כמה בכיתי בגללך היום, כמה בכיתי, בתחנת האוטובוס ובדרך הביתה ובמיטה בקולי קולות, כולם ראו וכמעט שלא היה לי אכפת. כמה קנאי אתה, כזה מרוקאי. איזה עניין גדול אתה עושה מבחור שצחקתי איתו והחזקתי לו את היד לרגע, הידיד הכי טוב שלי. איך אתה הולך מאחורי הגב שלי ומנסה לוודא שהוא ישמור מרחק מהחברה שלך, בזמן שאתה מרחיק אותה מעצמך. כמה צעקות ודמעות אבודות, כמה כואב לי עכשיו בגללך. כמה אני מקווה שיהיה בסדר ומהר. |