כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אוטופיה

    פתח מילוט.
    לכאן אפשר לברוח מטרדות היום-יום.
    הרבה קפאין, מוסיקה וספרים, אבל כבר בלי אלכוהול.

    הדבק שמאחד את הלילה עם העיר

    36 תגובות   יום שבת, 31/1/09, 21:11

    בכמה נמדד צעד אחד בעיר, אחרי שהשמש שוקעת?

     

    כמו בחלום ההוא, שבו ניסיתי לרוץ, וככל שהתאמצתי הלך הקצב והואט ורגליי כאילו שקעו באיזו מדרכה טובענית, כך גם ההליכה בעיר  - ככל שמעמיק החושך מתחדדים החושים, האויר מצטלל, קולות הערב נושאים משמעות חדשה שהיתה מוצפנת עד לאותו הרגע. וכל צעד הופך איטי ודחוס, הזהירות העירונית הרגילה של המדרכות והכבישים מפנה את מקומה לנינוחות והתבוננות מרוכזת, וזו בתורה הופכת לדריכות חדשה, רעננה.

     

    *

     

                                 כן, הערב מלא וגדוש. לפחות

                                 שנינו פה, צעירים, מתחת לגשר.

                                 שם היו ספסלים וגדרות נמוכות.

                                 פה נושמת שתיקה אטומה ועיקשת.

                                 כן, הערב מלא וגדוש. לפחות

                                 לא תלונו הלילה מעל לגדרות נמוכות.

                                 ...

                                 אחרכך היא רכסה את עצמה ברוכסן,

                                 ונזקפנו פתאום והתחלנו ללכת.

                                 וראינו איך רוח חמה מכסה

                                 אפלה ורצפה של בטון. מלוכלכת.

                                 והגשר דמה למין עיר הרוסה

                                 שנטשנו אותה ונזקפנו ללכת.

                                 ..

                                 אך מדוע בכלזאת הרגשנו ברורות,

                                 שאנחנו חוזרים אל ארץ אחרת,

                                 שכולה ספסלים ודחיסות של קירות

                                 ורחובות רחוצים ושעה מאוחרת.

                                 ..

                                 כשהגענו הביתה היה כמעט בוקר.

                                 עלינו. פיהקנו. הרתחנו קפה.

                                 והעיר הבנויה נתנשמה אל הבוקר.

                                 כמו אישה מיוחמת אל גבר יפה.

                                 והעיר הבנויה נהמה אל הבוקר

                                 כמו צוואר אל סכין. והבוקר נופל

                                 כמו מצנח לבן וקריר. והבוקר

                                 בוקרקיץ בהיר ואפילו יפה.

     

                                     מתוך "סיכום ביניים" , דוד אבידן.


     

    והדבק שמחבר את הלילה לעיר הוא מוסיקה. מוסיקה שזוחלת מתחת לעור, מקבעת בתודעה רגעים ומקומות. כל קרן רחוב היא מזכרת משיר אחר, בכל נסיעה לאורכו של הרחוב הזה הרגל תרפה מהדוושה.


     

    "בערב היא שומעת שירים ובלילה היא פורמת את כולם ומפרידה אותם לרגשות ולתחושות, לאהבות וליאוש. ולמחרת באים המשוררים ועושים שוב שירים חדשים מן החלקים שהיא פרמה בלילה ונדמה להם שהם חדשים ומקוריים".  

    מתוך "לא מעכשיו לא מכאן" , יהודה עמיחי.

     


     

    כלבים עירוניים מתעוררים בלילה

     

     *

     

    ומה יהיה בסופם? בוקר ולילה, שרב וברד, הם עומדים על המרפסת הזאת וקוראים וקוראים. הלוואי עלי.

     

      *

     

    עכשיו ברור למה הוא מחייך ככה

     

    *

    כן, יש לנו נוער מצויין. ושלא יספרו לכם אחרת. 

     

     

     

      *

    סוגרים את השוק בתחילת הלילה

     

     

    *

     

    ועדיין יש בו משהו, במגדל המכוער הזה, במיוחד כשהוא צץ פתאום מעל בית מתפורר באיזו סמטה בדרום העיר

     

     

      *

     

    שלושה רחובות שנולדו לשיטוט לילי

     

     

    *

     

    יום אחד יחליפו בין שני בנייני העירייה האלה. ואף אחד לא יבחין. לא כאן ולא שם. 

    *

    פארק הירקון בלילה. כמעט פישר קינג.

     

     

     

     

     


     

    והדבק שמחבר את העיר ללילה

     

       


     


    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/12 15:23:
      טוב לקרוא אותך
        24/2/11 13:31:
      ישן כמו חדש .
        18/9/09 22:13:
      שנה טובה

      - שנה של הכרות מעמיקה עם עצמי הקיים ושינוי לעצמי חדש.

      - שנה של שיפור מיומנויות תקשורת בין אישית.

      - שנה של שיפור האיכות של קשר זוגי קיים, של שיתוף פעולה והדדיות.

      - שנה של התמודדות נכונה עם משברים ודילמות.

      - ולמי שעובר את החגים לבד, שנה של מציאת אהבה.



      שנה מלאת אהבה,

      מאמן אישי לזוגיות

      acoach4u.co.il
        22/3/09 15:07:

      הו..סימטה אלמונית.גרתי שם. הרחוב הכי קטן בתל אביב..
      מבאס שלא משפצים את האריה בפלונית
        14/2/09 12:05:

      תמיד אוהבת את תיאורי השיטוטים שלך. בפיסקה הראשונה הרגשתי לרגע כאילו אני קוראת ספר בן זמנינו של קפקא :)

      תודה שאתה מעיר את חושי שלפעמים כהים כבר בעיר הזו.. שיטוטי מחשבות כאילו קורים לי רק בערים בחול :)

        7/2/09 11:50:

      צטט: עמיר 2009-02-07 10:08:42


      ועל זה גם אפשר להקליק, soulcat  :

      http://www.youtube.com/watch?v=p_6Lbqjm8cE

       

      מעולם לא ייחסתי חשיבות רבה מדי לעניינים טכניים..

      איטס דב אסנס דט קאונטס!

       

       

       

        7/2/09 10:08:


      ועל זה גם אפשר להקליק, soulcat  :

      http://www.youtube.com/watch?v=p_6Lbqjm8cE

       

       

        6/2/09 16:41:
      http://www.youtube.com/watch?v=p_6Lbqjm8cE

      אני כל כך אוהבת את השיר הזה

      יש בו משהו סמיך. זה שיר כזה שכשאני שומעת אותו אני מייד נושמת אותו. קשה לי להסביר

       

        6/2/09 16:28:

      צטט: רונתי 2009-02-06 13:25:34

      אין כמו יפו בלילות הפך ל-אין יפו בלילות. יש רק תל אביב האחת והנצחית והבלתי מחולקת, בירת המקרה של ישראל, שבכל זאת יש בה משהו. אין כמו עין המשוטט שמנציחה את המוזיקה והאורות. כך הופך מקום לאגדה, בגלל אנשים כמוך שמתבוננים במקום באהבה לא סמויה.

       

      יופי של הגדרה.

        6/2/09 16:27:

      צטט: origi 2009-02-01 15:57:51

      עמיר תבורך,

      הצלחת להמיס את חוסר הרצון והעדר הגעגוע שלי לתל אביב, העיר אותה נטשתי לפני מספר שנים.

      החבר ואני מגיעים לביקור בשבוע הבא כך שנותר לי פחות משבוע לתרגם את הפוסט שלך לאנגלית ולגרום לו להתרגש מאותו הדבר.

      שוב תודה,

      אג

       

      מעולה! בילוי נעים.

       

        6/2/09 14:18:

      אני (אל)מת על סמטה אלמונית וגם על פלונית.
        6/2/09 13:25:
      אין כמו יפו בלילות הפך ל-אין יפו בלילות. יש רק תל אביב האחת והנצחית והבלתי מחולקת, בירת המקרה של ישראל, שבכל זאת יש בה משהו. אין כמו עין המשוטט שמנציחה את המוזיקה והאורות. כך הופך מקום לאגדה, בגלל אנשים כמוך שמתבוננים במקום באהבה לא סמויה.
        1/2/09 23:28:

      צטט: בדלי 2009-02-01 21:36:02


      כייף שבאתי

       

       

      הלו, מה המצב.

      בדיוק חשבתי עליך היום.

        1/2/09 21:36:

      כייף שבאתי
        1/2/09 21:10:

      צטט: rikyc 2009-02-01 17:50:46

      אדם שוב הקים את הקפה עם עוד אנשים, כמובן.

      כיום הוא כותב בלוג לראש העיר בתעריף של 170000 שח לשנה, ההתחייבות היא פוסט לחודש.

      מה זה בשבילו לסדר לך אות יקיר, כשאתה עושה שירות כזה לעיר הגדולה. 

       

      gee whizzzz

      זה הרבה כסף. 

        1/2/09 21:08:

      צטט: rayv 2009-02-01 17:26:35

      משהו בשבילך

       

       


      גדול! תודה.  (חמודים האיטלקים האלה)
        1/2/09 17:50:

      אדם שוב הקים את הקפה עם עוד אנשים, כמובן.

      כיום הוא כותב בלוג לראש העיר בתעריף של 170000 שח לשנה, ההתחייבות היא פוסט לחודש.

      מה זה בשבילו לסדר לך אות יקיר, כשאתה עושה שירות כזה לעיר הגדולה. 

        1/2/09 17:26:
      משהו בשבילך
        1/2/09 16:52:

      צטט: עמיר 2009-02-01 07:22:40


      (של זמרת מסויימת חיוך , כמו שציינת. רונה קינן מעולה. וגם הפוסט של ג'רו) .

       

       

      כן. ורק רציתי להוסיף שנהניתי מאוד מהשיר המצולם שלך.
        1/2/09 16:40:

      צטט: rikyc 2009-02-01 15:50:26

      לא מבינה איך אדם שוב לא דאג לך לאות יקיר העיר.

       

      ?

       

      (הבנתי את כל המילים. הן פשוט לא התחברו למשפט).

       

        1/2/09 15:57:

      עמיר תבורך,

      הצלחת להמיס את חוסר הרצון והעדר הגעגוע שלי לתל אביב, העיר אותה נטשתי לפני מספר שנים.

      החבר ואני מגיעים לביקור בשבוע הבא כך שנותר לי פחות משבוע לתרגם את הפוסט שלך לאנגלית ולגרום לו להתרגש מאותו הדבר.

      שוב תודה,

      אג

        1/2/09 15:50:
      לא מבינה איך אדם שוב לא דאג לך לאות יקיר העיר.
        1/2/09 15:34:

      והלילה שקט

      והלילה בהיר כתמיד,

      כי תמיד הוא אורחים מארח

      ונדלקת עליו מנורה ענקית

      הלבנה המכונה גם ירח.......

       

      ( אלתרמן שיר הפונדקית)

        1/2/09 13:31:

      צטט: yairgil 2009-02-01 10:27:10

      בתור חיפאי אתה מאוד תל אביבי

       

       

      כמובן.
        1/2/09 13:04:

      צטט: עמיר 2009-02-01 09:51:59

      צטט: ניתי . 2009-02-01 08:09:31

      הזוי!

      העיר שלך היא העיר שלי ואולי לא, 

      תלוי איך מביטים מבעד לחלון!

       

       העיר שלי היא בוודאות לא העיר שלך. 

       למרות שהטיול הוא באותה העיר

      כל מבט וכל אדם רואה אותה שונה לחלוטין :)

       

        1/2/09 11:42:

      נפלא
        1/2/09 10:27:
      בתור חיפאי אתה מאוד תל אביבי
        1/2/09 09:51:

      צטט: ניתי . 2009-02-01 08:09:31

      הזוי!

      העיר שלך היא העיר שלי ואולי לא, 

      תלוי איך מביטים מבעד לחלון!

       

       העיר שלי היא בוודאות לא העיר שלך. 

        1/2/09 08:09:

      הזוי!

      העיר שלך היא העיר שלי ואולי לא, 

      תלוי איך מביטים מבעד לחלון!

        1/2/09 07:22:

      (של זמרת מסויימת חיוך , כמו שציינת. רונה קינן מעולה. וגם הפוסט של ג'רו) .
        1/2/09 07:21:

      אוהב מאוד את השיר הזה.  תודה!
        31/1/09 22:58:

      "כמו בחלום ההוא, שבו ניסיתי לרוץ, וככל שהתאמצתי הלך הקצב והואט ורגליי כאילו שקעו באיזו מדרכה טובענית, כך גם ההליכה בעיר" -

      ברוח הפוסט, אוסיף אסוציאציה מוסיקלית משלי (של זמרת מסוימת, בהשראת הפוסט הזה של ג'רו-נימו):

      על מה חלמתי ולא זכרתי כלום
      ולא זכרתי כלום
      על כתם לבן של אור
      וצליל מחריש אוזניים
      אני רוצה לרוץ ולא זזות לי הרגליים

      זה משוגע אני לא אפתח לזה את הדלת

      מי זה קורא לך בשמך
      את לא שומעת
      עומדת מול מראה ולא מזהה
      מי עומד מולך
      זה משוגע אני לא אפתח לזה את הדלת אף פעם

      בואי נצא לטיול בהיר
      בחלק המוסתר של העיר
      נזרוק מטבע אל תוך מזרקה
      נחזור בעוד שנתיים
      נראה איך כל מה שביקשנו נשחק בתוך המים
      זה משוגע אני לא אפתח לזה את הדלת אף פעם

      כמה קל לשכוח וכמה רציתי לזכור

      כתם לבן של אור צליל מחריש אוזניים
      לרוץ לרוץ ולא זזות לי הרגליים

        31/1/09 22:50:

      לילה של אורחים?
        31/1/09 22:45:

      צטט: rayv 2009-01-31 22:15:59

      התמונה האחרונה היא של גי? צוחק

      כיף שבאת !!!!!!

       

      yep .

       

      וגם זה :

       

       

       

        31/1/09 22:30:

       

      נראה שמצאת את הז'אנר של הפוסט האישי שלך

        31/1/09 22:15:

      התמונה האחרונה היא של גי? צוחק

      כיף שבאת !!!!!!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין