כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    אין כמו אמא (באמת אין)

    38 תגובות   יום שישי , 20/7/07, 20:44

    כשאת אמא את משתנה פתאום, ואני לא מדברת על הקטע הרגשי (שהוא חשוב אבל עניין לפוסט אחר), אני מדברת במובן היכולות הפיזיות דווקא. את מצליחה לפתע לעשות דברים שבחיים לא חשבת שתעשי. את משתפרת ומשתדרגת ומשתנה.

     

    אמהות יכולות לעשות הכל ביד אחת - ה-כ-ל. קפה, להכניס כביסה למכונה, למייבש, לנקות, לבשל, להתלבש, להתאפר, באמת הכל, כי ביד השנייה נמצא התינוק בשעות שהוא לא מוכן לרדת מאמא שלו אפילו לרגע. כי ברגע שתניחי אותו הוא יתחיל לבכות, ואם הוא בגיל שהוא כבר יודע לזחול הוא פשוט מיד יזחל חזרה ויתלה עלייך, ואם הוא יודע לעמוד אז הוא ייעמד עלייך ויסנדל אותך למקום - שתי ידיים על הירכיים של אמא וזהו - את לא זזה יותר.

    את לומדת לעשות הכל עם הילד בידיים, לפתוח דלתות ביד אחת ולהכניס את העגלה בשנייה, להחזיק את הילד באחת ולקפל את העגלה בשנייה וגם כשכבר מציעים לך עזרה את כבר לא צריכה, כי התרגלת לעשות את תנועות הלוליינות ממש כמו בקרקס ולהסתדר איכשהו לבד מצויין.

     

    אמהות גם לומדות לאכול אוכל קר - כי לילדים אין זמנים קבועים מתי מתחשק להם שתגשי אליהם (ואולי בעצם יש להם ואלו בדיוק הזמנים שלא מתאימים לך כי את רוצה לאכול למשל). אני פעם הייתי אוכלת הכל ממש חם, אפשר אפילו לומר רותח, וגם אני בלית ברירה למדתי לאכול פושר או אפילו קר. וגם נס קפה פושר למדתי לשתות. הילד כבר בגיל שבועיים מחנך אותך מחדש בקטע הזה, ואת הופכת לאדם אחר משהיית. וזה נשאר - את מסוגלת לאכול פושר גם אחר-כך כשאת לא חייבת - כי כבר התרגלת.

     

    הטעם העיצובי שלך השתנה מאוד - את כבר לא קונה דברים כי הם יפים, את קונה דברים כי הם פרקטיים וכי הם קלים לניקוי וכי אין להם פינות חדות. אפילו בבית של חברה רווקה שקנתה ספה חדשה תמצאי את עצמך אומרת - "אבל נורא קשה לנקות את זה", עוד לפני שהספקת לחשוב אם זה בכלל מוצא חן בעינייך (או היה מוצא בעינייך כשהיית את הישנה, לפני שהפכת לאמא). ובדרך כלל תעדיפי גם לקנות דברים זולים, כי חבל שיכאב לך הלב אם הם נהרסים, והרי הדברים האלה יהיו אצלך בבית "רק" עוד 10-15 שנה עד שהילדים יגדלו, אז למה להשקיע בינתיים?

    ועל כל הפינות יש לך מגיני פינות מכוערים כאלה מפלסטיק, ואת חיה ברמת חיים גבוהה - את כל הדברים הרמת למעלה למעלה כדי שהילד לא יגיע. ובכל זאת בכל יום הוא מפתיע אותך מחדש - כשהוא מצליח לפתוח ארונות, לפתוח מגירות, לפתוח את המקרר והתנור, לפזר את כל התבלינים על הרצפה.

     

    כשרון הזינוק שלך משתפר פלאים, וגם אם לא היה לך כזה אז במהירות את תפתחי אחד. כשהילד מנסה לדחוף אצבע לחשמל, לאכול תקעים בבית, או להכניס לפה אבנים קטנות מהעציץ שבכניסה, כשהוא מחליט לטעום את הסוליות של הנעלים שלך או את הגלגלים של העגלה שלו, כשהוא עוד שנייה דופק את הראש בקצה של השולחן, כשהוא ממש מתעקש לשפוך על עצמו קפה רותח. ובטח את אומרת לעצמך - בבית שלי זה כבר לא יכול לקרות, כי את כל הדברים כבר הזזתי ואני נזהרת. אז בכל זאת זה יקרה ותצטרכי לזנק - כי הרי הסכנות קיימות בכל מקום אחר, כי לא כל האנשים הזיזו את כל הדברים המסוכנים.

     

    את גם לא ישנה בלילה - את מגלה שאפשר לתפקד בלי שינה בכלל. כי כל שעה היא שעה טובה להתעורר. וגם אם תקופה הוא עושה לך טובה ונותן לך לישון כמה שעות ברצף, זו לא הבטחה שזה יימשך ככה, כי כשהוא רוצה להצמיח שיניים וכואב לו, אז הוא משתף אותך שתדעי, והוא יכול גם להתעורר סתם כי הוא מתגעגע לאמא. ולמה שלא תקומי 30 פעם בלילה באמת?

    ואפילו אני שיכולה לתפקד על 3 שעות (ועדיף שהן יהיו בין השעה 3 לבין השעה 6 בבוקר) לא יכולה שמעירים אותי באמצע כמה פעמים, כי את השעות האלה אני חייבת לישון רצוף כדי לא לפהק במהלך היום, וביקשתי יפה ויולי שקלה את העניין והחליטה שזה לא בשבילה ושהיא רוצה לקום למרות הכל. (אבל היא כזו מדהימה, אז אין מה לעשות חוץ מלסלוח לה).

     

    ואת גם מצליחה לחזור לעבודה ולאסוף את הילד כל יום בארבע או חמש. למרות שנראה לך שלעולם לא תוכלי לעזוב אותו אפילו דקה, למרות שנראה לך שזה ישבור את ליבך וגם את ליבו הקטן, למרות הכל בסוף את מצליחה. ואת גם מצליחה לצאת מהבית בערב מדי פעם (משום מה לזוגות הורים זה יותר קשה אפילו מלחד-הוריות), את מבינה שהבייביסיטר תצליח לשמור עליו שלוש או ארבע שעות והוא ישרוד. ואת מבינה שגם אם יהיו לך חיים, אז הילד יאהב אותך (והייתי מעיזה ואומרת שאפילו יותר מאשר אם לא יהיו לך, כי את תהיי מאושרת יותר).

    ואת כאילו עובדת בארבע משרות, כי יש את העבודה האמיתית, ויש את הבית, ויש את הילד שיש לו כמויות עצומות של אנרגיה שצריך לתעל למשחק והוא כמו שתי משרות בעצמו.

     

    ומה לגבי אבות? איך זה אצלם? אז אני מצטערת שלא פירטתי לגביהם שום דבר, אבל פשוט אין לי מושג, כי אצלנו אין כזה.


    לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה  

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/7/07 10:27:

       

      צטט: לירון פיין 2007-07-24 00:47:34

      המממ... גם אין כמו אבא!

      וגם אין כמוך - לירון אתה באמת משהו מיוחד (ובטוח אבא נפלא).

        24/7/07 00:47:
      המממ... גם אין כמו אבא!
        23/7/07 14:58:

       

      צטט: נעם דובב 2007-07-23 01:19:27

      אמא, אח, איזו אמא!

      מחממת את הלב מחייך

      נעם - אתה פשוט משהו. מחמם לי את הלב מחייך

      צטט: r_2_d_2 2007-07-23 11:28:52

       ליזה - מבריק - תאור מופלא של היישות האמאיתצוחק

       

      הנה הפרק הנוסף:

      מקביליות - אמאות יודעות לעשות הכל במקביל (מין תכונה נשית כזאת).


      אני: מכין ארוחת ערב

      אישתי: מכינה ארוחת ערב + שוטפת כלים + מעבירה כביסה למייבש + מכניסה מכונה חדשה


      אני: מלביש את הילדים בבוקר + (אני כבר בלחץ מאיחור לעבודה)

      אישתי: מלבישה את הילדים + מכינה את התיקים לגן + עושה קוקו לילדה (אני צריך רק לזה קורס) + מצחצחים שיניים (בד"כ שוב דורש החלפת חולצה) + מכינה שוקו ופרוסה + מספיקה בזמן לעבודה


      אני: מקלח את הילדים

      אישתי: מקלחת את הילדים + עוד מכונת כביסה + סיפור לילה + שתיה + מחסלת את ארוחת ערב + עוד סיפור + הרדמה (אני כבר הרוג מעייפותמחייך)


      אבל... פעם בשבוע כשאני לבד עם הילדים (סידור כזה של אבותמחייך) משום מה אני עושה את הכל, את כל הכתוב לעיל. כלומר אנחנו פשוט יותר מידיי תלויים בכן וסומכים שאתן מטפלות בכל.

      אחלה פרק הוספת פה.

       

      מתברר שיש לאמהות טאץ' כזה מיוחד של לעשות הכל ועוד לעשות הכל במקביל.

      וכיף לשמוע שגם לאבות יש את היכולת הזו, אבל הם רק צריכים לחשוף אותה ולפתח אותה עוד. אתה נשמע לי אבא נהדר מחייך

        23/7/07 11:28:

       ליזה - מבריק - תאור מופלא של היישות האמאיתצוחק

       

      הנה הפרק הנוסף:

      מקביליות - אמאות יודעות לעשות הכל במקביל (מין תכונה נשית כזאת).


      אני: מכין ארוחת ערב

      אישתי: מכינה ארוחת ערב + שוטפת כלים + מעבירה כביסה למייבש + מכניסה מכונה חדשה


      אני: מלביש את הילדים בבוקר + (אני כבר בלחץ מאיחור לעבודה)

      אישתי: מלבישה את הילדים + מכינה את התיקים לגן + עושה קוקו לילדה (אני צריך רק לזה קורס) + מצחצחים שיניים (בד"כ שוב דורש החלפת חולצה) + מכינה שוקו ופרוסה + מספיקה בזמן לעבודה


      אני: מקלח את הילדים

      אישתי: מקלחת את הילדים + עוד מכונת כביסה + סיפור לילה + שתיה + מחסלת את ארוחת ערב + עוד סיפור + הרדמה (אני כבר הרוג מעייפותמחייך)


      אבל... פעם בשבוע כשאני לבד עם הילדים (סידור כזה של אבותמחייך) משום מה אני עושה את הכל, את כל הכתוב לעיל. כלומר אנחנו פשוט יותר מידיי תלויים בכן וסומכים שאתן מטפלות בכל.

       

        23/7/07 01:19:

      אמא, אח, איזו אמא!

      מחממת את הלב מחייך

        22/7/07 15:03:

       

      צטט: ארז טביב 2007-07-21 17:12:49

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-21 09:36:26

       

      צטט: ארז טביב 2007-07-20 22:45:37

      ליזה כפרה

      אני מסכים עם לילך

      אחרי בייביסיטר של כמה שעות על האחיינים אני חייב לישון.

      נהניתי מאד מהפוסט

      צחקתי הרבה

      אם צחקת - אני את שכרי קיבלתי. תודה ארז.

       

      פה משלמים בכוכבים לא?

      קורץנשיקה

      ארז אתה מתוק אמיתי - תודה על הכוכב.

        22/7/07 15:03:

       

      צטט: איירבוס-max 2007-07-21 05:38:24

      ליזתנו עד אין קץ!

       

      היות ולפי דעתך

      "הילד כבר בגיל שבועיים מחנך אותך מחדש"

      נשאר רק לבדוק את היישום

      בשטח.

       

      חינכה אותך מצויין

      יולי!

      אני בהחלט מרוצה מהחינוך שלה. הילדה הזאת פשוט מלכה.

      צטט: micha_n 2007-07-21 06:09:14

      אצל אבות במישפחה חד הורית:

      משימות דומות, רק הרבה יותר קשה, כי לא נולדנו עם "המגע של אמא"

      הכרתי מעט אבות במשפחה חד-הורית, אין ספק שגם הם לומדים היטב את כל מעשי הלוליינות הנ"ל. כולי הערכה לכל מי שמגדל ילדים לבדו, ובעיקר לאבות כאלו.

      צטט: levana feldman 2007-07-21 06:53:06

      ליזה,

      זה לא פשוט להיות אמא. על אחת כמה וכמה במשפחה חד הורית.

      יש תמורה. ילדים מעריכים. ילדים יודעים....ככה זה בכל אופן אצלי....

      כיף לשמוע לבנה. הילדים הללו מדהימים ביכולת ובהבנה שלהם. יולי שלי פשוט מקסימה אמיתית - כזו רגועה, חייכנית וחברותית.

      צטט: רני שהם 2007-07-21 09:02:47

      להסתובב עם הילדים (כל אחד בזמנו) על הידיים כדי להרגיע, בכל מיני שעות לילה משונות - זה אני.

      כיום, להישאר ער (בקושי) כדי לספק שירותי הסעה כשהם צריכים לחזור הביתה - זה גם אני...

      תפקיד קשה לקחת לך - להרגיע ילדים בוכים בשעות הלילה.

      בכלל בחרת את תפקידי הלילה המעייפים - כיף לאמא שלהם :-)

      צטט: עידן צמרת 2007-07-21 09:18:05

      עם הכל אני מסכים!

      אבל אם לאמר את האמת הכותרת מספיקה!!

      אין כמו אימא!!!!!!!!

      בעיקר עם האמא הסופר-מהממת שלך. אין כמו ניצה!!!

      צטט: איירבוס-max 2007-07-21 14:18:29

       

      צטט: עידן צמרת 2007-07-21 09:18:05

      עם הכל אני מסכים!

      אבל אם לאמר את האמת הכותרת מספיקה!!

      אין כמו אימא!!!!!!!!

      ועוד כמו

      שלך.

      צמרת האמהות!

      לחנוך תמיד יש את המילים הכי שוות :-)

      צטט: לימור ה 2007-07-21 14:53:51

      כתבת מצחיק ויפה.
      יום אחד, כשאהיה אמא אחזור לקרוא כדי לבדוק אם הכל נכוןקורץ

      תודה מתוקה.

      ואת יכולה להתחיל לבדוק את זה על האח הקטנטן שלך.

        22/7/07 14:57:

       

      צטט: עולמית 2007-07-21 01:27:18

      מזדהה........... מעמקי נשמתי

      איזה כיף. תודהמחייך

      צטט: יואב עינהר 2007-07-21 01:41:06

      "ומה לגבי אבות? איך זה אצלם? אז אני מצטערת שלא פירטתי לגביהם שום דבר, אבל פשוט אין לי מושג, כי אצלנו אין כזה."- ציטוט ל. פיירמן

       

      רק המשפט הזה. היה שווה.

       

      איזה מתוק אתה - חבל"ז.

      צטט: יואב עינהר 2007-07-21 01:42:27

      וסתם להבהרה-

      אני אבא מדהים.

      לא היה לי שום ספק בכך.

      צטט: rina ray 2007-07-21 03:34:48

      קראתי וחייכתי. קוקטייל של רגעים כל כך מוכרים ותחושת הקלה עצומה על כך שהילדים כבר גדלו ואפשר שוב לעשות דברים בשתי ידיים, לאכול בנחת  ולשתות קפה חם (לפעמים הם אפילו מכינים לי).

       

      נשמע תענוג אמיתי, מתישהו גם אני אגיע לשם.

      צטט: ננס אדום 2007-07-21 03:42:29

      אני לא יודע אם זה קשור לראייה שלי או למשהו אחר אך בשנה האחרונה שמתי לב שנשים עם ילדים נראות הרבה יותר זוהרות.
      אפשר לראות את זה גם בתמונות [שתי הבתיות, לדוגמה].
      וגם בחיים... פגשתי מספר אימהות שמקבלות הילה ליד הילדים.
      זה מוזר, בזכרונות שלי אני בעיקר זוכר את האמא [אחת מיני מאות] שמתפרעת על הילד שלה בסופר מרקט.

      יש להם את זה לילדים - הם גורמים לחייך, כאילו פתאום אתה מבין קצת כמה משמעות יש לחיים וכמה יופי ותום יש. [ושתי הבתיות כאלו מדהימות, מסכימה איתך]

       

      לכולנו יש טראומה מהילדים בסופר - שהאמהות מאבדות שליטה לחלוטין (בדרך כלל אחרי שגם הילד מאבד שליטה ונזרק על הרצפה). בחיים האמיתיים זה בדרך כלל לא ככה לשמחתנו. אבל ברור שזה מה שזוכרים, כי סתם אמא עם סתם ילד בסופר לא משאירים כזה חותם בזכרון.

        21/7/07 17:12:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-21 09:36:26

       

      צטט: ארז טביב 2007-07-20 22:45:37

      ליזה כפרה

      אני מסכים עם לילך

      אחרי בייביסיטר של כמה שעות על האחיינים אני חייב לישון.

      נהניתי מאד מהפוסט

      צחקתי הרבה

      אם צחקת - אני את שכרי קיבלתי. תודה ארז.

       

      פה משלמים בכוכבים לא?

      קורץנשיקה

        21/7/07 14:53:
      כתבת מצחיק ויפה.
      יום אחד, כשאהיה אמא אחזור לקרוא כדי לבדוק אם הכל נכוןקורץ
        21/7/07 14:18:

       

      צטט: עידן צמרת 2007-07-21 09:18:05

      עם הכל אני מסכים!

      אבל אם לאמר את האמת הכותרת מספיקה!!

      אין כמו אימא!!!!!!!!

      ועוד כמו

      שלך.

      צמרת האמהות!

        21/7/07 09:36:

       

      צטט: cg91 2007-07-20 22:00:47

      אחריי כמה שעות עם שני אחיינים

      אני כרגיל מורידה את הכובע

      ואני מחכה שיולי תגיע לגיל שאני אוכל לשחק איתה טאקי. ניצחת בסוף או שהאלוף בן ה-7 וחצי ניצח אותך?

      וחכי - יום אחד גם את תהיי אמא, ואז תורידי בפני עצמך את הכובע

      צטט: shine 2007-07-20 22:15:18

      מסכימה עם כל מילה, אין ספק שבשניים זה יותר קל ועדיין מסכימה, מסכימה...

      אמהות מפתחות את מרבית הדברים הללו בין אם הן לבד ובין אם בזוג. וכיף לי שאת מסכימה 

      (ובטח קיבלתם את ההתנצלות שלי לגבי הערב שירה)

      צטט: ארז טביב 2007-07-20 22:45:37

      ליזה כפרה

      אני מסכים עם לילך

      אחרי בייביסיטר של כמה שעות על האחיינים אני חייב לישון.

      נהניתי מאד מהפוסט

      צחקתי הרבה

      אם צחקת - אני את שכרי קיבלתי. תודה ארז.

      צטט: ארז יעקבי 2007-07-20 23:15:47

      אצל אבות.

      מגיעים מהעבודה ( מה למה אין אוכל חם על השולחן?)

      " מה את היית עם הילדה כל היום? ומה אני שיחקתי? אני עייף תני לנוח"

      " שיחקתי עם הילדה ... מה חמש דקות זה לא זמן איכות? אני גמור"..

       

      האמת הגזמת.. זה לא ממש ככה, רק לפעמים.צוחק

      צטט: ארז יעקבי 2007-07-20 23:16:41

      התכוונתי להגזמתי בתגובה הקודמת

      ארז - הגזמת! צוחק

      והעיקר אני חייכתי מהתגובה שלך.

      צטט: mania-na 2007-07-20 23:30:53

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-20 21:00:04

      פוסט מקסים ומדוייק. עם הפיכתי לאמא כל הערכתי לאמי שודרגה לחלוטין.

      ותראי איזה שיר מקסים. כולנו מכירים אותו - אבל רק מאז בנותיי אני קרועה עליו -

      אמא יקרה לי
      ביצוע: רוחמה רז
      מילים: משה דפנא
      לחן: נחום נרדי
      אמא יקרה לי, יקרה
      אמא יקרה לי, יקרה
      אמא יקרה שלי
      מאוד אוהבת היא אותי
      מאוד מאוד
      מאוד מאוד

      שיר קטן אשירה לך
      כי אני אוהב אותך
      אוהב אותך
      אוהב אותך

      אחייך אלייך, אחייך
      אחייך אלייך, אחייך
      שי קטן אגישה לך
      כי אני אוהב אותך
      אוהב אותך
      אוהב אותך

      שיר קטן אשירה לך...
       אמא, לשיר יש  רגליים?
      מה פתאום!
      אז למה שרים: שיר קטן, השיר הלך? (-:

       

      מניה שובבה שכמוך, תמיד מצחיקה אותי :-)

      צטט: mania-na 2007-07-20 23:32:35

      ליזה, כמו תמיד, רק את יכולה לקחת את הברור מאליו, ולהראות כמה שהוא לא כזה. היכולת שלך לעשות "יש" מ"אין" מדהימה בכל פעם מחדש.

      שבת שלום מתוקה

      לא התכוונתי לכתוב פוסט כזה בכלל, פתאום עלה לי אתמול הרעיון.

      אבל האמת שהכל בזכות רינה ושני המרקים שלה, כי אני הייתי חייבת שאמא שלי תגיש חם-חם, והיא היתה צריכה לחמם את האוכל לפחות פעמיים במהלך הארוחה, ומאז שיולי נולדה זה השתנה אצלי וזה כבר הזכיר לי את כל השאר. מצחיק איך אסוציאציות עובדות.

       

      ושום דבר לא ברור מאליו, אבל אני יכולה לקשקש על כל נושא שבעולם, אמרתי לך אז בצ'ט "אני חזקה בקשקשת עם הגיון" מחייך

      צטט: אביב מצא 2007-07-21 01:02:17

      כתוב מצחיק ויפה.

      ערכתי כמה ניסיונות ונוכחתי שאני יכול לעשות חלק מהדברים האלה בעצמי (למשל הזינוקים, כי תמיד הייתי שוער מצויין), אבל הרושם הכללי שאני לא אוכל להיות אמא טובה.

      לכן אשמור את התפקיד הזה לבחורה המתאימה ואשתדל לסייע לה בזינוקים ובקיפול העגלה.

      תודה אביב.

      גם לאמהות לא הכל נשמע אפשרי לפני שהן היו אמא בעצמן, אבל בהחלט נשמע לי עדיף שבחורה תהיה אמא, אז רק נשאר לי לאחל לך שתמצא אותה כדי שתמלא את המקום השמור לה.

        21/7/07 09:18:

      עם הכל אני מסכים!

      אבל אם לאמר את האמת הכותרת מספיקה!!

      אין כמו אימא!!!!!!!!

        21/7/07 09:09:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-20 21:00:04

      פוסט מקסים ומדוייק. עם הפיכתי לאמא כל הערכתי לאמי שודרגה לחלוטין.

      ותראי איזה שיר מקסים. כולנו מכירים אותו - אבל רק מאז בנותיי אני קרועה עליו -

      אמא יקרה לי
      ביצוע: רוחמה רז
      מילים: משה דפנא
      לחן: נחום נרדי
      אמא יקרה לי, יקרה
      אמא יקרה לי, יקרה
      אמא יקרה שלי
      מאוד אוהבת היא אותי
      מאוד מאוד
      מאוד מאוד

      שיר קטן אשירה לך
      כי אני אוהב אותך
      אוהב אותך
      אוהב אותך

      אחייך אלייך, אחייך
      אחייך אלייך, אחייך
      שי קטן אגישה לך
      כי אני אוהב אותך
      אוהב אותך
      אוהב אותך

      שיר קטן אשירה לך...

       

      רק כשאנחנו הופכות לאמהות בעצמנו אנחנו מבינות באמת מה זה אומר, בהחלט גורם לשדרוג בהערכה לאמהות ומה שעובר עליהן.

      צטט: הברמנית 2007-07-20 21:04:13

      אכן, זה בדיוק כך! מחייך 

      ואגב, אני מחממת לעצמי אוכל (עד היום!) רק אחרי שהבן כבר סיים לאכול ועל בטוח לא יחרפן אותי עם כל מיני בקשות מוזרות.

      עבודות עם יד אחת - את השלב הזה עברנו. כרגע יש לי זוג ידיים נוספות - של רונן. יכול גם לעזור לפעמים. הרי הם גדלים.

      ידעתי שזה נשאר לנצח - אפילו בגיל 9 את מחממת את האוכל רק אחר-כך.

      נשמע לי שווה שבמקום יד אחת הרווחת 4 ידיים :-)

      צטט: process 2007-07-20 21:11:29

      ליזה, תיאור נחמד! עכשיו אנחנו מבינים איך את מדברת בטלפון, שולחת פוסטים ומשחקת עם יולי באותו זמן...

       

      ולשאלתך: אצל אבות זה אותו דבר!

       

      ד"ש ליולי

      כשאין ברירה עושים הכל בו-זמנית, אבל זה דווקא כיף.

      ואני שמחה לשמוע שאצל אבות זה אותו הדבר, והאמת שאצלך חשדתי שזה ככה ישר :-)

      צטט: ב ה י ר 2007-07-20 21:24:02

      נסיתי בכל מאודי להתחבר למקום הזה שלך

      וממש לא הצלחתי..האימהות אצלי נראת אחרת

      או שכבר שכחתי איך הייתי קודם..

      בן/בת כמה הבן/הבת שלך?

      אני רואה אצל אנשים שילדיהם כבר גדלו שהרבה פעמים הם שוכחים מה מסוכן ומה מותר ומה אסור. אולי שכחת ואולי זה באמת אחרת.

      צטט: הפיה השחורה 2007-07-20 21:37:10

      כוכב כי זה פוסט מצחיק. ועוד אחרי שראיתי אותך עם יולי, ואת כשרון הזינוק שלך..

       תודה על הכוכב מקסימה. ואת באמת יכולה להעיד על כשרון הזינוק המרשים שלי.

      צטט: אורית גפני 2007-07-20 21:39:23

      ליזה - זה שאת כישרונית אנחנו כבר יודעים... אבל כל פעם מגלים עוד קצת...

      גם סדרי עדיפויות נכונים יש לך יקירתי.

      מודה אני שאצלנו זה התחלק ומתחלק חצי - חצי! כלומר עושים הכל ביחד על מנת גם לשבת ביחד לאחר כל המטלות.

      בקרוב אצלך...:) נשיקה

      אורית - תגובה שלך תמיד היא חגיגה בשבילי. תודה.

      אני אשמח לגלות איך זה כשזה חצי-חצי, נשמע לי הרבה יותר כיף מאשר לבד.

      צטט: נטע וינריב 2007-07-20 21:55:14

      כל מי שמצליחהלעשות את זה, ועוד לבד, היא אלופת העולם בעיני. כוכבית לכוכבת.
      תודה נטע, וגם על הכוכב.
        21/7/07 09:02:

      להסתובב עם הילדים (כל אחד בזמנו) על הידיים כדי להרגיע, בכל מיני שעות לילה משונות - זה אני.

      כיום, להישאר ער (בקושי) כדי לספק שירותי הסעה כשהם צריכים לחזור הביתה - זה גם אני...

        21/7/07 06:53:

      ליזה,

      זה לא פשוט להיות אמא. על אחת כמה וכמה במשפחה חד הורית.

      יש תמורה. ילדים מעריכים. ילדים יודעים....ככה זה בכל אופן אצלי....

        21/7/07 06:09:

      אצל אבות במישפחה חד הורית:

      משימות דומות, רק הרבה יותר קשה, כי לא נולדנו עם "המגע של אמא"

       

        21/7/07 05:38:

      ליזתנו עד אין קץ!

       

      היות ולפי דעתך

      "הילד כבר בגיל שבועיים מחנך אותך מחדש"

      נשאר רק לבדוק את היישום

      בשטח.

       

      חינכה אותך מצויין

      יולי!

        21/7/07 03:42:
      אני לא יודע אם זה קשור לראייה שלי או למשהו אחר אך בשנה האחרונה שמתי לב שנשים עם ילדים נראות הרבה יותר זוהרות.
      אפשר לראות את זה גם בתמונות [שתי הבתיות, לדוגמה].
      וגם בחיים... פגשתי מספר אימהות שמקבלות הילה ליד הילדים.
      זה מוזר, בזכרונות שלי אני בעיקר זוכר את האמא [אחת מיני מאות] שמתפרעת על הילד שלה בסופר מרקט.
        21/7/07 03:34:

      קראתי וחייכתי. קוקטייל של רגעים כל כך מוכרים ותחושת הקלה עצומה על כך שהילדים כבר גדלו ואפשר שוב לעשות דברים בשתי ידיים, לאכול בנחת  ולשתות קפה חם (לפעמים הם אפילו מכינים לי).

       

        21/7/07 01:42:

      וסתם להבהרה-

      אני אבא מדהים.

        21/7/07 01:41:

      "ומה לגבי אבות? איך זה אצלם? אז אני מצטערת שלא פירטתי לגביהם שום דבר, אבל פשוט אין לי מושג, כי אצלנו אין כזה."- ציטוט ל. פיירמן

       

      רק המשפט הזה. היה שווה.

       

        21/7/07 01:27:
      מזדהה........... מעמקי נשמתי
        21/7/07 01:02:

      כתוב מצחיק ויפה.

      ערכתי כמה ניסיונות ונוכחתי שאני יכול לעשות חלק מהדברים האלה בעצמי (למשל הזינוקים, כי תמיד הייתי שוער מצויין), אבל הרושם הכללי שאני לא אוכל להיות אמא טובה.

      לכן אשמור את התפקיד הזה לבחורה המתאימה ואשתדל לסייע לה בזינוקים ובקיפול העגלה.

        20/7/07 23:32:

      ליזה, כמו תמיד, רק את יכולה לקחת את הברור מאליו, ולהראות כמה שהוא לא כזה. היכולת שלך לעשות "יש" מ"אין" מדהימה בכל פעם מחדש.

      שבת שלום מתוקה

        20/7/07 23:30:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-20 21:00:04

      פוסט מקסים ומדוייק. עם הפיכתי לאמא כל הערכתי לאמי שודרגה לחלוטין.

      ותראי איזה שיר מקסים. כולנו מכירים אותו - אבל רק מאז בנותיי אני קרועה עליו -

      אמא יקרה לי
      ביצוע: רוחמה רז
      מילים: משה דפנא
      לחן: נחום נרדי
      אמא יקרה לי, יקרה
      אמא יקרה לי, יקרה
      אמא יקרה שלי
      מאוד אוהבת היא אותי
      מאוד מאוד
      מאוד מאוד

      שיר קטן אשירה לך
      כי אני אוהב אותך
      אוהב אותך
      אוהב אותך

      אחייך אלייך, אחייך
      אחייך אלייך, אחייך
      שי קטן אגישה לך
      כי אני אוהב אותך
      אוהב אותך
      אוהב אותך

      שיר קטן אשירה לך...
       אמא, לשיר יש  רגליים?
      מה פתאום!
      אז למה שרים: שיר קטן, השיר הלך? (-:

       

        20/7/07 23:16:
      התכוונתי להגזמתי בתגובה הקודמת
        20/7/07 23:15:

      אצל אבות.

      מגיעים מהעבודה ( מה למה אין אוכל חם על השולחן?)

      " מה את היית עם הילדה כל היום? ומה אני שיחקתי? אני עייף תני לנוח"

      " שיחקתי עם הילדה ... מה חמש דקות זה לא זמן איכות? אני גמור"..

       

      האמת הגזמת.. זה לא ממש ככה, רק לפעמים.צוחק

        20/7/07 22:45:

      ליזה כפרה

      אני מסכים עם לילך

      אחרי בייביסיטר של כמה שעות על האחיינים אני חייב לישון.

      נהניתי מאד מהפוסט

      צחקתי הרבה

        20/7/07 22:15:
      מסכימה עם כל מילה, אין ספק שבשניים זה יותר קל ועדיין מסכימה, מסכימה...
        20/7/07 22:00:

      אחריי כמה שעות עם שני אחיינים

      אני כרגיל מורידה את הכובע

        20/7/07 21:55:
      כל מי שמצליחהלעשות את זה, ועוד לבד, היא אלופת העולם בעיני. כוכבית לכוכבת.
        20/7/07 21:39:

      ליזה - זה שאת כישרונית אנחנו כבר יודעים... אבל כל פעם מגלים עוד קצת...

      גם סדרי עדיפויות נכונים יש לך יקירתי.

      מודה אני שאצלנו זה התחלק ומתחלק חצי - חצי! כלומר עושים הכל ביחד על מנת גם לשבת ביחד לאחר כל המטלות.

      בקרוב אצלך...:) נשיקה

        20/7/07 21:37:
      כוכב כי זה פוסט מצחיק. ועוד אחרי שראיתי אותך עם יולי, ואת כשרון הזינוק שלך..
        20/7/07 21:24:

      נסיתי בכל מאודי להתחבר למקום הזה שלך

      וממש לא הצלחתי..האימהות אצלי נראת אחרת

      או שכבר שכחתי איך הייתי קודם..

        20/7/07 21:11:

      ליזה, תיאור נחמד! עכשיו אנחנו מבינים איך את מדברת בטלפון, שולחת פוסטים ומשחקת עם יולי באותו זמן...

       

      ולשאלתך: אצל אבות זה אותו דבר!

       

      ד"ש ליולי

        20/7/07 21:04:

      אכן, זה בדיוק כך! מחייך 

      ואגב, אני מחממת לעצמי אוכל (עד היום!) רק אחרי שהבן כבר סיים לאכול ועל בטוח לא יחרפן אותי עם כל מיני בקשות מוזרות.

      עבודות עם יד אחת - את השלב הזה עברנו. כרגע יש לי זוג ידיים נוספות - של רונן. יכול גם לעזור לפעמים. הרי הם גדלים.

      פוסט מקסים ומדוייק. עם הפיכתי לאמא כל הערכתי לאמי שודרגה לחלוטין.

      ותראי איזה שיר מקסים. כולנו מכירים אותו - אבל רק מאז בנותיי אני קרועה עליו -

      אמא יקרה לי
      ביצוע: רוחמה רז
      מילים: משה דפנא
      לחן: נחום נרדי
      אמא יקרה לי, יקרה
      אמא יקרה לי, יקרה
      אמא יקרה שלי
      מאוד אוהבת היא אותי
      מאוד מאוד
      מאוד מאוד

      שיר קטן אשירה לך
      כי אני אוהב אותך
      אוהב אותך
      אוהב אותך

      אחייך אלייך, אחייך
      אחייך אלייך, אחייך
      שי קטן אגישה לך
      כי אני אוהב אותך
      אוהב אותך
      אוהב אותך

      שיר קטן אשירה לך...

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין