קורונה
פוסטים אחרונים
- כמו העץ גם אדם נגדע 15/1/14
- פרק יג' יומן בשליחות 15/4/10
- פרק יב' יומן בשליחות 12/4/10
- פרק יא' יומן בשליחות 10/4/10
- פרק י' יומן בשליחות 8/4/10
- פרק ט' יומן בשליחות 6/4/10
ארכיון
שריקת הצלילים בצבע
http://cafe.mouse.co.il/view.php?u=184804
הצלילים הראשונים ששמעתי היו בוודאי צלילי קולה של אמי המנוחה שידעה לפזם מלחניו של מוצרט, ויולדי, הנדל... היום כשאני חושבת על כך אני תוהה בהתפעמות על מקורות הידע הזה. כי הרי היא גדלה בבית אורתודוכסי למהדרין, נוקשה ומחמיר ביותר. אביה היה רב, תלמיד חכם. ועד כמה שאני יודעת, רדיו לא היה בביתם. אהבתה הגדולה ביותר ללא ספק היה בטהובן והסמפוניות שלו.
בהיותי ילדה, קוד צלילים חיבר בינינו...בשריקה... מנגינת הטוהר, עופה שיר אביב חופשי אל מרחב שטוף זוהר".
את המילים כתב הנריך היינה והלחן לחנו של פליקס מנדלסון
אך לא בהם המדובר, כי אם בשריקתה של אמי הקוראת לשוב הביתה ממשחקי הרחוב , היא זו שעדיין קלועה בזכרון הצלילים הפרטי שלי. זכרון הרוח הנושאת צלילים שאין להעתיק ואין לחקות, גם אם מאן-דהוא ינסה, הניסיון יכשל בשריקת בוז... כי אין עוד "את זורמת בנפשי, מנגינת הטוהר" שכזו.
לימים, כשגדלתי, נקנה [לי] פסנתר שחור, ישן, יד שניה, מזייף, מחייב השקעה...הוא עמד בסלוננו במלוא מכובדותו מחכה שאפרוט עליו, לענות להמיית לבה של אמי שלא זכתה ללמוד מוסיקה, אך ראתה במוסיקה את הנשגב שבעולמות.
כשבגרתי הלחנתי מנגינות לשירי, שירים לגני ילדים.
וכשעוד יותר בגרתי התוודעתי לווסילי קנדינסקי 1944-1866 צייר נפלא ותיאורטיקן, פורץ דרך מהמקוריים ביותר שבין ציירי המאה העשרים. אבי המופשט, מהיותו נגן צ'לו ופסנתר המוסיקה הייתה נר לרגליו, כשיצר באומנות פלסטית עסק גם בחקר ההתאמות שבין הצבע למוסיקה, כלומר איזה צבע מתאים לכל אקורד, סוג של מפתח המתרגם צבעים לצלילים והפוך, צלילים לצבעים... ממנו למדתי ש"כל צבע יפה בפנימיותו כיון שכל צבע מעורר רעידה נפשית וכל רעידה מעשירה את הנפש".
גואים בלבי צלילים ושוקעים אלומת ניגוני הטוהר.
מתפעמים בין מרחבים... שטופי צבעים
וזוהר.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לפוסט זה מצורפים קטעי וידאו [במדור וידאו]
"שירים ללא מילים" של המלחין פליקס מנדלסון. http://cafe.themarker.com/view.php?t=855521
"קנדינסקי המעבר אל המופשט", http://cafe.themarker.com/view.php?t=861966
עוד מקנדינסקי "קשת צבעים", http://cafe.themarker.com/view.php?t=864048
את קטע הוידאו "פוגה קטנה של באך לנעמה" צירפתי למען יראו ויזואלית מהי פוגה, ומהו פרלוד של באך.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=866939
גלרית ציורים בשם "צלילים בצבע"
צירפתי מעט ציורים בשם;
"פרלוד", http://cafe.themarker.com/view.php?t=870363&p=0
"פוגה", http://cafe.themarker.com/view.php?t=857826&p=0
"נוקטורנו", http://cafe.themarker.com/view.php?t=861725&p=0
"פרטיטה", http://cafe.themarker.com/view.php?t=867096&p=0
"אינטרמצו" http://cafe.themarker.com/view.php?t=870377&p=0
"טריו", http://cafe.themarker.com/view.php?t=923773&p=0
"פיצ'יקטו", http://cafe.themarker.com/view.php?t=926714&p=0
"קאנון-חיקוי", http://cafe.themarker.com/view.php?t=926714&p=0
"קומפוזיה אנכית-השגבה" http://cafe.themarker.com/view.php?t=938796&p=0
"דינמיקה", http://cafe.themarker.com/view.php?t=951108&p=0
"קוורטט" http://cafe.themarker.com/view.php?t=972911&p=0
בראש הפוסט ציור בשם "פרלוד" כיאה לתוכן.
|
תגובות (62)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קנדינסקי ישאר קנדינסקי.
מה ששבה את לבי הוא השיר התמים הזה,
זוכר ויכול לדקלם אותו מתוך שינה.
לא. עופרים יש ביצוע אדיר למגינה של מנדלסון, למילים של היינה.
אחחח.. "אט זורמת בלבי מנגינת הטוהר... "
לאיתן היקר!
טוב מאוחר מלעולם לא, ואני שמחה שעניין אותך מספיק בשביל להתחיל לקרוא.
מככבים בפוסט זה שני כוכבים ענקיים, האחד הוא פליקס מנדלסון והשני קנדינסקי. כל אחד מהם הוא אהוב נעורים... ובכל זאת אני מניחה שזה קנדינסקי, ובמקרה זה אתה לא מפתיע אותי.
שנה טובה ויצירתית לך.
תודה לתגובתך וכוכבך
אסתר
רק כעת ראיתי, ברייקי. זה נפלא, אהוב נעורים.
כשאתה אוהב היקום הופך ללב אחד גדול, למנגינה הרמונית.
לדנה יקירתי!
חיכיתי חיכיתי ומי בא?
מאוד משמח אותי שהתענגת בשבת בבוקר, רחוק... עם הצלילים...לאן? חבל שלא הייתי שם אתך.
היית מספרת לי וודאי על מינדה היפה, ואני הייתי מתמוגגת ממך.
תודה דנה להתייחסותך המענגת ולכוכבך.
אסתי
להתמוגג אסתי מהעושר הרוחני כאן. הפוסט יחד עם הצלילים לקח אותי רחוק.
תודה, עונג אמיתי לשבת בבוקר.
* ענק.
לאיזמרגד היקרה!
רק נורה אחת?
נפלאה בעיני התגובה שלך, נתת לי הרגשה שהשגתי ...סוג של מטרה.
המילה שיתוף עושה אצלי פלאים.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
לאנטון היקר!
כמה יפה מצדך להגיב כפי שאתה מגיב, כל-כך מחמם את הלב.
אך אנא הזהר במחמאותך, אני מאלה המתיחסות ברצינות למילים, במיוחד שלך.
תודה לך לתגובתך החמה וכוכבך
אסתר
כתיבה נהדרת, סיפור יפה וציור טהור ומדהים...
תודה,
אנטון
ליורם היקר!
אתה פשוט איש נפלא, ריגשת אותי מאוד.
נכון שהצליל הוא תדירות והצבע הוא ספקטרום אך שניהם נוגעים בנפש ומסעירים אותה.
בשבילי המפגש הוא בלב [מוח] והוא מוביל את ספקטרום התנועה שלי בהקשר לתדירות הגל.
סיפרתי על השריקה, אך היא אשר מוליכה אל הבנת הזיכרון הצלילי, לא רק בהקשרים של אהבה, אלא התיחסות לצלילים בכלל והעקבות שהללו מותירים מבלי יכולת למחותם.
אני יודעת שהתרגום של לאה גולדברג הוא "אט זורמת בנפשי" אך כל חיי התרגום האישי שלי היה...
"את זורמת בנפשי", אני חושבת שגם אמי חשבה שזה "את זורמת בנפשי, מנגינת הטוהר", למרות שאני מעולם לא ראיתי את עצמי כמנגינת טוהר, אבל היא אותי כן.
ריגשת אותי, בכך שטרחת למצוא למעני את השיר, בביצוע זמרת שהיא כה אהובה עלי.
זה פשוט שילוב קטלני, סוחט דמעות.
תודה, היא מילה צנועה, אך קבל אותה מעומק לבי.
אסתר
יפה הניסיון לפענח הקשר בין צלילים לצבעים, למרות שהראשון נגזר מתדירויות והשני מספקטרום.
ונראה לי אסתר שהחשוב ביותר בפוסט זה, הוא הקשר המיוחד בינך לבין אמך, וזיכרונו לעד באמצעות אותה שריקה מיוחדת. במיוחד איתרתי את השיר של היינריך היינה שהלחין פליקס ברתולדי מנדלסון. הגרסה העברית היא של לאה גולדברג:
מנגינת הטוהר,
עופה, שיר אביב חפשי,
אל מרחב שטוף זוהר.
עופה נא אל הגינה
בה פריחה התחילה,
אם תפגוש בשושנה
תן את ברכתי לה.
אז הנה היא הקלטת השיר, בווידאו שמבצעת - הן בשפת המקור הגרמנית והן בעברית - אסתר עופרים:
http://www.youtube.com/watch?v=PbLyTKqbls4
יורם
מדליק לי נורה...
מעורר מחשבה.
תודה על השיתוף.
א.*
רוחל'ה היקרה!
ראשית , תמיד נעים לדבר אתך!!!! כך שאין על מה להודות לי, התודות הן לשתינו.
וכן, הפסנתר עדיין נמצא ברשותנו, מזייף כמו תמיד, כל פעם עולה על הפרק להזמין מכוון פסנתרים, אך דוחים את ההזמנה לזמן מתאים, ואת בוודאי מבינה את כוונתי, לזמן מתאים.... שתמיד הוא נדחק לאחרי הדברים הבוערים באמת.
קנדינסקי הוא ידידנו משכבר הימים, והנה כך נרקם המעגל שנפתח ונסגר חליפות.
רוחל'ה הרבה בריאות!
תודה לך להתייחסותך, תגובתך וכוכבך.
אסתי
אז זהו, מצאתי את הרגע המתאים לבוא אל הבלוג המקסים שלך אסתי
וממש נעים.... האוירה פשוט שונה. לקרוא ולחשוב שאת היא זו הישבת ליד הפסנתר, לתאר את אימך ואת דרך השריקה והקישור לקנדינסקי מעגל נהדר
תודה אסתי על השיחה היום
רחל
להלינקה היקרה!
שמחה לדעת שנהנית מהפוסט והיית שותפה לזכרונותי.
מאחלת לך גם ערב טוב ונפלא.
תודה הלינקה על התייחסותך, ותגובתך.
אסתר
תודה אסתר על הפוסט המרתק והמרגש כל כך!
ערב נפלא אסתר
ושוב תודה
לאה HALINKA
מכבית יקרה!
בשבילי הביקור שלך, התגובה שלך היא הכוכב.
תודה לך מאוד להתייחסותך ותגובתך.
אסתר
יפה מאד מאד. חבל שכרגע אין לי כוכבים
יומטוב :)
פרח יקרה!
ברוכה הבאה!
העונג כולו שלי!
תודה לך להתייחסותך ותגובתך.
אסתר
(:
לאורית היקרה!
קריאת ההתפעלות שלך הדליקה אותי.
כמה יפה מצידך להתחלק עמי בזכרונותי ולהתלהב מהם.
תודה לך מאוד
שבת שלום
אסתר
וואו !
פוסט נפלא - יצירתי - בצבעים וצלילים !
כמה נפלא שיש זכרונות שכאלה :-)
פוסט חגיגי לערב שישי :-)
תודה - תודה לך אסתר !
שטוטית יקרה!
זה פשוט נהדר!
תודה מתוקונת
אסתא
לשטוטית היקרה!
איזו הפתעה נהדרת הכנת לי. תודה לך! מאוד מרגש.
קנדינסקי היה הראשון שצייר "קומפוזציות" שונות. וכל קומפוזציה מפתיעה בארגון המקורי שלה ו...כמובן מעוררת השראה.
להתאהב בבטהובן, זה נראה לי יותר מטבעי.
תודה לך חביבתי, לתגובתך ולכוכבך.
אסתר
וסילי קנדינסקי, קומפוזיציה 5, 1911, שמן על בד, 190X275 ס"מ, אוסף פרטי
וגם אצלי מתנגן השיר את זורמת בנפשי כשאני קוראת את מה שאת כותבת
ואכן מוסיקה היא מנגינת צבעים
ולהפך
.
בטהובן הוא אהבתי הגדולה
באמת מעורר השראה הפוסט הזה
.
*
תודה אסתר:)
.
}{שטוטית
לאמונה היקרה
כשמדובר בצלילים, הפלא ופלא נזכרים בצלילי ילדות, למרות שחלפו מאז שנים רבות. אבל הזכרון הוא כה חד וצלול. הנה את זוכרת את קטעי האופרה שאביך אהב, והם בלתי נמחים... מה זה אומר?
אני התוודעתי לקנדינסקי בבגרותי ובעיקר התייחסתי אל המחקר שלו בנסיונו לחבר בין הצליל והצבע. בנושא זה חשתי שיש לי הרבה מה ללמוד.
תודה לך אמונה להתייחסותך תגובתך וכוכבך.
אסתר
לנעמה היקרה!
אכן את צודקת, הצלילים והצבעים נושא מורכב ובלתי פתיר. רבים האומנים שניסו להתמודד עם הנושא הזה. הבולט ביניהם הוא כמובן קנדינסקי, גם הנרי מטיס ועוד...אך מכיון שהפירוש מתבסס על היקשים אישיים הוא לעולם ישאר נושא אקטואלי.
את היא ההוכחה לכך. ראי איך הנושא הזכיר לך את ימי ילדותך...
תודה לך נעמה להתייחסותך תגובתך וכוכבך.
אסתר
תודה לך נעמה
לשרי היקרה!
להם באמת מגיע כוכב, לצלילים ולצבעים. הם אלה שכל-כך יודעים להעשיר את עולמנו.
אני רואה כמה השקעת במילה צבעים, וזה מחמם את הלב.
תודה לך שרי יקירתי, לתגובתך וכוכבך.
אסתר
לשירה היקרה מאוד!
חמודתי! תודה לך על כל מילה ומחמאה שכתבת.
וכשאת כותבת, זה נשמע לי כמו מנגינה מתוקה
.
אני מתארת לעצמי שחגגת עם השיר היפה הזה בכתות. שיר שכל-כך פותח את הלב...לאהבה.
תודה לך להתייחסותך תגובתך וכוכבך.
חיבוק
אסתי
אסתר היקרה
כתיבתך, נראה, העלתה והפגישה
אותנו כאן החברות עם זכרונות
שקשורים לצלילים, מנגינות, ציורים
ילדות...
אצלי דווקא הזכרון הוא מאבי שללא
רקע במשפחה אהב מאוד אופרה
ואמי הביאה את סיפורי הופמן הקסומים
של אופנבך.
אצלי לא היו שריקות כי ישבתי הרבה
בבית וציירתי
וכמובן אחד מהציירים
הנערצים כדוגמא- היה וסילי קנדינסקי
שהחיפוש שלו על הקשר בין היצירה
והרוחניות העסיק אותו, וכתיבתו על כך ואותי
ריתקה כילדה.
תודה לך על השיתוף ועוד אשוב בשמחה...
אמונה
הנושא של המוסיקה והצלילים כל כך מורכב.
כפי שאת מתארת את השריקות. אי אפשר להמציא לך שריקות אחרות, כי הן נמצאות בתוך הראש, והן הפכו לסאב מודל שם.
זוהי תופעה מוכרת. לפעמים הצלילים כל כך מחוברים לאירועים בחיינו עד שאם רוצים לשנות את הזכרון- צריך לעשות זאת דרך הצלילים.
אהבתי את הכתיבה שלך, שכמובן - איך לא- הזכירה לי קטעים מילדותי. ומנדלסון ביניהם.
*
נעמה
אסתי יקרה ואהובה...איך בדיוק השבוע לימדתי את "שיר אביב" של מנדלסון בכיתות....האהבה, הידע והכשרון שלך להפוך אותם לכלי אמנותי ומעורר השראה הם נחלתך המיוחדת כל כך.
באהבה על כל מילה
שירה.
למור גיל היקר!
ברוך הבא בצל בלוגי.
אני מודה לך, על ששיתפת אותנו בתחושותיך.
תודה לתגובתך וכוכבך
אסתר
לברביבר היקרה!
קטע הוידאו נמצא במדור של קטעי וידאו, תוכלי למצוא שם קטעי וידאו נוספים שאין לי ספק שתאהבי אותם. ואת כמובן מוזמנת בהזמנה מיוחדת.
סיפור נהדר סיפרת על בנך המוכשר, ממנו אפשר ללמוד שילדים יודעים את מה שמלמדים אותם. אם נשכיל ללמד אותם מוסיקה ואומנות זו תהיה התרבות שלהם, שוודאי ינחילו אותה לדורות הבאים.
בעבודתי אני נתקלת בילדים שיודעים דברים, כמו שאת אומרת... מפילים אותי מהכסא... לפעמים לטוב ולפעמים לר...
תודה לך ברביבר להתיחסותך תגובתך וכוכבך.
אסתר
לאיילת היקרה!
מחמאה גדולה נתת לי. אבל אני חייבת לומר שרק אנשים מיוחדים יכולים להתרגש מנושא שכזה. כך שהמחמאה היא לשתינו. ועל תמר אפשר לומר רק דברי שבח, ולברך אותה שתמשיך ליצור ולהשפיע לטובה.
תודה איילת להתייחסותך תגובתך וכוכבך.
אסתר
חיבור נפלא בין צליל וצבע.
אהבתי את הפוסט ואת הציור אך לצערי לא מצאתי את קטע הוידאו המובטח...בעיה הקשורה אולי לבעיות ההסתגלות של האתר לשינויים שנעשו פה לאחרונה...
ולסיפור מוסיקלי קצרצר מעברי... כשילדי היו קטנים נהגתי להשמיע להם מוסיקה קלאסית, ואת הליד של שוברט "דג השמך" נהגתי לשיר להם. בני הבכור שהיה מוסיקלי במיוחד קלט יפה את המנגינה וכשהיה בן שנתיים וחצי שמע בפעוטון את המוסיקה הזו שנוגנה ע"י המנגנת וקרא בהתלהבות "דג השמך, דג השמך" הגננת והמנגנת נפלו מהכסא....
לזושקה היקרה!
השריקות של אז היו כמו צלצולי הפלפון של היום. בתוספת של נשמה יתרה.
ומה אצלך? לא היו שריקות?
תודה לך למחמאה על הצבעים. שמחה שמצא חן בעיניך, זה הפרלוד.
מאחלת גם לך ערב מוצלח.
אסתר
לטובה היקר!
משמח לדעת שהצלחתי להעביר מסר של השראה. זה מאוד מחמיא בעיני, ובמידה רבה זו התכלית להמצאותנו באתר הזה. ואני כמובן אשמח מאוד לראות ניצני השפעה ביצירותיך היפיפיות.
תודה לך טובה להתייחסותך תגובתך וכוכבך
אסתר
לאילת היקרה
כל מי שכותב עבודה על צבעים וצלילים חייב להגיע לקנדינסקי.
אבל מעניין לקרוא את העבודה שלך על הצבעים בשיריה של דליה רביקוביץ, מה דעתך לכתוב על כך [בקיצור] שיהיה לנו באמת מעניין ונחמד? אה?
מחזירה לך חיבוק
אסתר
צבע יקרה
בתגובתך הכלת הכל, דבר לא החסרת, ואפילו מלאת בדרכך המיוחדת את החלל בעטיפת אהבה.
אכן, פרק חיים.
תודה לך צבע להתייחסותך תגובתך וכוכבך
אסתר
תמר יקירתי!
שתינו מאותו הכפר...אותו הנוף...אותה שפה....
לפעמים, ממש מדהים ומרתק לדעת עד כמה הלכנו באותם מסלולים מקבילים. עד כמה הושפענו מאותם גורמים.
לגבי השריקה. עד היום הצלילים הללו מרגשים אותי. צלילים שרק אני שומעת אותם. ועם קנדינסקי, אנחנו חברים.
תודה לך תמי יקרה להתייחסותך תגובתך וכוכבך.
אסתר
היי ברייקי!
עם שריקות כאלה
היתה לך ילדות מעניינת ויפה.
והצבעים בציור כל כך יפים
שיהיה לך המשך הצלחה רבה
בילי
ברוכה הבאה!
תודה לך, להתייחסותך ותגובתך
אסתר
לאלון היקר!
ברוך הבא בצל בלוגי!
מסכימה אתך באשר למנדלסון.
תודה למחמאותיך ולכוכבך
אסתר
לצלילי הלב היקרה!
שמחה מאוד לראותך.
נדיר ביותר, אך אין לי אלא להסכים עם כל מילה שכתבת.
הצלילים של מנדלסון לא מחייבים מילים. הצלילים מזמינים מילים שאין להם הגדרה ומאפשרות מרחבים חדשים ליצירה.
בימים ההם היה מקובל [אני חושבת] להשמיע ולפזם קטעים קלסיים.
חבל שאיבדנו חלק זה מתרבותנו ומהתנהלות חיינו.
מה קרה לפסנתר השחור אצל סבתא שלך?
תודה לך יקרה להתייחסותך תגובתך וכוכבך.
אסתר
לשרי יקרה!
כמה טוב לקבל מחמאות.!
את כמובן מוזמנת להקשיב ולהביע דעתך על המוסיקה הנפלאה של מנדלסון. אחד המלחינים האהובים עלי ביותר.
תודה להתייחסותך ותגובתך
אסתר
לחני היקרה!
נפלא לי לחשוב שהצלחתי להעביר מסר השראתי.
מקווה לראות את תוצאות ההשראה בבלוג שלך. וביצירה שלך.
תודה לך להתייחסותך תגובתך וכוכבך
אסתר
החיבור בין צלילי הצבע וצלילי המוסיקה
מעורר השראה פנימית ואכספרסיבית....
אהבתי מאד לקרוא בין שורות הפוסט.
תמי, יקירתי, וגם ברייקי
רק אחרי שכתבתי קראתי את תגובתך. גם אצלנו נהגו לקרוא בשריקה. כנראה הרגל של יוצאי תנועות הנוער דאז.
גם לי ולחברותיי היתה שריקה של "הגשר על הנהר קוואי"
וכמובן, גם אני מאוהבת בקנדינסקי :-)
באונ' אף כתבתי עבודה על "צבעים בשירתה של דליה רביקוביץ", וכמובן, קנדינסקי היה 'בפנים'...
מה דעתכן?
נחמד, אה?
להת'
חיבוק
אילת
ברייקי, את השיר שהזכרת כשריקה שרה לי אמי כשהייתי קטנה, ועד היום הצלילים הנפלאים שלו מצטלצלים במוחי.
גם הוריי, סבי וסבתי שרו שירים רבים שנכתבו למילים של מלחיניפ ידועים:
מי לא מכיר אותנו פרחי הצבעונים... מכירה?
וכמובן: הבה נרימה אש ואבוקה...
הציור נפלא וממש מתבקש 'לטבוע' בתוך צבעיו.
סופ"ש נעים
אילת
אהבתי את המבוא. את השתקפות הלך הרוח
את הצבעים... שהקדימו לזיכרונות
את קולה של הילדה...
כמו גם את קולה של זו הבוגרת
הפסנתר - בעל נוכחות דומיננטית. מבחינת 'אגד' לצלילים כולם
אסתר יקירתי, ריגשת אותי מאוד!
מעניין ששוב אני מוצאת דימיון, העובר כחוט השני בין שתינו.
אימי שתיחיה עד מאה ועשרים היתה שורקת לי גם, לעלות לארוחת הערב, כששיחקתי בחצר..
כשהייתי תלמידת תיכון, היא לקחה אותי למוזיאון תל אביב, להרצאה
על האמן ווסילי קנדינסקי ואף קנתה לי לאוסף ספר ציורים שלו.
הוא אחד האמנים שהשפיעו עלי בעשיה האמנותית והמחשבתית.
תודה על פוסט נפלא!
תמר
זה יפה , מקסימה.
תודה..
כתבת נהדר, ומנדלסון יפהפה (זאתאומרת - המוזיקה שלו).
היות שמוסיקה שייכת לסוג האומנות המופשטת היא מחברת אליה את הצבע אסתר,
כשאנחנו חווים אותה באופן האסוציאטיבי היא מתורגמת לצבעים ולגוונים,
והפוסט שלך הוא נהדר ולהלן
שימי לב :)
גם שירים ללא מילים של מנדלסון בעצם טומנים בתוך הצלילים את המילים הנאלמות או הנעלמות,
וכל פיסה כזאת היא כר ליצירה נוספת ולפרשנות שלה,
מקסים הפוסט שלך, הזיכרונות, ולי היה אב שהיה מזמזם אריות מתוך אופרות וכבר בגיל חמש ידעתי לפרוט את האריות האהובות עליו על הפסנתר השחור אצל סבתא שלי
תודה יקירתי
על הפוסט שכולו יצירה
אסתר,
מעניין ומיוחד.
אעבור לשמוע גם את הוידאו.
כוכב בהמשך . . .
מעורר השראה
תודה