הי,

בעודי חוככת בדעתי מה לכתוב היום,

שכחתי ש"מיני פוסט" שלי נמצא

בתגובה שכתבתי ליורם מרקוס על סיפורו

המרטיט -   אהבה של פעם בחיים.

והיות ואני נמצאת  ב"אמצע החיים" יכולתי

להרשות לעצמי לצטט שיר שלי עצמי,

שנכתב בסערת רגשות של גיל 17 , גיל

ההתבגרות.

והמסקנה היא היום , 

בעצם, לא פסקתי לחפש את אותה אהבה....

והנה השיר - כל הזכויות שמורות (c)

..."ושמתי לי שער,

בקצה התקוה.

לשמוע ברעש

מילים של תוגה.

עצים לא חמקו,

לא שמטה האימה.

והדים קטנטנים

קרבו בשגגה.

וחתומה התקוה, לאיטה,

ואין בא.

ולא היה זה השער,

לאהבתך.."                

אסתר-אתי(c )כל הזכויות שמורות