(הרעיון התבשל הבוקר והוא יוצא החוצה בנשימה אחת - לא ערוך - פשוט סרב להישאר בבטן)

דצי היתה עלמה צעירה, יפה ונבונה.

הקסה ראה אותה באיזשהו ארוע שערכה חברתו.

הקסה יצא למילואים ארוכים, שלושה שבועות בצפון המושלג. החברה נעלמה.

הוא חזר הישר לזרועותיה של דצי. ביקור בית מפתיע, אהבה ממבט ראשון.

אהבה גדולה.

הם מייד גרו ביחד.

עברה שנה, ברור היה שהחתונה בפתח.

לא הכל היה מושלם, היו בעיות, הקסה לא ידע בדיוק לומר מה זה היה.

אבל אלו היו ימים של פעם, אתם יודעים. על בחורה כמו דצי לא מוותרים כל כך מהר.

חתונה. ילדים.

בעיות.

דצי לא הבינה למה הכל כל כך ראוותני אצל הקסה. הכל בגדול. תמיד יותר, תמיד שאריות.

הקסה הסתובב זועף כל הימים. הוא לא הבין אף פעם למה הדברים לא מסתדרים. דצי אף פעם לא עמדה בציפיותיו. המלים שנאמרו תורגמו לדברים אחרים לגמרי.

דצי רצתה שידברו בגובה העיניים.

הקסה דמיין חיי נישואין מושלמים.

עם הזמן האהבה הבוערת הפכה לשנאה.

הדרך לגירושין היתה סלולה. גם טיפולי זוגיות היו שם. אך הם לא עזרו.

הבסיס היה הרוס.

והדגש על המילה - בסיס.

(למי שלא הבין - תקשורת והתאמה מנטלית)