כותרות TheMarker >>
    page id : 9

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    לי הם מצלצלים!

    ולכן, אל תשאל למי צלצלו הפעמונים:
    לך הם מצלצלים!
    (ג'ון דאן, בתרגום חופשי, מתוך הזיכרון)

    האמת היא שהם מצלצלים דווקא לי.
    למה?
    קראו ותבינו.

    עד כאן מכתבתכם לענייני אופנה וצרכנות מודעת

    14 תגובות   יום שישי , 30/1/09, 17:51


    שלוש רכישות מוצלחות בתחילת העונה הפכו אותי בעל כורחי לכתבתכם לענייני צרכנות מודעת.

     

     

     סריג אפור ב"הוניגמן" (כ-150 ₪) שהופיעה בו "רכבת" קטנה בכתף,

    ג'ינס שחור ב-"ML Man" (כ-200 ₪), שכפתור הג'ינס שלו (כזה שמחברים במכונה מיוחדת) התפרק,

    ג'ינס גברים ב"תמנון" (כ-150 ₪), שתפס הרוכסן שלו נפל. 

    כל הפריטים הנ"ל שימשו אותי ואת בני ביתי נאמנה ועברו כמה לבישות וכביסות לפני האירוע המצער. להלן אופן הטיפול בחנויות השונות. 

     

     

    הוניגמן

    אני: שלום, את הסריג הזה קניתי בתחילת העונה ותראי מה קרה לו.

    מוכרת: יש לך קבלה?

    אני: לא, אבל את יכולה לחפש אצלך במחשב.

    [המוכרת מחפשת, מוצאת את הקבלה, ממלאה טופס ולוקחת את הסריג]: יתקשרו אליך.

    אני: מתי?

    מוכרת: בהקדם.

    כעבור שבוע נוחתת בתא הקולי שלי הזמנה להגיע ל"הוניגמן" ולקבל פריטים חלופיים. אני מגיעה כעבור מספר ימים ובוחרת פריטים בסכום בו רכשתי את הסריג, למרות שמחירו ירד מאז.

     

     

     ML Man

    אני: שלום, את המכנסיים האלה רכשתי בתחילת העונה והכפתור התפרק.

    מוכרת: טוב, אז מה את רוצה שאני יעשה.

    אני: אני יכולה לספר לך מה חנויות אחרות עושות.

    מוכרת: לא מעניין אותי מה אחרים עושים. תראי לי.

    [בודקת את מקום הכפתור החסר]: טוב, הוא בטח עשה עם זה משהו...

    אני: איך אתם מתכוונים לטפל בזה?

    מוכרת: ....

    אני: אני מצפה מפריט לבוש שיחזיק לפחות עונה אחת. המכנסיים האלה נקנו בסך הכל לפני חודשיים.

    מוכרת: טוב, תני לי ואני אשלח למעבדה ונראה מה הם יעשו.

    אני: כמה זמן זה ייקח?

    מוכרת: לא יודעת. זה בטח יהיה מהר. 

    [כעבור שבוע] 

    אני: שלום, השארתי כאן מכנסיים לתיקון. את יכולה לברר לי מה קורה איתם?

    מוכרת (לא זאת מהשבוע שעבר): אני לא יודעת. עוד לא חזרו.

    אני: את בטוחה?

    מוכרת: כן, הם עוד לא חזרו. מתי הבאת?

    אני: בדיוק לפני שבוע. כמה זמן זה לוקח?

    מוכרת: או, זה יכול לקחת שלושה-ארבעה שבועות.

    אני: את צוחקת עלי? כמה זמן לוקח להחליף כפתור? מה, הם צריכים לייצר אותו מחדש? 

    מוכרת: חכי רגע.

    [הולכת לחדר אחורי וחוזרת עם שקית]: אלה המכנסיים?

    אני: כן! למה לא הודעתם לי שהגיעו?

    מוכרת: רק היום הגיעו. לא הספקנו להודיע.

    אני: אהה.  

     

     

    תמנון

    אני: שלום, את המכנסיים האלה קניתי בתחילת העונה והריצ'רץ' הלך.

    מוכר: איזה מידה?

    אני: 40

    מוכר [לוקח את המכנסיים, מוציא זוג זהה מהמדף ומוסר לי] הנה. 

    ועכשיו, יקירָי, נחשו נא לאיזה חנות אחזור בעונה הבאה. 

     

     

     

    המעוניינים להתוודע להיסטוריה האופנתית שהביאה אותי עד הלום, למעמדי הנוכחי כאושיית אופנה, מוזמנים לפוסט האהוב עלי במיוחד -  "יאללה, תתלבשו עלי".

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/2/09 16:20:

      צטט: טל פורקוש 2009-02-13 00:11:06

      בהחלט נעים לקרוא שאפשר גם אחרת

       

      אפשר, בהחלט אפשר.

      צריך רק לרצות. ויש יותר ויותר שרוצים.

        13/2/09 00:11:
      בהחלט נעים לקרוא שאפשר גם אחרת
        4/2/09 19:14:

      צטט: קורע ברך 2009-02-04 19:12:33


      צצצצ....

      פעם צ'יץ' שם בטיילת על חוף הים,

      ספסלים שכל בר גינה ישמח אם יהיו לו כאלה.

       

      יפים, כבדים, מעץ.

       

      הם לא היו קשורים.

      אמרו יגנבו.

      אמרתי לא יגנבו. מי שנותן אמון בעמו ועושה למענו,

      מקבל החזר בריבית דריבית.

      לא גנבו. שנים לא גנבו. אף פעם לא.

       

      רוב העם לא מניאק. הראה לו פנים, ויתייחס לכך בהתאם.

      אחד או שניים שניצלו והחזירו סחורה, לא מבשר את הבצורת.

       

      עובדה שהאמריקאים חיים עם החזרת סחורה גם אחרי שנוצלה,

      בכיף.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      זה יפה שאתה מאמין בעם שלנו.

      (להזכירך, את הספסלים לא גנבו, אבל את המשוריינים בדרך באב-אל-וואד גנבו גם גנבו).

        4/2/09 19:12:


      צצצצ....

      פעם צ'יץ' שם בטיילת על חוף הים,

      ספסלים שכל בר גינה ישמח אם יהיו לו כאלה.

       

      יפים, כבדים, מעץ.

       

      הם לא היו קשורים.

      אמרו יגנבו.

      אמרתי לא יגנבו. מי שנותן אמון בעמו ועושה למענו,

      מקבל החזר בריבית דריבית.

      לא גנבו. שנים לא גנבו. אף פעם לא.

       

      רוב העם לא מניאק. הראה לו פנים, ויתייחס לכך בהתאם.

      אחד או שניים שניצלו והחזירו סחורה, לא מבשר את הבצורת.

       

      עובדה שהאמריקאים חיים עם החזרת סחורה גם אחרי שנוצלה,

      בכיף.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        4/2/09 12:38:

      צטט: קורע ברך 2009-02-04 09:35:32


      את הדברים הטובים אנחנו לא לוקחים מהאמריקאים.

      כמו למשל, להחזיר מוצר פגום.

       

      ולא רק מוצר פגום. גם סתם משהו שקניתי ולא מצא חן בעיני. הכל אפשר להחזיר.

      שמעתי על ישראלים שקנו שמלה לאירוע והחזירו לאחר האירוע.

      שמעתי גם על כאלה שקנו מושב-תינוק למכונית והחזירו כשהרך הנולד הגיע לגיל שלושה חודשים, שאז יש להחליף את הכיסא.

      מכאן אנו למדים מדוע השיטה לא תעבוד בארץ הקודש.

        4/2/09 09:35:


      את הדברים הטובים אנחנו לא לוקחים מהאמריקאים.

      כמו למשל, להחזיר מוצר פגום.

        1/2/09 17:13:

      צטט: ורד א. 2009-01-31 22:25:49


      אני אוהבת את כתיבתך על כל הנושאים חיוך

       

      חבל שבעלי העסקים עוד לא הפנימו שלצרכן יש כוח רב ואם לא ידאגו לשירות ראוי, יפסידו בסופו של דבר.

       

      אני אישית לא חוזרת לחנויות שבהם לא קיבלתי שירות סביר.

       

       

      תודה, ורד.

      בסופו של דבר הסתדרו הדברים עם כל החנויות. חבל שלא כולם אדיבים.

        31/1/09 22:25:


      אני אוהבת את כתיבתך על כל הנושאים חיוך

       

      חבל שבעלי העסקים עוד לא הפנימו שלצרכן יש כוח רב ואם לא ידאגו לשירות ראוי, יפסידו בסופו של דבר.

       

      אני אישית לא חוזרת לחנויות שבהם לא קיבלתי שירות סביר.

       

        31/1/09 21:24:

      צטט: איריס009 2009-01-30 23:34:41

      אהבתי את הפוסט.

      הבאת דרך חשובה להראות את הכח הצרכני .קריצה

       

       

       

       

       

      תודה!

      ומה זה זה הדבר המפחיד הזה? סיוט אמיתי!

        31/1/09 17:33:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-30 23:25:52

      איזה דרמה סוחפת את יוצרת מנושא כל כך משעמם, בנאלי, דלוח, רקוב, חולה ואומלל כמו בגדים. דיווה! את דיווה!

      ענקית!

      כמה יצרים, אכזבות, תקוות, תהפוכות גורל... וכל זה מאיזה כפתור ואריג. ענקית.

      כמו סרט טוב של קלרק גייבל או משהו.

      (רואים שאני חשוך גירויים רגשיים לאחרונה, הא? )

      לא, לא, אבל זה באמת היה קטע מעולה.

      קודם היית מהמועדפים שלי בכתיבה על חינוך .

      מעכשיו את גם בשורה הראשונה של כותבי הבגדים שלי. 

      וואו, אהוד, אני מסמיקה עד השורשים הצבועים של שער הדיווה שלי.

      תודה על המחמאות!

       

      מה שכן, אם בגדים הם בעיניך נושא משעמם, דלוח וכל השאר, אז אתה צריך לבדוק טוב-טוב את עצמך. הבנת? טוב-טוב. ואם אתה צריך עזרה, תבקש.

       

        30/1/09 23:34:

      אהבתי את הפוסט.

      הבאת דרך חשובה להראות את הכח הצרכני .קריצה

       

        30/1/09 23:25:

      איזה דרמה סוחפת את יוצרת מנושא כל כך משעמם, בנאלי, דלוח, רקוב, חולה ואומלל כמו בגדים. דיווה! את דיווה!

      ענקית!

      כמה יצרים, אכזבות, תקוות, תהפוכות גורל... וכל זה מאיזה כפתור ואריג. ענקית.

      כמו סרט טוב של קלרק גייבל או משהו.

      (רואים שאני חשוך גירויים רגשיים לאחרונה, הא? )

      לא, לא, אבל זה באמת היה קטע מעולה.

      קודם היית מהמועדפים שלי בכתיבה על חינוך .

      מעכשיו את גם בשורה הראשונה של כותבי הבגדים שלי. 

        30/1/09 21:50:

      צטט: מיה שני 2009-01-30 19:14:22

      כן אנחנו קצת מפגרים אחרי העולם בשירות לצרכן.

      אני הנמכתי ציפיות,מתקנת בעצמי, תוך כדי שאני מסננת קללה בשקט,כמובן.

      והרשת של תמנון היא באמת אחלה.

       

       

      אמנם מפגרים, אבל בשנים האחרונות בהחלט נרשם שיפור ניכר ברוב החנויות. ולראייה, בסופו של דבר כולן טיפלו בבעיה ופתרו אותה.

      תמנון רשת נהדרת, עם בעיה אחת: ייצור המוני מדי.

        30/1/09 19:14:

      כן אנחנו קצת מפגרים אחרי העולם בשירות לצרכן.

      אני הנמכתי ציפיות,מתקנת בעצמי, תוך כדי שאני מסננת קללה בשקט,כמובן.

      והרשת של תמנון היא באמת אחלה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אורית-ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין