכלל.

       

       


      הבעיה אינה הערבים אלא בנכונות שלנו לוותר על הארץ, ואותה נכונות נובעת מחוסר ההבנה שזו ארצנו. הערבים רואים שיש אצלנו ציבורים בעלי ספקות לגבי צדקת ישיבתנו פה וזה נותן להם תקווה שיוכלו להוציא את הארץ מידינו. כלומר מה שמניע אותם זה לא היאוש מהמצב אלא התקווה לזכות בכל העוגה. אם הדיון על ויתורים ירד מסדר היום גם התקווה לזה תרד.
        30/1/09 22:28:

      אני רוצה לנצל את המקום הזה כדי לקרוא לכולם ללכת להצביע ולממש את חובתם האזחרית. מי שלא הצביע, שלא יתלונן אחר כך. כמו שאומרים בסרטו הזה, לא הצבעת? סתום תפה.

      http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=3056437

       

        30/1/09 22:17:
      חבל לתמוך בקדימה, או במישהי מהמפלגות הגדולות. הן שלושתן די אותו דבר, ושלושת העומדים בראשם, בנויים מאותו חומר. אני אומר לתמוך בתנועה הירוקה- מימד, תנועה של אנשים הגונים, שפועלים כבר שנים בתחומי הסביבה והחברה.
        30/1/09 04:49:

      צטט: ארז תדמור 2 2009-01-28 00:39:11

       

      אבי אתה מגזים. בלי קשר, ראית כמה הזויים בני דת משה השתתפו היום בתשדיר של חד"ש?

       

       


      אני לא מגזים. אף פעם לא.

       

       

      אפרופו ההדרדרות של חד"ש הנה מכתב גלוי המזהיר את דב חנין מהמלכודת שהאנרכיסטים מכינים לו.

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=855391

        30/1/09 03:13:

      צטט: פטשניק 2009-01-29 23:32:16

      צטט: ארז תדמור 2 2009-01-29 19:39:58

      צטט: פטשניק 2009-01-29 16:40:53

      צטט: ארז תדמור 2 2009-01-29 16:10:57

      צטט: פטשניק 2009-01-29 11:22:23

      צטט: אלעד מ 2009-01-28 00:18:04


      הבעיה היא לא בקדימה.

      הבעיה היא בערבים.

       

      אם היה באמת סיכוי לשלום תמורת כול הנסיגות הללו...הייתי מצביע קדימה או מרצ או כול דבר בלי לחשוב פעמיים.

       

      הבעיה היא שהערבים נכון להיום , לא רואים בשלום בחירה אסטרטגית. או בחירה בכלל.

      המילה ערבים היא מילה לא נכונה

       

      אז בו נעשה הפרדות.

       

      מדינות ערב שיש לנו הסכם שלום איתם: מצריים, ירדן .

      מדינות ערב אחרות שמדברות באופן שקול כגון: קאטר, ערב הסעודית וכו

      ציר הרשע: איראן, סוריה.

      ארגוני הטרור: חיזבאלה, חאמס

      ישות פלשתינאית: יו"ש, עזה

       

      מבלי לקבוע דיעה על כל אחד מהם, אנחנו רואים שהערבים אינם מקשה אחת. גם היהודים לא.

       

      אפשר גם לראות שמאז מלחמת השחרור עד היום (60 שנה), מתקיים תהליך השלמה עם עובדת קיומה של מדינת ישראל, בקרב מה שאתה קורא "ערבים".

       

      זה לא נעשה מתוך אהבת מרדכי, אלא מתוך הפנמה שכנראה לא יוכלו לנו.

       

      אבל יש תהליך. הוא בקצב מזרח תיכוני, ולא אמריקאי / ישראלי

      הוא ארוך, איטי, אבל מתקיים

       

      ואם אתה חי במזרח התיכון, כדאי שתסתגל לקצב.

       

      ולכן צריך להמשיך, לנסות, ולמצוא שותפים פוטנציאליים להמשך התהליך, כל הזמן.

       

      רק מלחומה אפשר לעשות ביום אחד (להכריז עליה, לאו דווקא לסיים)

      ושלום, הוא תהליך (לא החתימה על הסכם).

       

      אני בעד כל מי שבעד ניסיונות בלתי פוסקים למציאת שותפים לתהליך.

      גם אם הוא מתקיים עקב בצד אגודל.

       

       

      ישנם מקרים, כמו זה שלנו, שהמרדף והתאווה הבלתי נשלטת שלנו בשלום דווקא מרחיקה אותו. היום שבו יתחיל להיווצר כאן סיכוי לשלום הוא היום שבו העולם הערבי יתייאש מהאמונה שניתן למחוק אותנו וישלים עם קיומנו. כל עוד אנו מפגינים חולשה, רפיסות ותבוסתנות ומתחננים לשלום בכל מחיר השלום רק מתרחק משום שהאמונה שלהם שאנו חלשים ונרפים רק מתחזקת. לכן, באופן פרדוקסלי, השמאל בארץ הוא האוייב הגדול ביותר של הסיכוי לשלום בארץ הזו.

      ארז יקירי,

       

      כאילו לא קראת את מה שכתבתי

       

      מה שאני אומר שאין "ערבים" ואין "עולם ערבי"

      גם אצלינו כבר מטשטש הגבול בין ימין ושמאל

       

      זו כבר לא מקשה אחת

      אנא קרא את מה שכתבי,

      זו הנחת יסוד.

       

      אם אתה חושב שמצריים וירדן

      הם חלק מהעולם הערבי שהוא סוריה ואיראן וארגוני הטרור

      אז אתה כנראה לא עוקב אחר המתרחש בעולם הערבי

       

      ולא רואה שבהם אפילו לא מוכנים לשבת היום בועידה משותפת.

       

      האם האזנת לנאומו של מוברק בועידה....

      האם האזנת לנאומו של אסד בועידה...

      האם שמעת את נאומו של מלך סעודיה...

       

      זה אותם קולות ?

      זה אותו עולם ?

       

      התשובה שלי היא לא ב"אלף רבתי"

       

      רדיפה אחרי שלום איננה רפיסות ותבוסתנות.

       

      אני מסכים שהיא יכולה להיעשות רק מעמדה של כוח.

      ופה נכשלנו בשנים האחרונות, בעיקר בחוסר התגובה שלנו בצד הלבנוני, אחרי היציאה

      ואי התגובה שלנו בעזה לאחר ההתנתקות.

      אבל אלה שאלות אחרות.

       

      גם הגרמנים בשנות ה-30, הפולנים, הליטאים, האוקראינים, הלטביפ, האוסטרים, הקרואטים, ההונגרים, הבוסנים, האסטונים ועוד עמים באירופה לא היו עשויים כלל וכלל מקשה אחת. הם היו בני עמים שונים, זרמים שונים בנצרות (הבוסנים בכלל היו מוסלמים), לאומים שונים, מדינות שונות, תרבויות שונות ודיברו שפות שונות. ובכל זאת בכל הנוגע ליהודים היה יחסם זהה להפליא, כולם היו אנטישמיים במידת רצחנות מדהימה.

      עד כאן עובדות נכונות

      אבל היו גם כאלה שלא היו כמו הדנים ואחרים.

      כך גם בעולם הערבי, שהוא הרבה יותר הומוגני, (כולם בני אותה דת, על אף ההבדלים בין שיעים לסונים), כולם (מלבד האיראנים) בני אותה תרבות - ערבית וכולם מלבד האיראנים מדברים אותה שפה והם בני אותה תרבות ערבית. וכן, בכל הנוגע ליחס לישראל הם כולם אנטישמיים במידה רצחנית. תראה את שידורי הטלויזיה במצרים שאתה כל כך משבח ואת ההסתה במסגדים בירדן, מצרים וירדן המכונות על ידך מתונות.

       גם כאן העובדות נכונות.

      אבל תראה, בכל זאת ממשלות לקחו החלטות לא פופלאריות במצריים ובירדן.

      אי אפשק לקחת בבת אחת מיליוני ערבים בצריים וירדן, שחונכו כל החיים שלהם על שנאת ישראל, ולהפוך אותם בבת אחת לאוהבי ישראל והיהודים. אנחנו גם לא תמיד עוזרים בעניין הזה.

      אבל כפי שאמרתי, הכל עניין של תהליך. שיקח דור אחד או שניים. (25-50 שנה, עד שאבק החינוך האטי ישראל ישקע ואולי על חורבותיו יקומו יחסים יותר טובים, והישראלים לא יראו כטורפי ערבים ואוכלי אדם.

      ויותר מצרים ויותר ירדנים יעשו עסקים עם ישראל, ולאט לאט ישתפרו היחסים.

      בכל הנוגע לישראל הם כולם אנטישמיים, בריש גלי ומבלי למצמץ. אכן יש הבדלים וכמו שכתבת הם לא מוכנים לשבת אחד עם השני באותה ועידה. בדיוק כמו שפולין לא הסכימה לשבת בועידות עם גרמניה בשנות ה-30. כשהם הגיעו לחלק של רצח יהודים הם ידעו לשים את המחלוקות בצד ודווקא הסתדרו יפה מאוד. אני מציע לא להתרשם מהצהרות ריקות מתוכן שמטרתן להחזיר אותנו לגבולות אושוויץ ולבחון את כוונותיהם על פי החינוך שהם נותנים לילדיהם, על פי הנאמר במסגדים שלהם ועל פי שידורי הטלוויזיה שלהם. על סדרת הטלוויזיה 'פרש בלי סוס' שמעת?

      תראה, כאן אתה כבר מתכחש לעובדות. ומערבב עובדות עם תחושות וכו.

      ירית את החיצים ועכשיו אתה מסמן את המטרה.

      ומה עניין אושוויץ לכאן. אתה עד כדי כך בפניקה ?

      גם אם יש סימני נפט אתה לא מאמין שיש נפט.

      אני מציע כפי שכבר כתבתי לפני כן, לא לפחד כלל, לא להיות בפרנויה מתמדת. להסתכל לאמת בלבן של העיניים, מתוך חוזקה ובטחון עצמי גם מנטלי וגם פיזי.

      אני לא מוכן לחיות עם ההסכמה הטוטאלית ש"לנצח תאכל חרב" לפחות לא עם כולם.

      זו גישה תבוסתנית לטעמי.

       

       

      היא שאמרתי, לא לנצח נאכל חרב, רק עד שאוייבינו יתייאשו מהסיכוי להשמידנו. כל עוד ביילין ואופנהיימר ממהרים לחלק להם את הארץ כאילו מדובר בתה של צהריים אין כל סיכוי שהשלום יתקרב. ולא צריך להיות פרנואיד או להכנס לפניקה כדי להבין שאין למדינת ישראל מרוח גדול לטעויות במאבק להבטחת קיומה. את המונה 'גבולות אושווויץ' המציא דרך אגב לא אחר מאבא אבן, שאינו נחשד בפרנויות אלא מהולל על ידי השמאל בארץ כמדינאי דגול. הסיבה לכך פשוטה, כל בר דעת מבין שחזרה לקווי 67 מסכנת את עצם קיומנו והופכת אותנו למדינה שגבולותיה אינם ניתנים להגנה לאור היקף האיומים הניצבים לפתחנו. זה ל עניין של פרנויה, זה עניין של הבנה בסיסית באסטרטגיה צבאית. נכון, יש הרבה קצינים במילואים או בסדיר שחושבים אחרת. את דעתם אין להסביר אלא כטירוף, באשליה לפיה השלום מעבר לפינה ובחדירת גישות צבאיות פוסט מודרניסטיות שאינן מבינות את גודל האיומים שלפתחנו.

      אני מצרף קישור למאמר חשוב בנושא של ד''ר רן ברץ. לילה טוב.

        http://imti.org.il/show_art.php?id=45 

       

        29/1/09 23:32:

      צטט: ארז תדמור 2 2009-01-29 19:39:58

      צטט: פטשניק 2009-01-29 16:40:53

      צטט: ארז תדמור 2 2009-01-29 16:10:57

      צטט: פטשניק 2009-01-29 11:22:23

      צטט: אלעד מ 2009-01-28 00:18:04


      הבעיה היא לא בקדימה.

      הבעיה היא בערבים.

       

      אם היה באמת סיכוי לשלום תמורת כול הנסיגות הללו...הייתי מצביע קדימה או מרצ או כול דבר בלי לחשוב פעמיים.

       

      הבעיה היא שהערבים נכון להיום , לא רואים בשלום בחירה אסטרטגית. או בחירה בכלל.

      המילה ערבים היא מילה לא נכונה

       

      אז בו נעשה הפרדות.

       

      מדינות ערב שיש לנו הסכם שלום איתם: מצריים, ירדן .

      מדינות ערב אחרות שמדברות באופן שקול כגון: קאטר, ערב הסעודית וכו

      ציר הרשע: איראן, סוריה.

      ארגוני הטרור: חיזבאלה, חאמס

      ישות פלשתינאית: יו"ש, עזה

       

      מבלי לקבוע דיעה על כל אחד מהם, אנחנו רואים שהערבים אינם מקשה אחת. גם היהודים לא.

       

      אפשר גם לראות שמאז מלחמת השחרור עד היום (60 שנה), מתקיים תהליך השלמה עם עובדת קיומה של מדינת ישראל, בקרב מה שאתה קורא "ערבים".

       

      זה לא נעשה מתוך אהבת מרדכי, אלא מתוך הפנמה שכנראה לא יוכלו לנו.

       

      אבל יש תהליך. הוא בקצב מזרח תיכוני, ולא אמריקאי / ישראלי

      הוא ארוך, איטי, אבל מתקיים

       

      ואם אתה חי במזרח התיכון, כדאי שתסתגל לקצב.

       

      ולכן צריך להמשיך, לנסות, ולמצוא שותפים פוטנציאליים להמשך התהליך, כל הזמן.

       

      רק מלחומה אפשר לעשות ביום אחד (להכריז עליה, לאו דווקא לסיים)

      ושלום, הוא תהליך (לא החתימה על הסכם).

       

      אני בעד כל מי שבעד ניסיונות בלתי פוסקים למציאת שותפים לתהליך.

      גם אם הוא מתקיים עקב בצד אגודל.

       

       

      ישנם מקרים, כמו זה שלנו, שהמרדף והתאווה הבלתי נשלטת שלנו בשלום דווקא מרחיקה אותו. היום שבו יתחיל להיווצר כאן סיכוי לשלום הוא היום שבו העולם הערבי יתייאש מהאמונה שניתן למחוק אותנו וישלים עם קיומנו. כל עוד אנו מפגינים חולשה, רפיסות ותבוסתנות ומתחננים לשלום בכל מחיר השלום רק מתרחק משום שהאמונה שלהם שאנו חלשים ונרפים רק מתחזקת. לכן, באופן פרדוקסלי, השמאל בארץ הוא האוייב הגדול ביותר של הסיכוי לשלום בארץ הזו.

      ארז יקירי,

       

      כאילו לא קראת את מה שכתבתי

       

      מה שאני אומר שאין "ערבים" ואין "עולם ערבי"

      גם אצלינו כבר מטשטש הגבול בין ימין ושמאל

       

      זו כבר לא מקשה אחת

      אנא קרא את מה שכתבי,

      זו הנחת יסוד.

       

      אם אתה חושב שמצריים וירדן

      הם חלק מהעולם הערבי שהוא סוריה ואיראן וארגוני הטרור

      אז אתה כנראה לא עוקב אחר המתרחש בעולם הערבי

       

      ולא רואה שבהם אפילו לא מוכנים לשבת היום בועידה משותפת.

       

      האם האזנת לנאומו של מוברק בועידה....

      האם האזנת לנאומו של אסד בועידה...

      האם שמעת את נאומו של מלך סעודיה...

       

      זה אותם קולות ?

      זה אותו עולם ?

       

      התשובה שלי היא לא ב"אלף רבתי"

       

      רדיפה אחרי שלום איננה רפיסות ותבוסתנות.

       

      אני מסכים שהיא יכולה להיעשות רק מעמדה של כוח.

      ופה נכשלנו בשנים האחרונות, בעיקר בחוסר התגובה שלנו בצד הלבנוני, אחרי היציאה

      ואי התגובה שלנו בעזה לאחר ההתנתקות.

      אבל אלה שאלות אחרות.

       

      גם הגרמנים בשנות ה-30, הפולנים, הליטאים, האוקראינים, הלטביפ, האוסטרים, הקרואטים, ההונגרים, הבוסנים, האסטונים ועוד עמים באירופה לא היו עשויים כלל וכלל מקשה אחת. הם היו בני עמים שונים, זרמים שונים בנצרות (הבוסנים בכלל היו מוסלמים), לאומים שונים, מדינות שונות, תרבויות שונות ודיברו שפות שונות. ובכל זאת בכל הנוגע ליהודים היה יחסם זהה להפליא, כולם היו אנטישמיים במידת רצחנות מדהימה.

      עד כאן עובדות נכונות

      אבל היו גם כאלה שלא היו כמו הדנים ואחרים.

      כך גם בעולם הערבי, שהוא הרבה יותר הומוגני, (כולם בני אותה דת, על אף ההבדלים בין שיעים לסונים), כולם (מלבד האיראנים) בני אותה תרבות - ערבית וכולם מלבד האיראנים מדברים אותה שפה והם בני אותה תרבות ערבית. וכן, בכל הנוגע ליחס לישראל הם כולם אנטישמיים במידה רצחנית. תראה את שידורי הטלויזיה במצרים שאתה כל כך משבח ואת ההסתה במסגדים בירדן, מצרים וירדן המכונות על ידך מתונות.

       גם כאן העובדות נכונות.

      אבל תראה, בכל זאת ממשלות לקחו החלטות לא פופלאריות במצריים ובירדן.

      אי אפשק לקחת בבת אחת מיליוני ערבים בצריים וירדן, שחונכו כל החיים שלהם על שנאת ישראל, ולהפוך אותם בבת אחת לאוהבי ישראל והיהודים. אנחנו גם לא תמיד עוזרים בעניין הזה.

      אבל כפי שאמרתי, הכל עניין של תהליך. שיקח דור אחד או שניים. (25-50 שנה, עד שאבק החינוך האטי ישראל ישקע ואולי על חורבותיו יקומו יחסים יותר טובים, והישראלים לא יראו כטורפי ערבים ואוכלי אדם.

      ויותר מצרים ויותר ירדנים יעשו עסקים עם ישראל, ולאט לאט ישתפרו היחסים.

      בכל הנוגע לישראל הם כולם אנטישמיים, בריש גלי ומבלי למצמץ. אכן יש הבדלים וכמו שכתבת הם לא מוכנים לשבת אחד עם השני באותה ועידה. בדיוק כמו שפולין לא הסכימה לשבת בועידות עם גרמניה בשנות ה-30. כשהם הגיעו לחלק של רצח יהודים הם ידעו לשים את המחלוקות בצד ודווקא הסתדרו יפה מאוד. אני מציע לא להתרשם מהצהרות ריקות מתוכן שמטרתן להחזיר אותנו לגבולות אושוויץ ולבחון את כוונותיהם על פי החינוך שהם נותנים לילדיהם, על פי הנאמר במסגדים שלהם ועל פי שידורי הטלוויזיה שלהם. על סדרת הטלוויזיה 'פרש בלי סוס' שמעת?

      תראה, כאן אתה כבר מתכחש לעובדות. ומערבב עובדות עם תחושות וכו.

      ירית את החיצים ועכשיו אתה מסמן את המטרה.

      ומה עניין אושוויץ לכאן. אתה עד כדי כך בפניקה ?

      גם אם יש סימני נפט אתה לא מאמין שיש נפט.

      אני מציע כפי שכבר כתבתי לפני כן, לא לפחד כלל, לא להיות בפרנויה מתמדת. להסתכל לאמת בלבן של העיניים, מתוך חוזקה ובטחון עצמי גם מנטלי וגם פיזי.

      אני לא מוכן לחיות עם ההסכמה הטוטאלית ש"לנצח תאכל חרב" לפחות לא עם כולם.

      זו גישה תבוסתנית לטעמי.

       

       

        29/1/09 19:39:

      צטט: פטשניק 2009-01-29 16:40:53

      צטט: ארז תדמור 2 2009-01-29 16:10:57

      צטט: פטשניק 2009-01-29 11:22:23

      צטט: אלעד מ 2009-01-28 00:18:04


      הבעיה היא לא בקדימה.

      הבעיה היא בערבים.

       

      אם היה באמת סיכוי לשלום תמורת כול הנסיגות הללו...הייתי מצביע קדימה או מרצ או כול דבר בלי לחשוב פעמיים.

       

      הבעיה היא שהערבים נכון להיום , לא רואים בשלום בחירה אסטרטגית. או בחירה בכלל.

      המילה ערבים היא מילה לא נכונה

       

      אז בו נעשה הפרדות.

       

      מדינות ערב שיש לנו הסכם שלום איתם: מצריים, ירדן .

      מדינות ערב אחרות שמדברות באופן שקול כגון: קאטר, ערב הסעודית וכו

      ציר הרשע: איראן, סוריה.

      ארגוני הטרור: חיזבאלה, חאמס

      ישות פלשתינאית: יו"ש, עזה

       

      מבלי לקבוע דיעה על כל אחד מהם, אנחנו רואים שהערבים אינם מקשה אחת. גם היהודים לא.

       

      אפשר גם לראות שמאז מלחמת השחרור עד היום (60 שנה), מתקיים תהליך השלמה עם עובדת קיומה של מדינת ישראל, בקרב מה שאתה קורא "ערבים".

       

      זה לא נעשה מתוך אהבת מרדכי, אלא מתוך הפנמה שכנראה לא יוכלו לנו.

       

      אבל יש תהליך. הוא בקצב מזרח תיכוני, ולא אמריקאי / ישראלי

      הוא ארוך, איטי, אבל מתקיים

       

      ואם אתה חי במזרח התיכון, כדאי שתסתגל לקצב.

       

      ולכן צריך להמשיך, לנסות, ולמצוא שותפים פוטנציאליים להמשך התהליך, כל הזמן.

       

      רק מלחומה אפשר לעשות ביום אחד (להכריז עליה, לאו דווקא לסיים)

      ושלום, הוא תהליך (לא החתימה על הסכם).

       

      אני בעד כל מי שבעד ניסיונות בלתי פוסקים למציאת שותפים לתהליך.

      גם אם הוא מתקיים עקב בצד אגודל.

       

       

      ישנם מקרים, כמו זה שלנו, שהמרדף והתאווה הבלתי נשלטת שלנו בשלום דווקא מרחיקה אותו. היום שבו יתחיל להיווצר כאן סיכוי לשלום הוא היום שבו העולם הערבי יתייאש מהאמונה שניתן למחוק אותנו וישלים עם קיומנו. כל עוד אנו מפגינים חולשה, רפיסות ותבוסתנות ומתחננים לשלום בכל מחיר השלום רק מתרחק משום שהאמונה שלהם שאנו חלשים ונרפים רק מתחזקת. לכן, באופן פרדוקסלי, השמאל בארץ הוא האוייב הגדול ביותר של הסיכוי לשלום בארץ הזו.

      ארז יקירי,

       

      כאילו לא קראת את מה שכתבתי

       

      מה שאני אומר שאין "ערבים" ואין "עולם ערבי"

      גם אצלינו כבר מטשטש הגבול בין ימין ושמאל

       

      זו כבר לא מקשה אחת

      אנא קרא את מה שכתבי,

      זו הנחת יסוד.

       

      אם אתה חושב שמצריים וירדן

      הם חלק מהעולם הערבי שהוא סוריה ואיראן וארגוני הטרור

      אז אתה כנראה לא עוקב אחר המתרחש בעולם הערבי

       

      ולא רואה שבהם אפילו לא מוכנים לשבת היום בועידה משותפת.

       

      האם האזנת לנאומו של מוברק בועידה....

      האם האזנת לנאומו של אסד בועידה...

      האם שמעת את נאומו של מלך סעודיה...

       

      זה אותם קולות ?

      זה אותו עולם ?

       

      התשובה שלי היא לא ב"אלף רבתי"

       

      רדיפה אחרי שלום איננה רפיסות ותבוסתנות.

       

      אני מסכים שהיא יכולה להיעשות רק מעמדה של כוח.

      ופה נכשלנו בשנים האחרונות, בעיקר בחוסר התגובה שלנו בצד הלבנוני, אחרי היציאה

      ואי התגובה שלנו בעזה לאחר ההתנתקות.

      אבל אלה שאלות אחרות.

       

      גם הגרמנים בשנות ה-30, הפולנים, הליטאים, האוקראינים, הלטביפ, האוסטרים, הקרואטים, ההונגרים, הבוסנים, האסטונים ועוד עמים באירופה לא היו עשויים כלל וכלל מקשה אחת. הם היו בני עמים שונים, זרמים שונים בנצרות (הבוסנים בכלל היו מוסלמים), לאומים שונים, מדינות שונות, תרבויות שונות ודיברו שפות שונות. ובכל זאת בכל הנוגע ליהודים היה יחסם זהה להפליא, כולם היו אנטישמיים במידת רצחנות מדהימה.

      כך גם בעולם הערבי, שהוא הרבה יותר הומוגני, (כולם בני אותה דת, על אף ההבדלים בין שיעים לסונים), כולם (מלבד האיראנים) בני אותה תרבות - ערבית וכולם מלבד האיראנים מדברים אותה שפה והם בני אותה תרבות ערבית. וכן, בכל הנוגע ליחס לישראל הם כולם אנטישמיים במידה רצחנית. תראה את שידורי הטלויזיה במצרים שאתה כל כך משבח ואת ההסתה במסגדים בירדן, מצרים וירדן המכונות על ידך מתונות. בכל הנוגע לישראל הם כולם אנטישמיים, בריש גלי ומבלי למצמץ. אכן יש הבדלים וכמו שכתבת הם לא מוכנים לשבת אחד עם השני באותה ועידה. בדיוק כמו שפולין לא הסכימה לשבת בועידות עם גרמניה בשנות ה-30. כשהם הגיעו לחלק של רצח יהודים הם ידעו לשים את המחלוקות בצד ודווקא הסתדרו יפה מאוד. אני מציע לא להתרשם מהצהרות ריקות מתוכן שמטרתן להחזיר אותנו לגבולות אושוויץ ולבחון את כוונותיהם על פי החינוך שהם נותנים לילדיהם, על פי הנאמר במסגדים שלהם ועל פי שידורי הטלוויזיה שלהם. על סדרת הטלוויזיה 'פרש בלי סוס' שמעת?

        29/1/09 16:40:

      צטט: ארז תדמור 2 2009-01-29 16:10:57

      צטט: פטשניק 2009-01-29 11:22:23

      צטט: אלעד מ 2009-01-28 00:18:04


      הבעיה היא לא בקדימה.

      הבעיה היא בערבים.

       

      אם היה באמת סיכוי לשלום תמורת כול הנסיגות הללו...הייתי מצביע קדימה או מרצ או כול דבר בלי לחשוב פעמיים.

       

      הבעיה היא שהערבים נכון להיום , לא רואים בשלום בחירה אסטרטגית. או בחירה בכלל.

      המילה ערבים היא מילה לא נכונה

       

      אז בו נעשה הפרדות.

       

      מדינות ערב שיש לנו הסכם שלום איתם: מצריים, ירדן .

      מדינות ערב אחרות שמדברות באופן שקול כגון: קאטר, ערב הסעודית וכו

      ציר הרשע: איראן, סוריה.

      ארגוני הטרור: חיזבאלה, חאמס

      ישות פלשתינאית: יו"ש, עזה

       

      מבלי לקבוע דיעה על כל אחד מהם, אנחנו רואים שהערבים אינם מקשה אחת. גם היהודים לא.

       

      אפשר גם לראות שמאז מלחמת השחרור עד היום (60 שנה), מתקיים תהליך השלמה עם עובדת קיומה של מדינת ישראל, בקרב מה שאתה קורא "ערבים".

       

      זה לא נעשה מתוך אהבת מרדכי, אלא מתוך הפנמה שכנראה לא יוכלו לנו.

       

      אבל יש תהליך. הוא בקצב מזרח תיכוני, ולא אמריקאי / ישראלי

      הוא ארוך, איטי, אבל מתקיים

       

      ואם אתה חי במזרח התיכון, כדאי שתסתגל לקצב.

       

      ולכן צריך להמשיך, לנסות, ולמצוא שותפים פוטנציאליים להמשך התהליך, כל הזמן.

       

      רק מלחומה אפשר לעשות ביום אחד (להכריז עליה, לאו דווקא לסיים)

      ושלום, הוא תהליך (לא החתימה על הסכם).

       

      אני בעד כל מי שבעד ניסיונות בלתי פוסקים למציאת שותפים לתהליך.

      גם אם הוא מתקיים עקב בצד אגודל.

       

       

      ישנם מקרים, כמו זה שלנו, שהמרדף והתאווה הבלתי נשלטת שלנו בשלום דווקא מרחיקה אותו. היום שבו יתחיל להיווצר כאן סיכוי לשלום הוא היום שבו העולם הערבי יתייאש מהאמונה שניתן למחוק אותנו וישלים עם קיומנו. כל עוד אנו מפגינים חולשה, רפיסות ותבוסתנות ומתחננים לשלום בכל מחיר השלום רק מתרחק משום שהאמונה שלהם שאנו חלשים ונרפים רק מתחזקת. לכן, באופן פרדוקסלי, השמאל בארץ הוא האוייב הגדול ביותר של הסיכוי לשלום בארץ הזו.

      ארז יקירי,

       

      כאילו לא קראת את מה שכתבתי

       

      מה שאני אומר שאין "ערבים" ואין "עולם ערבי"

      גם אצלינו כבר מטשטש הגבול בין ימין ושמאל

       

      זו כבר לא מקשה אחת

      אנא קרא את מה שכתבי,

      זו הנחת יסוד.

       

      אם אתה חושב שמצריים וירדן

      הם חלק מהעולם הערבי שהוא סוריה ואיראן וארגוני הטרור

      אז אתה כנראה לא עוקב אחר המתרחש בעולם הערבי

       

      ולא רואה שבהם אפילו לא מוכנים לשבת היום בועידה משותפת.

       

      האם האזנת לנאומו של מוברק בועידה....

      האם האזנת לנאומו של אסד בועידה...

      האם שמעת את נאומו של מלך סעודיה...

       

      זה אותם קולות ?

      זה אותו עולם ?

       

      התשובה שלי היא לא ב"אלף רבתי"

       

      רדיפה אחרי שלום איננה רפיסות ותבוסתנות.

       

      אני מסכים שהיא יכולה להיעשות רק מעמדה של כוח.

      ופה נכשלנו בשנים האחרונות, בעיקר בחוסר התגובה שלנו בצד הלבנוני, אחרי היציאה

      ואי התגובה שלנו בעזה לאחר ההתנתקות.

      אבל אלה שאלות אחרות.

        29/1/09 16:10:

      צטט: פטשניק 2009-01-29 11:22:23

      צטט: אלעד מ 2009-01-28 00:18:04


      הבעיה היא לא בקדימה.

      הבעיה היא בערבים.

       

      אם היה באמת סיכוי לשלום תמורת כול הנסיגות הללו...הייתי מצביע קדימה או מרצ או כול דבר בלי לחשוב פעמיים.

       

      הבעיה היא שהערבים נכון להיום , לא רואים בשלום בחירה אסטרטגית. או בחירה בכלל.

      המילה ערבים היא מילה לא נכונה

       

      אז בו נעשה הפרדות.

       

      מדינות ערב שיש לנו הסכם שלום איתם: מצריים, ירדן .

      מדינות ערב אחרות שמדברות באופן שקול כגון: קאטר, ערב הסעודית וכו

      ציר הרשע: איראן, סוריה.

      ארגוני הטרור: חיזבאלה, חאמס

      ישות פלשתינאית: יו"ש, עזה

       

      מבלי לקבוע דיעה על כל אחד מהם, אנחנו רואים שהערבים אינם מקשה אחת. גם היהודים לא.

       

      אפשר גם לראות שמאז מלחמת השחרור עד היום (60 שנה), מתקיים תהליך השלמה עם עובדת קיומה של מדינת ישראל, בקרב מה שאתה קורא "ערבים".

       

      זה לא נעשה מתוך אהבת מרדכי, אלא מתוך הפנמה שכנראה לא יוכלו לנו.

       

      אבל יש תהליך. הוא בקצב מזרח תיכוני, ולא אמריקאי / ישראלי

      הוא ארוך, איטי, אבל מתקיים

       

      ואם אתה חי במזרח התיכון, כדאי שתסתגל לקצב.

       

      ולכן צריך להמשיך, לנסות, ולמצוא שותפים פוטנציאליים להמשך התהליך, כל הזמן.

       

      רק מלחומה אפשר לעשות ביום אחד (להכריז עליה, לאו דווקא לסיים)

      ושלום, הוא תהליך (לא החתימה על הסכם).

       

      אני בעד כל מי שבעד ניסיונות בלתי פוסקים למציאת שותפים לתהליך.

      גם אם הוא מתקיים עקב בצד אגודל.

       

       

      ישנם מקרים, כמו זה שלנו, שהמרדף והתאווה הבלתי נשלטת שלנו בשלום דווקא מרחיקה אותו. היום שבו יתחיל להיווצר כאן סיכוי לשלום הוא היום שבו העולם הערבי יתייאש מהאמונה שניתן למחוק אותנו וישלים עם קיומנו. כל עוד אנו מפגינים חולשה, רפיסות ותבוסתנות ומתחננים לשלום בכל מחיר השלום רק מתרחק משום שהאמונה שלהם שאנו חלשים ונרפים רק מתחזקת. לכן, באופן פרדוקסלי, השמאל בארץ הוא האוייב הגדול ביותר של הסיכוי לשלום בארץ הזו.
        29/1/09 12:55:


      ניתוח מבריק!

      איריתה

        29/1/09 11:22:

      צטט: אלעד מ 2009-01-28 00:18:04


      הבעיה היא לא בקדימה.

      הבעיה היא בערבים.

       

      אם היה באמת סיכוי לשלום תמורת כול הנסיגות הללו...הייתי מצביע קדימה או מרצ או כול דבר בלי לחשוב פעמיים.

       

      הבעיה היא שהערבים נכון להיום , לא רואים בשלום בחירה אסטרטגית. או בחירה בכלל.

      המילה ערבים היא מילה לא נכונה

       

      אז בו נעשה הפרדות.

       

      מדינות ערב שיש לנו הסכם שלום איתם: מצריים, ירדן .

      מדינות ערב אחרות שמדברות באופן שקול כגון: קאטר, ערב הסעודית וכו

      ציר הרשע: איראן, סוריה.

      ארגוני הטרור: חיזבאלה, חאמס

      ישות פלשתינאית: יו"ש, עזה

       

      מבלי לקבוע דיעה על כל אחד מהם, אנחנו רואים שהערבים אינם מקשה אחת. גם היהודים לא.

       

      אפשר גם לראות שמאז מלחמת השחרור עד היום (60 שנה), מתקיים תהליך השלמה עם עובדת קיומה של מדינת ישראל, בקרב מה שאתה קורא "ערבים".

       

      זה לא נעשה מתוך אהבת מרדכי, אלא מתוך הפנמה שכנראה לא יוכלו לנו.

       

      אבל יש תהליך. הוא בקצב מזרח תיכוני, ולא אמריקאי / ישראלי

      הוא ארוך, איטי, אבל מתקיים

       

      ואם אתה חי במזרח התיכון, כדאי שתסתגל לקצב.

       

      ולכן צריך להמשיך, לנסות, ולמצוא שותפים פוטנציאליים להמשך התהליך, כל הזמן.

       

      רק מלחומה אפשר לעשות ביום אחד (להכריז עליה, לאו דווקא לסיים)

      ושלום, הוא תהליך (לא החתימה על הסכם).

       

      אני בעד כל מי שבעד ניסיונות בלתי פוסקים למציאת שותפים לתהליך.

      גם אם הוא מתקיים עקב בצד אגודל.

        29/1/09 00:11:

      צטט: הדר הדר 2009-01-28 22:31:47

       

      נתניהו לא מחלק ?

       

       

      לא את ירושלים. דברים אחרים? אולי כן ואולי לא. לגבי ירושלים אני שקט, אין סיכוי שהוא יתן מ"מ. בכל אופן גם אם את לא שקטה אין לך אופציה יותר טובה. אני אישית מצביע ליכוד בלב שלם, למרות שאני יכול להבין את אלו שאינם שקטים.

        28/1/09 22:31:

       

      נתניהו לא מחלק ?

       

        28/1/09 15:54:

      צטט: הדר הדר 2009-01-28 09:55:25

      צטט: ארז תדמור 2 2009-01-28 09:40:32

      צטט: הדר הדר 2009-01-28 09:36:37


      מישהו יודע מה הוא אומר בקשר לירושלים ?

      ברצינות אני שואלת

       

       

      עד לפני כמה שבועות הופיע באתר של ישראל ביתנו סעיף המדבר על נסיגה משכונות מסויימות בירושלים, אבל תוך שמירה על ירושלים היהודית-היסטורית - העיר העתיקה, הר הבית, הכותל, עיר דוד, רכס סילוואן וכדומה. הוא מדבר יותר על השכונות הערביות הצפופות שיהודים לא נכנסים אליהן. עכשיו כשהבין שזה יפגע בדימויו כמנהיג חזק השמיט את הסעיפים האלו מהאתר.

       

      אולי כרגע אין ליהודים מה לחפש שם , אבל אם הוא מצפה ממני להתחיל לדמיין את האחיינים שלי שבבית ספר מתרוצצים עוד מעט מעל מנהרות של החמאסטן גם בג'בל מוכבר ועיסאוויה וכו' אז מה אני יכולה לומר לו שלא ישמע כאילו אני על סף התמוטטות עצבים ?

       

       

      אי לכך ובהתאם לזאת אין שום סיבה שתצביעי לליברמן. כמו שכבר כתבתי, אני אישית סבור שהוא בסך הכל אוויר חם. דרך אגב קראתי גם את ספרו ,בדרך שלי', נחמד, מעניין, אבל לא יצירת מופת. אם משווים את זה לספריו של נתניהו הרי שזה לא באותו קליבר.

        28/1/09 09:55:

      צטט: ארז תדמור 2 2009-01-28 09:40:32

      צטט: הדר הדר 2009-01-28 09:36:37


      מישהו יודע מה הוא אומר בקשר לירושלים ?

      ברצינות אני שואלת

       

       

      עד לפני כמה שבועות הופיע באתר של ישראל ביתנו סעיף המדבר על נסיגה משכונות מסויימות בירושלים, אבל תוך שמירה על ירושלים היהודית-היסטורית - העיר העתיקה, הר הבית, הכותל, עיר דוד, רכס סילוואן וכדומה. הוא מדבר יותר על השכונות הערביות הצפופות שיהודים לא נכנסים אליהן. עכשיו כשהבין שזה יפגע בדימויו כמנהיג חזק השמיט את הסעיפים האלו מהאתר.

       

      אולי כרגע אין ליהודים מה לחפש שם , אבל אם הוא מצפה ממני להתחיל לדמיין את האחיינים שלי שבבית ספר מתרוצצים עוד מעט מעל מנהרות של החמאסטן גם בג'בל מוכבר ועיסאוויה וכו' אז מה אני יכולה לומר לו שלא ישמע כאילו אני על סף התמוטטות עצבים ?

       

        28/1/09 09:41:

      צטט: בלאק סמארה 2009-01-28 09:40:29

      צטט: ארז תדמור 2 2009-01-28 09:37:06

      שרון גם הגיע לראשות הממשלה 15 שנים מאוחר מדי, כשהוא תשוש ומושפע מסביבתו שתמרנה אותו לא מעט. אנשים שאני מכיר שהסתובבו בלשכתו בשנות שלטונו אומרים שהחל מ-2003 הוא היה נאה תשוש ולא מרוכז, הבדל דרמטי מה שהיה עד אז.

       

      נאה הוא אף פעם לא היה :)

       

       

       

      נראה. נשמטה לי ה'ר'.

       

        28/1/09 09:40:

      צטט: הדר הדר 2009-01-28 09:36:37


      מישהו יודע מה הוא אומר בקשר לירושלים ?

      ברצינות אני שואלת

       

       

      עד לפני כמה שבועות הופיע באתר של ישראל ביתנו סעיף המדבר על נסיגה משכונות מסויימות בירושלים, אבל תוך שמירה על ירושלים היהודית-היסטורית - העיר העתיקה, הר הבית, הכותל, עיר דוד, רכס סילוואן וכדומה. הוא מדבר יותר על השכונות הערביות הצפופות שיהודים לא נכנסים אליהן. עכשיו כשהבין שזה יפגע בדימויו כמנהיג חזק השמיט את הסעיפים האלו מהאתר.

        28/1/09 09:40:

      צטט: ארז תדמור 2 2009-01-28 09:37:06

      שרון גם הגיע לראשות הממשלה 15 שנים מאוחר מדי, כשהוא תשוש ומושפע מסביבתו שתמרנה אותו לא מעט. אנשים שאני מכיר שהסתובבו בלשכתו בשנות שלטונו אומרים שהחל מ-2003 הוא היה נאה תשוש ולא מרוכז, הבדל דרמטי מה שהיה עד אז.

       

      נאה הוא אף פעם לא היה :)

       

       

       

        28/1/09 09:37:

      צטט: סמפאי 2009-01-28 07:14:50

      לי רק דבר אחד לא ברור.

      מה קרה לשרון פתאום שהפך מנץ ל .... יונה?

       

      אני מתקשה לקבל את תאורייתטיוח ההאשמות הפליליות.

      יש לך רעיון מוצלח יותר?

       

      שרון לדעתי לא הפך לאיש שמאל מובהק אלא הסכים לנסיגות מסויימות. אין לי ספק שהחקירות הפליליות הקלו עליו והשפיעו עליו אבל אני סבור שאם הוא היה חושב שמשהו הוא ממש מסוכן לישראל הוא לא היה עושה אותו בגלל חקירות.

      שרון גם הגיע לראשות הממשלה 15 שנים מאוחר מדי, כשהוא תשוש ומושפע מסביבתו שתמרנה אותו לא מעט. אנשים שאני מכיר שהסתובבו בלשכתו בשנות שלטונו אומרים שהחל מ-2003 הוא היה נאה תשוש ולא מרוכז, הבדל דרמטי מה שהיה עד אז.
        28/1/09 09:36:


      מישהו יודע מה הוא אומר בקשר לירושלים ?

      ברצינות אני שואלת

       

        28/1/09 09:34:

      צטט: הדר הדר 2009-01-28 09:01:15


      שמעתי שגם ליברמן , בלי לדבר על זה , מתכנן לחלק את ירושלים

       

       

      ליברמן באופן כללי מתמקד בדיבורים ובהתלהמות לפני הבחירות ואחריהן לא עושה בדרך כלל כלום. מישהו זוכר איזשהו חוקשהוא ומפלגתו קידמו בכנסת הזו שקשור לנושא הנאמנות של ערביי ישראל? פתאום לפני הבחירות הוא מתחיל לקלל את מובראכ וטיבי ומאות אלפי תמימים קונים את הבלוף.

        28/1/09 09:32:

      צטט: בלאק סמארה 2009-01-28 08:53:24

       

      אם עדיין יש לבוחרים של קדימה בבחירות הקודמות פרצוף לצאת לרחוב בלי להסמיק מבושה, ייתכן שגם הפעם יהיו די שוטים לבחור בה.

      יתכן, אבל אני מסופק.

        28/1/09 09:01:


      שמעתי שגם ליברמן , בלי לדבר על זה , מתכנן לחלק את ירושלים

       

        28/1/09 08:53:

       

      אם עדיין יש לבוחרים של קדימה בבחירות הקודמות פרצוף לצאת לרחוב בלי להסמיק מבושה, ייתכן שגם הפעם יהיו די שוטים לבחור בה.

        28/1/09 07:14:

      לי רק דבר אחד לא ברור.

      מה קרה לשרון פתאום שהפך מנץ ל .... יונה?

       

      אני מתקשה לקבל את תאורייתטיוח ההאשמות הפליליות.

      יש לך רעיון מוצלח יותר?


      קראתי את מאמרך באתר מעריב

       

      ייתכן שנתת קרדיט רב מידי בהשערה שזה ספין

       

      יותר סביר בעיני ששרון קיווה להגנת השמאל .

       

      בכל מקרה ברור לגמרי שקדימה הרחיקה מאוד מהרעיון המרכזי

       

       

      של להיות מפלגת מרכז,הם לא כאלה מזמן.

        28/1/09 01:35:


      את קדימה לא צריך "לקבור" הם עושים את זה יפה לבד. זו פוליטיקה חדשה מאוד וייחודית.

      משהו "מבריק" במיוחד.

      הרבה מאוד קשקשנים ומלכלכים.... הבטיחו פוליטיק חדשה, יצא מזה זוועות העבר ואף גרוע מזה.

      הדבר היחיד שצריך לזכור לעשות זה תבוע את אהוד אולמרט, על הפרת אמונים ועוד פשעים נגד מדינתו.

      מי שמצביע "קדימה" ממצביע כאוס. בדיוק כמו שהארדלריאנים רצו, ככה יצא.

       

      המפלגה הזו הזויה, אין לה מקום והיא קוברת את עצמה כל יום מחדש בעזרת חבריה.

        28/1/09 00:39:

      צטט: avi 111 2009-01-28 00:20:04


      אני לא עוסק בפוליטיקה ולכן לא אביע את דעתי אבל כוכבים אני תמיד ממהר לתת לך כי אני חושב שאתה אחד האנשים הנבונים והחכמים שהכרתי אי פעם.

       

      אבי אתה מגזים. בלי קשר, ראית כמה הזויים בני דת משה השתתפו היום בתשדיר של חד"ש?

        28/1/09 00:31:

      צטט: חירות-נפש 2009-01-28 00:18:05


      קדימה= שלום-אך-שַווא!

       

      גיבּוּב הגנבים, האנסים והמושחתים שפרשו מהליכוד...

       

      עוד כמה קדנציוֹת הם ייעלמו, כשהרפש יעלה על גדותיו...

       

       

       

      אני מקווה מאוד שאת צודקת. אני ציפיתי שזה יקרה כבר אחרי הכנסת והממשלה הרקוביםשהיו לנו בשלוש השנים האחרונות אבל כנראה שזה ייקח יותר זמן ממה שחשבתי. אחרי שראיתי את התשדירים הערב ני סבור שמי שמצביע למפלגה הזו הוא אדם חסר כבוד עצמי ודרך ארץ שמוכן שיתייחסו אליו כמו למטומטם ושיזהמו את השיח הציבורי בתעמולה מבחילה. לחשוב שילדים רואים את התשדירים האלה עם האיורים המבחילים של ביבי והאפקטים עם הסאונד ונראה להם שככה צריכה להראות פוליטיקה. ברור שהם יתרחקו מזה ולא ירצו להיות מעורבים, התשדירים של אדלר וארד נראים כאילו הופקו בחדרי העריכה של מוסוליני, או אולי בסרט של טרנטינו. גועל נפש.

        28/1/09 00:28:

      צטט: אלעד מ 2009-01-28 00:18:04


      הבעיה היא לא בקדימה.

      הבעיה היא בערבים.

       

      אם היה באמת סיכוי לשלום תמורת כול הנסיגות הללו...הייתי מצביע קדימה או מרצ או כול דבר בלי לחשוב פעמיים.

       

      הבעיה היא שהערבים נכון להיום , לא רואים בשלום בחירה אסטרטגית. או בחירה בכלל.

       

      הבעיההזו לא חדשה. היא קיימת מיום שחזרנו לארץ ישראל. השאלה היא איך אתה מתמודד עם הבעיה הזו בחכמה, מצמצם את הסכנה לבטחוננו ומבטיח את קיומנו. לצערי המדיניות שהשמאל מוביל ושקדימה אימצה מוליכה אותנו לעבר השמדה עצמית. 

        28/1/09 00:20:

      אני לא עוסק בפוליטיקה ולכן לא אביע את דעתי אבל כוכבים אני תמיד ממהר לתת לך כי אני חושב שאתה אחד האנשים הנבונים והחכמים שהכרתי אי פעם.
        28/1/09 00:18:


      קדימה= שלום-אך-שַווא!

       

      גיבּוּב הגנבים, האנסים והמושחתים שפרשו מהליכוד...

       

      עוד כמה קדנציוֹת הם ייעלמו, כשהרפש יעלה על גדותיו...

       

       

        28/1/09 00:18:


      הבעיה היא לא בקדימה.

      הבעיה היא בערבים.

       

      אם היה באמת סיכוי לשלום תמורת כול הנסיגות הללו...הייתי מצביע קדימה או מרצ או כול דבר בלי לחשוב פעמיים.

       

      הבעיה היא שהערבים נכון להיום , לא רואים בשלום בחירה אסטרטגית. או בחירה בכלל.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ארז תדמור 2
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין