בזמן שפרסומה של העיר שדרות, בשמונה השנים האחרונות- הינו בעיקר עקב קסאמים, גראדים ושאר מרעין בישין הנופלים עליה, רציתי להזכיר ולו בצורה חלקית, היכן ממוקמת תרומתה של עיר זו, לתרבות הישראלית בכלל והמוסיקה בפרט.
ראש וראשון ליצורים המשובחים שהוציאה העיר, הוא חיים אוליאל, שהקים את להקת שפתיים ב-1985
הלהקה פעלה עד 1997 ובמהלך שנותיה הוציאה 6 תקליטורים. שפתיים, השפיעה במובנים מסויימים, על אלג'יר טיפקס ואף כנסיית השכל.
את הפרסום הגדול ביותר לעיר הביאה להקת טיפקס, שהוקמה ע"י קובי אוז בשלהי שנות השמונים (גילוי נאות- הם אינם ממש כוס התה שלי)
אלבומם הראשון יצא ב1992 ונקרא: שביל קליפות הגרעינים הרעננות אותה הביאה הלהקה, באה לידי ביטוי בשילוב בין אלמנטים של מוסיקה מזרחית לצד שירי פופ, קופצניים וקליטים.
באלבומם השני, התארח ידידנו חיים אוליאל, עם להקתו והאלבום, אחרון בעשירון העליון, זכה להצלחה גדולה יותר מקודמו.
ב-1995 הגיע המהפך בדמות האלבום: החיים שלך בלאפה, קובי אוז כתב והלחין את שירי האלבום וכל חברי הלהקה היו אחראים על העיבודים.
אבל!!!
ה-להקה שבאה משם, לדעתי כמובן היא כנסיית השכל שמה נלקח מהספר הנפלא של פירסינג, זן ואומנות אחזקת האופנוע כשהוא מבקר את המוסדות האקדמאים, הלא נאורים ולא תורמים לפיתוח ויצירתיות ומכנה אותם כנסיות שכל.
הלהקה שנתמכה בתחילת דרכה ע"י ניצן זעירא מנענע דיסק ודני רכט המפיק נעזרה גם באבי בללי, סולן ובסיסט של נקמת הטרקטור.
גם הכנסייה הוציאה שישה אלבומים ומשלבת במוסיקה שלה, מהז'אנר המזרחי, עם נגיעות גל חדש, בעיקר מלנכולי, נוסח ניק קייב
חברים, תמו המילים בוא ניתן למוסיקה לדבר..
|