כותרות TheMarker >
    ';

    נפלאות התבונה

    בלוג על מוח האדם

    כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.

    אלומית ישי: מוח של נהג מונית

    43 תגובות   יום שבת, 31/1/09, 19:57

    בחיי היומיום אנו נדרשים למצוא את דרכנו בסביבה מוכרת, אותה למדנו בעבר ושנחרטה לעד בזכרוננו.  מה קורה במוח בזמן ניווט והתמצאות בסביבה והיכן במוח שמורים הזכרונות המרחביים? בשנים האחרונות חוקרת פרופ' אלינור מגוויר מלונדון את המנגנונים העצביים של זיכרון מרחבי.  בניגוד לחוקרי מוח רבים, מגוויר לא שמה חולדות בגיגית עם מים ומחכה שישחו למטרה, אלא סורקת את מוחם של נהגי מוניות לונדוניים.

    על-מנת לקבל רישיון של נהג מונית בלונדון, יש לעבור הכשרה אינטנסיבית שאורכת בין שנתיים לארבע שנים.  במהלך ההכשרה לומדים הנהגים להכיר את 25,000 הרחובות ואת אלפי המקומות הציבוריים בעיר, ובתום ההכשרה עליהם לעבור סידרת מבחנים (באנגלית :-)).  בנוסף להתנסות הממשית ברחובות העיר הסואנת, עוברים הנהגים תרגילי ניווט וירטואליים בעזרת סימולציה ממוחשבת, שכוללת 110 ק'מ של רחובות במרכז לונדון, עם תמרורים, רמזורים, הולכי רגל ותנועת מכוניות ואוטובוסים.

    בסידרת ניסויי דימות בהם נהגי מוניות ניווטו ברחובות לונדון בזמן שמוחם נסרק ב-MRI מצאה מגוויר שני ממצאים חשובים:

    פעילות המוח:  ניווט ברחובות לונדון גורם לעליה בפעילות העצבית בהיפוקמפוס, מבנה דמוי סוסון ים המצוי באונה הטמפורלית וחיוני ליצירת זיכרונות חדשים (ראו פוסט קודם על חולה האמנזיה HM).

    מבנה המוח: אנטומית, נפח ההיפוקמפוס של נהגי מוניות גדול יותר מזה של נבדקי הביקורת.  יתרה מכך, נפח ההיפוקמפוס של נהגי מוניות, שנוסעים בכל פעם ליעד אחר בהתאם לדרישות הלקוח ונדרשים לאלתר ולמצוא דרכי קיצור או דרכים חלופיות, גדול מנפח ההיפוקמפוס של נהגי אוטובוס שנוסעים מדי יום במסלולים קבועים מראש.  יש לציין שגם במכרסמים נמצא מתאם בין נפח ההיפוקמפוס  לבין זיכרון מרחבי: לחולדות שגדלו בסביבה "מועשרת" היפוקמפוס גדול יותר מזה של חולדות שגדלו בכלוב "רגיל".

    אך האם ההיפוקמפוס מספיק או הכרחי לניווט בסביבה?  בקהילה המדעית נחלקות הדעות לגבי תפקיד ההיפוקמפוס בזיכרון מרחבי. שלוש התאוריות הרווחות הן:

     - תיאוריית המפה הקוגניטיבית, לפיה בהיפוקמפוס מאוחסנים ייצוגים של הסביבה המרחבית המאפשרים ניווט דינמי שכולל לא רק מסלולים קבועים אלא גם מציאת דרכים חלופיות ועקיפת דרכים חסומות.

    - תיאוריית הגיבוש (קונסולידציה), לפיה ההיפוקמפוס נדרש לשימור איפורמציה חדשה בזיכרון,  אך עם הזמן זכרונות אלה מיוצגים בקליפת המוח ולכן שליפת האינפורמציה אינה תלויה בהיפוקמפוס.

    - תיאוריית ה-Multiple Trace של הפסיכולוג הקנדי מוריס מוסקוביץ', לפיה ההיפוקמפוס תמיד נדרש לשליפת אינפורמציה מהזיכרון, בין אם זו אינפורמציה ישנה שאופסנה לפני שנים או אינפורמציה חדשה.

    כל התאוריות, אם כך, מסכימות שלהיפוקמפוס תפקיד מכריע בשלב ההתחלתי של אחסון אינפורמציה בזיכרון. וכפי שהבנתם, הממצאים של מגוויר אינם מאששים אך גם אינם מפריכים אף אחת מהתיאוריות הנ'ל. 

     

    ואז פגשה מגוויר את TT, נהג מונית לונדוני שבמשך 40 שנה נסע יומיום ברחובות העיר, עד שחלה במחלה נדירה שפגעה בהיפוקמפוס שלו.  כמו חולה האמנזיה HM, גם TT איבד את ההיפוקמפוס בשתי מחציות המוח והתוצאה הבלתי-נמנעת היתה אמנזיה אנטרוגרדית (קרי, חוסר יכולת לשמור אינפורמציה חדשה בזיכרון) חמורה. 

    בהינתן ניסיונו המקצועי והפגיעה הסלקטיבית במוחו, נהג המונית TT הוא Case Study מיוחד המאפשר הצצה נדירה למוח האדם.  הסתבר שבמבחני התמצאות בסביבה TT זכר את כל האתרים בלונדון וזיהה נקודות ציון רבות במפת העיר.  ואולם, בניגוד לנהגי המוניות האחרים, ביצועיו בתכנית הניווט הממוחשבת, שדרשה אילתורים רבים, היו ירודים.  כמו כן, זכר בעיקר את הדרכים הראשיות בעיר (המכונות A Roads) אך התקשה במציאת מסלולי נסיעה ברחובות צדדיים.

    מהמקרה של TT הסיקה מגוויר ששליפת אינפורמציה מרחבית ששמורה בזיכרון במשך שנים רבות אינה תלוייה בהיפוקמפוס, אך לניווט בזמן אמת שדורש פיתרון בעיות וקבלת החלטות נדרש היפוקמפוס תקין.

    בנוסף להיפוקמפוס, אזורים אחרים בקליפת המוח נדלקים בזמן ניווט ובשנים הקרובות מתכוננת מגוויר לחקור את הרשת העצבית הדינמית שמתווכת זיכרון מרחבי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (43)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/6/11 09:56:
      ומה לגבי נשים המנווטות ברחבי הקניון, על מאות חנויות הבגדים, תוך חישובי אופטימזית המסלול (בעית הסוכן הנוסע) ויעדי מחיר/זמינות המוצרים במבצע...?
        12/3/10 00:50:

      אלומית,

       

      פוסט מרתק,

       

      מעניין מה היו התוצאות אם החקר היה נעשה על נהגי מוניות ישראלים.

       

      האחרון שנסעתי איתו פשוט ביקש שאדריך אותו ליעד...

        30/12/09 08:34:
      שאלה מצויינת -- אין עדיין מחקרים שבדקו את השפעת ה- GPS על יכולת הניווט הטבעית.  אני טוענת שהניידים הרסו את זיכרון העבודה כי איש לא טורח לשנן מספרי טלפון ולחייגם מהזיכרון.  אני מניחה שלניווט הדיגיטלי יש אפקט דומה...
        30/12/09 07:55:

      מרתק.

      ואותי גם מעניין לדעת, האם שימוש במכשיר GPS למשל

      גורם לניוון של ההיפוקמפוס ולירידה ביכולת לאחסן זכרונות חדשים

      או שרק פגיעה חמורה כמו במקרה של TT יכולה לעולל כזה נזק?


      כל כך צחקתי, כנראה שלי אין את הרכיבים הללו במוח...

      אני יועצת עצמאית, ומתוקף זה... מסתובבת בארץ. הרבה מסתובבת. אז רכשתי GPS והרגשתי שהגעתי אל האושר. ברגע האמת, החמדמוד הזה הודיע לי: "אין קליטת לווינים". באותו רגע, נפרדנו כידידים. הוא עף לבאגאז' ואני חייגתי 2 ארוך בסלולרי: "או שאתה חוזר אלי עכשיו או שאני מגיעה ל....... לא יודעת".

      ומאז - מידי ערב, אני משרטטת לעצמי מפה לנסיעה היומית, עם גבולות בירבור.

      אל תגידו לי צפון, דרום, אני לא נוסעת עם מצפן.

      דברו איתי במספרי כבישים או בשלטים או בחנויות.

      הכי טוב בחנויות, תסעי ישר עד שתראי חנות פרחים בצד ימין, תפני מיד לאחר מכן שמאלה, תמשיכי ישר עד השלט של החנות של משהו שקשור למוסיקה.

      ככה הכי טוב. ואני לא קניינית דגולה.

      2 ארוך בסלולארי אהובי, מזל, מזל שאתה כל כך סובלני ואלוף בכיוון.

        26/3/09 21:28:


      לי מספיק להיות פעם אחת במקום ואני זוכרת בדיוק איך מגיעים

      וגם מדריכה אנשים איך להגיע יש לי יכולת ניווט מעולה

      ולמרות שאני לא נוהגת אני תמיד מנווטת את הנהג..

      .

      תודה מוח האדם דבר מופלא ומרתק!

      שטוטית

        25/3/09 15:21:

      מניח שאני יכול לשמש מודל אידאלי למחקר מעין זה, יחד עם עוד נווטי ריצה ורוכבי אופני הרים המנווטים תוך כדי מסע ונדרשים לקבל החלטות תוך עשיריות שניה בעודם מרוכזים גם במסלול שלפניהם.
        2/3/09 08:19:


      אלומית שלום

       

      תודה על שורה של מאמרים מאוד מעניינים - שרק היום גיליתי.

       

      מה שמאוד מעניין אותי בפוסט הזה הוא - שהנפח של ההיפוקמפוס משתנה על פי השימוש. אמנם נראה ששינוי נפח שרירים יגדל עם נעשה פעילות יתר, אבל מוזר ומעניין לגלות שאיזורי המח גם משנים את גודלם לפי מידה השימוש.

       אני התיחסתי למח כאל מבנה שתכונותיו מוכתבות על ידי הגנטיקה, ושיש לכאורה פוטנציאל נתון לניצול. גידול הנפח של חלק מהמוח מרמז לאפשרות להגדיל את היכולות, ולא להיות חסומים על ידי המבנה במקורי.

       

      היו דיעות שניתן ללמד אינטליגנציה. הניסוי הזה מרמז שיש לזה בסיס מוצק.

       

      2 שאלות:

      אם הנהגים יפסיקו לנהוג במוניות ולנצל את היכולת שפיתחו - האם תהיה ירידה בנפח כאשר הזיכרון דועך ?

       

      ושאלה אחרת: שלא כמו שרירים, נפח המח מוגבל בקשיחות על ידי הגולגולת. האם גידול בחלק מהמוח בא על חשבון יכולות אחרות ? דהיינו, משהו היה צריך להצטמק אם חלק אחד גדל וס"ה הנפח קבוע.

       

      האביר

        11/2/09 19:01:

      צטט: אלומית ישי 2009-02-01 08:21:26

      צטט: ברביבר 2009-02-01 00:00:22

      רווחת הדיעה שיש הבדל בין נשים לגברים מבחינת ההתמצאות המרחבית שלהם. לאור העובדה שההיפוקמפוס משתתף בכל הקשור בניווטים והתמצאות, האם אכן נמצאו הבדלים משמעותיים בין המינים בתפקוד ההיפוקמפוס או בנפחו? ומה לגבי נשים עם יכולת מרחבית טובה? מניחה שאצלן ההיפוקמפוס יהיה בעל נפח גדול יותר ואז נשאלת השאלה מה קדם למה? ... נראה לי שזו שוב שאלת הביצה והתרנגולת...ואני אגב נווטת מצויינת :) 

       

      שאלה מצויינת -גברים כידוע, נעזרים במפה ואילו נשים מעדיפות לשאול מישהו כיצד להגיע ליעדן חיוך

       

      ככל הידוע לי, בסריקות מוח לא נמצאו הבדלים בנפח ההיפוקמפוס בין גברים ונשים. 

       

      סביר להניח שנשים וגברים משתמשים באסטרטגיות ניווט שונות, אך טרם נעשה מחקר מקיף בנושא (כזכור, בארה'ב השמרנית קשה לקבל מימון ציבורי לחקור הבדלים כלשהם בין המינים...).

       אוהו, לפי זה אני גבר... בכלל, בעלי אומר שהוא רק הנהג, אני כל השאר (וגם נוהגת, אבל זה עניין לחוד). אני שונאת GPS ולא יוצאת לדרך בלי לבדוק את המפה מראש (וגם לזכור אותה בראש). בנוסף, דרך שהייתי בה פעם אני לא אשכח יותר - אבל זה אולי קשור לזיכרון החזותי שלי. מישהו רוצה לעשות עלי מחקר? לשון בחוץ

      אגב, פוסט מרתק - רק שלא היה לי זמן לקרוא אותו עד עכשיו ולכן התגובה המאוחרת.

       

        9/2/09 14:07:


      אלומית שלום,

      האם לא נובע מהמקרה של נהג המונית שנפגע במוחו כי יש הבדל בין מידע שמור- שבמקרה זה הוא ניווטי, לבין התמצאות במרחב או תפיסה מרחבית per se ?

        8/2/09 13:42:

      צטט: מנסה לחשוב 2009-02-04 03:33:38

      צטט: אלומית ישי 2009-02-01 08:21:26

      צטט: ברביבר 2009-02-01 00:00:22

      רווחת הדיעה שיש הבדל בין נשים לגברים מבחינת ההתמצאות המרחבית שלהם. לאור העובדה שההיפוקמפוס משתתף בכל הקשור בניווטים והתמצאות, האם אכן נמצאו הבדלים משמעותיים בין המינים בתפקוד ההיפוקמפוס או בנפחו? ומה לגבי נשים עם יכולת מרחבית טובה? מניחה שאצלן ההיפוקמפוס יהיה בעל נפח גדול יותר ואז נשאלת השאלה מה קדם למה? ... נראה לי שזו שוב שאלת הביצה והתרנגולת...ואני אגב נווטת מצויינת :) 

       

      שאלה מצויינת -גברים כידוע, נעזרים במפה ואילו נשים מעדיפות לשאול מישהו כיצד להגיע ליעדן חיוך

      ככל הידוע לי, בסריקות מוח לא נמצאו הבדלים בנפח ההיפוקמפוס בין גברים ונשים. 

      סביר להניח שנשים וגברים משתמשים באסטרטגיות ניווט שונות, אך טרם נעשה מחקר מקיף בנושא (כזכור, בארה'ב השמרנית קשה לקבל מימון ציבורי לחקור הבדלים כלשהם בין המינים...).

       

      ישנם הבדלים משמעותיים מאד בין המינים במוטיבציה שלהם למטלות שונות, וכן בגישה החברתית.

      עד שאין נתונים בדוקים אעריך שגברים מעדיפים לבד מסיבות של אתגריות ועצמאיות.

       

      אגב, מחקרים מראים שכאשר מטרימים במוח של אדם "כסף" (קרי: גורמים לאדם לחשוב על כסף או על מונחים הקשורים לכסף) ונותנים לו לאחר מכן מטלה, עולה משמעותית הסיכוי שהוא יפעל עצמאית ולא יבקש עזרה. יש גם עוד אפקטים מדהימים לזה שאדם חושב על כסף.

       

       

      גברים לא אוהבים לשאול איך מגיעים  גם ללא ערוב השם המפורש "כסף" במסע.

        4/2/09 03:33:

      צטט: אלומית ישי 2009-02-01 08:21:26

      צטט: ברביבר 2009-02-01 00:00:22

      רווחת הדיעה שיש הבדל בין נשים לגברים מבחינת ההתמצאות המרחבית שלהם. לאור העובדה שההיפוקמפוס משתתף בכל הקשור בניווטים והתמצאות, האם אכן נמצאו הבדלים משמעותיים בין המינים בתפקוד ההיפוקמפוס או בנפחו? ומה לגבי נשים עם יכולת מרחבית טובה? מניחה שאצלן ההיפוקמפוס יהיה בעל נפח גדול יותר ואז נשאלת השאלה מה קדם למה? ... נראה לי שזו שוב שאלת הביצה והתרנגולת...ואני אגב נווטת מצויינת :) 

       

      שאלה מצויינת -גברים כידוע, נעזרים במפה ואילו נשים מעדיפות לשאול מישהו כיצד להגיע ליעדן חיוך

      ככל הידוע לי, בסריקות מוח לא נמצאו הבדלים בנפח ההיפוקמפוס בין גברים ונשים. 

      סביר להניח שנשים וגברים משתמשים באסטרטגיות ניווט שונות, אך טרם נעשה מחקר מקיף בנושא (כזכור, בארה'ב השמרנית קשה לקבל מימון ציבורי לחקור הבדלים כלשהם בין המינים...).

       

      ישנם הבדלים משמעותיים מאד בין המינים במוטיבציה שלהם למטלות שונות, וכן בגישה החברתית.

      עד שאין נתונים בדוקים אעריך שגברים מעדיפים לבד מסיבות של אתגריות ועצמאיות.

       

      אגב, מחקרים מראים שכאשר מטרימים במוח של אדם "כסף" (קרי: גורמים לאדם לחשוב על כסף או על מונחים הקשורים לכסף) ונותנים לו לאחר מכן מטלה, עולה משמעותית הסיכוי שהוא יפעל עצמאית ולא יבקש עזרה. יש גם עוד אפקטים מדהימים לזה שאדם חושב על כסף.

       

        2/2/09 13:55:

      כנראה שאף אחד מהכותבים המלומדים לא היה נהג מונית בימיו

      וגם כנראה אין לא חברים כאלה

      כל התגובות הן סטריאוטיפים

      כמו דעתם של הגברים על נשים

      ושל נשים על גברים וכו.

       

      אני יכול להעיד על עצמי כמי שהיה נהג מונית בימיו כסטודנט

      כל המשתלחים בנהגי המוניות הם משתלחים לשווא...

       

      כמו בכל מקצוע יש "חארות" ויש אחרים

       

      כנראה אם נפלח את כל המקצועות של המשתתפים בדיון

      נמצא בעלי מקצוע כאלה ואחרים

      וגם אנשים כאלה ואחרים

      רמאים, שקרנים, פלצנים, גבהי לב, שחצנים,  וסתם אנשים טובים שלא יודעים על מה הם מדברים

      צטט: meg2 2009-02-01 14:40:46


      מה יקרה אם יסרקו את מוחם של נהגי המוניות בישראל?

      נקודה למחשבה....

      דבר אחד בטוח, לספור הם יכולים

       

      בישראל המ שלהם עובד בכלל על פונקציות אחרות - הם לא מבזבזים זמן על ניווט ( חוץ מזה מה יש כבר לנווט בעיר ממוצעת בישראל לעומת לונדון הענקית)

       

      בישראל מוחם הקודח עסוק ב:

      איך לגבות לפי תעריף גבוה יותר .

      איך להאריך את המרחק במידה ומדובר בהפעלת מונה .

      איך לחייב אותך על הארנק שאתה נושא בתור מזוודה שדורשת תשלום נוסף

      איך לקחת את הנסיעה הבאה בעודו מסיע אותך לנקודה שלך.

      איזה פלאפון לקנות בנוסף ל 8  הפלאפונים שכבר יש לו באוטו.

      להתעצבן ולרכל על אחרים ברשת הקשר הפנימית של התחנה.

      איך כולם חאפרים חוץ ממנו ( הוא כבר חודש על הכביש בעוד הצעירים מאתמול - מה הם יודעים).

      איך לפתוח חלון באמצע אוגוסט במקום להדליק מזגן (צריכת דלק).

      מחיר הסולר מול מחיר בנזין היום ולפני 10 שנים.

       

      אז איפה ישאר להם זמן לנווט? 

       

       

      תודה רבה על פוסט מרתק

        2/2/09 10:55:

      O-M-G !!!

      בחיים לא ידעתי שגם נהגי מוניות יכולים לעבור כל כך הרבה ייסורים מעבר לאנשים מוזרים שהם מסיעים במוניות שלהם...החכמתי :)

        2/2/09 09:07:

      תודה רבה, מרתק.
        2/2/09 08:39:

      היפוקמפוס, העלה לי זכרונות, חולני ככל שזה יישמע

       

        2/2/09 00:18:


      תודה אלומית,

      יש לי חשק לכרוך את כל הפוסטים שלך, כך שאוכל לעלעל בין דפיהם, וגם לחזור אליהם ברגע מתאים 

      שירלי

        1/2/09 23:28:
      גם אני יודעת לנווט מצוין. כיף לדעת שיש לי היפופוטמוס כשיר.
        1/2/09 22:48:

      שלום אלומית ונעים להכיר,

      נעים יותר היה לקרוא את מאמרייך,

      נעים אבל מבלבל:

      חוש ההתמצאות שלי הוא טוב בדרך כלל,

      לעומת זאת, הזכרון שלי - נורא,

      (אני בת 51 ומרגישה שוכחת כאילו שגילי מתקדם מאד),

      ממאמרייך הבנתי ששתי הפונקציות (זכרון וכושר התמצאות, או ניווט) נמצאים בהיפוקמפוס.

      אם כך, מה קורה שם ? איך יתכן בלבול שכזה כמו אצלי ?

        1/2/09 21:54:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-02-01 20:47:23

      יש כאן כשל מחקרי ממעלה ראשונה הנובע מהנחת המחקר השגויה בעליל, שלנהגי מוניות יש בכלל מוח.

      האיג-נובל מחכה.

      אולי כבר עדיף לשים חולדות מאחורי ההגה.

       

      אני מסכים עם דעתו של עמיתי המלומד. לעומת נהגי מונית, חולדות עשויות, וזאת אף מכח ההסתברות בלבד, לציית מפעם לפעם לחוקי התנועה.

        1/2/09 20:52:

      הטכנולוגיה באה לעזרת המוח ב- GPS

      מעניין איך זה ישפיע על המחקר

       

      כרגיל, מרתק לקרוא אותך

        1/2/09 20:47:

      יש כאן כשל מחקרי ממעלה ראשונה הנובע מהנחת המחקר השגויה בעליל, שלנהגי מוניות יש בכלל מוח.

      האיג-נובל מחכה.

      אולי כבר עדיף לשים חולדות מאחורי ההגה.

        1/2/09 18:40:
      מעניין ומלמד. תודה!
        1/2/09 18:22:
      This is old news - maybe the size of the brain parts was lar
      ger in some people at birth, which made them attracted to driving etc.
        1/2/09 14:53:

       

      מעורר עניין ומרתק

      השכלתי...

       

      ציונה

        1/2/09 14:40:


      מה יקרה אם יסרקו את מוחם של נהגי המוניות בישראל?

      נקודה למחשבה....

      דבר אחד בטוח, לספור הם יכולים

        1/2/09 14:13:
      לא רק בלונדון -- גם מוחם של נהגי מוניות בטורונטו, קנדה, נסרק, והתוצאות דומות.
        1/2/09 12:17:

      יש משהו מטעה בכותרת.

       

      אולי זה רק נהג מונית בלונדון?

      ואולי הנתנגותו של נהג מוניה בקיטו שונה?

       

      אך לדעתי הצנועה, לא ניתן לחקור את המוח,

      ובודאי לא על פי חלוקה למקצועות.

       

      אומנם המוח הוא המנווט הוא החושב,

      ומחשבות אדם מובילות אותו לכאן או שם,

      לטוב ולרע.

       

      אבל מכאן ועד חקר המוח, נראה לי .....................

        1/2/09 12:10:

      צטט: ifat_perlman 2009-02-01 11:17:43

      אבי הוריש לי חוש התמצאות מדהים. פעם אחת במקום ואדע לחזור אליו גם לאחר 10 שנים שלא ביקרתי בו.

      אני, לתומי, חשבתי שזה קשור לסוג של זיכרון צילומי. כי גם עם פרצופים של אנשים יש לי את אותו הדבר....

       

       

       

      מן הסתם יש מתאם בין זיכרון ויזואלי ליכולת ההתמצאות בסביבה.

       

      וראי פוסט קודם על זיהוי פרצופים.

       

       

        1/2/09 12:09:


      ראשית, פוסט מרתק.

      שנית, הייתי חייב...

      מוח של נהג מונית:

        1/2/09 11:17:

      אבי הוריש לי חוש התמצאות מדהים. פעם אחת במקום ואדע לחזור אליו גם לאחר 10 שנים שלא ביקרתי בו.

      אני, לתומי, חשבתי שזה קשור לסוג של זיכרון צילומי. כי גם עם פרצופים של אנשים יש לי את אותו הדבר....

       

       

        1/2/09 11:05:


      מאמר מרתק.

      תודה.

        1/2/09 10:57:


      מאמר מעניין ומרתק, השכלתי...

      עכשיו אני מתחילה להבין למה הניווט שלי לא משו....:-]

      תודה, אמשיך לקרוא מהנושאים המעניינים האלו.

        1/2/09 10:44:

      ראיתי בעבר בערוץ 8 תכנית שנתנה הסבר אבולוציוני על הבדלים בין גברים לנשים ביכולות ניווט. אם אני זוכר נכון:

      בהתחלה הציגו ניסויים שמראים את ההבדלים: העיקרי הוא שלגברים יש ייתרון בהתמצאות במרחב, הערכת מרחק וכיוונים ובקיצור ניווט באזור חדש ולא מוכר. לנשים חסרון ביכולות הנ"ל אך דווקא ייתרון בניווט באזור מוכר, התמצאות ע"פ סימני דרך מוכרים וכו'. התאוריה  האבולוציונית שהוצגה היא שגברים, שיצאו לצוד באזורים מרוחקים מאזור המחייה, היו צריכים לפתח כישורים לנווט באזור לא מוכר, הערכת המרחק והכיוון אליו יש להגיע ולחזור וכו'. לעומת זאת נשים נשארו באזור המגורים במשימות ליקוט ולכן יכלו להסתמך על זכרון סימני דרך מוכרים.

      דוד.

       

        1/2/09 08:21:

      צטט: ברביבר 2009-02-01 00:00:22

      רווחת הדיעה שיש הבדל בין נשים לגברים מבחינת ההתמצאות המרחבית שלהם. לאור העובדה שההיפוקמפוס משתתף בכל הקשור בניווטים והתמצאות, האם אכן נמצאו הבדלים משמעותיים בין המינים בתפקוד ההיפוקמפוס או בנפחו? ומה לגבי נשים עם יכולת מרחבית טובה? מניחה שאצלן ההיפוקמפוס יהיה בעל נפח גדול יותר ואז נשאלת השאלה מה קדם למה? ... נראה לי שזו שוב שאלת הביצה והתרנגולת...ואני אגב נווטת מצויינת :) 

       

      שאלה מצויינת -גברים כידוע, נעזרים במפה ואילו נשים מעדיפות לשאול מישהו כיצד להגיע ליעדן חיוך

       

      ככל הידוע לי, בסריקות מוח לא נמצאו הבדלים בנפח ההיפוקמפוס בין גברים ונשים. 

       

      סביר להניח שנשים וגברים משתמשים באסטרטגיות ניווט שונות, אך טרם נעשה מחקר מקיף בנושא (כזכור, בארה'ב השמרנית קשה לקבל מימון ציבורי לחקור הבדלים כלשהם בין המינים...).

        1/2/09 08:05:

      החכמנו

       

      וכעת ברור מדוע  הרוב   מגיעים  לניו יורק....

       

       

        נשיקהרגוע

        1/2/09 00:00:
      רווחת הדיעה שיש הבדל בין נשים לגברים מבחינת ההתמצאות המרחבית שלהם. לאור העובדה שההיפוקמפוס משתתף בכל הקשור בניווטים והתמצאות, האם אכן נמצאו הבדלים משמעותיים בין המינים בתפקוד ההיפוקמפוס או בנפחו? ומה לגבי נשים עם יכולת מרחבית טובה? מניחה שאצלן ההיפוקמפוס יהיה בעל נפח גדול יותר ואז נשאלת השאלה מה קדם למה? ... נראה לי שזו שוב שאלת הביצה והתרנגולת...ואני אגב נווטת מצויינת :) 
        31/1/09 23:15:


      מעבירה את הפוסט הזה כהוכחה מדעית לבוס שהוא חייב לרכוש ליGPS בהקדם...

      מעניינת, מרתקת וברורה כתמיד. תודה על השיתוף בידע הרב שלך.

        31/1/09 22:27:


      בעלי בעל כושר ניווט יוצא מהכלל.

      לי אין את זה בכלל.

      ההפך תמיד אם אני אומרת ימין זה בטח שמאל ולהפך.

      מאז המצאת מכשירי הנייוט למיניהם הוא מתחיל לאבד את הכושר הזה.

      לי לעומת זאת זה נפלא, מקשיבה להוראות ונוסעת.

      כוכב ירקרק שלוח לך באהבה ממני

      מתגעגעת

        31/1/09 21:44:
      אולי הבעיה היא ראיית לילה ולא ניווט? חיוך
        31/1/09 20:26:

      אוי אוי אוי, אלומית:

      עם יכולת ניווט כמו שלי,

      המחקר הזה היה יכול לספק שאלות כמו:

      איך זה

      שביום = ניווט סביר.

      ובלילה = 0 יכולת ניווט?

       

      פרופיל

      אלומית ישי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין