אני בתחושה של וודאות גדולה. וודאות שמתבטאת ביכולת להבחין במי שהוא רציני ויצרני לבין מי שהוא סטטי וסתמי. אותם אנשי עמל באמת, הם האנשים הבלתי מסויגים, ולעומתם יש את עסקני החצר הפושטים בממוננו.

אם פעם היו שנואי נפשנו האנשים העסקנים מההסתדרות או מכל הברנז'ה הפוליטית המושחתת, הרי שאלו התחלפו. הם התחלפו באנשים משכילים עם סטייל. אנשים צעירים אך מאוד מלוכלכים במהות וגישה שהם נוקטים. אני מדבר על נערי שוק ההון. כפי שיש לגלוג סמוי על נערי ההון, הרי שכאן הלגלוג אמור להיות מופגן ובוטה. נערי שוק ההון הם אותם אנשים שממונים על ממוננו, ואמורים בשיקול דעת בלתי מסויג לדעת ולהבחין בין עיקר לטפל, בין המוץ לתבן ובין מה שלא תרצו בנוגע לכסף. הם תמיד אמרו מילים יפות שנשמעות נכון, ומי שזה לא מסתדר לו באוזן פשוט לא מבין את הכוונה. הם קיבלו במה וניצלו אותה לריצה מטורפת אחר תענוגות ותשואות.

אותם אנשים הם בעלי רמת גאווה בלתי מרוסנת. אותם אנשים חיו בתחושה שהם הם אלים יוונים, בעלי מוטת שליטה בלתי מוגבלת. אותם שיכורי כוח הנודף מהם ריחו של האלכוהול העכיר ומעכיר. 

יכולים לדבר על מיתון עולמי או אפקט דומינו עצבני, אך מה שבטוח אותם "יועצים,אנליסטים, ושאר נביאים שוטים" הביאו אל פתחינו את החולות הרעות של התאוות האסורות. "ויילכו אחרי ההבל וייהבלו.."- יש המפרשים הפכו להבלים ולאהבלים.

מעט צניעות לא תפגע באף אחד, וכולי תקווה שכעת נגיע אל השקט והנחלה עם עולם מתוקן שאחרי המכה. 

בקיצור שיילכו לעבוד באמת ולא עלינו..