יום שישי, שעת אחר צהריים. צוצו מקבלת שיחה משושו.

" נוסעים לכפר סבא, אחר כך יוצאים לתל אביב, תהיי מוכנה עוד חצי שעה".

"מה פתאום חצי שעה?!" הזדעקה צוצו.ואיך היא תספיק להתקלח, להתאפר, ולמצוא בגד הולם?

"טוב, אז תשתדלי שזה לא יקח יותר משעה, חייבים לצאת כבר!"

צוצו זינקה מהכיסא ישר אל המקלחת, לא עברה דקה, והופס כבר בחוץ (איזה יופי של חיסכון במים!).

אין זמן, אין זמן...טוב להתאפר, ואין זמן למדוד שמלות, קדימה, ניאלץ למחזר את הלבוש של ערב הסילבסטר.

עברו 45 דקות, מתקשרת לשושו.

"נו? יצאת כבר? אני מוכנה!"

אך אבוי!!! שושו, כרגיל, עוד לא מוכן. כך עוברות להן 10 דקות, 20, ולבסוף יותר מחצי שעה.

"שושו!!! מה קורה?? למה הייתי צריכה להתארגן כל כך מהר??"

בסיכומו של עניין, שושו מגיע באיחור של למעלה משעה.

ובכל פעם שצוצו תשכנע את עצמה שהפעם הוא יגיע בזמן, היא מתבדה מהר מאוד.

שושו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! פעם אחת תקבע שעה ותעמוד בה!!!!!!!!!! אותך ל*חבר שלך שיצא איתנו לרקוד בתל אביב ואני כל הזמן שוכחת איך קוראים לו*. גם הוא התלונן על העניין... 

שושו, מחר, אם אתה לא מגיע בזמן, חבל עליך. באמת שחבל. אני יודעת היכן אתה גר.