ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
הוא פסע בשביל המוליך אל הבית, כשהורידו אותו בפינת הרחוב החווה הנהג על בית זה לאות שזהו ביתו. הוא הופתע שהמפתח שניתן בידו הצליח לחדור את חור המנעול ולפתוח את הדלת. ימים ארוכים לא שהה בין כתלים אלו, לדידו לא שהה בהם מעולם, אך השלט על הדלת התריע חד משמעית והמפתח... ובאין ברשותו הרגלים או תחושות, עובדות הן שהנחו אותו. הוא דרך פנימה בהיסוס, בוחן את הקירות, את מנח הרהיטים בחלל הזר, מנסה לשווא ללכוד קצה של חוט שיתווה לו דרך. במהלך חודשי האשפוז עשו הרופאים מאמצים עיקשים בכדי להשיב לו את העבר, להעיר את תאי זכרונו לפעולה, לגבשו מחדש לאיש שהיה. תמונות מעברו, ריחות, סיפורים, מבחני אסוציאציות שהותירו אותו נבוך. לבסוף התייאשו גם הם, נראה שהוא אבד לעד, אמרו לו. תוכל לשנן את עברך, לעולם לא תכיר אותו. ובעוד אכזבה ניכרת על פניהם, ושלווה מכסה על שלו, נתנו בידיו את עלילת חייו ושיחררוהו לביתו. ועתה הוא ספון במקלטו, חופשי, מזוכך, ומלאכת הרכבת הפאזל של חייו מונחת כחוצץ בינו לבין היום הבא. דמותו כחומר בידיו, שק מאורעות חייו לרגליו וכעת עליו לברור מתוכם, לגבשם. החלל שנפער לא הפחיד אותו, הוא מצא נחמה בשקט שפשה במסדרונות זיכרונותיו. הוא לא ידע מי היה, רק חש שאינו רוצה לשוב להיות אותו אחד. נדמה היה לו כי דרוש רק מאמץ מרוכז של פירוק סמנטיקות לכדי תחושות וקידודן מחדש כחלקיקי אישיות והוא יתהווה לאדם שרוצה הוא להיות. ימים ולילות לתוך שבועות וחודשים עמל בביתו הקט. תייק טראומות לכדי פחד, פרידות לחרדות נטישה, סיתת חומות הגנה בהן חריצים להציץ, אהבות לכדי עוצמה. רצה עצמו חזק ושברירי, ניתן לבחישה ומוגן בנשימה אחת. כשהפציע האביב חש מוכן להציג את עצמו החדש, האחר לעולם.
בפעם הראשונה שראה אותה היא ישבה בשולחן סמוך בבית הקפה השכונתי אותו החל לפקוד בקביעות לאחרונה או שאולי פקד מאז ומעולם. לרגע נדמה היה לו שזיהה את תבנית פניה מאחת התמונות אותן סרק במהלך גיבושו לאדם חדש, אך כיוון שלא הצליח לאתר במוחו את התמונה והקשרה, הניח למחשבה לפני שתכביד עליו. היא לעומתו זיהתה אותו, ניגשה, הניחה כף יד רכה בידו, עיניה תועות בעוד עיניו מישירות מבט. היא שמעה על התאונה, התעניינה בחום בשלומו ומיהרה להסתלק, מאחרת לפגישה, לפני שהספיק לברר עימה באילו נסיבות פגש בה האדם שהיה. מאז אותו בוקר היו נפגשים מפעם בפעם בבית הקפה, בתחילה באקראי אחר כך נדמה שבמכוון, פגישותיהם הפכו תכופות, חיוכים נבוכים הפכו לשיחות קולחות, היא מעולם לא דיברה על העבר, והוא, אב גאה לדמותו החדשה, לא אווה להביט לאחור, מעולם לא שאל. גם כשפסעה למיטתו בצעדים בוטחים של מי שידעה זה מכבר שבילים אלו, לא התפתה לנבור בעבר. האדם שהיה וזה שהינו זרים הם. וזה האחרון, שסותת במלאכת מחשבת של ניפוי ותכנון עולה על קודמו, אמר לעצמו מבושם ממעשה ידיו.
כשטיפות גשם ראשונות הוטחו אל חלונות ביתם, ארזה חפציה לעזוב. הוא ישב בפינת הכורסא מביט בה, תוהה, בעודה אוספת פריטים אחרונים למזוודה גדולה. רגע לפני שיצאה את הבית הגניבה אליו עוד מבט אחרון של חמלה. חשבתי שהפעם יהיה זה אחרת, חשבתי שעכשיו אתה אחר, חדש, אמרה באכזבה ויצאה אל דרכה.
|
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (275)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבוי לגבר שצריך לאבד את זכרונו על מנת שאישה תהיה איתו כי קיוותה שהוא יישתנה...
דוד רונן.
תן לי חודשיים-שלושה, אני אחשוב על זה ואחזור אליך.
(תודה :-)
אז ללכת או להשאר?
(אחד עם קשיי הבנה + הצתה מאוחרת)
זאת שיטת אימון חדשה שפיתחתי שמחזקת את פרקי האצבע המורה.
ניסיון ראשון בחינם.
מקווה שנהנית.
(ותודה על הזה :-)
שכחתי מה רציתי לכתוב לך עד שהגעתי לכאן
לגמרי צודקת!
(איזה חכמה את, אני מתה)
תודה מותק :-))
תקרא עוד איזה שלוש ארבע פעמים, אז תבין למה התכוונתי כשאמרתי שזה די רע.
יחסית.
בנות, תוכנית עשרת השלבים להעצמה אישית של האדומה יוצאת מפרופורציה.
חייבים לשמור על איפוק מסויים כדי שאני אקנה את זה.
בואנ'ה
את מצויינת!
איזה יופי של כתיבה...!
איזה עושר של שפה,חינניות,עניין..תענוג אמיתי!
מבין מבין, נראה לי היא חלק מתוכנית הפיצויים שלו לסבל עולמי....
רק מה אנחנו צריכות להתחלק בה
זה כבר יותר בעייתי מבחינתי..... למרות שאני נחמדה ועושה לברלינאים סיבוב הופעות שלה
בשקט בשקט, הם לא מבינים איך זה הולך להשפיע על החיים שלהם בחיי תמימים:)))
פאק, מאיפה שלא מסתכלים עליה, ראויה!
לא נראה לי שאפילו אלוהים מבין מה התפלק לו פה.
מטורף!
מה? להתפלצן על עוד פוסט עם מילים נורא יפות ודימויים כאלה עמוקים?
לא מיצינו?
אבל נעים לנו איפה שלימור מוצצת
זאת לא אשמתנו בחייי
תגידי מותק
כמה זמן עוד תתהדרי בתהילתו של הפוסט הזה?
ואת, חייבת להבחש לעיתים יותר קרובות (נראה לי :-)
תודה בובה!
זתומרת התכוונתי להולמס ולאפרו-דיטה כמובן.
אה, הממממ...
חוץ מהאנשים החביבים פה שאני עוד לא מכירה בכלל ואמרו מילה טובה ואז תודה מאוד נחמד שקפצתם וברוכים הבאים וכל אלה!
מה אתם עושים פה אנשים?
הפוסט מנסה פה לנוח על משכבו בשלום ואתם עושים רעש.
נו באמת, אודרוב, החוצה! לכו לשחק בחצר.
92 כוכבים?
נו למען השם!
"מזמן לא עשינו ערב סייבר", אמר הצימוק לענב.
לא סליחה, באתי באיחור, אני מס' 259
עכשיו תורי כבר?
את כותבת נפלא חברה שלי, הנה אצטט ממך אחד טוב לדוגמא:
"ניתן לבחישה ומוגן בנשימה אחת"
גדול!
את חייבת לכתוב לעיתים תכופות יותר, הנאה צרופה.
חיבוק.
כתיבה טובה.
שמח שנתקלתי בפוסט.
תוחלת החיים של הפוסט הזה לא מפסיקה להדהים אותי.....
לימור המוצצת ככותרת אכן שווה ריטינג
מזל שהתוכן נותן גם כיסוי....
בלקונית- אני באה בטוב:))) מתהפכת על הגב כמו צילי וחושפת את הבטן הרכה .....
בחיי הבאת לי זונה הביתה
ושכחתי לומר לך, אתמול היא ליקקה אותי בלשון המחוספסת שלה
זה היה מוזר וענוג כאחד
ממש הרגשתי לרגע רגשות אימהיים כאלו, אז ישר הבאתי לה נעל בראש שלא תתרגל
או חלילה אני :)
תודה! :-))
(אלפא המעטפה בדרך)
אליפות. באמת. יפה יפה.
(תודות לאלפא)
נו אבל אורגיות זה נורא ספורדי כזה.
אני שואפת לגדל ילדה עם חזון למקצוענות.
מה שחשוב זה שאת, כאמא שלה, יודעת לכוון אותה להתמקד בדברים החשובים בחיים.
חוץ מזה "פתוח" נשמע לי מגניב, בטח בשעת מחנך הם עושים אורגיות או משהו.
אולי בכל זאת זאת היתה טעות לשלוח את יהלי לפתוח, נראה לי שבמחוננים היא היתה זוכה לשאוף להישגים יותר מהותיים.
הכל עניין של חינוך למצויינות.
practice makes perfection
|
| ספרי לי, ספרי...
|
זה כי אין לך מושג איך היא מוצצת זאתי.
(תודה)
בכיף :-)
קבל את התנצלות הבלוג על עוגמת הנפש.
|
| פוסט מדהים
| אבל השם לא משו
| (איזה פארש אני, הרי בלי השם לא הייתי מגיע...
)
|
| *
יופי טופי
:)
מצצתי עצמי לדעת...ונותרתי ללא זיכרון וללא דעת..
תודה אמן הכלום :-)
וולקאם.
תודה צב, לונג טיים וזה.
למה שוק, יקירתי?
את יודעת מה? עד עכשיו לא ממש חשבתי עליה, יש לגמרי מצב שהיא עוד תשוב, גם היא לא משתנה.
תודה!
יפה.
מזכיר לי את תפיסת העולם של היוונים הקדומים, שמלווה את הטרגדיות היווניות, הגיבור מנסה לברוח מגורלו אבל לא יכול, כי גורלו של אדם - אופיו. אני מאמין בגישה הזאת.
לקחת את זה צעד קדימה. מצא חן בעיניי.
יוקה קצת השארת אותי בשוק..עם התגובות כאן
מהפוסט המסקנה האישית היא דיי ברורה -אופי קשה לשנות אפילו שהזכרון נמחק
לא ניתן לשנות עור שחור ולא ניתן לטפל בענף שבור
הכותרת- משחק מכור
הכתיבה -נפלאה
פסיכותרפיה נושא נפלא וגם המסקנה היא דרך לשינוי
עליה וקוץ בה לגבי הדרך - הרי כשהשינוי מגיע רק עם הכרה ובד"כ ידוע הרי שהגמל לא רואה את הדבשת
לכן היא עזבה אבל היא תחזור כי הרגלים לא משתנים מהר
דוגמאת ניסוי שנערך ..לקחו חרק סגרו אותו בצנצנת בגובה 10 ס"מ . כל פעם שהתרומם חטף בראש
לאחר 4-5 ניסיונות הוא למד שלא להתרומם מעל 9.9 ס"מ גם שהסירו מעליו את המכסה
חרק מתורבת ומאולף חכמי חלם יחשבו כך ..
יום נפלא יקירתי
כי הוא נורא רוצה, הוא רק בנה על שינוי אינסטנט, זה כנראה לא עובד ככה.
תודה ברוכצ'יק :-)
למה באמת שזה יהיה אחרת?
כתיבה משגעת
:-)
מספר הכוכבים ליד שם הפוסט
פשוט השראה...
יקירתי
את לא צריכה למצוץ
או להחמיא לעצמך...
המחמאות יזרמו.
הנה, עובדה!
את באמת כותבת מוכשרת!
זו לא אני זאת היא.
אבל מודה, שילמתי לה בקשיש.
יש עוד זמן עד הספר, חיים שלמים, אולי בגלגול הבא.
תודה עופר.
תודה בילib
ברוכה הבאה וזה :-))
יוקה,
עכשיו את גם פותחת כרטיסים פיקטיביים???...........
דווקא לי עברו כמה כוונות זדוניות בראשי...
ותיקנתי את שגיאת הכתיב שלך נדבי - לתשומת ליבך !
לי היו רק כוונות טובות.
וחברים יש רק באגד (בעצם גם זה כבר לא)
זאת השתלטות עויינת, אני מושכת את ידי מהעניין.
ממממ רק אולי להיות נחמד.
:))))
יוק איזה מין חברים יש לך את???
:))
לא נעים מת מזמן
יש ספק - אין ספק
שכחתי משו ?
[בוקר טוב קומראדס]
לא נעים, את יודעת. חשבתי לתת לך להינות מהספק
ואתה אפילו לא צריך להיות חד אבחנה לשם כך :)))
אני מזהה פה רחמים עצמיים?
יש לי הבזקי חוכמה כאלו לפעמים
במיוחד אחרי שאני אוכלת אוכלת טעים טעים בלילה שלפני
טעים טעים כבר אמרתי???
מה גם שלהזדיין בסבלנות הוא כל שנותר לי
אז כדאי שלפחות על זה אתענג :))
אורך רוח היא תכונה מאוד מוערכת פה בבלוג.
פעלת בחוכמה יקירתי.
בוקר מהמם מותק.
אני מבינה שפה מזמינים פוסטים......
אני שוקלת גם להזמין אחד, רגע חושבת שוב....
לא, בואי נחכה עם זה קצת :))))))))
בוקר טוב אהובתי.
נראה שאתם מסתדרים פה מצוין בנים, אז אני אמשיך לנמנם לי ברשותכם.
(תודה נ-דב :-)
זה מה שנקרא תגובה מהתחת.
נישמע קצת כואב החוקן הזה...
נגעת הכי עמוק שאפשר. בלי הרדמה.
:-)
התקבלת!
וגם אתה !
אני סתם.
אני פה רק כדי לעודד אותה כשהיא מתחילה להתבכיין.
גם את מעולה !
תנסה עמידת ראש, זה עלול לעזור.
תודה :-)
ווי, הפך לי את השכל.
מעולה.
בהחלט הבאתי פה מפגן מרשים ביותר של יירוט עצמי במדויק לתוך השוק השמאלית.
אכן מגיע לי.
טוב יש לי רעיון, עכשיו אני צריכה לחשוב איך אני כותבת אותו.
אנא הזדייני בסבלנות אהובתי.
היות והבלוג שלך הרבה יותר נצפה משלי והיות ונאמר עלי שאני חושבת בעיקר על עצמי, אין נושא ראוי יותר מאשר אני עצמי. הללי ושבחי אותי. אני גם רווקה וגם מחפשת עבודה, מציאה לכל הדיעות. יום אחד בבית ועליתי לעמוד 4 בנצפים, מיינד יו. היום אפילו הייתי קורבן להטרדה וירטואלית בסייבר סקס, יאאאאאא.
קדימה לעבודה. על לימור כתבת שהיא מוצצת... מסקרן לחשוב מה תכתבי עלי.
טוב יאללה תני נושא, אולי יצא לי משו.
אין לי משהו חשוב להגיד.
סתם התחשק לי לעגל ל-200.
את יודעת שאת מבקשת המון, יפה שלי.
תוותרי לי אם אני אגלה לך שאם לוחצים במקלדת על הכפתור שכתוב עליו End זה מביא אותך ישירות לסוף העמוד?
אני רוצה להודות לך על תירגולי האצבע שאני נאלצת לעשות כדי לקרוא את הטוקבקים לפוסטים שלך.
באמת. אני בטוחה שזה נורא יועיל לי בהמשך היום. יש משהו בסקרול דאון הזה, מזכיר לי משהו... המממ כן, כן... הנה זה בא.... הו, כן.
אפשר בבקשה פוסט חדש?
כן, קצת עצוב (אם אני זוכרת נכון על מה הפוסט, הוא כבר ישן)
תודה מותק :-)
עצובבבב...
----
מוכשרת שאת!
ועוד לא ראית מה היא מסוגלת לעשות עם בהונות הרגליים...
תודה :-)
המציצות שלה הן חוויה לקורא:) נהדר
סתם.
אחת שמוצצת.
אני חושבת שהחיים משנים אותנו, לא חושבת ששינוי זה משו שלגמרי תלוי בנו (אולי בפינות)
מהפכים גדולים זה נדיר.
איך פיספסתי את זה????.
מוצצת צללים זה לא רע מותק
השאלה איך את מקבלת את הקרדיטים :)))))
ועוד משו
מי זאת לימור?
כמה עצוב..
האם באמת אין לנו סכוי להשתנות?
גם ריסט על כל הממורי ואתחול מחדש , האם גם הוא יחזיר לנו את אותם וירוסים ישנים?
אני מאמינה אחרת...
ואת?
פאק, כל פעם שאת אומרת את זה אני מצטערת שאין לי זין.
מותק, אני רווקה מעל גיל 30 עם שני חתולים.
it goes without saying.
את נשמעת נורא ממורמרת, את יודעת?!
יא אללה איתך אגו, דווקא נשמעת (נקראת?) מישהי שמבינה עניין:
קודם כל, לא באמת התכוונתי שאני פתוחה לקבלת ביקורת.
הכיוון היה יותר לעודד התפעלות כנה מיכולתי הייחודית לאירוח VIP למבקרי הבלוג.
שנית, מה אני מזיינת את השכל??
את חושבת שכל פוסט שלי היה מקבל ימבה כוכבים ועוד עשרות תגובות, אם לא הייתי מזיינת את השכל?
מ.ש.ל
נ.ב. בטח שמותר
בחורה משקיעה, משתדלת, מתמקצעת, יוצאת לקורסים, מתפתחת.
ובסוף מי שקוצר את השבחים זאת את.
אני שוקלת לעשות הסבה למוצצת צללים, זה לא רע זה.
יא אללה איתך יוקה, דווקא נשמעת (נקראת?) מישהי שמבינה עניין:
קודם כל, לא באמת התכוונתי שתחליפי את שם הפוסט.
הכיוון היה יותר לעודד התפעלות כנה מיכולתי הייחודית לשלוף מהשרוול שמות אלגנטיים, שמתאימים לפוסט.
שנית, מה את מזיינת את השכל??
כל פוסט שלך מקבל ימבה כוכבים ועוד עשרות תגובות, זה משנה איך תקראי לו?
ולראייה, הפוסט שלי שזכה לשם המגרה "החרמנות מחייבת", עומד על 0 תגובות וכוכבים ביחד (שיא שלילי?)
ומכאן שלא שם הפוסט הוא המשמעותי, אלא הכותב/ת.
מ.ש.ל
נ.ב. אה, כן, קצת תוכן שיווקי. מותר, לא?
טוב איך שאתה מסביר את זה זה באמת נשמע יותר נחמד.
והפעם המוצצת היא לא אני, בטח פעם הבאה.
תודה אורח חדש.
פושר.
הדברים פרוזאיים מכפי שהיית מתאווה.
קראתי כבר פעם, היום פעם שניה.
כוכב - קיבלת. אחד.
מצוץ - מתוך הוקרה למוצצת, או לך, ווטאבר, לא חשבתי על זה עד הסוף, חצי אפוי.
קודם כל אני רוצה לציין שבעלת הבלוג מאוד פתוחה לקבלת ביקורת ושמחה להענות לבקשותיהם של קהל קוראיה.
כל זאת כמובן לא במחיר של רייטניג, את חושבת שהפוסט הזה היה מקבל 48 כוכב אם היו קוראים לו "אם יהיה זה שנית"?
אנשים אין להם בושה, בחיי.
הנה כמה אופציות, מהשרוול, לשמות לפוסט (שלא יפדחו אותי בפעם הבאה שאני פותחת אותו בעבודה):
"וחוזר חלילה"
"טאבולה ראסה"
"להתחיל מחדש"
"אם יהיה זה שנית"
מה את אומרת?
טוב זה כתב חידה כל זה בשבילי, בואו נראה.
פעם שניה - היתה לך הסבלנות לטרוח ולקרוא את כל זה פעמיים (מעורר הערכה בהחלט)
כוכב - הממממ... בפעם השניה אמרת לעצמך, היא השתדלה כל כך, בוא נפרגן לה.
מצוץ - החלטת שלא לתת לי פה לתפוס תחת. מלשון אומנם קיבלת כוכב אבל תרגעי אישה.
נו בטח - טוב פה אני מודה שאיבדת אותי לגמרי.
חם או קר?
פעם שניה. כוכב. מצוץ, נו בטח.
פוטפטת.
.
מותק, איי'ם אז איזי אז איט גטס
(שזה דומה ל'הכי טוב שיש' רק לא)
תודה!! :-)
ווולקאם וכל זה גם.
פטפטת נקבות, לא משו שחייבים להתייחס אליו.
סססססססססססאומו. מפרגן,
אבל מה זה כמות התגובות?!
.
פאק, את יותר קלה ממני.
תופעה.
honey, you had me at hello
Great Minds?!?
(טוב שאתה פה מותק)
היא תחזור.
עניין של מקצוענות.
להיות בלי זכרונות זה לא לפתוח דף חדש.
תמיד אמרתי את זה והנה המחשת את זה יופי!
אני אשב פה בפינה, מתענג על המילים.
מקווה שהיא תחזור. המוצצת.
.
גם אני מוצאת שרוב האנשים נהנים לצחוק על חשבוני.
אני עושה אז פרצוף מפגר וצוחקת איתם, ככה זה כואב פחות.
בעניין החברות, עזבי,זה הכל פה נורא טרי, אני לא רוצה לסובב לך לפני שכבשתי את ליבך.
אה, והפוסט... הוא נעלב רישמית.
מה ז'תומרת?
ברור שאני משעשעת!
לצערי, חלק גדול מהזמן אני מגלה שאנשים משועשעים דווקא כשאני ממש לא מתכוונת לשעשע, אבל זה פחות רלבנטי לענייננו.
ולגבי רגשותיהם של פוסטים עתירי כוכבים - בלה, בלה בלה בלה, בלה, בלה, זה כל מה שאני שמעתי ממה שמסר הפוסט שלך
וחוצמזה, איזה חברות, בדיוק?
(ברוכה הנמצאת, מותק)
נשמה שלי, זה נורא מחמיא, בחיי!
אבל הפעם מדובר בלימור, לא בי
:-))
את ... את..... טובבבבההההה
סחתיין מותק, תופסת ממך.
מאורגזים
אין עוד הרבה
רק בקטנה
האמת שהפתעתי את עצמי עם הארגון
אה מותק, מה מצב הארגזים?
פאק אם היה לי מושג שאת כל כך משעשעת כבר מזמן הייתי נשברת...
טוב אז שלום אני יוקה [וגם אני] ואנחנו תכנתת מחשבים.
בחיי שאני לא יודעת אם זה משעשע או מדכא שישר רואים עלי.
אה, והפוסט שלי ביקש למסור שגם לפוסטים עתירי כוכבים יש רגשות וגם הם זקוקים לחיבוק מדי פעם.
לדעתי הוא סתם בכיין, אבל לכי תתווכחי עם פוסטים.
אם נהנית ספרי לחברותיך וכל החרא הזה.
(ברוכה הבאה בובה)
החלטתי לבוא להגיד שלום
אני מזה מתרגשת
היום שיעור ראשון
יום שלישי דירה חדשה ......
אז נתחיל מזה שחשבתי שהפוסט מצוין, ולא, ממש לא מדובר בתמורה לתגובה שלך אצלי
[יופי, אמה! עכשיו זה נשמע ממש אמין!]
נמשיך בזה שכפי שאת רואה אני מדברת לעצמי, אבל נראה לי שזה בסדר, כי לפי התגובות לפוסט -
יש מצב שלך יש פיצול אישיות, אז בעצם, באיזה מעמד את לשפוט אותי?
"פירוק סמנטיקות לכדי תחושות וקידודן מחדש כחלקיקי אישיות" - תני לי לנחש... תכנתת מחשבים?
אחר כך חשבתי שזה פשע לככב פוסט שיש לו כבר 37!!! כוכבים
ואז החלטתי לא להיות קטנונית
וחוצמזה - משובח
חומר למחשבה (הפוסט) ושעשוע (התגובות)
פושקין זה מעולה :-)
חן חן :-))
גרידית מלשון חמדנית:)))
פושטקית זה שם טוב
שנקצר לפושקין ונסגור עניין????
שכחה נוגעת בגעגוע
אל בעצם משהו סמוי
ולא בטוח ששווה לזכור.
כתוב מעולה שבמעולה!
הנחת העבודה הראשונה שלי היתה הפסיכוטרפיה, שבפשטנות כמובן, גורסת שהתודעה המודעת והלא מודעת היא שמפעילה את האדם. אם נכיר/נפגוש בחוויות עבר מודחקות או שאינן מודחקות נוכל לייצר שינוי באישיות שלנו.
הנחה שניה היתה,שאם נעמיד שלושה אנשים מול אותה סיטואציה, בהגדרה כל אחד מהם יתפוס אותה לפחות קצת אחרת.
הסיפור שלי ניסה לתאר אדם שניתנה לכאורה בידו ההזדמנות לבחור איך לתפוס את החוויות של חייו ממקום בטוח של למידה ולא של חוויה. ונכשל לגבש לעצמו אישיות אחרת.
מה שאולי משליך על התאוריה כי החיבור לזיכרון/לחוויה הוא שיכול לשחרר אותנו מהתנגות כזאת או אחרת.
לטעמי, מרגע שתפיסת מחשבה הוטמעה בנו, כבר לא ממש משנה מקורה (או הזיכרון שיצר אותה לצורך העניין), הדרך היחידה להשתנות היא להכיר בדפוס וללמוד להאמין בדפוס חדש.
וכל זה תחת ההסתייגות שבסופו של דבר קטונתי וכל זה.
ז"א שגם מה שאנחנו לא זוכרים משפיע עלינו? לא חיבים זכרון מודע בשביל שהחויה תשפיע על האישיות... ברור, אין, בדר"כ, זכרונות מלפני גיל שנתיים אבל רבים מסכימים שהחויות שחווים בגיל זה משפעיות באופן העמוק ביותר על אישיותו ואופיו של האדם.
כבר קינחה עלי הפושטקית, כשעוד קראו לה בשם אחר.
לא הבנתי מה אמרת בסוף, אל תיהיי מה?
תודה תנא.
דווקא לא עלה בדעתי עניין הגנטיקה, טוויסט מעניין.
אני הייתי יותר בעניין של ניתוק הזכרון מהשפעותיו על האישיות מרגע שהחוויה עצמה נחרטה בנפשנו.
יחד עם זאת, אין ספק שהגנטיקה משחקת פה תפקיד מרכזי ומעורר השתאות, אני חוזה בזאת על בסיס יומיומי כשאני מביטה בבנותיי שיחיו.
אוווו אבל אלא אפצים מצינון של חתולה זה הרבה יותר אקזוטי וירוק....:)))
הוטרינר הודיע לי שהיא צריכה אנטיביוטיקה, אני מוכנה לתת קצת גם לך
אני מוכנה לצרף לתפריט גם קצת קלונקס הולך????
ובייב, אל תהיי גרידית יש אצלך כבר סניף קטן שלי.......
סיפור מצוין, מעורר מחשבה על עיצוב האישיות. האם אלה החוויות, הזכרונות, או משהו גנטי ביולוגי שנולדנו איתו. כמובן שיש שילוב של שניהם אבל בסיפור הזה נראה לי שהגנטיקה יצאה מנצחת.
אויש סתמי כבר.
איך את אוהבת מילים ארוכות ומסובכות, אה מתוקה שלי?
עכשיו כו-לם יודעים שאת חכמה לאללה! קטע.
את צוחקת? צינון? מה אני אעשה עם צינון? מי ישתין עלי בשביל כמה אפצ'ים?
ודרך אגב, את לא רק לא מנומסת, את גם קמצנית.
פאק, יש לך בית מרקחת שלם בבית.
אם את צריכה אז לצ'ילי יש כמה וירוסים מיותרים
היא מחלקת אותם חופשי לכל עבר
עיטוש אחד ואת מסודרת (האנטיביוטיקה לא כלולה בדיל אגב)
פאק, מה הייתי נותנת בשביל איזה פרוסטטיטיס טוב שישכיב אותי לשבועיים שלושה.
סאמוק, אפילו על וריקוצלה הייתי מתפשרת.
אבל יוקתי אפעם לא התיימרתי להיות מנומסת....
אני מבינה, מסכנות יושבת עליך כל כך יפה עם המצח הגבוהה.
נראה לי את צריכה להתחיל לשקול לפתח איזו מחלה, משו טוב כזה, עם רושם, למה עייפות זה כבר לא מחזיק מים.
נו אבל באמת עייפה,
חוצמזה חייבים לשמור על לבל מינימלי של בכיינות.
זה ג'ונגל שם בחוץ והחד הורית כבר מזמן לא עושה רושם על אפחד.
מי את? מה את רוצה?
זוג מדבר, למה להפריע?
היא יודעת להגן על עצמה את יודעת...
פעם אנשים היו מנומסים, בחיי.
תגידי, לא נמאס לך כל הזמן להתבכיין שאת עייפה?
זה מתחיל לשעמם, את יודעת...
יוק- הכל בסדר??? אני קצת מודאגת פה
ניחא שאת מדברת עם עצמך אבל קוקי???
היה סבבה, שוב לא הספקתי לנוח.
(בוקר טוב, כפרה)
לא כל מוצצת זכאית לטייטל - המוצצת.
את מוזמנת להציג מועמדות.
אני מסכימה עם מה שכתבת פה ידידי, יש רדידות של הרגש, יש התרחשות נקודתית ואלוהי הפרקטיות, כרגיל, שולט בכל! אני לא יודעת אם כל זה משרת את הסיפור או לא (אני לא אתיימר לומר שהיתה פה כוונה, זאת פשוט הדרך שבה אני מתבטאת) אני רק מקווה שכל מה שכתבת שם אומר שנהנית.
יוקה, כשקראתי את הסיפור הזה, כל הזמן קוננה בי תחושה כזו של המילה 'שדרוג'. באמת, התחושה של הסיפור הזה היא מאוד מאוד פרקטית. כל הזמן מדובר בעליית בגרם מדרגות - האפיון של המדרגות כאן הוא חשוב - העלייה הפרקטית היא בדרך-כלל בשלבים כאלה, 'שדרוגים' כאלה. אבל הדרך. הדרך נעלמת לה בין הפרקטיות. והיעד? היעד לוט בערפל. אמנם גרם המדרגות מצביע על איזושהי התקדמות, אבל עושה רושם שנקודת ההתחלה נשכחה, ונקודת הסוף הנכספת - ספק אם עוד קיימת. זה גורם לכל העניין עצמו להתנתק הן מהעבר שלו והן מעתידו, ויצירת מן מערכת שמזינה את עצמה ודועכת במקום - הצעדים נהיים קטנים יותר ויותר, קטנוניים יותר ויותר.
אני מבצעת פה בקרת נזקים :-)
כן, כן.
זה היה במקום, בייבי. מאוד במקום.
Say no more say no more
יפה שלי!!
אבל למה נדמה לך שזה בחינם?
א - מן !
איך יהיה התכרבלות, זה פיקשן, אני ממש ממש המצאתי!
-------
שכחתי להביא את הזין שלי פעם אחרונה שפגשתי אותה, זה לא יקרה שוב.
זונה.
זה משו שאני ואמא שלך סגרנו ביחד.
שתינו מאוד אופטימיות.
אין לי מושג על מה את מדברת...
תודה מותק :-)
כבר כתבתי פה למישו, אני חושבת שאנחנו כל הזמן משתנים, אני לא חושבת שאנחנו יכולים באמת להחליט על השינוי. אולי בשוליים.
החיים מכתיבים אותנו.
לא את החיים עצמם לא, את זה אני אפילו לא מנסה.
בעניין חוסר התוכלת.. כמה מאיתנו מוכנים באמת לוותר על השאיפה למושלמות חסרת התכלית הזאת?
יוקה זה ס ממיקרוב.
מה את יודעת לעשות?
יצא ממש סיפור הפעם, הא?!
תודה בובה :-)
פרסום חינם באינטרנט
אה ומחר אחרי הצהריים...
האמת נראה לי סתם עצלות אופיינית בקשר לכותרת הזולה
עברתי כמה פעמים ולא מצאתי "התקפלות" או "התכרבלות" עם זאת הוא מעולה, מרגיש ממש את ...אהבתי נשמה שלי
----
אז מה , איך לימור מוצצת?
בגלל שהפוסט כל כך ארוך
שכחתי מה התגובה שרציתי לכתוב .
יוק, מאז הכותרת המעודנת שלך לא מפסיקים לבקש ממני חברות.
את חושבת שיש קשר?
מוזר. היתה איזו בעיה בפונטים. סידרתי אותה.
כתבת כל כך יפה יוקה..
אנשים אף פעם לא באמת משתנים הא?
זובי אני עושה לך קולולולו בחתונה, את לא תתחתני על המצפון שלי!
תודה מותק :-)
לא, ללמוד מטעויות אפשר, אם נתייחס אליהן כטעויות כמובן.
אבל משו ביותר עמוק שלנו יש לו דינמיקה משל עצמו, לא ניתן לתכנת אותו, להחליט לגביו.
ניתן לנסות ללמוד דפוסי חשיבה אחרים, לא מאמינה שאפשר לשנות תפיסה.
וברור שמוצצת.
אפשר לתכנן במסגרת החיים. אי אפשר לתכנן את החיים עצמם. חוסר התוחלת שבמושלמות הוא לא רק כלפי אובייקטים.
איזה מין שם זה יוקה?!
סיכרנת אותי
מאוד עיםהפוסט הזה.
צרי קשר אחרי הבחירות,,
נשמע ביחד תקליטים.
יוקה...יפים לך סיפורים ...:-)
תענוג.ההתנסחות,המילים, כן כן כן!
(וגברים ,נו ...אפילו אמנזיה לא תשנה אותם ) .
עכשיו פרנציפ עשית לי מוטיבציה להתחתן. חייבת לראות את הדבר הזה קורה בלייב.
תגובה יפה לסיפור מעולה.
זה אומר שלא משנה מה ולמה,
אנחנו חוזרים על הטעויות שלנו בשניה ?
אפילו תאונה לא עוזרת ?
לקחת אותי למחשבות נוגות משהו,
"היא עוד בכלל מוצצת" ?!?!
אחותך כותבת זוועה.
תראה בתגובות כולם אומרים עלי שאני כותבת מה-מם!!!
(תכל'ס אנשים כל הזמן משתנים, לאו דווקא לטובה או לכיוון שהם רוצים)
אני מקווה שהשלמת את החסר, ואם לא כל הסופ"ש לפנייך....
זה קצת עצוב שאנחנו ככה תקועים עם עצמנו.
תכלס- אנשים לא משתנים.
צריך להיזכר בזה כל פעם מחדש כי במקרים רבים יש בנו תקוות שונות.
לגבי אחרים ובמיוחד לגבי עצמנו.
ואת....., את כותבת זוועה !!!
:) תודה.
(טוב, אחרי שנרגעתי מלהגיע בצהריים למחשב ולראות פוסט חדש של יוקה עם עשרות תגובות שאין לי סיכוי להדביק) גרעין זה חומר קשה לעבוד איתו. זה משהו שאפשר לפרמט רק במוטציה. או במציצה. רילי.
תודה, אסתי. :-)
טוב מאד.
היי! אתה הבנת את הפוסט שלי!
(מירונהההה, הוא הבין את הפוסט שלי!!!)
(בלי טיפת ציניות) אני נורא שמחה עכשיו.
סיפור מרשים. את בהחלט מוכשרת, הסוף פשוט מערער את ההוויה. הרבה חומר למחשבה מקנה הפוסט הזה. יש כאן אמירה חדה ונוקבת, על ההבדלים בין זיכרונות האדם ואישיותו.
יש לך את זה, הרבה מעבר ליכולות הכתיבה.
כן, כן, זה חמוד חמוד ומקסים ומאמי.
נו רציתי קצת בלאד.
יוק את לא מבינה
וגר דוב קוטב עם פנדה, זה היה הדבר הכי טוב שראיתי מזה הרבה זמן
זה גרם ללב שלי להתרחב טיפה
עכשיו יש לי התכווצות שרירים.
אתה מאוד צודק נערי, בעניין המושלמות, מאוד!
בענייני התכנון אתה גם צודק אבל בתור נקבה סופר פרקטית אני אגיד לך שחייבים לפחות לנסות.
הצ'וקה שלך מעליבה לעצמה את הג'נדר, בחיי!
עוד ידפקו לה על זה מכות בגינה.
וגר דב קוטב עם פנדה.
אין לתאר את שבת אחיות גם יחד שהולך פה.
אוח, זה הדבר הכי יפה שאמרו לי מהבוקר.
תודה!
לא, היא כבר לא מוצצת לו.
בטח מצאה אחר למצוץ לו, השרמוטה.
קודם כל צחקת, אנחנו כבר מרוצות.
צחקת עלינו, אנחנו מרוצות פי כמה וכמה.
אבל נראה לך שעכשיו עוד נענה לך על שאלות? תסתדר.
אבל, אבל, אבל היא באמת מוצצת! נו היא מפתח תקווה.
מותק יש לך את הסופ"ש לגרד את החתולה מהתקרה ולעשות שיעורי בית.
אם יהיו שאלות כשתסיימי, אשמח לענות.
קולולולולולולו
אוף, בנות הן כאלו הומואיות...
סוף סגור פתוח.
מליון דברים רצים בראש.
לא השתנה באיזה היבט?
אבל הטיקבוק העצמי הו הוא גמר אותי מצחוק
כולי סימנים כחולים מהנפילה
התביעה בדרך.
מה זה הכותרת הזאת?
זה קשור לתגובות? או שככה זה מההתחלה?
ופוסט מהמם שאין לתאר. אני מבסוטית עד הלמפה שחזרה סופסופ לכתוב.
אני תגובה 69
תטגני, אני באה.
מתוקה שלי,
עם כל הכבוד לצמחונות שלך את מוכרת שם כזאת עם הבזזים, אני מוכנה להמר על הילדות שלי.
מה פתאום סגול?
הסגול שלך בובה, רק עליך הוא הכי יפה.
תזכירי לי איך קוראים לחתולה העיוורת...
נו רואים שלא מלכת מעולם.
עובדים הדרגתי בובה.
הולכים קודם על החתולים אחר כך הלקים, אחר כך שרשראות פנינים רק בסוף אפשר לגשש בכיוון הגרביונים.
צריך להתחבב על העם, את יודעת...
אני גועה עכשיו :))))))))))
יוק יש לי חצי פרה ורבע כבש במקפיא בואי.....
בטח יכולה, אני השליחה לעינייני חינאווי.
אני כבר מוכרת שם כצמחונית הכי נאמנה שלהם.
בוגדת!!
הכול עד הסגולים.
זהו מיצינו את עניין האפיפיורית???
טוב נו, את מלכתחילה לא הסתדרת עם הספר :)
יוק- אני לוחשת שהיא לא תשמע- תגידי לה שאת רוצה את הגרביונים הסגולים עם הרשת....)
את יכולה לשים כבש לידה?
חשבתי על פקיעת המנומרת ובא לי הרעב.
אצלי זה שיא רבעוני.
הגעת לדרגת קדושה, אני מעלה לך לעולה את החזייה המנומרת.
פאק איט יוק, עזבי טובה, את גאון!!
LOL עכשיו ראיתי ששינית את השם גדוללללללללללללללללללללללללללללל
אוי זה אחד משיאי היום שלי זה
פאק עזבו את היום,אחד משיאי השבוע!!!
אני מניחה שאנלא צריכה לומר לכן מה זה אומר :)
את רואה יוק? אמרתי לך שאת טובה.
האדומה במיטבה היום.
אני ספיצ'לס.
את רואה יוק? אמרתי לך שאת טובה!
חסרה לי פה מישהי....
יוק תקראי לה
היא כמו וואסבי.... אני אוהבת וואסבי ......
ריגשת.
מותק תחשבי בהגיון... הם שתי ישויות נפרדות, אחרת איך תסבירי...
מותר לחלום.
רגע, פיספסתי משהו, זו לא אותה אחת???
אללי.
אמרנו עם הידיים, מה את משנה נושא?
האמירה הייתה מופנה כולה אלי ולבלקון, תפסיקי לנכס לך עלבונות.
כשיהיה צורך, אני מבטיחה לקפוץ.
לזאת עם הבזזים מותק. תנשמי.
אני בוחרת -
עיצוב וסטייל, ניו אייג' ורוחניות ומשפחה וילדים.
מבחינתי צרכנות ורכב ללא ספק..:)
יוק מה את אומרת??
יוק- למי זה מופנה???
כי אם אלי אז קובעים דייט לאופטמטריסט
(בלקונית זו הפעם השניה ביומיים שאת יושבת על הגדר ולא קופצת להגנתי...:) ))
תגיד ת'אמת, כמה הנקבות פה שילמו לך?
ובנימה יותר ייצוגית,
המסר אמור היה להיות שאומנם החוויות שמקשטות את החיים שלנו וממלאות את זכרונותינו הן שמעצבות את האישיות שלנו, אבל נראה שברגע שביצעו את מלאכתן האישיות ממשיכה בשלה במנותק מהזכרון.
הפסיכוטרפיה פושטת את הרגל.
מקווה שזה עבד.
אה, וגם תודה! ממש!
משוגעות, זה סדרה של שלושה פוסטים לפחות.
תנו קטגוריה.
תודה דניאל - :-)
אל תחכה בקוצר, זה לוקח לי זמן הדברים האלה.
שמעתי שמעתי, דוחפים.
איכשהו אני רוצה לקוות שבמקרה שלה כמה שלא תדחפי ישאר עם מה לעבוד.
עדיף שאת תדגימי.
אני הזנחתי את התירגולים בבית.
אני בהחלט מעוניינת!
אז הנה עוד זר אחד שנקלע באקראי, מציץ (הזכר של מציצה?) ונכנע מיידית לדחף.
כל המילים המחמיאות שאמרו לפני, אם אפשר היה לזקקן לשורה אחת קצרה...
אי אפשר.
את נפלאה, גם הספור וגם הטוויסט שבסופו. גם לשון הכתיבה וגם ההיבטים הפילוסופים המשתמעים, בניית אדם מודולארי, עד כמה תוצאותיה ניתנות לחיקוי? לחיזוי?
תודה
כתוב היטב.
ממתין לעוד...
דניאל
אני מבינה שאת לא היית בשיעור הזה.....
איך לא...:))))))))))
בלקונית תבצע הדגמה.... יש מבחן מעשי....
אני חושבת שאנחנו מעוניינות יותר לשמוע מה את מסוגלת לעשות עם 2 הגפיים העליונות :)))))))
זה לא זה.
סך הכול אין לי הרבה לאן להגיע.
מהמיטה למקלחת ולמטבח אני מסוגלת לעשות ברגל.
עזבי מותק, זה עובד לטובתנו.
פחד מעמיד ת'פטמות.
טוב בתכלס אני מבינה, את בלי רכב.
שה שה מה זה הפחד הזה פה
קדימה תתפקדו איפה שצריך
ותרשמו לתור לחלוקת אומץ.
בלקונית- היית צריכה לבדוק את הכוכבים קודם ככה היית מקבלת תשובה.....
לא נשמע לי בכלל הסיפור הזה.
יפה שלי מהממת - אני דבקה בסידור הישן.
אין לי מושג לאיזה תפקיד, אבל התקבלת!!
בחיי שאת מבוזבזת על שומעת.
אם מתפנה לך תקן תודיעי.
שום סיבה לפחד מותק.
רק תגידי לעצמך יפה שלי שלוש פעמים ביום.
ופעם אחת יא מהממת אחת, וזהו.
את לא תרגישי בהבדל, באחריות.
אני מתכננת לקרוא לבת שלי יוקה?
כל אחת לעצמה?
יוק, אני מפחדת.
ונניח מה עוד?
מה פתאום, כל מילה חצובה בסלע
את גם מאוד מאוד יפה!!
מה באמת את חושבת ככה?
תתכופפי רגע, אני רוצה לראות לך בעיניים.
די, את סתם אומרת.
הגמדה תלתה והלכה.
תם עידן.
זה כל אחת לעצמה עכשיו.
הפוסט הכי מדהים שקראתי אי פעם
לדעתי עכשיו בכלל צריך לסגור את הקפה, באמת
אין יותר טעם
הפוסטים האחרים מעליבים את יצירת המופת שלך רק בעצם נוכחותם!
יופי גאון.
עכשיו איך אפשר להחמיא בלי שזה יישמע שסחטת את זה?
אבל זה באמת יפה זה, אני מתפעלת לי פה בשקט.
תיכף תבוא הגמדה ותתפעל ברעש, כמו שרק היא יודעת.
יראת כבוד, אני אסתפק ביראת כבוד.
יש?
?should I be
כי אני לא ממש-
ואוו!
זתומרת, קודם כל המון תודה.
חוצמזה, מאוד הגזמת אבל זה עדיין עושה לי חמים בלחיים.
ועכשיו אני נבוכה.
אז אני אשתוק ב 5 דקות הקרובות.
(תודה)
מה? מפחדת?
אני לא חברה שלך (וזה לא באמת משנה),
אבל אני חושבת שאת אחת הכותבות המבריקות
ביותר שנתקלתי בהן כאן ובכלל.
כל פוסט שלך (כן כן אני עוקבת) הוא מאסטר-פיס.
גם זה, כמובן.
תודה.
חלילה.
-אני?!-
מה? לעגת לי?
מוצצת את בעצמך.
-צומי, כוכבים, מחמאות. מחשבות-
תודה בובה :-)
נהדרת את בעצמך!
כתבת מקסים, יוקי, יא נהדרת אחת.
יש לפעמים שאת כותבת פוסט אחרי איזה מיליון וחודש זמן שלא כתבת,
והחברות שלך על הזין שלהם שיבואו להגיד כמה את כותבת יפה ואיך את מוכשרת ואיך הבאת להן התרגשות וזה וכל אלה.
אז מה נשאר לך לעשות אם לא לעודד את עצמך, הא?!
בלי שומקשר היתה לי כוונה אמיתית לקרוא את גב' עינהר.
דירבנת אותי למהר ולממש.
תודה כפרה :-)
(שם גאוני, נכון?!)
(קלוט את הקידום מכירות)
ללא הסדנא שלך זה לא היה בא, מותק, תודה!
אנחנו תמיד מפעילות כשאנחנו מוצצות, שומדבר לא בא בחיים בחינם, בטח לא מציצה.
שמישהו ייתן לי סטירה
כי ראבק
איזה יופי של פוסט
את חייבת לקרוא את הספר של גב' עינהר
שתיכן משחקות במילים כאילו היו פלסטלינה
ומעצבות אותן שיתאימו לכן
כאילו אתן האמהות של המילים
בובה
את מוכשרת
והשם של הפוסט מעולה
(אם כי מעורר ציפיות)
יופי של קטע.
הפעילה מונה, המוצצת?