מיומנו של נכה מצוי
בבלוג זה אני אספר את הסיפור שלי,נכה פיזית שמנסה להשתלב בתוך החברה \"הרגילה\" אך זו דחתה אותו ועודנה וכך דחתה ועודנה דוחה גם את מכריו הנכים.
אבל היומן הזה,הרבה דפים נסתרים יש בו,ואתם מגלים כל פעם טפח.............
פוסטים פופולאריים
-
מכתב אהבה
7/10/11 | 28525 צפיות
-
אבוד בלעדייך
14/5/13 | 955 צפיות
-
למה?
26/12/08 | 648 צפיות
-
גם אתן מרעידות את הקיר!!!!!!!!!!!
8/1/09 | 584 צפיות
-
כביש החיים
8/2/08 | 411 צפיות
-
ההפסד כולו שלי
14/2/11 | 1319 צפיות
פוסטים אחרונים
- מתנה שבורה 17/11/16
- קשר מיוחד 24/10/16
- פחד 15/10/16
- להתקרב,שוב......... 13/10/16
- "לשמן את הצירים" 2/9/13
- אבוד בלעדייך 14/5/13
0
תן תקביים שלך בבקשה!
השבוע נפגשתי פגישה מקרית ולא ממש רצויה עם כמה מהכיתה שלי מתקופת סוף החטיבה והתיכון הידועה לשמצה. פשוט לא יאמן,אותן שאלות טיפשיות של גיל 15... "תגיד ,כשאתה מרביץ למישהו עם הקביים זה כואב?" "אתה מתחיל ללמוד? ואללה אחי?סבבה,תגיד גם שם מי שיכתוב לך יגלה לך את התשובות במבחנים"? אני הייתי מצפה מבני גילי שיהיו להם יותר מילים בלקסיקון חוץ מאשר אחלה וסבבה. והכי נורא שחלק ממי שפגשתי היו גם כאלה מביינהם שבדיוק חזרו מעזה. אתם קולטים? בני 20 עם שכל של בני 4 הם הדואגים לבטחוננו!!!!!! "גם בלימודים הסייע שלך יעזור לך במבחנים?" שאלו אותי ה"חברים" "אני הייתי מת לסיע שיתן לי את התשובות" פשוט לא יאמן,אנשים שחזרו מעזה עדיין שבוים בסטיגמיות הילדות הטיפשה שלהם. למה נותנים להם להחזיק נשק אם יש להם מחשבות של ילדים בני 4? אתם יודעים כמה פעמיים בתיכון ביקשו ממני את הקביים? "אני רק מרביץ למישהו ומחזיר". "תן לי רגע תקביים בבקשה אני חייב לנסות אותם התערבתי על 100 שקל שאני יכול ללכת איתם בלי ליפול" האם הקביים שלי הם אביזר קרקס? למי שלא משתמש בהם ולמי שזה לא איבר נוסף בגוף עבורו כנראה שכן. פעם בכיתה יב מישהו לקח לנסות את הקביים,נפל ואמר: "איך אתה מסתדר עם הדבר הזה"? והקביים עברו מאחד לשני בין איזה 10 אנשים משל היו משחק,ניסו לעקם אותם חושבים שהם בלתי פגיעים. וזה עוד כלום,אותם אנשים שהם עכשיו בצבא,חלקם מחזיקים רובים,חלקם לחמו בעזה. והם עדיין מתנהגים כמו ילדים,לא רואים דבר מלבד התחת של עצמם. בסוף התיכון,שיא תקופת הבגרויות כמעט כל "חברייי" לכיתה באו בטענות למחנכת של על ההקלות הרבות שקיבלתי, והיא בחורה צעירה ולא הכי פקחית ולא רחוקה מהגיל שלהם,אפשר לומר גם די טיפשה ,שאולי גם היא עדיין שבויה באותן סטיגמות של הילדות עוד הירהרה בדברים התפלים שלהם גם לפני שנה וחצי וגם היום בדיעבד מתחשק לי לומר להם: יא מטומטמים,מצידי קחו ממני את הקביים לשעה אחת שעה אחתתתתתתתתתתתת הלוואי ויכולתם להרגיש ואולי להבין אז וגם היום מה המשמעות ומה המחיר שצריך להקריב כשיש לך את הדברים האלה מחוברים לך לגוף. מצידי יכולתם לקחת את הקביים לשעה וגם את ההקלות שקבלתי בבגרות. זר לא יבין זאת, יש מי שמתימר להבין,אבל גם האדם הקרוב ביותר אלי וספק אם יש אחד כזה בעולם,לא יהיה מסוגל להבין זאת,עד שהוא לא יתנסה בזה בעל כורחו בעצמו. אף אחד לא יבין אמא שלי-לא תבין, אבא גם לא אחי גם לא אחותי,בטח שלאאאאאאאא אז מה אני יכול לצפות מילדים, ממורים ומאנשים טיפשים? שיבינו מה זה אומר לחיות בצל קביים? כנראה שלא...... נ.ב זה נורא כיף שאני יכול לקרוא למחנכת שלי טיפשה ומטומטמת עכשיו,בלי לפחד שהיא תפגע לי במגן. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח |
תגובות אחרונות
-
הקשתית
בתגובה על קשר מיוחד
-
נערת ליווי
בתגובה על מוש
-
אריאל, חיפה
בתגובה על "לשמן את הצירים"
-
נהר גועש
בתגובה על מכתב אהבה
-
or1503
בתגובה על זה לא סתם אולי.. אתה האור בחיי...
-
נהר גועש
בתגובה על אבוד בלעדייך
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אור,
כמה שאני יכולה לנסות להבין - הרי אי אפשר להבין בשלמות -
אמנם אני לא עם קביים, אבל גם לי יש אביזרים מעוררי צחוק (משקפיים עבים ועזרי שמיעה),
שעוררו את לעגם של אלו אשר לא עמדו בתור הנכון כשאלוהים חילק תבונה ורגישות .
זו התמודדות לכל החיים להעביר עליהם פס ארוך ומצפצף לפחות כמו מכשיר שמיעה שהוציאו אותו מהאוזן.... :-)
לפעמים מצליחים, לפעמים לא כל כך, לפעמים בכלל לא.
קח את הכוחות, בהצלחה!
אור, קלפים מאתגרים חילקו לך
וילדים(לפעמים גם כשהם גדולים) יכולים להיות אכזריים, כי לצד שמקניט ומציק זה גורם להרגיש חזק יותר
אתה מתמודד עם נכות ואני בטוחה שעבורך לעובדה הזאת יש השלכות רבות...
עובדה נוספת - אותם לא תוכל לשנות, כל אחד מתבגר ומתפתח בקצב ובדרך שלו.
מה שהייתי מציעה, אולי כ"נקמה" מתוקה בכל אלה היא למצוא את העוצמה הפנימית שלך, כי את זה אף אחד לא יכול לקחת ממך
אם לבני גילי מותר אזי גם לי
לאן הגעתי?
לא יותר מדי רחוק....
אור היקר,
אני מרגישה את הכאב שלך, אמיתי...מהבטן
ילדים מאוד אכזריים...אין להם פילטרים
עצתי לך, אל תכנס למחשבות ולנשמה שלהם,
אל תהיה קורבן
לך אם מי שאתה, מושלם בדיוק כמו שאתה,
תקבל את עצמך באהבה,
ואז תראה שגם האחרים יקבלו אותך
אתה אמיץ ו-yes you can
תסתכל פנימה ופחות החוצה
העולם מדהים ואתה חלק ממנו
הרבה אור וסיפוק
מחבקת
תמי
אור, אתה צודק.
אף אחד לא יכול להבין את הקשיים איתם אתה מתמודד.
גם אלו שחושבים שהם מבינים....
אבל, לגלות מינימום של רגישות כל אחד יכול.
ומסכימה איתך, התנהגות של גועל נפש גילו חבריך לכיתה.
וגם מורים, זה שהם מומחים באיזשהו תחום, לא עושה אותם חכמים ביומיום יותר מאחרים.
אבל אני לא מבינה משהו.
ס'תכל על עצמך ותראה לאן הגעת למרות הקשיים והכל,
אתה יכול באמת לשים על כולם פס...כולל על המורה.
אני רגיל......
יוסי ילד שלי מוצלח
מילים: ע הילל
לחן: אלכסנדר ארגוב
מבצע : התרנגולים
שמש במרום זורחתאמא את יוסי בנה שולחת
לך הבא בקבוק חלב
לך ישר ואל תשכח
יוסי, ילד שלי מוצלח.
יוסי בשדרה פוסע
ופתאום אורות עיניו
אץ הוא רץ הוא לפניו
גור כלבים מסכן צולע
הוא חובק בשתי ידיו.
אמא מחכה בבית
איפה יוסי ? אין חלב
אך הנה הילד בא עם
מה זה ? חומד של כלבלב
מתנה הבאתי לך
אוי לי , ילד שלי מוצלח.
שמש במרום זורחת
אמא את יוסי בנה שולחת
לך הבא נא לי כיכר
לחם חם - אך אל תשכח
יוסי, ילד שלי מוצלח.
השדרה אליו קורצת
פתע שוב קופצות עיניו
רועשות נוגנות אוזניו
מפוחית קטנה נוצצת
הוא אוסף אל שפתותיו.
אמא מחכה בבית
איפה יוסי ? לחם אין
אך הנה הילד בא עם
מה זה ? יוסי מנגן
מפוחית הבאתי לך
אוי לי, ילד שלי מוצלח.
שמש במרום זורחת
אמא את יוסי בנה שולחת
לפחות הבא זיתים
זה הכל, אך אל תשכח
יוסי, ילד שלי מוצלח.
השדרה לוחשת יוסי
הנה שוב רוקדות עיניו
מה נחפז הוא לפניו
פרח אדמוני, אה - יופי !!!
מבלבל לו את האף.
אמא מחכה בבית
אוי לי יוסי זית אין
אך הנה הילד בא עם
מה זה ? לך הכל אתן...
קחי הפרח הוא שלך
אוי לי, ילד שלי מוצלח.
ריק הבית אין חלב
לחם אין ולו כזית
אך מלא מלא הבית
זמר מפוחית ופרח
ונביחות כלבלב...
היי חבר שלי..
אל תיכנס למקומות האלה...זה ממש מיותר....
יש אנשים שאלה הם התבניות שלפיהם הם מתנהלים ....
זה לא אומר שאתה צריך להיכנס גם כן לתבניות שלהם....
לך יש את התובנות שלך....תדבוק בהם....ותאפשר להם להיות מי שהם....
בלי שיפגעו בך....יש כמה דרכים לעשות את זה.....
אתה יכול להגיב בדרך ההומור....מיגבלות יש לכולם.....
יש מיגבלות נפשיות שהרבה יותר כואבות ממגבלות פיזיות....
ותישמור על ערוץ פתוח....אל תכבה את המשדר שלך....
תחבק באהבה את המקום שלך.....
ותשאף כל הזמן לשפר את עצמך..ביחס לעצמך....
ותגדיל את העצמך שלך...בעיני עצמך.....
אתה גדול..ותישאר גדול.....
לא צריך קביים כדי להיות מוקף בטפשות.
זה הפריע לי בתיכון,
זה הפריע לי באוניברסיטה -
בסוף התרגלתי.
כדאי שתתרגל גם אתה.
זה לא ייעלם.
זה לא כואב למי שרגיל.
ביניינו, זה באמת כואב לקבל מכה עם הקביים .