ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי







תגובות (63)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שולחת את תנחומיי באיחור
אני יודעת כמה זה קשה.
תעלומה
משתתף בצערך!
חתולה יפה שכזאת...
אני יכול ללטף אותך?
תנחומי הכנים.
כואב לשמוע.....
תנחומי :-(
חיבוק.
וכמו שנאמר:
"המקום ימלא חסרונך.."
<אההממ..>
עצוב נורא..
תחזיקי מעמד סיסטר!
צר לי..
כואב..
לזכרה של המלאכית בלבן.
לפעמים הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבור חברינו על 4 זה פשוט לתת להם ללכת ולא לסבול עוד. זאת פריבילגיה שאין להולכים על 2 כיום...
היו לה חיים נפלאים ונתת לה סיכוי שלא בטוח שהיה ניתן לה במקום אחר לעוד 10 שנים מאושרות.
בטח היא למעלה תופסת את הנשמות של אותם עכברים שתפסה כשהיתה איתך למטה ומגרגרת בהנאה.
סורי, תיקון טעות לא שמתי לב לתמונה..
לבכות לך.
אני יודע כמה נפשך קשורה בה.
זה מקסים!!! תודה
אוי - מצטערת לשמוע.
חיבוק ענק של נחמה ממני.
כמה קשה אבדן של דבר יקר!
קשה עד שלעתים לא ניתן לשאת את הגעגועים.
עצוב.
תנחומיי.
גם לי יש חתול הוא בן 14 לצערי בקרוב הוא יפגש עם החתול שלך. ואני כבר משתגע מהמחשבה הזאת .
ואיך שקראתי את הפוסט שלך נזכרתי בשיר של אריק אינשטין מתוך האלבום שלו שהוא שר משירי אברהם חלפי.
הבלדה על שלושה חתולים
ירח נוגה הסתכל בפניהם,
ירח נוגה.
יש בו ליד פתח של בית שלושתם,
(פתח של בית אחד מיותם),
ישבו.
אמר החתול הראשון: - אויה לי,
איכה אבלה בבדידות את לילי?
איכה אבלה?
אמר השני: - הוי, אחי החתול,
נקומה אולי ונשב שם ממול?
אולי?
- אחי חתולי, - אז אמר השלישי,
ונאנח בקול חרישי.
נאנח.
השמיעו שלושה חתולים אנחה,
כאילו אמם את שלושתם שכחה,
שלושתם.
אם פה הם ישבו, אם ישבו שם ממול,
היחדלו להיות בני חתול?
חתול הוא חתול.
שלושה חתולים השתתקו בינהם.
ירח נוגה הסתכל בפניהם,
ירח נוגה.
אני מצטער, תנחומי.
יקירתי, הצטערתי לקרוא.
תנחומיי.
כואב ועצוב.
חזקי ואמצי,
כואב הלב:-(
נשיקות
קרן
תודה. וכשנכנסתי לתמונות שלך ראיתי ששלגיה שלך ממש דומה לנבי שלי.
אתה מתוק, האיש בעל השם האינדיאני.
אביגייל - כשמה של הבת שלי - אבל אני קורא לה אייבי (והיא מגיבה בחיוב) למרות שהיא בת 11 וחצי הקשר ביננו נוצר רק קצת לאחר שמלאו לה 10 שנים. בעשור הזה הספקתי לגדל 2 חתולים זכרים "פחיסתנים רגילים" ואחת לבנה לגמרי: שלגיה - שמנת - מי מיצית? - מי קפיצית?
you name it - i say it , בכמה שמות קראתי לה ... פיצול אישיות כבר היה לה .. אבל לבסוף החלטתי לא לקרוא לה בשום שם שהוא - מה שנקרא "נטורל" ופססס.. קססס.. הפכה להיות הקריאה שלי אליה כשחפצתי בקרבתה או לחלופין לגרום לה לצאת ממקום המסתור התורן בו היא נמצאית. וככה חיינו לנו באושר קרוב לשלוש שנים (היא היגיע אלי בכוחות עצמה בגיל שבועיים לפי דעתי - ייללה מול הדלת שלי זמן דיי רב עד שקלטתי שזה לא מגיע מהגינה שלי או מהרחוב.. ) בקיצור ב 1/6 עברתי דירה ממודיעין (10 שנים - רווק בעיר של משפחות) לשערי תקווה, חודש לפני המעבר היא נעלמה ולמרות חיפושים נרחבים שלי ושל השכנים (שהיו כמובן "מתים" עליה) לא מצאנו אותה (ולא את גופתה) - מה שמשאיר פתח לתקווה שאולי היצור הפרוותי המתוק "אומץ" ע"י בני אדם אוהבי חתולים .ובנוגע לשני החתולים הזכרים לפני שלגיה הקפיצית ובכן גורלם כגורל נבי שלך - משתתף בצעריך - היי חזקה - הפיה הטובה שומרת על נבי עכשיו - שום דבר רע לא יכול לקרות לה יותר.
אין ספק שחייה חיים מלאים ומתה ללא כאב. זו המתנה הכי יפה שיכולת לתת לה.
ואי שם נולד הרגע חתול חמוד קטן והנשמה שלה מבצבצת דרכו ....
בגלל זה לא עניתי לך.
תודה, אבל יש לי עוד 2 חתולים וכלבה.
ממי,
השניה קראתי,
כל כך מצטערת,
ובטוחני שהיא עכשיו משתזפת על ענן לבן, עם שפם גאה, לוגמת קוקטייל חלב קר, בגן עדן של החתולים וצופה בך באהבה מלמעלה.
שולחת חיבוק ענק.אוי עצוב....
היא היתה מהממת, והניחום הוא השנים הארוכות והיפות ביחד.
לא להאמין כמה אושר הם מביאים לחיינו, היצורים המשופמים והמתלטפים האלה
אלה הם חיינו, מלמדים אותנו גם להיפרד. :(
המלצתי היא להביא אחת חדשה (למרות שאין לנבי תחליף). לנצח תנצרי את הזכרון שלה.
מיאו...
וחיבוק.
אני איתך בהבנה מלאה ובכאב אמיתי.
לפני שנה, ב-16.07.06, קברתי את אהובתי הטריקולורית בת ה-4.
לכן, אני יודעת היטב מה זה אומר. זה כמו לאבד ילד. דמעות עומדות בעיניי בזה הרגע, בעת כתיבת התגובה הזו.
צר לי מאד על אובדנך, על החתולה היפה. אבל היו לה חיים מאושרים - זאת העובדה שצריכה לחזק אותך.
קחי חיבוק (לפחות וירטואלי).
הי אביגיל
מצטער על הטיימינג(מקרי) שני הפוסטים לא היו אמורים להכתב באותו יום לצערי.
קודם כל אני בהלם ומצטערת נורא!
החתולה שלנו גם הורדמה השנה, בגיל 9.
היתה נורא נורא חולה ולא היתה ברירה.
ורק הזיכרונות נשארים והם כל כך ברורים ומוחשיים..
כל פעם צץ ועולה זיכרון חדש - בצורה אינסופית.
וזה רק מ9 שנים.
מתארת לי כמה יש לך לזכור.
המון חיבוק!
עצוב נורא.
זאת אהבה שקשה לתאר במילים.
עוצמות אחרות. קשר מדהים.
לפעמים אפשר לחוש בנוכחות שלהם גם כשהם כבר לא.
ולפעמים הם ממש מגיעים לבקר - בחלומות ובכלל..
מקווה שהיא תבוא אליך!
כואב כל כך לקרוא
17 שנים של אושר...
תרשי לי להרים כוסית
צ'יו צ'ין
עצוב כל כך
זה ממש לאבד מישהו מהמשפחה
מזדהה מאד עם הכאב
תתנחמי בכך שהיו לה חיים נהדרים
חיבוק
עצוב.
נראה לי כול כך קשה..
אני קיבלתי את החתול שלי אחרי המלחמה ..
הוא אימץ אותי ..ואני התאהבתי..
וזו המתנה כמעט הכי יפה שהמלחמה הזאת הביאה לי..
הוא בן 8 ..ואני מאוהבת בו כולכך שהאקס בזמנו כבר התחיל לרטון עלי..
שלפי איך שאני מתנהגת הוא אוטוטו הופך לנסיך מהנשיקות שלי..
ליבי איתך.
העצב ממש חודר מהמילים שלך.
תנחומי.
נוראי שחיה מתה
מצמרר
חיות יותר רגישות מבני אדם..
עיקרנו את הכלבה שלנו
כשהיתה קטנה
וזה נוראי
ולא האמנתי שעשינו לה את זה
יצורים כאלה מושלמים צריכים לשלוט
פה הרבה אחרי שאנחנו נפסיק
לנזק אחד לשני.
אני בוכה.
אין מילים.אני שולחת לך כוכב שיזכיר
מזכרת למשהו מנצנץ ,מאיר לנו,אך לא בהישג יד.כמו החתולה היפהפיה.
כל זמן שאת חושבת עליה היא חיה וקיימת.
היא תמיד איתך.
חיבוק ממני
תהילה(אלישיה)
לבי לבי
שולחת חיבוק
כמה קשה להפרד ממי שאוהבים
מאדם, מחיה, ממישהו שגדל איתך והיה חלק מחייך
והיה בשבילך אהבה
בתכלס, בלי חיות אי אפשר לחיות
[דודי שמחה מאת ע. הלל, ספר חובה]
עוד חיבוק לדרך
משתתף בצערך
מאוד כואב לאבד בע"ח אהוב
לנו היתה כלבה חמודה ואהובה במשפחה 11 שנה.
לפני 7 שנים הרדמנו אותה לאחר שחלתה במחלה קשה
אני לא אשכח כמה בכינו
לקח חודשים להתרגל לכך שאין את רעש רקיעותיה ברצפה שהייתה מהלכת או את ההרגשה שהיא באה להפריע במיטה בזמן השינה.
תהיי חזקה ותחשבי כמה טוב היה לך איתה ואיזה כיף שהיו לכן 17 שנה יחד
אין לי מילה להוסיף.
רק חיבוק.
תנחומי.
כואב כל כך לאבד אותם.
הייתי בטוחה שאת עוזבת.
עכשיו אני לא יודעת אם אני עצובה או שמחה.
מתוקה שלי, לבי איתך...
קשה לי לדמיין (חמסה! חמסה! ניקיטה בבקשה תחיי לנצח) אבל ברור לי שזה כמו לאבד קרוב משפחה.
חיבוק גדול גדול עם בריזה מהים מחיפה.
עצוב לאבד חבר.
אבל עוד יותר עצוב לראותו סובל.
בחירה כואבת ונכונה.
פוסט יפה ועצוב מאוד.
ליבי איתך.
יש לי 2 חתולים שרגא ויורם.