זכרונות של עו"ד מזדקן
פוסטים פופולאריים
-
יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
10/5/19 | 5284 צפיות
-
ועדות ומכרזים
12/6/09 | 7746 צפיות
-
בית המשפט
16/9/08 | 1179 צפיות
-
ההנהלה הראשית
19/9/08 | 929 צפיות
-
בחינת קבלה ללשכה
24/10/08 | 1343 צפיות
-
ענינים של הבנה
17/9/09 | 1039 צפיות
פוסטים אחרונים
- עברית קשה שפה 28/8/19
- יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי. 10/5/19
- בנקים - וכיצד מדברים עמם. 3/4/19
- בעיריה עובדים בשבילך. 30/3/19
- אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה. 28/2/19
- חווית שירות (פלאפון) 21/1/18
שני סיפורים בלי קשר
למה לריב? בדיון "היינו שם..." על עצות למתמחים, מצאתי עצמי מציע למתמחים - ולעוה"ד, לשאול בתמימות, במקום להכריז על חכמתך ברבים. זכרתי גם את הפעם הראשונה בה השתמשתי בטקטיקה זו. היה זה לפני אי אלה עשרות שנים, ואני אז שכיר במשרד ממשלתי. בחדר שלידי שהתה (אני נזהר מלומר "עבדה") עו"ד שמאד לא הערכתי. יום אחד נכנס לחדרה עובד המשרד שאינו עו"ד (היה לו תואר שני, בדור שלרבים לא היה תואר ראשון, אבל לא במשפטים). שניהם מבוגרים ממני בשנים. כעבור זמן קצר נשמעו משם קולות אי שביעות רצון רמים, שלא לומר קולות מריבה צורמים. עברו כעשר דקות, והעובד יוצא משם בפנים זועפות. חיכיתי עוד חמש דקות עד שיתפזר העשן מחדרה, אך לפני שהענין יתקרר לחלוטין, ונכנסתי לחדר. הסתבר שהעיתוי בסדר, עוה"ד עדיין סתורת נוצות - והפיח עדיין מכסה את הקירות והתקרה. אני שואל אותה על מה הייתה המריבה, כשבלבי אני כבר מניח מראש שהצדק עם העובד, לא עם עורכת הדין. היא מסבירה לי. לפליאתי, מסתבר שדעתי כדעתה. השארת הענין כמות שהוא, תגרום נזק. להיכנס לחדרו של העובד ולנסות להסביר לו – יהפוך אותי לשליח של עורכת הדין, ובנוסף להערכה שאאבד אצלו, הדבר גם יגרום להתעקשות יתר מצידו. חייבים לנקוט גישה אחרת. נקודת המוצא שלי היא שאני מכיר אותו כאדם אינטליגנטי. אני נכנס על כן לחדרו, ושואל אותו בשיא התמימות אם יוכל לספר לי על מה היה הוויכוח. הוא מבין מתוך שאלתי את מה שרציתי שיבין – שפניתי ישירות אליו, בלי לדבר עם עוה"ד, ואין לי מושג על מה מדובר. הוא, כמו כולנו, שמח כמובן להרצות לקהל הצמא לדעתו. אני מקשיב רוב קשב, ושואל שאלה תמימה כדי להבין. בעקבות תשובתו אני שואל עוד שאלת תם של תלמיד סקרן. אט אט מובילות אותו שאלותי למסקנה שבעצם... ההימור השתלם. האדם אכן מקשיב לדברי עצמו – ומוכן לשנות את דעתו. אני מודה לו מאד שהבהיר לי את הענין, חוזר לעורכת הדין לספר לה שהענין הוסדר (לא מצפה לתודה או משהו – היא הרי ידעה כל הזמן שהיא צודקת...) ומתיישב בשלווה בכסאי. למה לריב כשאפשר פשוט לשאול ולהאזין?
כשעו"ד חושש מעו"ד
פונה אלי עו"ד צעיר, שעבר את הבחינה וכבר פתח משרד, וכישורי גביית השכ"ט שלו מפצים מעל ומעבר על כישוריו המשפטיים. הוא קונה לעצמו וילה שתשמש גם למגוריו וגם כמשרדו, ומבקש שאייצגו במהלך הרכישה. הייתי מבין אותו לו תירץ זאת רק בחוסר נסיונו, אבל הסיבה שהוא נותן רצינית עוד יותר, הוא אומר את שמו של עוה"ד המייצג את המוכרים. בסדר, הוא קבע פגישה בעשר אצל עוה"ד של המוכרים. כשאני מגיע, מסתבר שהוא הקדים אותי, ומאחר שגם המוכרים הקדימו, הם כבר יושבים, בלעדיי, אצל עוה"ד – זה שכדי להגן מפניו נשכרתי – וכבר בונים מחדש את העיסקה. לי היה ידוע על מחיר של 240,000. הם כבר מדברים על 250,000. מה קרה? מסתבר שהקליינט שלי גילה שיחסר לו מעט על מנת לשלם, ולכן הציע לו עוה"ד ההוא להעלות פיקטיבית את מחיר העיסקה, על מנת שיוכל לקבל מן הבנק הלוואה גדולה יותר.
שאלה: איך אתה מסביר לקליינט שלך שהוא עוד יותר אידיוט מכפי שחשבת שהוא – בלי להשתמש במילה אידיוט? תשובה: אתה לא מסביר, הוא בלאו הכי לא יבין. אבל ארבע שאלות יש לי לשאול אותו, כדי להבהיר לו שלא בהכרח בחר בדרך הטובה ביותר. שלוש מהן אני שואל אותו בנוכחות הצד השני:0. [את זו אשאל אחרי שנצא משם, ולא אצפה לתשובה] למה נכנסת לפני שהגעתי? אתה הרי משלם לי כדי שאגן עליך. (על זה שעוה"ד שכנגד דיבר איתך בעודך מיוצג – לא אטרח אפילו להתלונן. ממנו אין לי ציפיות חיוביות) 1. אתה יודע כמה העשרת אלפים הפיקטיביים האלה יעלו לך נוסף לרבית על ההלוואה? בתוספת מס רכישה? בתוספת מס שבח שתאלץ לשפות את המוכרים? בשכ"ט עו"ד (שלי ושל ב"כ המוכרים, כמובן). [ובלבי אני מוסיף – מילא במשפטים אתה לא מבין, אבל חשבון אתה אמור לדעת.] 2. למה שלא תבדוק תחילה עם הבנק שלך, לא בנק המשכנתאות, הבנק שבו אתה מפקיד את שכר הטרחה שלך, אם הוא מוכן לתת לך הלוואה רגילה, שאינה מובטחת במשכנתא? הרי אתה מנהל את עסקיך שם, ויש לך גם משפחה שתוכל לערוב לך. 3. מה זה תוספת פיקטיבית? הרי המוכרים יוכיחו שלא שילמת – ותצטרך לשלם להם כסף אמיתי (ולא הוספתי: ואל תספר לי שאתה נותן בהם אימון, הרי אתה זה שנבהלת מן ה_____ שהם לקחו כעו"ד, אתה חושב שבמקרה הם בחרו בו?). רק את השאלה החמישית איני צריך לשאול. אני מבין היטב מדוע עוה"ד הציע לו פתרון עקום כזה: משום שעבור ה-10,000 הנוספים - הוא גוזר לעצמו עוד שכ"ט.
שתיים שלוש שיחות טלפון מודרכות של הלקוח לגורמים המתאימים ולבנק, והתמורה חוזרת לממדיה הטבעיים. טיוטת ה-250,000 נעלמת בשיניה של מכונת גריסה נסתרת, המצויה דרך קבע מתחת לשולחנו של עוה"ד, בצמוד לירכו השמאלית.
כדי שהמשטרה תגיע לעו"ד זה – יצטרכו לראות אותו רוצח, שודד או פורץ. מסמכים מפלילים לא ימצאו אצלו. |
תגובות אחרונות
-
ronijavinski
בתגובה על מצוות ניחום אבלים
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
-
תנועת כמוך
בתגובה על עברית קשה שפה
-
תנועת כמוך
בתגובה על בעיריה עובדים בשבילך.
-
תנועת כמוך
בתגובה על בנקים - וכיצד מדברים עמם.
-
bonbonyetta
בתגובה על אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה.
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לולא היתה מעניינת, לא הייתי מצליח להמשיך בה.
את הסיפורים בורר זכרוני בשבילי.
סיפורים שגרתיים אני פשוט שוכח.
יש לך עבודה מעניינת
או שאתה יודע לברור את הסיפורים המעניינים
או גם וגם.
תודה רבה לך.
תודה. אהבתי מאוד.
מצדיע בכוכב
פיני
תודה רבה לך,
אם ב"סוג שלך" אתה מתכוון לכאלה שיש להם זמן ורצון לכתוב זכרונות, אז באמת לא ראיתי הרבה.
אם אתה מתכוון לעו"ד הגונים - יש הרבה יותר מכפי שנדמה לך.
פשוט, כמו שהעתון יספר לך על הנוכלים והגנבים שבין כלל האנשים - כך הוא יספר לך על הפחות הגונים שבין כלל עוה"ד.
סיפור על מישהו שעושה עבודתו נאמנה ומטפח גם את משפחתו, לא מוכר עיתונים.
וואלה אהבתי אריאל.
עו"ד מהסוג שלך אני מחפש בנרות...
וד לחכימא ברמיזא....
למשל ?אבי.
יש סיכוי שעד גיל 28 ישתנו לך סדרי העדיפויות
בדיוק סיימתי לראות את הסרט "שיטת השקשוקה". אני ממליץ בחום אם עוד לא ראית. הוא מאד מתחבר עם הפוסט הזה, כשתראה תבין בדיוק למה אני מתכוון.
מבחינת מה שתיארת - זה מספיק טוב בשבילי.
ד"א אם תיזכר איך קוראים לסיפור - אשמח לדעת כי מתחשק לי לקרוא אותו.
י. אסימוב כתב בזמנו סיפור על מי שמכר נפשו לשטן. מוסר ההשכל היה שאת כל מה שמציע לך השטן בדרכי הרוע, ניתן להשיג בהגינות ובשקידה סבירה.
אז אולי לא תהיה לך וילה כבר בגיל 28, אבל יכולה להיות לך כזו, אם אתה מתאים למקצוע ותעבוד כראוי ובהגינות. בטווח הבינוני והארוך - ההגינות משתלמת.
"בעל המגרסה" כבר הספיק מאז להסתבך לא מעט, ומצבו, אם נתבטא בעדינות, אינו שפיר.
הקליינט שלי, הצעיר ממנו, עדיין מחכה לתורו.
אני לא מסתכל על משפט פלילי - מתלבט יותר בין משפט מסחרי לנזיקין כשנראה שלמשפט המסחרי היד על העליונה...כרגע.
תודה, אבל לא נראה לי שאני רוצה להיות כמו האנשים שתיארת.
1. בצעירותי עסקתי גם במיסוי, ומשעמם זה לא היה. הלכתי לכיוון אחר גם משום שמתמטיקה אינה הצד החזק שלי, וגם משום שהקליינטורה משכה לכיוון המקרקעין, שפרק נכבד ממנו הוא בעניני מיסוי, וגם מצאתי אותו מענין מאד. מעונשין נרתעתי מסיבות מובנות, פרט לעובדה הפשוטה שמבחינה משפטית - אין ל"עונשין" מה להציע. מנזיקין רחקתי, למרות שהנושא רחוק מלשעמם - משום שבתי משפט לא היו ואינם הזירה האהובה עלי - ונזיקין מחייבים הופעה תדיר.
אז כן, כצעקתה וחצי. אבל זה גם תלוי בגישה שלך.
2. (אם אתה שואל על הקליינט שלי) - צא מסביבה לא משכילה, התרכז בקליינטורה בורה מסביבת מוצאך, שמאמינה שבגלל שיש לך רשיון - אתה יכול ויודע הכל. אל תברור באמצעים ואל תירתע משום עיסקה. אל תחסוך בקביעת שכ"ט - אתה הרי התגשמות חלומותיהם. אם אתה יכול, גם הילדים שלהם אולי יצליחו.
(אם אתה "בעל המגרסה") - עסוק בענינים חצי משפטיים עוד כסטודנט, הוצל"פ למשל. אל תפחד משום דבר, אם צריך - תרמה אפילו את המאמן שלך. הפר הסכמים אם זה רווחי. היכנס לעיסקות בשטחים שאינם משפטיים.
לגבי שני עורכי הדין - אל תשלם מס הכנסה אלא אם באמת אין ברירה.
שכחתי להוסיף :
טוב, את זה שאני מכור אתה כבר יודע.
תגיד, השבוע מישהי אמרה לי שהיא דיברה עם עו"ד שעוסקת במיסוי ולאחר שהעוויתי את פני (קורס שלא נהניתי ממנו יותר מדי) היא אמרה שגם היא התייחסה לזה ככה אבל אז אותה עו"ד אמרה לה שבפרקטיקה הכל הפוך - כל התחומים שנראו לנו מעניינים בלימודים (עונשין, נזיקין וכו') נהיים משעממים והתחומים ה"אפורים" (כמו מיסוי) הם המעניינים.....הכצעקתה ?
אה ועוד משהו - גם אני רוצה לקנות וילה בגיל 28 רק משכ"ט - איך עושים את זה ?
תודה רבה לך,
תודה אריאל,התמכרתי לפוסטים שלך
תודה רבה לך,
את ה"סיטואציות" הרי כולנו חווים, הן חלק מן המקצוע
כל מה שצריך זה לספר עליהן.
אריאל תודה על הסיפורים המעניינים.
אתה מזכיר לי את הסדרה הטלוויזיונית הבריטית "רמפול".
היפה בסדרה שתוך כדי הסיטואציות שבהן היה מצוי רמפול, ברקע
שמעו בקול את מחשבותיו, על שופטים, עו"ד, אשתו, ועוד...
איך רמפול אמר פעם בהרמת כוסית בכנס לשכת הבאריסטרים של לונדון?
"תודה לכל פושעי לונדון שבזכותם אנו מתכנסים כל שנה"
ואני אומר: "תודה לסיטואציות לעייל שבזכותם אנו מתכנסים בבלוג שלך"
תודה,
לגבי הסיפור הראשון - כתבתי מדוע נזכרתי. תגובתו של נועם שחם בדיון שם, גרמה לי גם לחשוב ששווה לספר אותו.
את הסיפור השני כתבתי עוד קודם לכן. הוא חיכה אצלי - והיום באמת איני זוכר מדוע נזכרתי בו.
אריאל,
אהבתי.
לפעמים אני תוהה ביני לבין עצמי מה גירה את זכרונך במהלך השבוע להזכר בסיפור כזה ולא אחר...
טוב, אתה יודע, זו רק אני עם המחשבה הקרימינלית שלי....
עוד לפני שהתחלתי את ההתמחות, למדתי שלעולם אינך שואל את העד שאלה, שאינך בטוח בתשובתו לה.
תמיד אפשר לומר לקליינט את הטיעון המנצח:
"אדוני, אתה רוצה שאני אלך לבית סוהר בגללך..?"
תודה,
מי צריך חכמה - כשגובים מספיק שכ"ט כדי לרכוש וילה בגיל 28?
תודה על תגובתך.
נבלות היו ויהיו. כן, גם בין עורכי הדין.
כל שבידינו לעשות הוא להתגונן מפניהם - ולא להיות כמותם.
כאשר פנו אלי עם הצעות עקומות - תמיד בניתי על הפרנויה של הקליינטים - כדי ליישר את המחיר המוצהר למחיר האמיתי. אם איני טועה, אפילו כתבתי על כמה כאלה.
המיוחד במקרה המסופר כאן, הוא שעוה"ד - הוא שהציע את ההצעה.
מתברר שגם עורך דין הוא לפעמים לקוח לא חכם.