כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    Paging Mr. Right

    54 תגובות   יום שישי , 30/1/09, 14:14

     או

     

    What happens when prince charming wouldn't get off his

    fucking high horse

     

     

    הודאה מרצון: אני מתה על בנות גילמור.

    מדובר בהתמכרות קיטשית, מטופשת לחלוטין, לסדרה לא אמינה בעליל על יחסי אם- בת מושלמים פלוס, בין שתי מכורות- לקפה- מהירות- מחשבה – ולשון- מטחנות- ג'אנק- אובססיביות (אך- כוסיות)- שנונות- ועתירות-סטייל.

     

    מה שאנשים אחרים מתעבים בסדרה הזאת – אני אוהבת: אני מתה על הדיאלוגים המהירים, השנונים, על אזכורי הסרטים/סדרות/אייקוני - תרבות או פופ, ורק לעתים רחוקות אני מוצאת את בליל המלל של הבנות מעייף.

     

    אולי זה קשור לעובדה שאני בעצמי שולפת ורבאלית מהירה, ולמרות שזאת בהחלט לא דרישת קדם, כיף לי כשאני מוצאת אנשים שעומדים בקצב שלי, מבינים את ההומור המשונה, ואת ציטוטי הסרטים -הגם שזה קורה מעט מאוד, ובדרך כלל עם בנות מיני.

    לפני שבוע בערך זה קרה – הכרתי מישהו בעל לשון חדה ומוח מהיר, שדבר ברונטאית שוטפת והשאיר אותי הרבה מאחור ככל שהדבר נוגע למהירות תגובה.

    ואין טרן און יותר רציני מזה עבורי.

    העובדה שמדובר בגבר שמחפש, כנראה, קשר אמיתי ומסוגל לתקשר רגשית (כך היה נראה לי) סגרה מבחינתי את העסקה הרמטית וכל שנותר לי לעשות היה להיפגש אתו, ולחתום.

    הרגשתי שזה נועד להיות.


    and then he read my post


     

    אתם יודעים, זה על גשם הגברים?

    הוא לא לקח את זה בבדיחות הדעת.

    למעשה, כשהתקשרתי וניסיתי להסביר, הוא היה קשוח, וקר ולא איפשר לי מילימטר של מרחב.

    וזה מתסכל בטירוף, וגורם למילים - שבדרך כלל זורמות לי בקלות, להיתקע אחת בשנייה.

    וכל הזמן הזה מתרוצץ לי בראש הקטע בדלתות מסתובבות, שבו הגיבור (ג'ון האנה השובה) מנסה לשכנע את הלן שבסה"כ מדובר באי הבנה.או במילותיו של פיטר הואיט:

    Oh, Helen...if we are not going to be together,

    let's make sure it's for the right reason, and right now, there is no reason... none. There is just confusion, and it can be erased in a split second.

     


    אבל אני לא מספיקה להגיד שום דבר, כי הוא טורק לי את הטלפון.

    טורק.

    לי.

    את הטלפון.

    פרקטיקה נפסדת, שלא השתמשתי בה מעודי, ולמעט נסיבות מיוחדות, כשהשימוש בה משרת טקטיקה ספציפית (דוג' קווין ספייסי ב"המתווך") נראית לי בלתי לגיטימית. בעליל.

    אחרי ניסיון להירגע ושיחה עם גרייס (להוצאת קיטור ובדיקת מציאות) אני מאוששת בתחושה שלְמקבֵּל פגישות (ראשונות!! בלבד!!) לא שקול לרצח עם, ואז מגיעה הביתה ומחליטה לכתוב לו מייל.

    כי אני חייבת, ולו בשביל עצמי, להסביר את הסיטואציה, ולא להשאיר את הדברים כפי שהם.

    טוב, נו, וגם כי אני מתקשה שלא להיות זאת שאומרת את המילה האחרונה.

     

     


    Give it your best shot – you don't stand a chance anyhow


    מפעילה את המערכת ומכניסה את הדיסק שתמיד שם דברים בפרופורציות.

    לשיר הראשון, של נורה ג'ונס, יש אפקט מרגיע אוטומטי.

    זהו. עכשיו אני יכולה לכתוב.

    אז אני מנסה לתת את הפרספקטיבה שלי על הדברים, ולהסביר שהפוסט היה סוג של בדיחה עצמית.

    על החיים שלי והקיצוניות שלהם.

    וחלקתי את הבדיחה הזאת (תוך שימוש במינימום פרטים מזהים) עם אנשים שליוו אותי בשנים קשות בחיים שלי.

    בשבר שבין אהבה- אושר- גדול- תוכניות- חתונה, לבין אובדן ואבל.

    והבדיחה היא על רכבת ההרים הרגשית -  העליות, הירידות, המדבריות וההצפות. לא עליו. ממש, אבל ממש, לא עליו.

    כתבתי לו שהוא מצא חן בעיני ושבפוסטים אני מקשטת, או מקצינה, בשביל הפאנץ' ולא מצפה שהבחור שאני מסתמסת אתו יומיים שלמים ורק מחכה לרגע שאוכל לדבר אתו בטלפון, יחשוב באמת שאני איזו כלבה קרת לב שמשחקת עם בחורים.

    או אקסהביציוניסטית מגעילה (מילותיו) כי אני חושפת את החיים שלי.

    אקסהיביציוניסטית.

    אני.

    לפחות האבחון מסביר מדוע התחמקתי (על אף הסקרנות) מכל אירועי הקפה מחרדת החשיפה.

    שמא יקשרו אותי, הבשר ודמית, לאֵמה הוירטואלית, ולא אוכל להרגיש חופשייה לכתוב מה שאני מרגישה באמת.

    חשבתי שהוא יבין ממה שכתבתי, שהבלוג הזה הוא המקום שלי, שבו אני כותבת עלי – לא כדי להתפאר בכיבושים או בהישגים. סתם, כדי לחלוק. עם אנשים שאת רובם המכריע, אני בכלל לא מכירה.

    אבל האמת היא שהוא לא מכיר אותי, ואני לא יכולה להסביר את עצמי, או כמה אני בעצם בסדר, לויאלית, דיסקרטית, או נאמנה - אלה רק מילים, ולדבר אני יכולה, ללא הועיל, עד שאכחיל.

    כי לכל מייל ההסבר הארוך שלי הוא השיב רק שהודעתי קבל עם ועדה (כן, קפה הוא סוג של עדה) שאני הולכת על שלושה גברים במקביל, ושמגיעה לו התנצלות על כך.

    ובשלב הזה נופל לי האסימון ואני מבינה שיותר ממה שהוא רצה להקשיב, או להבין – היה לו חשוב להיות צודק, כנראה, ואי אפשר להמשיך 'לצדוק' אם מתרככים לצד השני, אם לא נאחזים בזעם המוצדק.

    ומי כמוני יודעת את זה.

    גם אני, במשך שנים לא מעטות, איישתי את משבצת הצודקת.

    זה היה לי חשוב, מאוד אפילו.

    עד שגיליתי שצודק (כמו חופשי) זה לגמרי לבד, והתרככתי. קצת.

    אפילו עכשיו, כשאני כותבת את הפוסט הזה, אני לא מצליחה שלא לתהות איך הוא יגיב – בינו לבינו, כשיקרא אותו, למרות שאני יודעת מראש שהוא ישפוט אותי לחומרה - יניד את ראשו לשלילה ויודה לאל שחסך לו מפגש עם נרקסיסטית מוחצנת.

    אז פרסום הפוסט הוא ההשלמה שלי עם כך שאני עשויה לפגוש גבר שבקלות יכול ללהק את תפקיד התואם הישראלי ל'לוק' של לורליי, ולהלהיב אותי באופן שלא התלהבתי כבר הרבה מאוד זמן, ועדיין לא להיות הדבר הנכון.

    כי בשורה התחתונה, עם העלבון שלו, כנראה שהייתי מסתדרת –  אבל עם הקשיחות הנוקשה לא.   

    דרג את התוכן:

      תגובות (53)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/2/09 20:59:

      צטט: bronte 2009-02-04 19:16:07

      צטט: נקודה ירוקה 2009-02-01 15:12:12


      דבר אחד מפריע לי פה

      אופייני לעוד פוסטים ששמים על השולחן ענינים שביחסים (בינו לבינה, בינו לבינו, בינה לבינה ועוד)

      אני מתכוון לתגובות שמתייחסות אליו

      זה נכון והוגן להתייחס אליו מבלי להכיר אותו באמת?   בלתי החלטי

      האם אין לנו נטייה ל"פנק" את בעל/ת הפוסט בתגובה שתוציא אותו אדיוט ואותו/ה מלך/ה ??

        

      וכמובן , שהמילה האחרונה שלך  חיוך

      אז ככה,

      כותב הפוסט בדרך כלל הוא זה שדרך הספקטרום שלו אנחנו מסתכלים על הדברים.

      הוא יכול לבחור לתאר תמונה מאוזנת והגונה, יחסית, או להיות חד צדדי לחלוטין - ואנחנו יכולים לבחור להאמין לו או לא.

      אני מעדיפה שאנשים כותבים את האמת, ולא 'מפנקים' אותי בתגובות מלטפות אגו (אלא אם זה אמיתי ואז זה עושה לי מאוד נעים באגו).

      וכמו שכתבתי כבר, זה תמיד טוב לראות דברים מנקודות מבט אחרות - חלק מהעניין של שליחת הדברים שלך לחלל הווב ולחכות לתגובה, לא?

      אז גם זה, אני מניחה, עניין של נקודת השקפה, והשאלה היא אם אתה מרגיש מחויב לפנק את הכותב,

      מחויב לאמת שלך, או לתגובה כנה.

       

       

      יש כותבים/כותבות שאני מוכן לפנק אותם  צוחק

      בענייני יחסים, בעיקר משום שלאמת , כמו לכל מטבע, יש כמה צדדים-  הרי שכדי להשאר כנה, הייתי מתייחס רק אלייך, ולא מביע דעתי עליו.

      וזו תשובתי הכנה, והמילה האחרונה שלך.. בבקשה

        4/2/09 19:22:

      צטט: אורית-ב 2009-02-04 15:16:22

      צטט: bronte 2009-01-31 07:45:41

       

      אני מוכרחה לציין שמבחינתי זה בסדר גמור גם אם הוא היה מזיין את השכנה הכוסית בת ה-22 ערב לפני פגישתנו, מתוך הנחה מושכלת שצרכים גופניים לגיטימיים לא ייענו במהלך פגישתנו הראשונה, קסומה ככל שלא תהיה.

      כל עוד, כמובן, אחרי פגישתנו הראשונה (במהלכה, כמובן, התאהב בי נואשות) הדבר לא יישנה.

       

       

      ברור לך שאצל גברים זה שונה, כן? ולו את היית מזיינת את השכן הרוסי בן ה-23 ערב לפני הפגישה, היה זה מאד נבון מצידך להפוך פרט קטן ושולי זה לסוד הפרטי שלך, וזאת בלי קשר לצרכים גופניים כאלה או אחרים.

       

      גברים הם אחרים. ככה האבולוציה בנתה אותם. ובעוד אני מתקתקת זאת אני כבר רואה את קיטונות הבוז שיופנו כלפי מכיוון אושיות קפה ידועות. אבל אמת היא אמת, בעיקר אם היא שלי.

       

      אבל עניין אחר מאד מטריד אותי, ואולי תעזרי לי לקבל עליו תשובה: למה בשם אלוהים ועושי דברו אנו נמשכות לשנונים האלה? מה יש בשנינות הזאת שהופכת בנאדם לסקסי ונחשק בעינינו? ראבק, יש תכונות הרבה יותר חשובות שלא זוכות לכזה ריטינג: טוב לב, נדיבות, חום, חמלה, אינטליגנציה. באמת שלא חסר. אז מה יש לנו מהשנינות הזאת?

      אוקיי, נחלק את התגובה לשניים:

      מבלי לסייג את עצמי למוות (שהרי יש גם גברים אחרים - אפילו הכרתי כמה כאלה) כן, ברור לי שגברים בנויים אחרת ולא, לא הייתי מנפנפת בזיון בפני דייט שנשמע פוטנציאל מעולה.

      גם פה לא נפנפתי - אני קצת מרגישה כמו רוס מ'חברים' בצורך לצעוק:

      "we were on a break!"

      כתבתי את הפוסט כשחשבתי שאנחנו לא עומדים להיפגש, מסיבות של מרחק ג"ג.

      ואחר כך, כשהשתנו פני הדברים, הפוסט כל כך לא שינה לי, והייתי שמחה וטובת לב לקראת הדייט.

      הנחתי שהוא יבין את סדר הדברים, לפחות אם אסביר, אבל זה לא היה המצב.

      כנראה באמת לא נועד להיות.

      ולגבי השנינות? אני מסכימה איתך באופן חלקי בלבד.

      כי גבר יכול להיות אלוף התגובות השנונות במשקל בינוני, אבל אם אין בו טוב לב, חמלה, חום, רוך וכל שאר הדברים האלה - הוא אולי יהיה רומן נפלא, אבל לעולם לא יותר מזה.

      והשנינות? אני יודעת?

      אולי זה קשור לקשקוש הזה שהמוח הוא האיבר הכי סקסי, וזה סוג של צחצוח חרבות במעטה אלגנטי? פור פליי ללא מגע?

       

        4/2/09 19:17:

      צטט: סמדר13 2009-02-04 10:05:23


      שדבר ברונטאית שוטפת והשאיר אותי הרבה מאחור ככל שהדבר נוגע למהירות תגובה.

      ואין טרן און יותר רציני מזה עבורי.

       

      מובן ומוכר... וזה, בדיוק זה מערפל לנו את הראייה החדה והנכונה (לנו) של המציאות...

      כואב אך אמיתי

       

        4/2/09 19:16:

      צטט: נקודה ירוקה 2009-02-01 15:12:12


      דבר אחד מפריע לי פה

      אופייני לעוד פוסטים ששמים על השולחן ענינים שביחסים (בינו לבינה, בינו לבינו, בינה לבינה ועוד)

      אני מתכוון לתגובות שמתייחסות אליו

      זה נכון והוגן להתייחס אליו מבלי להכיר אותו באמת?   בלתי החלטי

      האם אין לנו נטייה ל"פנק" את בעל/ת הפוסט בתגובה שתוציא אותו אדיוט ואותו/ה מלך/ה ??

        

      וכמובן , שהמילה האחרונה שלך  חיוך

      אז ככה,

      כותב הפוסט בדרך כלל הוא זה שדרך הספקטרום שלו אנחנו מסתכלים על הדברים.

      הוא יכול לבחור לתאר תמונה מאוזנת והגונה, יחסית, או להיות חד צדדי לחלוטין - ואנחנו יכולים לבחור להאמין לו או לא.

      אני מעדיפה שאנשים כותבים את האמת, ולא 'מפנקים' אותי בתגובות מלטפות אגו (אלא אם זה אמיתי ואז זה עושה לי מאוד נעים באגו).

      וכמו שכתבתי כבר, זה תמיד טוב לראות דברים מנקודות מבט אחרות - חלק מהעניין של שליחת הדברים שלך לחלל הווב ולחכות לתגובה, לא?

      אז גם זה, אני מניחה, עניין של נקודת השקפה, והשאלה היא אם אתה מרגיש מחויב לפנק את הכותב,

      מחויב לאמת שלך, או לתגובה כנה.

       

        4/2/09 15:16:

      צטט: bronte 2009-01-31 07:45:41

       

      אני מוכרחה לציין שמבחינתי זה בסדר גמור גם אם הוא היה מזיין את השכנה הכוסית בת ה-22 ערב לפני פגישתנו, מתוך הנחה מושכלת שצרכים גופניים לגיטימיים לא ייענו במהלך פגישתנו הראשונה, קסומה ככל שלא תהיה.

      כל עוד, כמובן, אחרי פגישתנו הראשונה (במהלכה, כמובן, התאהב בי נואשות) הדבר לא יישנה.

       

       

      ברור לך שאצל גברים זה שונה, כן? ולו את היית מזיינת את השכן הרוסי בן ה-23 ערב לפני הפגישה, היה זה מאד נבון מצידך להפוך פרט קטן ושולי זה לסוד הפרטי שלך, וזאת בלי קשר לצרכים גופניים כאלה או אחרים.

       

      גברים הם אחרים. ככה האבולוציה בנתה אותם. ובעוד אני מתקתקת זאת אני כבר רואה את קיטונות הבוז שיופנו כלפי מכיוון אושיות קפה ידועות. אבל אמת היא אמת, בעיקר אם היא שלי.

       

      אבל עניין אחר מאד מטריד אותי, ואולי תעזרי לי לקבל עליו תשובה: למה בשם אלוהים ועושי דברו אנו נמשכות לשנונים האלה? מה יש בשנינות הזאת שהופכת בנאדם לסקסי ונחשק בעינינו? ראבק, יש תכונות הרבה יותר חשובות שלא זוכות לכזה ריטינג: טוב לב, נדיבות, חום, חמלה, אינטליגנציה. באמת שלא חסר. אז מה יש לנו מהשנינות הזאת?

        4/2/09 10:05:

      שדבר ברונטאית שוטפת והשאיר אותי הרבה מאחור ככל שהדבר נוגע למהירות תגובה.

      ואין טרן און יותר רציני מזה עבורי.

       

      מובן ומוכר... וזה, בדיוק זה מערפל לנו את הראייה החדה והנכונה (לנו) של המציאות...

        1/2/09 19:57:

      צטט: kruveet 2009-02-01 18:36:59

      צטט: bronte 2009-02-01 09:12:46

      צטט: kruveet 2009-01-31 18:57:32  

      מסכימה עם המסכים שמסכים עם המסכימה וכו'.

      אכן מבאס לו לקרוא עליו,

      אבל אחרי ההתנצלות וההודאה החוזרת ונשנית עד כמה היית מעוניינת רק בו,

      לו הייתי הוא,

      הייתי מוכן לתת לך צאנס,

      מקסימום, הוא תמיד יוכל לחזור אל השכנה בת ה -22 לסיבוב נוסף...

       

      ולי לא נותר אלא להצטער על שאת לא הוא,

      ולשמוח על שמצאתי חברה חדשה.

      ולי נותר לשמוח עד מאוד על החברה החדשה.

      הרווח הוא כולו שלי (כשם שההפסד שלו גדול).

      ביני לבינך - חברה חדשה - כיסינו שני שליש מדינה.... 

      צוחק

      את גורמת לי לחייך,  וזה לא דבר של מה בכך בערבו של יום ראשון,

      אחרי סופ"ש בינוני...

       

        1/2/09 18:36:

      צטט: bronte 2009-02-01 09:12:46

      צטט: kruveet 2009-01-31 18:57:32  

      מסכימה עם המסכים שמסכים עם המסכימה וכו'.

      אכן מבאס לו לקרוא עליו,

      אבל אחרי ההתנצלות וההודאה החוזרת ונשנית עד כמה היית מעוניינת רק בו,

      לו הייתי הוא,

      הייתי מוכן לתת לך צאנס,

      מקסימום, הוא תמיד יוכל לחזור אל השכנה בת ה -22 לסיבוב נוסף...

       

      ולי לא נותר אלא להצטער על שאת לא הוא,

      ולשמוח על שמצאתי חברה חדשה.

      ולי נותר לשמוח עד מאוד על החברה החדשה.

      הרווח הוא כולו שלי (כשם שההפסד שלו גדול).

      ביני לבינך - חברה חדשה - כיסינו שני שליש מדינה.... 

        1/2/09 15:14:

      צטט: נקודה ירוקה 2009-02-01 15:03:52

      צטט: bronte 2009-01-31 07:46:31

      צטט: נקודה ירוקה 2009-01-30 21:24:09


      גשם זה טוב

      שילוב של גשם ו(קפה) בוץ- לא טוב

      חלקת- החלקת

      בכל מקרה המילה האחרונה שלך   צוחק

      צודק במאה אחוז.

      בוץ זה לא טוב.

       

       

      חוזר בי

      בוץ זה טוב

      עם 4X4   צוחק 

       

      בקצב הבליסה הנוכחי אני אהיה 4X4

        1/2/09 15:12:


      דבר אחד מפריע לי פה

      אופייני לעוד פוסטים ששמים על השולחן ענינים שביחסים (בינו לבינה, בינו לבינו, בינה לבינה ועוד)

      אני מתכוון לתגובות שמתייחסות אליו

      זה נכון והוגן להתייחס אליו מבלי להכיר אותו באמת?   בלתי החלטי

      האם אין לנו נטייה ל"פנק" את בעל/ת הפוסט בתגובה שתוציא אותו אדיוט ואותו/ה מלך/ה ??

        

      וכמובן , שהמילה האחרונה שלך  חיוך

        1/2/09 15:03:

      צטט: bronte 2009-01-31 07:46:31

      צטט: נקודה ירוקה 2009-01-30 21:24:09


      גשם זה טוב

      שילוב של גשם ו(קפה) בוץ- לא טוב

      חלקת- החלקת

      בכל מקרה המילה האחרונה שלך   צוחק

      צודק במאה אחוז.

      בוץ זה לא טוב.

       

       

      חוזר בי

      בוץ זה טוב

      עם 4X4   צוחק 

        1/2/09 14:15:

      מותק, תצטרכי לאיים עלי במשהו רציני יותר מ'נתקעת אתי' אם את באמת רוצה

      לעורר פחד...

        1/2/09 13:23:

      צטט: bronte 2009-02-01 09:20:08

      צטט: cg91 2009-01-31 21:42:04

      צטט: bronte 2009-01-31 07:47:28

      צטט: cg91 2009-01-30 21:47:36


      כפרה

      את יכולת בקלות לכתוב ל- GG

      חבל שהסדרה ירדה (למרות שהם סיימו יפה)

      בדיוק "לוק" עכשיו מופיע בסדרה שכשלה בארה"ב

      אבל איזה כיף לראות אותו.

       

      ו"לוק" כמה שלורליי שיגעה אותו אהב אותה כמו שהיא

      הוא לא ניסה לשנות אותה

      וגם כשהיא לא רצתה לעזוב את הבית שלה אחרי שהוא קנה לה את בית חלומותיו

      פשוט שיפץ לה את הבית

      זו אהבה

      אני מניחה שבמציאות זה פחות יפה אבל שורה תחתונה

      אנחנו משקיעים שנים בללמוד לאהוב את עצמנו

      אין סיבה שנהיה עם מישהו שלא אוהב חלקים שלנו

      (במיוחד אם זה חלק מוצלח כמו הכישרון כתיבה המדהים שלך שמעלה לאנשים חיוך ותחושה נעימה בלב)

       

      איזה כיף שיש מי שאוהב אותי כמוש.

      נשיקות מתוקה שלי.

       

      אוהבת אותך בדיוק כמו שאת

      משפטים זריזים

      ציטוטים

      שיחות על הא ודא

      לטוב ולרע

      מה לעשות

      נתקעת איתי

      נתקעתי?

      את קולטת כמה מסובך זה למצוא מישהו שיסבול אותי, כפי שאני

      (שלא לדבר על לאהוב אותי..)  

       

       

      איכשהוא קשה לי להאמין לך

      וכן נתקעת

      חזק

      אני שומרת קשרים לנצח!

       

        1/2/09 10:46:

      מתוק!
        1/2/09 09:41:

      אדיוט.
        1/2/09 09:20:

      צטט: cg91 2009-01-31 21:42:04

      צטט: bronte 2009-01-31 07:47:28

      צטט: cg91 2009-01-30 21:47:36


      כפרה

      את יכולת בקלות לכתוב ל- GG

      חבל שהסדרה ירדה (למרות שהם סיימו יפה)

      בדיוק "לוק" עכשיו מופיע בסדרה שכשלה בארה"ב

      אבל איזה כיף לראות אותו.

       

      ו"לוק" כמה שלורליי שיגעה אותו אהב אותה כמו שהיא

      הוא לא ניסה לשנות אותה

      וגם כשהיא לא רצתה לעזוב את הבית שלה אחרי שהוא קנה לה את בית חלומותיו

      פשוט שיפץ לה את הבית

      זו אהבה

      אני מניחה שבמציאות זה פחות יפה אבל שורה תחתונה

      אנחנו משקיעים שנים בללמוד לאהוב את עצמנו

      אין סיבה שנהיה עם מישהו שלא אוהב חלקים שלנו

      (במיוחד אם זה חלק מוצלח כמו הכישרון כתיבה המדהים שלך שמעלה לאנשים חיוך ותחושה נעימה בלב)

       

      איזה כיף שיש מי שאוהב אותי כמוש.

      נשיקות מתוקה שלי.

       

      אוהבת אותך בדיוק כמו שאת

      משפטים זריזים

      ציטוטים

      שיחות על הא ודא

      לטוב ולרע

      מה לעשות

      נתקעת איתי

      נתקעתי?

      את קולטת כמה מסובך זה למצוא מישהו שיסבול אותי, כפי שאני

      (שלא לדבר על לאהוב אותי..)  

       

        1/2/09 09:17:

      צטט: rayv 2009-01-31 21:32:35

      ברונטה-אמה

      [ורייצ']

      גם אני בגילמור, 

      [כאילו דה!]

      הא ! 

      הוא נשמע לי קצת יותר מדי כמו אמילי !

      luke rules

      (-:

      לא יודעת לגביו, כי בסופו של דבר - אנחנו באמת לא מכירים,

      אבל הרעיון של לצאת עם מישהו שדומה לאמילי בהחלט שולח צמרמורת של פחד לאורך עמוד השדרה שלה.

      וכן, לוק טוטאלי רולז!

       

        1/2/09 09:14:

      צטט: תנא 2009-01-31 20:48:16


      לא יודעת מה איתו אבל אותי הקסמת. וגם אני נהגתי לצפות בהנאה מרובה בבנות גילמור... רורי הלכה לסקר את המירוץ של אובאמה לא?

       

       

      כן, כן... סתם חפשו תירוץ לסיים את הסדרה

        1/2/09 09:12:

      צטט: kruveet 2009-01-31 18:57:32

      צטט: rangil 2009-01-31 17:35:01

      צטט: bronte 2009-01-31 07:45:41

      צטט: אורית-ב 2009-01-30 18:21:47

      עכשיו אני מבולבלת:

       

      הוא זה ההוא מהפוסט הקודם (מדאים, נידלס טו סיי), זה מהקפה שאת פוגשת במקביל לשניים נוספים?

      כי האמת (באמת רוצה את האמת? אבל באמת?) יש בזה משהו מעליב.

      לו אני הוא, לא הייתי רוצה להתבשר על היותי אחד משלושה דווקא בפוסט פומבי. וכן, הקפה הוא סוג של עֵדה.

       

      לו אני את, הייתי מתנצלת מכל כיוון אפשרי ונשבעת לשנות דרכי בכל הקשור לביגמיה (שלך, לא שלי!) ולדיסקרטיות.

      וגם מוכיחה את כנות כוונותיי.

      אורית אהובה,

       

      ברור שאני רוצה את האמת. גם אם היא שונה מאיך שאני רואה את הדברים.

      ריאליטי צ'ק זה דבר חשוב. תמיד.

      ואני מבינה לגמרי את מה שאת כותבת, אבל לו את הוא, היית יודעת כמה אני into him

      ולו בשל התנהלות החיזור בינינו.

      ורבאק, עדיין לא נפגשנו!

       

      בסכנה שאשמע גסת רוח, אני מוכרחה לציין שמבחינתי זה בסדר גמור גם אם הוא היה מזיין את השכנה הכוסית בת ה-22 ערב לפני פגישתנו, מתוך הנחה מושכלת שצרכים גופניים לגיטימיים לא ייענו במהלך פגישתנו הראשונה, קסומה ככל שלא תהיה.

      כל עוד, כמובן, אחרי פגישתנו הראשונה (במהלכה, כמובן, התאהב בי נואשות) הדבר לא יישנה.

       

       

      ולגבי הבטחות עתידיות - אם יש משהו שלמדתי זה שלפעמים מילים הן רק מילים.

      במהלך התקופה הלא קצרה שאני כותבת לקפה, יצאתי עם מספר גברים ולא הזכרתי ולו אחד מהם,

      אף לא במילה.

      אבל זה משהו שניתן לדעת רק אם actually יוצאים אתי, כי אחרת מילים יפות... ללא כיסוי

       

      מסכים לגמרי עם תגובתה של אורית-ב.

      אחרי תגובתך לתגובתה - לו הייתי הוא, הייתי לגמרי סולח לך ונפגש איתך.

      חבל לפספס כימיה טובה כמו שנשמע שיש ביניכם.

      מסכימה עם המסכים שמסכים עם המסכימה וכו'.

      אכן מבאס לו לקרוא עליו,

      אבל אחרי ההתנצלות וההודאה החוזרת ונשנית עד כמה היית מעוניינת רק בו,

      לו הייתי הוא,

      הייתי מוכן לתת לך צאנס,

      מקסימום, הוא תמיד יוכל לחזור אל השכנה בת ה -22 לסיבוב נוסף...

       

       

      ולי לא נותר אלא להצטער על שאת לא הוא,

      ולשמוח על שמצאתי חברה חדשה.

        31/1/09 21:42:

      צטט: bronte 2009-01-31 07:47:28

      צטט: cg91 2009-01-30 21:47:36


      כפרה

      את יכולת בקלות לכתוב ל- GG

      חבל שהסדרה ירדה (למרות שהם סיימו יפה)

      בדיוק "לוק" עכשיו מופיע בסדרה שכשלה בארה"ב

      אבל איזה כיף לראות אותו.

       

      ו"לוק" כמה שלורליי שיגעה אותו אהב אותה כמו שהיא

      הוא לא ניסה לשנות אותה

      וגם כשהיא לא רצתה לעזוב את הבית שלה אחרי שהוא קנה לה את בית חלומותיו

      פשוט שיפץ לה את הבית

      זו אהבה

      אני מניחה שבמציאות זה פחות יפה אבל שורה תחתונה

      אנחנו משקיעים שנים בללמוד לאהוב את עצמנו

      אין סיבה שנהיה עם מישהו שלא אוהב חלקים שלנו

      (במיוחד אם זה חלק מוצלח כמו הכישרון כתיבה המדהים שלך שמעלה לאנשים חיוך ותחושה נעימה בלב)

       

      איזה כיף שיש מי שאוהב אותי כמוש.

      נשיקות מתוקה שלי.

       

      אוהבת אותך בדיוק כמו שאת

      משפטים זריזים

      ציטוטים

      שיחות על הא ודא

      לטוב ולרע

      מה לעשות

      נתקעת איתי

        31/1/09 21:32:

      ברונטה-אמה

      [ורייצ']

      גם אני בגילמור, 

      [כאילו דה!]

      הא ! 

      הוא נשמע לי קצת יותר מדי כמו אמילי !

      luke rules

        31/1/09 20:48:


      לא יודעת מה איתו אבל אותי הקסמת. וגם אני נהגתי לצפות בהנאה מרובה בבנות גילמור... רורי הלכה לסקר את המירוץ של אובאמה לא?

       

        31/1/09 18:57:

      צטט: rangil 2009-01-31 17:35:01

      צטט: bronte 2009-01-31 07:45:41

      צטט: אורית-ב 2009-01-30 18:21:47

      עכשיו אני מבולבלת:

       

      הוא זה ההוא מהפוסט הקודם (מדאים, נידלס טו סיי), זה מהקפה שאת פוגשת במקביל לשניים נוספים?

      כי האמת (באמת רוצה את האמת? אבל באמת?) יש בזה משהו מעליב.

      לו אני הוא, לא הייתי רוצה להתבשר על היותי אחד משלושה דווקא בפוסט פומבי. וכן, הקפה הוא סוג של עֵדה.

       

      לו אני את, הייתי מתנצלת מכל כיוון אפשרי ונשבעת לשנות דרכי בכל הקשור לביגמיה (שלך, לא שלי!) ולדיסקרטיות.

      וגם מוכיחה את כנות כוונותיי.

      אורית אהובה,

       

      ברור שאני רוצה את האמת. גם אם היא שונה מאיך שאני רואה את הדברים.

      ריאליטי צ'ק זה דבר חשוב. תמיד.

      ואני מבינה לגמרי את מה שאת כותבת, אבל לו את הוא, היית יודעת כמה אני into him

      ולו בשל התנהלות החיזור בינינו.

      ורבאק, עדיין לא נפגשנו!

       

      בסכנה שאשמע גסת רוח, אני מוכרחה לציין שמבחינתי זה בסדר גמור גם אם הוא היה מזיין את השכנה הכוסית בת ה-22 ערב לפני פגישתנו, מתוך הנחה מושכלת שצרכים גופניים לגיטימיים לא ייענו במהלך פגישתנו הראשונה, קסומה ככל שלא תהיה.

      כל עוד, כמובן, אחרי פגישתנו הראשונה (במהלכה, כמובן, התאהב בי נואשות) הדבר לא יישנה.

       

       

      ולגבי הבטחות עתידיות - אם יש משהו שלמדתי זה שלפעמים מילים הן רק מילים.

      במהלך התקופה הלא קצרה שאני כותבת לקפה, יצאתי עם מספר גברים ולא הזכרתי ולו אחד מהם,

      אף לא במילה.

      אבל זה משהו שניתן לדעת רק אם actually יוצאים אתי, כי אחרת מילים יפות... ללא כיסוי

       

      מסכים לגמרי עם תגובתה של אורית-ב.

      אחרי תגובתך לתגובתה - לו הייתי הוא, הייתי לגמרי סולח לך ונפגש איתך.

      חבל לפספס כימיה טובה כמו שנשמע שיש ביניכם.

      מסכימה עם המסכים שמסכים עם המסכימה וכו'.

      אכן מבאס לו לקרוא עליו,

      אבל אחרי ההתנצלות וההודאה החוזרת ונשנית עד כמה היית מעוניינת רק בו,

      לו הייתי הוא,

      הייתי מוכן לתת לך צאנס,

      מקסימום, הוא תמיד יוכל לחזור אל השכנה בת ה -22 לסיבוב נוסף...

       

        31/1/09 18:30:


      כנראה שהוא מרגיש אחרת לגבי זה.

       

        31/1/09 17:35:

      צטט: bronte 2009-01-31 07:45:41

      צטט: אורית-ב 2009-01-30 18:21:47

      עכשיו אני מבולבלת:

       

      הוא זה ההוא מהפוסט הקודם (מדאים, נידלס טו סיי), זה מהקפה שאת פוגשת במקביל לשניים נוספים?

      כי האמת (באמת רוצה את האמת? אבל באמת?) יש בזה משהו מעליב.

      לו אני הוא, לא הייתי רוצה להתבשר על היותי אחד משלושה דווקא בפוסט פומבי. וכן, הקפה הוא סוג של עֵדה.

       

      לו אני את, הייתי מתנצלת מכל כיוון אפשרי ונשבעת לשנות דרכי בכל הקשור לביגמיה (שלך, לא שלי!) ולדיסקרטיות.

      וגם מוכיחה את כנות כוונותיי.

      אורית אהובה,

       

      ברור שאני רוצה את האמת. גם אם היא שונה מאיך שאני רואה את הדברים.

      ריאליטי צ'ק זה דבר חשוב. תמיד.

      ואני מבינה לגמרי את מה שאת כותבת, אבל לו את הוא, היית יודעת כמה אני into him

      ולו בשל התנהלות החיזור בינינו.

      ורבאק, עדיין לא נפגשנו!

       

      בסכנה שאשמע גסת רוח, אני מוכרחה לציין שמבחינתי זה בסדר גמור גם אם הוא היה מזיין את השכנה הכוסית בת ה-22 ערב לפני פגישתנו, מתוך הנחה מושכלת שצרכים גופניים לגיטימיים לא ייענו במהלך פגישתנו הראשונה, קסומה ככל שלא תהיה.

      כל עוד, כמובן, אחרי פגישתנו הראשונה (במהלכה, כמובן, התאהב בי נואשות) הדבר לא יישנה.

       

       

      ולגבי הבטחות עתידיות - אם יש משהו שלמדתי זה שלפעמים מילים הן רק מילים.

      במהלך התקופה הלא קצרה שאני כותבת לקפה, יצאתי עם מספר גברים ולא הזכרתי ולו אחד מהם,

      אף לא במילה.

      אבל זה משהו שניתן לדעת רק אם actually יוצאים אתי, כי אחרת מילים יפות... ללא כיסוי

       

      מסכים לגמרי עם תגובתה של אורית-ב.

      אחרי תגובתך לתגובתה - לו הייתי הוא, הייתי לגמרי סולח לך ונפגש איתך.

      חבל לפספס כימיה טובה כמו שנשמע שיש ביניכם.

       

        31/1/09 17:00:


      מותק, נשמע שכדאי לך לחכות עוד קצת.

      אם הבחור לא הבין את המהות שלך - אז בשביל מה, בעצם?

        31/1/09 07:51:

      צטט: shai.h 2009-01-30 23:16:17


      איך אומרים: זר לא יבין זאת... (ואפרופו ציוטים מסרטים, לצטט מדלתות מסתובבות? זבלון כזה עם הגבינת הזאת)

      הי, הי! אני ממש מחבבת את הסרט הזה..

      לא מתה על הגבינית בכלל, אבל יש שם קאסט לא רע מלבדה,

      והמונולוג של ג'ין טריפלהורן לבדה שווה צפייה בכל הסרט!

       

        31/1/09 07:49:

      צטט: אחת שיודעת1 2009-01-30 22:26:31


      היום למדתי ברחוב סומסום על ההבדל בין גמיש לקשיח.

       

      בפעם הבאה תקליטי את התוכנית, טוב?

       

        31/1/09 07:48:

      צטט: ettgar1 2009-01-30 21:53:39

      צטט: bronte 2009-01-30 15:34:56

      וכרגיל בלבלת אותי... הפוסט על נושא שקל יותר לכתוב מלהגות?

       

       

      לא, וסליחה על הבלבול.

       

      הפוסט הוא על הפער בין מה שאנחנו חושבים/כותבים/מתכוונים לבין איך שהם יוצאים בפועל.

      די דומה לפער בין לכתוב "אקסהיביציוניסטית" לבין להגות את המילה הבלתי אפשרית הזו בקול רם.

       


      ואמרתי "נושא דומה" ולא "זהה", נכון? :-)

       

       

      אח הפער, הפער.

      סאמק על הפער הזה.

       

        31/1/09 07:47:

      צטט: cg91 2009-01-30 21:47:36


      כפרה

      את יכולת בקלות לכתוב ל- GG

      חבל שהסדרה ירדה (למרות שהם סיימו יפה)

      בדיוק "לוק" עכשיו מופיע בסדרה שכשלה בארה"ב

      אבל איזה כיף לראות אותו.

       

      ו"לוק" כמה שלורליי שיגעה אותו אהב אותה כמו שהיא

      הוא לא ניסה לשנות אותה

      וגם כשהיא לא רצתה לעזוב את הבית שלה אחרי שהוא קנה לה את בית חלומותיו

      פשוט שיפץ לה את הבית

      זו אהבה

      אני מניחה שבמציאות זה פחות יפה אבל שורה תחתונה

      אנחנו משקיעים שנים בללמוד לאהוב את עצמנו

      אין סיבה שנהיה עם מישהו שלא אוהב חלקים שלנו

      (במיוחד אם זה חלק מוצלח כמו הכישרון כתיבה המדהים שלך שמעלה לאנשים חיוך ותחושה נעימה בלב)

       

      איזה כיף שיש מי שאוהב אותי כמוש.

      נשיקות מתוקה שלי.

       

        31/1/09 07:46:

      צטט: נקודה ירוקה 2009-01-30 21:24:09


      גשם זה טוב

      שילוב של גשם ו(קפה) בוץ- לא טוב

      חלקת- החלקת

      בכל מקרה המילה האחרונה שלך   צוחק

      צודק במאה אחוז.

      בוץ זה לא טוב.

       

        31/1/09 07:45:

      צטט: אורית-ב 2009-01-30 18:21:47

      עכשיו אני מבולבלת:

       

      הוא זה ההוא מהפוסט הקודם (מדאים, נידלס טו סיי), זה מהקפה שאת פוגשת במקביל לשניים נוספים?

      כי האמת (באמת רוצה את האמת? אבל באמת?) יש בזה משהו מעליב.

      לו אני הוא, לא הייתי רוצה להתבשר על היותי אחד משלושה דווקא בפוסט פומבי. וכן, הקפה הוא סוג של עֵדה.

       

      לו אני את, הייתי מתנצלת מכל כיוון אפשרי ונשבעת לשנות דרכי בכל הקשור לביגמיה (שלך, לא שלי!) ולדיסקרטיות.

      וגם מוכיחה את כנות כוונותיי.

      אורית אהובה,

       

      ברור שאני רוצה את האמת. גם אם היא שונה מאיך שאני רואה את הדברים.

      ריאליטי צ'ק זה דבר חשוב. תמיד.

      ואני מבינה לגמרי את מה שאת כותבת, אבל לו את הוא, היית יודעת כמה אני into him

      ולו בשל התנהלות החיזור בינינו.

      ורבאק, עדיין לא נפגשנו!

       

      בסכנה שאשמע גסת רוח, אני מוכרחה לציין שמבחינתי זה בסדר גמור גם אם הוא היה מזיין את השכנה הכוסית בת ה-22 ערב לפני פגישתנו, מתוך הנחה מושכלת שצרכים גופניים לגיטימיים לא ייענו במהלך פגישתנו הראשונה, קסומה ככל שלא תהיה.

      כל עוד, כמובן, אחרי פגישתנו הראשונה (במהלכה, כמובן, התאהב בי נואשות) הדבר לא יישנה.

       

       

      ולגבי הבטחות עתידיות - אם יש משהו שלמדתי זה שלפעמים מילים הן רק מילים.

      במהלך התקופה הלא קצרה שאני כותבת לקפה, יצאתי עם מספר גברים ולא הזכרתי ולו אחד מהם,

      אף לא במילה.

      אבל זה משהו שניתן לדעת רק אם actually יוצאים אתי, כי אחרת מילים יפות... ללא כיסוי

       

        31/1/09 07:38:

      צטט: שעת השיכור 2009-01-30 18:06:52

      צטט: bronte 2009-01-30 16:00:04

      צטט: שעת השיכור 2009-01-30 15:50:39


      איזה יופי!

      ז'תומרת משתתף בצערך וזה...

      אבל נהניתי מהכתיבה,

      רק מהכתיבה!

      חיוך 

      לא חשבת שזה, איך לומר, אקסהביציוניסטי?

       

      בקטנה.

      אקסהיביציפיצי.

      צוחק

       

        30/1/09 23:16:

      איך אומרים: זר לא יבין זאת... (ואפרופו ציוטים מסרטים, לצטט מדלתות מסתובבות? זבלון כזה עם הגבינת הזאת)
        30/1/09 23:00:

      צטט: אחת שיודעת1 2009-01-30 22:26:31


      היום למדתי ברחוב סומסום על ההבדל בין גמיש לקשיח.

       

       

       


      לא יכולת להגיב קודם כדי שאני אוכל ל"גנוב" לך את התגובה

      (כן גם את אמנית מילים )

        30/1/09 22:26:


      היום למדתי ברחוב סומסום על ההבדל בין גמיש לקשיח.

       

        30/1/09 21:53:

      צטט: bronte 2009-01-30 15:34:56

      וכרגיל בלבלת אותי... הפוסט על נושא שקל יותר לכתוב מלהגות?

       

       

      לא, וסליחה על הבלבול.

       

      הפוסט הוא על הפער בין מה שאנחנו חושבים/כותבים/מתכוונים לבין איך שהם יוצאים בפועל.

      די דומה לפער בין לכתוב "אקסהיביציוניסטית" לבין להגות את המילה הבלתי אפשרית הזו בקול רם.

       


      ואמרתי "נושא דומה" ולא "זהה", נכון? :-)

       

       

        30/1/09 21:47:


      כפרה

      את יכולת בקלות לכתוב ל- GG

      חבל שהסדרה ירדה (למרות שהם סיימו יפה)

      בדיוק "לוק" עכשיו מופיע בסדרה שכשלה בארה"ב

      אבל איזה כיף לראות אותו.

       

      ו"לוק" כמה שלורליי שיגעה אותו אהב אותה כמו שהיא

      הוא לא ניסה לשנות אותה

      וגם כשהיא לא רצתה לעזוב את הבית שלה אחרי שהוא קנה לה את בית חלומותיו

      פשוט שיפץ לה את הבית

      זו אהבה

      אני מניחה שבמציאות זה פחות יפה אבל שורה תחתונה

      אנחנו משקיעים שנים בללמוד לאהוב את עצמנו

      אין סיבה שנהיה עם מישהו שלא אוהב חלקים שלנו

      (במיוחד אם זה חלק מוצלח כמו הכישרון כתיבה המדהים שלך שמעלה לאנשים חיוך ותחושה נעימה בלב)

       

        30/1/09 21:24:


      גשם זה טוב

      שילוב של גשם ו(קפה) בוץ- לא טוב

      חלקת- החלקת

      בכל מקרה המילה האחרונה שלך   צוחק

        30/1/09 18:21:

      עכשיו אני מבולבלת:

       

      הוא זה ההוא מהפוסט הקודם (מדאים, נידלס טו סיי), זה מהקפה שאת פוגשת במקביל לשניים נוספים?

      כי האמת (באמת רוצה את האמת? אבל באמת?) יש בזה משהו מעליב.

      לו אני הוא, לא הייתי רוצה להתבשר על היותי אחד משלושה דווקא בפוסט פומבי. וכן, הקפה הוא סוג של עֵדה.

       

      לו אני את, הייתי מתנצלת מכל כיוון אפשרי ונשבעת לשנות דרכי בכל הקשור לביגמיה (שלך, לא שלי!) ולדיסקרטיות.

      וגם מוכיחה את כנות כוונותיי.

        30/1/09 18:06:

      צטט: bronte 2009-01-30 16:00:04

      צטט: שעת השיכור 2009-01-30 15:50:39


      איזה יופי!

      ז'תומרת משתתף בצערך וזה...

      אבל נהניתי מהכתיבה,

      רק מהכתיבה!

      חיוך 

      לא חשבת שזה, איך לומר, אקסהביציוניסטי?

       

      בקטנה.

      אקסהיביציפיצי.

        30/1/09 16:31:

      צטט: charlotte 2009-01-30 15:54:44

      אוי חמודה, כמה שאני מצטערת על מה שקרה. אבל:

      השיתוף הזה בקפה, זה את, עם ההומור שלך

      עם השגעונות שלך. ומי שלא מסוגל לקרוא אותך

      בין השורות, אז הוא כנראה לא מתאים.נכבשת ע"י

      המהירות שלו, אבל במקום Sliding doors מצאת את

      עצמך ב-Fast and furious. נכון שיש משהו כובש

      במהירות האינטלקטואלית, ההומור השנון וקצת ציני,

      אבל הם באים לעתים מלווים בחוסר, איך לומר, חמלה

      ויש שיר מקסים של Jewel שאומר:in the end, only kindness matters

      עשית כל מה שיכלת וקצת מעבר, עכשיו תחייה בשלום עם עצמך

      מי שלא מבין את אופן החשיבה ( המהירה והמשונה) שלך, כנראה

      לא מתאים. כי מעבר לצחוק ולאתגר האינטלקטואלי, מה שאנחנו

      צריכים, זה שיבינו אותנו ושיקבלו אותנו. ואם זה היה מתאים

      It will find a way.שיהיה לך שבת מקסימה

      And don't forget the spanish inquisition

      Your affectionate old friend

      Charlotte

       

       

      מה שהיא אמרה.

       

      אותו דבר.

       

      :)

       

        30/1/09 16:20:

      פגעת בול!

      התסכול על מה שמרגיש 'כמעט'.

      אבל את יודעת משהו?

      אולי אני סתם מנחמת את עצמי (ומנסה לנחם אותך) אבל התחושה שלי זה שהתקל הקטן הזה?

      הוא לא סתמי.

      זה לא משהו שיכול היה שלא לקרות.

      פשוט היינו עולות על המוקש קצת יותר מאוחר, זה הכל.

      ומהבחינה הזאת - אולי עדיף עכשיו, מאשר מאוחר יותר.

        30/1/09 16:11:

      כל כך מזדהה איתך.

      קשה כל כך למצוא את 'מר נכון' (מקווה שאת סולחת לי על התרגום),

      וכשמופיע מישהו שיכול להיכנס למשבצת,

      שמבין את הראש שלך,

      עומד בקצב שלך,

      מדבר את השפה שלך,

      וזה נופל על חוסר הבנה קטן ובלתי משמעותי,

      או שהוא משייך דברים שכתבת

      קרוב מדי אלייך - 

      זה ממש מתסכל, 

      ואת מרגישה כבולה וחסרת ישע

      רואה משהו שאת רוצה,

      ולא יכולה להושיט יד ולקרב אלייך...

        30/1/09 16:01:

      צטט: charlotte 2009-01-30 15:54:44

      אוי חמודה, כמה שאני מצטערת על מה שקרה. אבל:

      השיתוף הזה בקפה, זה את, עם ההומור שלך

      עם השגעונות שלך. ומי שלא מסוגל לקרוא אותך

      בין השורות, אז הוא כנראה לא מתאים.

       

       נכון שיש משהו כובש

      במהירות האינטלקטואלית, ההומור השנון וקצת ציני,

      אבל הם באים לעתים מלווים בחוסר, איך לומר, חמלה

      ויש שיר מקסים של Jewel שאומר:in the end, only kindness matters

      עשית כל מה שיכלת וקצת מעבר, עכשיו תחייה בשלום עם עצמך

      מי שלא מבין את אופן החשיבה ( המהירה והמשונה) שלך, כנראה

      לא מתאים. כי מעבר לצחוק ולאתגר האינטלקטואלי, מה שאנחנו

      צריכים, זה שיבינו אותנו ושיקבלו אותנו. ואם זה היה מתאים

      It will find a way.שיהיה לך שבת מקסימה

      And don't forget the spanish inquisition

      Your affectionate old friend

      Charlotte

      אין לי מילים.

      לא הייתי יכולה לנסח את זה טוב יותר בעצמי.

      ככה זה, כנראה.

      אחיות.

       

        30/1/09 16:00:

      צטט: שעת השיכור 2009-01-30 15:50:39


      איזה יופי!

      ז'תומרת משתתף בצערך וזה...

      אבל נהניתי מהכתיבה,

      רק מהכתיבה!

      חיוך 

      לא חשבת שזה, איך לומר, אקסהביציוניסטי?

       

        30/1/09 15:55:

      צטט: da vinci 2009-01-30 15:47:26

       

      סליחה שאני נדחף ומתפלצן לך, אבל האם הוא לא טיפוס שדורש באופן קבוע high maintenance?

      מחפש סיבות לכעוס ולהיות צודק, ושאת תתנצלי ותרגישי רע... זה מצלצל לי משהו בכיוון...


      אם זה אכן כך, אני הייתי דווקא מציע לו ללכת לשרותים.

      If you know what I mean...

       

      ושוב סליחה.

      אין לי מושג...

      יכול להיות שהוא איש נפלא, רגיש ומעניק... אולי סתם התחלנו על רגל שמאל,

      אבל אתה יודע איך זה - יש פעמים שבהם אם ההתחלה הולכת כל כך קשה,

      מתעוררת תחושה שאולי זה סימן לכך שזה לא נועד להיות, על אף הסקרנות, העניין והפוטנציאל.

      חבל.

      ואל תתנצל.

       

        30/1/09 15:54:

      אוי חמודה, כמה שאני מצטערת על מה שקרה. אבל:

      השיתוף הזה בקפה, זה את, עם ההומור שלך

      עם השגעונות שלך. ומי שלא מסוגל לקרוא אותך

      בין השורות, אז הוא כנראה לא מתאים.נכבשת ע"י

      המהירות שלו, אבל במקום Sliding doors מצאת את

      עצמך ב-Fast and furious. נכון שיש משהו כובש

      במהירות האינטלקטואלית, ההומור השנון וקצת ציני,

      אבל הם באים לעתים מלווים בחוסר, איך לומר, חמלה

      ויש שיר מקסים של Jewel שאומר:in the end, only kindness matters

      עשית כל מה שיכלת וקצת מעבר, עכשיו תחייה בשלום עם עצמך

      מי שלא מבין את אופן החשיבה ( המהירה והמשונה) שלך, כנראה

      לא מתאים. כי מעבר לצחוק ולאתגר האינטלקטואלי, מה שאנחנו

      צריכים, זה שיבינו אותנו ושיקבלו אותנו. ואם זה היה מתאים

      It will find a way.שיהיה לך שבת מקסימה

      And don't forget the spanish inquisition

      Your affectionate old friend

      Charlotte

        30/1/09 15:50:


      איזה יופי!

      ז'תומרת משתתף בצערך וזה...

      אבל נהניתי מהכתיבה,

      רק מהכתיבה!

        30/1/09 15:47:

       

      סליחה שאני נדחף ומתפלצן לך, אבל האם הוא לא טיפוס שדורש באופן קבוע high maintenance?

      מחפש סיבות לכעוס ולהיות צודק, ושאת תתנצלי ותרגישי רע... זה מצלצל לי משהו בכיוון...


      אם זה אכן כך, אני הייתי דווקא מציע לו ללכת לשרותים.

      If you know what I mean...

       

      ושוב סליחה.

        30/1/09 15:34:

      וכרגיל בלבלת אותי... הפוסט על נושא שקל יותר לכתוב מלהגות?

       

        30/1/09 15:29:

      לא יודעת, לי גם לכתוב אותה די קשה   קריצה

       

        30/1/09 14:47:


      "אקסהיביציוניסטית" -

       

       מילה ש(באופן יחסי, כמובן) קל לכתוב, אבל ממש קשה להגות אותה.

       

      בעצם, גם הפוסט שלך הוא על נושא דומה, לא?

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין