איך יראו יחסי ארה"ב-ישראל בעידן אובאמה ואיך יושפע מכך הביטחון הלאומי של ישראל? נראה שהנחת היסוד בירושלים היא שלא צפוי שינוי חד בנושאים אלה, גם אם לא ברור בשלב זה מה תהיה גישתו של אובאמה כלפי איראן. הצהרותיו האוהדות כלפי של אובאמה ישראל במערכת הבחירות מחזקות תחושה זו. ואולם, העובדה שכניסתו לבית הלבן מתרחשת בשיאו של המשבר הכלכלי העולמי מחייבת את ישראל להתכונן לאפשרות של שינוי משמעותי במעמדה הגיאו-אסטרטגי.

היחסים המיוחדים שנוצרו בין ישראל לארה"ב יצרו תלות רבה של ירושלים בוושינגטון. עושרה ועוצמתה של ארה"ב היוו את תעודת הביטוח של ישראל לשמירת יתרונה האיכותי באזור. ואכן נדמה שמאז שנת 67' התייחסו אויביה של ישראל ליתרונה הצבאי כנתון, וההישגים שהם ביקשו להשיג בשדה הקרב היו מוגבלים. בתחום המדיני-דיפלומטי, ישראל נהנתה מאז נפילת מסך הברזל בתיווך וסיוע אוהד של המונופול האמריקאי.

החרפתו של המשבר הכלכלי דווקא בזמן מערכת הבחירות עשויה להשפיע על דפוסים אלה. המורשת הכושלת של בוש בתחום הביטחון והדיפלומטיה במזרח התיכון ובזירה הכלכלית-פיננסית הפכה לכרטיס הכניסה של אובאמה לבית הלבן. לכן 'האנטי-בושיזם' עשוי להתקדש למעמד פרדיגמטי ולגזור את גישתו של אובאמה גם כלפי סוגיות מפתח בביטחון הלאומי של ישראל. ההבדלים בין האינטרסים של ישראל לאלה של ארה"ב עלולים להפוך לברורים יותר.

גם אם אובאמה יבכר שלא לבצע שינוי משמעותי במדיניות ארה"ב באזור, אפשר שהמיתון העולמי יאלץ אותו לעשות כן. זאת משום שבמשבר הנוכחי טמון הפוטנציאל לשינוי דרמטי בסדרי עולם. במיוחד אמורים הדברים לגבי הלגיטימציה, היכולת והנכונות של ארה"ב לפעול בזירה הבין-לאומית: המשבר פוגע בסמכותה של ארה"ב וזורע ספקות לגבי הצלחת המודל הקפיטליסטי-דמוקרטי עימו היא מזוהה; הפגיעה בכלכלת ארה"ב ועלייתם של מוקדי כלכלה נוספים עשויה להקשות על ארה"ב לתרגם את עושרה ועוצמתה להשפעה מדינית; לבסוף, בעקבות המשבר, עשויה נכונותה של ארה"ב להתערב בסוגיות ש'מעבר לים' לפחות דרמטית. פגיעה במעמד ארה"ב או שינוי ביחסי ישראל-ארה"ב עלולים להפוך את העולם לסביבה עוינת יותר עבור ישראל.

עידן אובאמה מביא עימו גם הזדמנויות חדשות. אחרי שנים בהן המעורבות האמריקאית באזור נתקבלה בחשדנות ובאי-אמון, לממשל החדש עשוי להיות קל יותר לקדם סדר יום מדיני מוסכם. דווקא ממשל ידידותי פחות אבל יעיל יותר עשוי להפשיר את הקיפאון במו"מ הישראלי-פלסטיני או לקדם את המו"מ בערוץ הסורי.

ארה"ב ממשיכה  להיות המעצמה היחידה שבה ישראל יכולה לקשור את גורלה ולכן היא חייבת ללמוד 'לא להפריע' לממשל החדש. על ישראל להתרגל לכך שהממשל הנוכחי לא יוכל, גם אם ירצה, להעניק את התמיכה הכמעט בלתי מסויגת שהעניק ממשל בוש. יש להעריך מחדש את חשיבותן של סוגיות רבות שעמדו במוקד מערכת היחסים הישראלית-אמריקאית ואת מרחב הגמישות הישראלי בנוגע לסוגיות אלה. כך למשל, אם ימשיך המיתון העולמי, ישראל תיאלץ ודאי לוותר על חלק מהסיוע שהיא מקבלת מארה"ב. התעקשות ישראלית בנושא זה עלולה לגרום נזק. גזירה שווה יש לגזור גם בנוגע לסוגיות מדיניות מרכזיות.