כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    גולש

    מסע חורפי לאיתור מרק הגולש האולטימטיבי.

    בהחלטה של רגע נפלה בהכרתי ההחלטה להקדיש את חורף 08/09 למרק הגולש. לכל הפחות אקדיש למרק הגולש זמן באיתורו, גמיעתו וכתיבת ביקורת עליו ועל מוכריו.

    מה בין יער ביריה לירגזי ולתוואי התהלוכה ?

    0 תגובות   יום חמישי, 29/1/09, 11:55

    בעודי מעיין בגלריית תמונות של ידיד שלי שטייל  עם אופני הרים ביער ביריה צדה את עיני התמונה הזו :

    סקרנות עזה השתלטה עלי ושאלות רבות ניטעו במוחי ולא נתנו לי מנוח :

    1. מה קטע ?
    2. WTF ?

    3. מה הסיפור ?


    עם שלושת סימני השאלה הללו יצאתי למסע מחקר וירטואלי ברחבי הרשת בניסיון לשפוך אור על התעלומה.

    התחלתי בליקוט אינפורמציה על השחקנים הראשיים בתעלומה זו :


    הירגזי הוא ציפור שיר שוכנת קבע הניזונה מחרקים.



    תהלוכן האורן הוא השם המודרני לטוואי התהלוכה - זחל המזיק לעצי האורן כמו שצורב את עור הנופשים ביערות האורן.

    יער ביריה הוא יער אורנים בגליל.

    היער והמטיילים, מסתבר, סובלים קשות מנגע הרע "טוואי התהלוכה". הקן אותו אנו רואים בתמונה הוא ניסיון הדברה כנגד הזחל.


    לאחר שהובהר במה עסקינן ובמה דברים אמורים עדיין לא נחה דעתי המיוסרת. האם הפרוייקט מצליח ? האם המלחמה נושאת פירות ניצחון והאם יוקל ליער ולנופשים בעונת הזחלים הבאה ?

    לשם מתן תשובות לשאלות אלו הייתי צריך לחפש ולמצוא את הנוגעים בדבר.


    כתבה מתחילת 08' צדה את עיני ותיארה את תחילתו המבטיחה של הפרוייקט ואת כוונת המייסדים.

    את פרופסור צביקה מנדל קל היה למצוא.

    פניתי לפרופסור צבי מנדל :

    ידיד שלי השותף לאהבתי לרכיבת אופניים צילם את הצילום הזה
    בטיול שערך ביער ביריה.
    חקרתי מעט באינטרנט כי הרעיון ריתק וסיקרן אותי ומצאתי שאתה אחראי על המחקר הזה. אודה לך מאוד אם תצביע על חומר רקע למחקר הספיציפי הזה ועל
    תוצאות עד כה. הנושא מרתק ומעניין ובמיוחד לאחר ההצצה לתחום בעקבות גילוי הקן.
    בהערכה. 

    הפרופסור השיב לי 
    תודה על התמונה ועל התעניינותך,
    אני לא ממש מעורב בפעילות הקשורה לקופסת הקינון שבתמונה. אני אכן יזמתי מחקר בנושא זה ואני שותף להערכתך שמדובר בנושא מרתק. הרעיון היה שהאורניטולוגים והאנטומולוגים ישתפו פעולה בהדברת המזיק באמצעות עידוד קינון וכו', נושא הטומן בחובו עניין לציבור הרחב ולחובבי הטבע במיוחד, ובעיקר נקיטת גישה ידידותית לסביבה לצמצום אוכלוסיית התהלוכן.בשל סיבות שונות ומשונות המחקר טרם החל לפעול באופן מסודר. אבל אלי כהן, איש קק"ל שהיה שותף לכל  המהלך לקידום המחקר, החליט לנסות ליישם לפחות את הצבת הקינים ועל כך יש לברכו.
    בברכה מקרב לב,

    צביקה
     
     

    השלב הבא היה כמובן לקבל את התייחסותו של המוביל השני בפרוייקט והוא היערן ואיש קק"ל מר אליהו כהן.



    ואכן האיש ופועלו הוצגו בכתבה טלוויזיונית המסבירה את הפרוייקט מזווית הראיה של קק"ל.





     ניסיתי לפנות לקק"ל שהגיבו :

    מבדיקת הנושא עם אנשי קק"ל הנוגעים לדבר, ברצוני להסביר כי הפרויקט נמצא עדיין בתהליך גיבוש.  תוכל לשוב אליי, אם רצונך בכך, בעוד מספר חודשים (תאריך משוער נכון לעכשיו), ואשמח לסייע.

    בברכת סוף שבוע נעים, 



    רותי.

    יחידת האינטרנט

    האגף לתקשורת ולקשרי ציבור





    למרות המידע החדש והמרתק עדיין ניצבתי מספר שלבים מאחור. כאן סייע בידי מצלם התמונה איתן. שמסתבר שמלבד עשיית הקליק במצלמה יש לו ידע רב נלווה :





    גאנדלף... הרבה לפני שקק"ל החליטו להשתמש בירגזי כהדברה ביולוגית, היה "משוגע" אחד לדבר: מוטי צ'רטר. האיש החל לפני שנים בפרוייקט אישי בכל מה שקשור בבניית תיבות קינון לירגזי. למעשה הוא החלוץ הראשון שהחל להתעסק בנושא. לפניו עשו מחקרים רק בעופות גדולים כנשרים, בזים אדומים, ותנשמות. בשנים האחרונות הנושא תפס מאוד תאוצה ורבים מתעניינים ובונים תיבות קינון בחצר ביתם לירגזי. בתחילה הפרויקט לא צלח, מהטעם של מינים פולשים לקינים. הפתרון הראשוני היה לבנות תיבת קינון עם פתח קטן שיתאים למידת גופו, אך הציפורים פשוט הרחיבו את פתח החור, וגרשו משם את הירגזי. הפתרון כיום, לבנות טבעת מתכת סביב הפתח שלא מאפשרת את הגדלתו, בכך לשמור על מידת הפתח מותאמת רק לירגזי. פרט לכך זה לא כל כך פשוט כפי שזה נשמע רק דוגמא קטנה, גובה התיבה חייב להיות 1.00-1.20 מטר מעל הקרקע....למה? תשאל את הירגזי אבל כל גובה שונה לא מושך את הציפור פנימה (מזכיר לי כמה שנים עברו עד לשמדו לבנות בתי גידו לתנשמות). גובה שכזה מביא אוייב לירגזי שאיתו הוא לא יכול להתמודד - האדם (ולראיה תיבות הקינון השבורות שראיתי). בכל אופן אם אתה מתעניין בנושא אתה יכול ליצור קשר עם שלומית ליפשיץ שמרכזת את פרוייקט ספירת ציפורי הבית והחצר (שגם בו אני לוקח חלק) במשרד החינוך. פרוייקט מאוד מעניין וייחודי. 





    מעבר לפרטים המרתקים כאן התברר דבר נוסף - הפרוייקט עדיין לא מתרומם. עדותו של איתן בדבר התיבות השבורות חידד את השאלה בדבר מצבו של הפרוייקט.





    האיש הזקן שקרא על התעניינותי בפורום האופניים נרתם במידע נוסף :


    למה זה לא יוצא לפעול? אולי בעיקר כי האורן הקק"לי הוא סוג של סוס מת. טוב לא בדיוק עוד יש לו דרך לעשות, אבל הוא בוודאות בדרך להיות כזה.  

    יש בוודאי אלף סיבות לכך שפרוייקט הירגזי לא מתקדם אבל סיבה אחת עיקרית היא שמי שמקבל החלטות בקק"ל כנראה עדיין לא משוכנע שזה יעיל ואפשר לנהל אתהפרוייקט המעניין הזה בצורה מסודרת וכלכלית ומן הסתם יש לו עוד כמה פרוייקטים אחרים בסדר קדימויות. אגב, כל שהירגזים צריכים הוא קופסת קינון בגובה מסויים וזה הכל. הם כבר יבואו לבד. במיודח אם בסביבה יש להם אוכל. יש כמובן לדאוג שאין להם תחרות על האוכל הזה, אין להם טורפים ולא נגרם נזק לשיווי המשקל הסביבתי מ"עודף ירגזים" ו''חוסר תהלוכנים''. אני לא בטוח שיש כזתא עבודה בינתיים.

    בסופו של יום כדי לקדם פרוייקטים כאלו צריך שני דברים: 

    1. גורו, משוג עלדבר עם רצון וידע (מדע)

    2. ניהול (וכסף)
    אחד הפרוייקטים שהקק"ל כן מקדמת הוא למשל ההכרה שעצי האורן אינם טבעיים לחורש הים תיכוני ולא בטוח ששווה להשקיע בהם לאורך זמן. מבחינה זו אורן הסלע הוא סוס מת. במקומו הכוונה כפי שאני מבין זאת היא בהדרגה להחליף לעצים ובני שיח מקומיים כמו אלה חרוב זית אלון ומה שמכונה בשפת קק"ל - רחבי עלים.
    בכל זאת, יחודו של האורן בכך שהוא מן עץ מסוג ''נטע ושכח''. כלומר, הוא לא זקוק לטיפול או להשגחה מרובה בוודאי לא להשקייה והוא גדל בסדר במתארים שונים של קרקע ואקלים כל עוד הוא לא מותקף על ידי מזיקים. מבחינה זו, בשטחים ובאתרים פתוחים שבהם יש צורך לטעת מהר כמות גדולה יחסית של עצים על מנת לתת מענה לבעיות קרקע ואני לא רוצה לפרט יותר מדי, יערות אורנים הם פתרון טוב. פתרון טוב, אבל זמני כמובן. משהכל התרגלו אחר כך שיש יער במקום כלומר יש בעל בית, אפשר בהמשך לפתח ולשמור על הקרקע באמצעים אחרים. 
    פרוייקט משלים לכך הוא למשל ואתה יכול לבדוק באתר הקק"ל - הסוואניזציה טכניקה שמתקדמת יפה באזורי ספר המדבר בדרום.

    מכל מקום, קבל את ברכותי על זה שבכלל ראית, על ההתעניינות בתחום שבדרך כלל עובר לאנשים ליד והם פשוט ''לא רואים אותו'' גם אם הוא מונח ממול. במיוחד בזמן רכיבה מאומצת רבים אינם מביטים סביב. רוכבים רבים אינם מרימים את העיניים מהכידון מהספידומטר ה GPS מד הסלד ומד הסל"ד של הפומפה. כי אחרת איך ידעו אחר כך בגלריה או בסיכום טיול כמה ק"מ הם רכבו וכמה מטר עליות הם טחנו? (: וגם 
    (:
    ואם כן, מה כבר יכול להיות מרגש בירגזי? כולה ציפור זערורית ונפוצה. שאל את הרוכבים ותראה שעל כל 10 9 אינם יודעים לזהות ירגזי ורובם ככולם מעולם לא ראו אחד גם אם זוהי ציפור יפהיפה וקולנית שנפוצה בכל הארץ ובשטחים עירוניים ירוקים בפרט. ממילא יגידו לך רבים שכל הציפורים אותו דבר, ראית אחת ראית את כולן... כמה פעמים כבר שמעתי את זה ממטיילים?
    אבל יש יוצאי דופן, גם כאן וזה כיף. הידד. 


    לכאורה הייתי במבוי סתום אך איתן נתן לי קצה חוט - מוטי צ'רטר.
    חיפוש קצר בגוגל מראה שמוטי צ'רטר הוא אכן מר ירגזי ופועלו לקינון ירגזים אכן רב ונרחב. בסוף 08' השתתף בפרויקט שיכון געש לירגזים מוטבעים.

    כתבה זו מפרטת את פועלו ואף נתנה לי קצה חוט נוסף - שי הלוי מרם און.



    פניתי למוטי צ'רטר ולשי הלוי לקבל תגובתם.



    ראשון חזר אלי באדיבותו הרבה שי הלוי ואלו דבריו :



    הפרויקט ביער בירנית התחיל ברעש גדול כולל כתבה בעיתון (אותה הבאנו בקישור לעיל) אך עד מהרה העינין פסק.

    הרעיון היה להשתמש בירגזים (שהם האויבים הטיבעיים של תוואי התהלוכה)במלחמה נגד תוואי התהלוכה שהוא בעיתי ביערות קקל.כלומר, אם האוכל כבר נמצא אז לתת להם מקומות קינון בקרבתו ובכך אולי לרסן את האוכלוסיה הגדלה והולכת של הזחל הזה.הבעיה לדעת שי הלוי היא שהירגזים הם מאוד טריטוריאליים וקשה לצפות מהם להצליח להתגבר על כמויות גדולות של זחלים. 

    מה שמנסים לעשות עם הירגזי זה בדיוק אותו דבר שכן הצליחו לעשות עם התנשמות במלחמה נגד נברן השדה-ליצור מקום קינון אופטימלי בלב האזורים בהם  האוכל נמצא בשפע.

    כנראה שהרעיון ביער ביריה היה לקרב ירגזים זה לזה היות והאוכל נמצא בשפע ובכך ליצור "מאסה קריטית" של ירגזים שתדכא את הזחלים.

    קירוב זה נעשה כנראה בהצלחה על ידי מוטי צ'רטר ושי הלוי (רק כנראה כי במונחים מדעיים עדיין אין הוכחה מובהקת להצלחה זו).



    מוטי צ'רטר הזמין אותי לשיחה טלפונית שאלה עיקריה :



    מעבר לחווית השיחה האישית שלי, השיחה נסבה סביב הפרטים הבאים :
    1. אינו מכיר את הפרויקט ביער ביריה מעבר לפרסום לו זכה בעיתונות.
    2. התעניין כיצד בנויים הקינים והאם פתח הכניסה עשוי ממתכת או לא על מנת למנוע מפולשים לסלק או לפגוע בירגזי.
    3. שוחחנו על בעיות יסודיות ושאלות יסודיות כמו :

    א. האם ניתן ליצור אוכלוסית ירגזים מספקת שתשפיע באופן משמעותי על אוכלוסיית תהלוכן האורן. מצד אחד כמה קינים כבר אפשר לבנות לירגזי שהוא טריטוריאלי (למרות שמסתפק בטריטוריה קטנה).

    ב. האם התיאבון שלו אכן מספיק גדול על מנת להשפיע. 

    ג. האם הירגזי יוכל לווסת את האוכלוסיה שלו למול אוכלוסיית תהלוכן האורן ? האם אוכלוסית התהלוכן יציבה יחסית ומה מידת התזזיתיות מעונה לעונה בתפוצת הזחל ? מוטי ציין שלירגזי יש יכולת מסוימת לווסת את האוכלוסיה שלו וכמות הביצים בקינים מושפעת ממצאי המזון.

    4. מוטי הצביע על מחקר "התנשמות נגד הנברנים" כתחום בו שיתוף פעולה בין אנשי מחקר לבין החקלאים הנביט הצלחה.

    5. מוטי העלה סברה שאולי עדיף להצניע נושאים כאלה מחשש לעורר עיניין בקרב מטיילים שבכוונה או בשוגג יפגעו במאמצים שיגרמו למצב אותו תיאר איתן ביער ביריה אי שם במעלה פוסט זה.
    כלומר : קל להביא ירגזים ! (קח לך ירגזי ובנה לו בית...) - לא בטוח שיעשו את העבודה.
    ההתרשמות שלי בשורה התחתונה היא שחסר הרבה מאוד ידע על מנת להצליח בפרויקט כזה, שיש הרבה פרמטרים משפיעים  ושכדאי לגשת אליו בשיטות מחקריות מסודרות.




    שוב, מוצלב במידע מרתק ומעניין הייתי בנקודת הפתיחה - מה היה שם ? האם הפרוייקט ננטש ? האם נכשל הירגזי ? האם לא היה מימון ?



    התפתחות קריטית הגיע מכיוון קק"ל. לאחר פניה נוספת הועבר המייל שלי מר אליהו כהן אלי.

    תגובתו היא זו שהביאה מזור לסקרנותי הגואה ולמעשה סיימה את המחקר הוירטואלי :
     

    לאחר פנייתך ובקשתך אני מציין את התייחסותי ועמדתי האישית.
    במסגרת קורס באנטומולוגיה בפקולטה ברחובות אצל פרופ' צבי מנדל הבנתי שיש תקדים ואפשרות שהירגזי { וכנראה גם הדוכיפת } הן זוללות חרקים .{ ביניהם תהלוכן האורן }
    מתוך כוונה לתת מענה ביולוגי להתקפת התוואי על האורן בישראל סוריה וירדן חשבתי שיכול להיות מעניין להוציא פרויקט זה אל הפועל { יש תקדים לכך להבנתי בטורקיה.}
    בהובלה ובתכנון של פרופ' מנדל העברנו בקשה לביצוע מחקר בהובלת קק"ל אולם עקב קשיי תקציב הנושא עדיין לא יצא אל הפועל.
    מאחר והייתי חסר סבלנות בנינו באזור גליל עליון בקק"ל כ 10 קינים לפני כשנה מתוך כוונה להתחיל באירוח הירגזי.
    אולם מאחר ומיד לאחר הצבת הקינים סיימתי את תפקידי כיערן עברתי לתפקיד אחר ובאזור אחר הנושא הוזנח על ידי.
    אני מאוד מקווה שהנושא זה ייחקר בצורה אקדמית ע"מ להביא מזור לעצים ולמבקרים ביער אולי אף לחילופי מידע עם שכננו .
    הוועדה בראשותו של פרופ' מנדל כבר המציאה לקהל הרחב דף מידע על תהלוכן האורן כולל דרכי מניעה טיפול והתמודדות עם התוואי.
    יישר כוח על הסקרנות ...!!
    אלי כהן 
     

    מה למדנו ?

    1. יש פוטנציאל לפרוייקט אך רק ממימון ושיתוף פעולה בין חוקרים ליערנים ניתן יהיה להרים אותו.
    2. יש ציפור ירגזי נחמדה שניתן להזמין ולארח בכל חצר אחורית והדבר כבר בוצע. מלבד למשפחה המארחת צפויה מכך הנאה רבה ! 
     
    לאחר סיורים מתמשכים לכל רחבי הארץ, ביקור באקדמיה, סיורי שטח, קריאת מאמרים רבים נענו השאלות, נפתרה התעלומה ותם המסע הוירטואלי.
    נותר רק להביט אל העתיד ולראות :

    1. מה יעלה בגורל יערות האורן של קק"ל?
    2. האם ימצא המימון למחקר הדברה ביולוגית של תהלוכן האורן באמצעות הירגזי?
    3. האם ההדברה תצליח ותפתור את הבעיה למרות השאלות המציקות שצצו בנושא זה ובראשן השאלה של יכולת ליצור אוכלוסיה זללנית מספיק שתתקיים לאורך זמן?






    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      גנדאלף
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין