בשלוש השנים האחרונות התברר כי קדימה אינה מפלגת מרכז וכי עצם הקמתה היא ספין, שנועד לשווק את מדיניות השמאל

קדימה צונחת בסקרים. לא רק בסקרים, גם במציאות. מתוך עשרות חבריי למילואים בשלושת השבועות האחרונים, מצאתי רק שלושה אנשים שהצהירו שהם שוקלים להצביע לקדימה, גם הם עדיין בספק. אפילו אני הופתעתי.
מה הצהירו יתר האנשים שיצביעו? הרבה ליכוד, הרבה ליברמן, הרבה שמתלבטים ביניהם, לא מעט עבודה, קצת מרצ, קצת האיחוד הלאומי ואפילו שניים שיצביעו לעלה ירוק. תומכי לבני קשה מאוד לאתר בקרב אוכלוסיית המילואימניקים, אולי הם ביישנים.

הערב יתחילו שידורי תעמולת הבחירות ועל פי הצהרותיהם, משוכנעים הספינולוגים ראובן אדלר ואייל ארד שיצליחו להעביר לצידם מאות אלפי מצביעים מקרב הקולות הצפים. אולם, הצניחה של קדימה בסקרים איננה תוצאה של מצב רוח חולף ולא ניתן לבלום אותה בספין כזה או אחר. הסיבה לירידה המתמשכת בתמיכה בקדימה טמונה במהותה של המפלגה – שאף ספין לא יכול להסתיר.

עם הקמת קדימה הוצגה המפלגה בציבור כמפלגת מרכז שתשלב בין הטיעונים הנכונים של השמאל והימין ותזנח את הדבקות בעקרונות מיושנים או מסוכנים. בכל הזדמנות טענו אנשי קדימה כי מפלגתם תשלב "בין האינטרסים הביטחוניים של ישראל לשאיפה ולצורך בשלום". על פניו, אין ספק כי ניסיון הקמתה של מפלגת מרכז הוא רעיון מבורך, אלא שבשלוש השנים האחרונות התברר כי קדימה אינה מפלגת מרכז וכי עצם הקמתה היא ספין, שמטרתו לעטוף את מדיניות השמאל ההזוי בעטיפה קונצנזואלית וקלה לעיכול.

בשנים האחרונות התפכח הציבור הישראלי, ברובו המכריע, מאשליות וחלומות השלום ששווקו לנו בשנות ה-90. לרוב השפוי ברור כבר מזה כמה שנים כי אין כל סיכוי לשלום, מהסיבה הפשוטה שהעולם הערבי אינו מוכן להשלים עם קיומנו כמדינה יהודית. לכל בר דעת ברור כי גם אם ניסוג עד לקו הירוק, נחלק את ירושלים, נרד על ברכינו ונבקש סליחה ומחילה על 48', 67' ועצם קיומנו ובנוסף נשלם מאות מיליארדי דולרים של פיצויים על הנכבות למיניהן, לא יהיה כאן שלום. רק דם. הציבור מבין כי נסיגה לקו הירוק והקמתה של מדינת טרור מסכנת את עצם קיומה של המדינה ותהפוך את ישראל למדינה שגבולותיה אינם ניתנים להגנה. מנגד חושש הציבור מהבעיה הדמוגרפית ומחפש פתרון שיבטיח את קיומה של ישראל כמדינה עם רוב יהודי מוצק. זו הסיבה לוויתור של הציבור על חלום ארץ ישראל השלמה, ותמיכתו בנסיגה מרצועת עזה.

 על רקע מגמות אלו מתבקשת הייתה הקמת מפלגת מרכז. הציבור בישראל כמה למפלגה שתשלב את הצורך בגבולות ברי-הגנה עם העיקרון של שמירה על הנכסים הלאומיים-היסטוריים של העם היהודי ועם האילוצים הדמוגרפיים. האנשים שדחפו להקמת קדימה הפנימו את התובנות הללו וביקשו לשווק את קדימה באופן שיענה בדיוק על השאיפות של מרכז המפה הפוליטית. אלא שהצהרות לחוד ומציאות לחוד, קדימה אמנם שווקה כמפלגת מרכז אך הפכה במהירות למפלגת שמאל קיצוני.

בשלוש השנים האחרונות הובילה ממשלת קדימה מדיניות שעקפה את העבודה משמאל, ודמתה למדיניות מרצ ושלום עכשיו הפועלות לנסיגה טוטאלית בתמורה לניירות והסכמים חסרי ערך. בשני מסלולים שונים, 'אולמרט-אבו-מאזן' ו'לבני-אבו-עלא', ניהלה ממשלת ישראל מתן ומתן שמטרתו נסיגה ישראלית מ-98 אחוזים מיהודה ושומרון, תוך הסכמה לחלוקת ירושלים ואפילו הסכמה לשיבת פליטים מצומצמת לתוך הקו הירוק. בנוסף ניהל אולמרט בתמיכת לבני "מתן ומתן" לכניעה מול סוריה, שמטרתו ירידה מרמת הגולן. קדימה שהציגה עצמה כמפלגת מרכז יישמה למעשה את מדיניות התבוסתנות של 'שלום עכשיו'.
אריאל שרון היה מוליך את קדימה בכיוון שונה לחלוטין ולא היה מעלה על דעתו חזרה כמעט מוחלטת לקו הירוק. אך שרון אינו רלוונטי לבחירות האלו כפי שלא היה לבחירות הקודמות. את מקומו בהנהגת קדימה תפסו מנהיגים חלשים וכנועים, שבחרו ליישם את מדיניותו הקיצונית של יוסי ביילין ולחשוב שהציבור מספיק מטומטם כדי לקנות את הספין שמדובר במפלגת מרכז.

בראיון ברשת ב' השבוע חשף השר מאיר שטרית את מצעה האמיתי של קדימה כשהתקיף את הליכוד על קיצוניותו ואמר: "מי שמאמין שביבי יעשה שלום כאשר הוא אומר שאין בכוונתו לדבר על ירושלים, על הגולן ועל בקעת הירדן - שיקום. האלטרנטיבה היא ביבי או ציפי. אנחנו לא רחוקים מהסכם שלום עם הפלסטינים, וכניסתו של מישהו אחר יכולה למוטט את כל שהושג עד היום". שטרית הצהיר למעשה בגלוי כי קדימה מוכנה לוותר על ירושלים, על בקעת הירדן ועל הגולן. ואני תמה - אם על ירושלים, הבקעה והגולן מוכנים קדימה ולבני לוותר, על מה אינם מוכנים לוותר? מה הופך את קדימה למפלגת מרכז ומה מבדיל אותה ממרצ, מהעבודה ומשלום עכשיו?

למאמר באתר החדשות nrg

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/845/900.html?hp=0&loc=204&tmp=6438