כותרות TheMarker >
    ';

    תורת כוחות מאוחדת של חוקי העולם הוירטואלי

    17 תגובות   יום שבת, 31/1/09, 23:12

    כמו שלמרחב הריאלי יש חוקי ניוטון ואיינשטיין, למרחב הוירטואלי יש חוקים משלו. א, חוק מור על אודות השבבים ויכולת העיבוד, ב, חוק מטקלף על אודות הרשתות ויכולת הרישות, ג, חוק גילדר על אודות קווי התקשורת ויכולת העברת המידע, ד, חוק הזנב הארוך של אנדרסון וחוק הפתיחות של לסיג, על אודות כלכלת החינם ועוד. כל חוקי הסייברספייס הם הרחבה מגבירה משום שהם אקספוננציאליים (חזקתיים ולא ליניאריים). לכן הם מובילים לחוק ה, חוק קורצווייל על האקספוננציאליות שמובילה לסינגולאריות.

    1. האם ניתן לבנות משוואות שיכלילו את חמשת החוקים הנ"ל שמייצגים חמשה כוחות יסוד של הסייבר-ספייס, או לפחות לבנות בינתיים תורה איכותית (עדיין לא כמותית) מאוחדת אחת של החוקים הנ"ל.
    2. נראה לי שגילדר מספיק תשתית תאורטית לבניית "תורת שדות מאוחדת" של הסייבר ספייס. נציג את תורת גילדר, לאחר מכן נפרט את חמשת חוקי הסייבר-ספייס הנ"ל, ואז נבדוק אם התשתית התאורטית של גילדר יכולה להכניס את חמשת חוקי היסוד תחת תורה מאוחדת אחת.
    3. התשתית התאורטית של גילדר (Gilder and Godel). http://www.wired.com/wired/archive/4.12/gilder.html (1997), http://www.wired.com/wired/archive/14.10/cloudware_pr.html (ב 2008), http://www.forbes.com/forbes/2008/1110/036.html (א 2008),

    א.      למה בהתחלה הטלוויזיה היתה אלחוטית והטלפון היה קווי ואחר כך זה התהפך והטלוויזיה הפכה לקווית (כבלים) והטלפון הפך לאלחוטי (סלולר)? למה המחשב התחיל כיישות מקומית בעידן הפי.סי ואחר כך בעידן הווב המחשב הופך להיות ישות רשתית (המחשב הוא הרשת, שמידט מנכ"ל גוגל)?

    ב.      כי הסייבר-ספייס מבוסס על ארבעה סוגי תשתיות: חשמל עשוי מדלק, שבבים עשויים מחול, סיבים אופטיים עשויים מזכוכית, וקווים אלחוטיים שעשויים ממרחב.

    ג.        כל תשתית יכולה לעבור ממצב של חוסר למצב של עודף:

    ·         אדמה חקלאית היתה בשפע בכלכלה החקלאית (מלפני 6,000 שנה עד המהפכה התעשייתית לפני 250 שנה), אך הפכה לתשתית חסרה בכלכלה התעשייתית (מ1760 עד 1990), דבר שהביא לוויכוח בין אדם סמית ומארקס מצד אחד (התעשייתיים-המיכניים) לבין מאלתוס (החקלאי-הרומנטי). מצד שני, האנרגיה הפכה לזולה ועודפת בכלכלה התעשייתית, שכן מכונת הקיטור הורידה את העלות של כח סוס 1 לשעה אחת ל0.07 דולר. ירידת מחירי האנרגיה והעודפות שלה, אפשרה עיבוד אדמות בהיקפים עצומים ולכן אדמות אנגליה ואירופה המערבית לא הספיקו והיה צורך בקולוניאליזם, שהביא לכיבוש אדמות האימפריה העותמנית, ההודית והסינית..·         בתקופת האנרגיה הזולה, לאורך רוב המאה ה20, אמרו "יותר חשמל פחות עמל". מאז משבר האנרגיה ב1973 ובאופן יותר חריף מאז המשבר השני משנת 2004, החשמל הפך למשאב יותר נדיר. ·         בשנים 1965-2005, השבבים הפכו ליותר ויותר זולים ולא חסרים, אך רוחב הפס היה יקר ונדיר. סיסקו גדלה מהעיקרון שהטרנזיסטורים נפוצים וזולים, אך רוחב הפס יקר ונדיר. לכן בשרתי הרשת של סיסקו, הטרנזיסטורים של הנתבים וכו' אמורים ניו לפצות על בעיית הפס. מאז כניסת הפס הרחב לרוב האוכלוסיה במדינות העשירות OECD, מאז 2005 ואילך, רוחב הפס נהיה יותר זול ופחות חסר. לכן הופיעו יוטיוב וסקנדלייף ותוכן משתמשים ומחשוב ענן. אולם החשמל שהפך ליותר יקר ונדיר מאיים על מחשוב הענן. הוא גם מאיים על הטלוויזיה הקדם-דיגיטאלית ועל הסלולר. עודף חשמל הביא את טלוויזיית ההמונים האנאלוגית ואת אנטנות המשדרים שלהתאים הסלולריים. בעיית חשמל תוביל לטלוויזייה דיגיטאלית ולWIMAX.  ·         מצד שני, טכנולוגיות דיגיטאליות יכולות מאוד לייעל את ענף האנרגיה והחשמל. היום רשתות החשמל הן טיפשיות, הכנסת מערכת לניהול וניתוב החשמל לפי הצורך תוך כדי פורטל אישי לכל משתמש עם המלצות לשעות צריכה מסוימות, יכולה לחסוך מאוד בחשמל ובאנרגיה.

    ·         בעשור 1977-1987 מחשבים מרכזיים (מיינפריים) ירדו מ100% משוק החומרה ל1% !!! של שוק זה, בגלל העלייה המטאורית של מחשבים אישיים PC. ברגע ששבבים הופכים למאוד זולים ומאוד נפוצים, עולה הרצון "לבזבז" אותם כדי למשל לעבור מדוס לGUI (כמו וינדווס).

    ·         בגלל שרוחב הפס גדל פי 4 יותר מהר ממהירויות הגידול של כוח העיבוד ושל כוח החשמל, צפויים פקקי עיבוד ופקקי אנרגיה. אך שימוש בAI ובCI יביא לצמצום וחסכון בצריכת החשמל והטרנזיסטורים. לכן יש לבזבז רוחב פס בשביל ייעול האנרגיה ועיבוד המידע. זה יביא לעננים גלובאליים שיספקו כח עיבוד לטרמינלים חוסכי אנרגיה כמו איי.פונים ואנדרואידים (גוגל-פונים) כשבסופו של דבר גם מערכת ההפעלה תשב בענן. צריך להדליק את "הסלולר הענני" הוא יתחבר לאינטרנט, יוריד מודולות רלונטיות של מערכת ההפעלה, אחרר כך יוריד מודולות רלונטיות של יישומים (חלקים של מעבד תמלילים, חלקים של בראוזר) ואחר כך אפשר להתחיל לעבוד. אבל ייתכן גם היפוך, כאשר יהיו מעבדים ננו טכנולוגיים או קוונטיים (אחרי 2019) יהיה לנו "ענן אישי" PC – Personal Cloud.

    ד.      ניתן לנסח "עקומות עודף/חסר" של משאבי סייבר-ספייס בצורות הבאות

                    ה.      חוק העולם השטוח של תומס פרידמן הוא השלכת המאקרו הפוליטית של חוק הזנב הארוך של כריס אנדרסון (ובעקיפין גם של לורנס לסיג). פרידמן ואנדרסון-לסיג יוצרים את "העולם שטוח הזנב" שהוא בעצם סינתזה של חוק מטקלף עם חוק מור. האם ניתן לבנות סינתזה של כל חמשת חוקי הסייבר ספייס לפי אותם קווים? האם הספר "הגל השלישי" של אלווין טופלר משנת 1980 הוא נסיון שכזה? האם הוא מעין "הפנומנולוגיה של הרוח 2.0" (או היגל 2.0)? האם הסופרפוזיציה של כל חמשת החוקים יוצרת התאבכות בונה מעין "לייזר" של חוקי הסייבר ספייס? 
    1. חמשת חוקי הסייברספייס
    א.      חוק מורב.      חוק גילדר: רוחב הפס מכפיל את עצמו כל חצי שנה, לכן המחשב הוא הרשת
    1. המשבר של 2008 מזרז את מהפכת מחשוב הענן. מהפכה זו מבוססת על שני עקרונות פשוטים: א, המחשב הוא הרשת. ב, לא צריך את כל הפרה בשביל כוס חלב אחת. כמו שלא צריך גנרטור בכל בית כדי להפעיל מאוורר או טלוויזיה, כך לא צריך מחשב בכל ביית ולא צריך רשת מחשבים בכל ארגון כדי להפעיל אימייל ארגוני או פורטל ארגוני. מחשוב הענן הוא תחנות הכוח של משאבי המחשוב: משאבי עיבוד (פנטיום וירטואלי), משאבי אחסון (דיסק וירטואלי), משאבי תוכנה ותוכן (אימייל וירטואלי, CRM וירטואלי). הפילוסוף היגל כתב ש"ינשופה של מינרווה, אלת החוכמה, ממריא עם רדת החשכה" המשבר של 2008 יוצר את ההצלחות האדירות של 2009-2013. בדיוק כמו שממשבר וויטנאם והאנרגיה (1968-1973) צמחו הפי.סי. והסלולר (סטיב ג'ובס ומקאו) וממשבר אג"ח הזבל ב1987 צמח ווב 1.0, וממשבר הדוט קום והטלקום ב2001-2000 צמח ווב 2.0 בהובלת חברות כמו גוגל ומייספייס.
    2. המחשב הוא הרשת, האדם הוא הקולקטיב: לא במקרה אריק שמידט מנכ"ל גוגל הוגה החזון של "המחשב הוא הרשת", חבר למייסדי גוגל ברין ופייג' שהכניסו באלגוריתם שלהם פייג'ראנק את החזון של "האדם הוא הקולקטיב". זה גם לא מקרי שגוגל היא חלוצת מחשוב הענן. חזון משותף זה שחרר בשנת 2005 את האנרגיה העצומה של ווב 2.0 (אינטליגנציה קולקטיבית ורשתות חברתיות של בני אדם), ובשנת 2008 הוא משחרר את האנרגיה של מחשוב הענן (אינטליגנציה קולקטיבית של מחשבים). מחשוב הענן הוא שכבת החומרה שעליה מתפתחת שכבת התוכנה והתוכן של ווב 2.0. שתי השכבות מזינות זו את זו ויוצרות כדור שלג ספיראלי שהולך ותופח. מהו מחשוב ענן? איך הוא ווב 2.0 מזינים זה את זה? מדוע גריד הוא מחשוב ענן לא מובנה ואילו מחשוב ענן הוא גריד מובנה? איך הכול קשור לוירטואליזציה? למה גוגל ומיקרוסופט בונות עשרות מחשבי ענן, כל אחד בגודל אצטדיון ענק? איך במחשוב הענן נוצרת סינרגיה בין חוק מור של המעבדים לבין חוק גילדר של התקשורת? על כך נענה באמצעות העיקרון השני של מחשוב הענן.
     
    1. לא צריך את כל הפרה בשביל כוס חלב אחת: ענני אג'קס. כמו שאנו מושכים חשמל מתחנות הכוח בחדרה או באשדוד, אנו נמשוך מחשוב מתחנות הענן בקליפורניה או באירלנד. רשתות המאה ה19-20 של הרכבות, הכבישים והחשמל, יצרו את מדינות הלאום הענקיות כמו ארה"ב וסין ומצריים, סביב רשתות הרכבות ותחנות הכוח. רשת המאה ה21 של מחשוב הענן יוצרת את הכפר הגלובאלי סביב "תחנות כוח של מיחשוב" גלובאליות בדמות אצטדיוני ענק באירלאנד, ובקליפורניה. בזכות תחנות המחשוב הענקיות שבה, אובמה רוצה להפוך את ארה"ב עבור העולם מה שפריס היא עבור צרפת ומה שגוש דן הוא עבור ישראל. רוזוולט השתמש בניו-דיל כדי להוציא את ארה"ב מהמשבר הכלכלי של שנת 1929, באמצעות השקעות בפיתוח תשתיות רכבות כבישים וחשמל. אובמה ישתמש ב"ניו דיל 2.0", כדי להוציא את ארה"ב ושאר העולם באמצעות השקעות ענק בתשתיות מחשוב של: מחשוב ענן בתשתית. ווב 2.0 בתכנים ובניהול עסקי, ממשלתי ורפואי. תדרים פתוחים בתחום הטלקום. זה מה שיוציא את ארה"ב מהמיתון ויביא את כלכלת ארה"ב לגבהים חדשים.
    2. עגלונים מתקשים להטיס חלליות: צריך IT 2.0, CIO 2.0 . מחשוב הענן אינו רק טכנולוגיה, אלא אקוסיסטם שלם שכולל תפיסות ניהול חדשות ואפילו תרבות חדשה. בני דור הבייבי בומרס ילידי 1945-1975, יצטרכו ללמוד לעבוד עם האקוסיסטם החדש. בני דור ה-Y ילידי 1975 ואילך, לעומת זאת, הם "ילידים" שמדברים ב"שפה הטבעית" של מחשוב הענן ושל ווב 2.0. כ80% מיילדי דור הY משתמשים באי.מייל וובי לעומת 50% ילדי דור הבייבי בומרס.  40% מה-Yרים משתשמים ביישומים ענניים (כמו מעבד התמלילים ותוכנת המצגות של גוגל) לעומת 25% בייבי בומרים. בתחילת הדור הראשון של האינטרנט, ווב 1.0 1995-2005, מכירות מוצרי מחשוב היתה פי 2 ממכירת שירותי מחשוב.  בתחילת ווב 2.0 ב2005 שירותי המחשוב עברו את מוצרי המחשוב וכיום נמכרים שירותי מחשוב ב20% יותר ממוצרי מחשוב. הסנונית הראשונה של שירותי מחשוב התבטאה בבאזז-וורד ASP ספקי שירותי יישום, אחר כך באו שירותי מחשוב Web Services, אחר כך SOA – Service Oriented Architecture ולבסוף עכשיו באה SaaS  תוכנה כשירות. כשאספקת המחשוב באה לא מ"גנרטור מקומי" אלא מ"תחנת רידינג של מחשוב", יש צורך בסטנדרטיזציה שתזניק אותנו לווב 3.0 הווב הסמנטי שמבוסס לא רק על אינטליגנציה קולקטיבית של ווב 2.0, אלא על אינטליגנציה מלאכותית של ווב 3.0. יש צורך שיישומים יבינו זה את זה (סמנטיקה) ללא תלות בפלטפורמות שונות (וירטואליזציה). בדיוק כמו שרשתות חשמל לאומיות הצריכו אותו סטנדרט של שקעים ושל וולטאז', רשתות הענן יצריכו סטנדרטים גלובאליים של פרוטוקולים ופלטפורמות.
    3. מה יעשה "ניו-דיל 2.0" מבוסס מחשוב הענן לכלכלת ארה"ב? א. כל 1 דולר של קרן הון סיכון VC בארה"ב, יוצר 10 דולר מכירות. ב. יש כיום בארה"ב כרבע טריליון דולר כסף לקרנות הון הסיכון.  ג. בנוסך לכך יש עוד כ2 טריליון דולר בקרנות גידור, שגם כן משקיעות בחדשנות, אם כי לא באותה דרגת הצלחה כמו קרנות הון הסיכון. ד. סכום הכסף המושקע בקרנות הון הסיכון  ובקרנות הגידור מהוות סך של 2% מכלל התל"ג האמריקאי , אך יוצר כ20% מהתמ"ג האמריקאי. ה. בעוד שהדאו ג'ונס המייצג את הכלכלה הישנה עבר בתקופת בוש את שיאו מתקופת קלינטון, הנאסד"ק דוכא על ידי בוש מזה 8 שנים מ4800 בשנת 2000 ל1700 בשנת 2008. ו. מ100 מיליארד דולר שהושקעו על ידי קרנות הון הסיכון בשנת 2000, ו50 מיליארד בשנים 1999, 2001, ב2007 הושקעו רק 30 מיליארד!. תובנה 1: לכן האינטרנט שדוכא ב8 שנות בוש שבזבז את הכספים בנפט, במלחמות, בחקלאות, ובתעשיות ישנות, צפוי להתעורר מחדש ולהזניק את הנסד"ק. תובנה 2. מה יוביל את זינוק הנסד"ק? מחשוב ענן בשכבת תשתית החומרה של המחשוב, פס רחב אלחוטי או/אופטי למשתמש הסופי ברוחב של 150 מגה-בייט בשנייה,  ווב 2.0 בשכבת היישומים והממשק, ולבסוף תוכן פתוח ושירותים פתוחים כמו סלולר חינם ופרסום חינם.
    ג.        חוק מטקלףד.      חוקי אנדרסון ולסיג: מכלכלת הזנב הארוך לכלכלת החינם. ישנן שלוש סיבות לחלק חינם:
    1. יצירת התמכרות
    2. סבסוד מוצר א' על ידי מוצר ב (חלוקת מתנה למי שפותח חשבון בנק). האינטרנט בגלל יכולות הקישור העצומות שלו, יכול להגדיל בצורה ניכרת את מספר המוצרים המסובסדים ברגע נתון.
    3. ירידת מחירים דרסטית, כמו העלויות השוליות של ספקי מחשוב הענן שממילא יש להם עודף הארד דיסק למטרות מנועי החיפוש שלהם. את העודף הזה הם יכולים לספק חינם, ומבחינת המשתמש הם יכולים לספק לו צריכה אינסופית.
    הירידה השואפת ל0 של מחירי המחשוב נובעת מ:ראשית, מהעלייה האקספוננציאלית ביכולות (אחסון, עיבוד, רוחב פס, תוכנה, תכנים) הכלכלה הדיגיטאלית המבוססת על חוקיות פיסיקאלית קוונטית, במקום הכלכלה המיכאנית המבוססת על חוקיות פיסיקאלית מיכאניסטית.  עליית יוטיוב נובעת משילוב ירידת המחירים ועליית היכולות בשלושת מישורי היכולות הנ"ל.שנית,  העלייה האקספוננציאלית ביכולות הייצור בגלל עלייתן של המדינות המתפתחות בגלובליזציה של העולם השטוח (ראה תומס פרידמן).יש שני הסברים לחינם ברשת:א.      ההסבר של לסיג בדבר הידבקות בפרוטוקולי האינטרנט המצויים בבסיס כל ישום שעולה לרשת (פרסום, עיתונות, טלוויזייה, מוסיקה, וכו').ב.      ההסבר של אנדרסון בדבר החוק הכלכלי הידוע אודות ירידת המחיר בשוק תחרותי עד לעלות הייצור (העלות השולית). 1, האינטרנט היא שוק תחרותי אולטימטיבי. 2, העלויות שלה שואפות ל0, בגלל החוקים האקספוננציאליים של הסייבר-ספייס. קרבר מיד  חזה מיד לאחר גורדון מור כי בערך כל שנתיים המחיר לטרנזיסטור במחשב ירד בחצי! כך המחיר לטרנזיסטור בשנות השישים שהיה כ30 דולאר, הגיע ב2008  ל0.000001 סנט.מכך נובע, שייש לבזבז טרנזיסטורים!!!. לא רק אנשי המחשבים שלפני מור ומיד, התחנכו לחסוך במשאבי מחשוב. כל הכלכלה המודרנית התעשייתית מבוסס על מחסור וצרכים. הכלכלה של האקספוננציאלית מבוססת על עודף ורצונות.המעבר מTUI (ממשק טקסט כמו במערכת ההפעלה דוס) לGUI (ממשק גרפי כמו בחלונות) נובע מהיכולת לבזבז משאבי מחשוב, כמו שמחשוב הענן ("תחנות רידינג דיגיטאליות" שמהם לא מושכים חשמל, אלא תוכנה-אחסון-עיבוד) כיום נובע מזה. בגלל הופעת העודף והרצון, התוכן והבידור, נהיה המלך.ההבדל בין חינם לזול הוא הבדל איכותי ולא כמותי. החינם רוכב על הגלים האקספוננציאליים. זה ההבדל בין שוק ענק (פרסום בגוגל או בקרייג ליסט) לשוק קטן (פרסום בעיתון). זה ההבדל בין האימייל 1.0 לבין האימייל 2.0 שהוא אינסופי (יאהו) או כמעט אינסופי (גוגל).בשנת 2006 קרייגליסט מכרה 40 מיליון דולר מודעות. ענף המודעות בעיתונים באותה שנה הפסיד 326 מיליון דולר במכירות מודעות. קרייגליסט אם כך, לקחה 12% ממה שענף מודעות העיתונים איבד. יתרת 88% או 286 מיליון דולר הלכו למשתמשים!!!כדי להבין את כלכלת החינם עלינו לעבור ממודל כלכלי של שני שחקנים (מוכר קונה) למודל כלכלי של 3 שחקנים:שחקן א מוכר צרכנים שמקבלים בחינם (למשל עיתון או טלוויזייה)שחקן ב צרכן שמקבל בחינם (למשל צופה בטלוויזייה וקורא עיתון)שחקן ג קונה צרכנים (מפרסם שמשלם לתחנת הטלוויזיה כדי שתביא לו צופים שייש סיכוי מסויים שיקנו משחקן ג)מודלים עיסקיים של תוכן חינמי:מכירת מידע על צרכניםעידוד מכירת מינויים, באמצעות תוכן נוסף חינםתוכן שנלווה לסחר אלקטרונימכירת צרכניםהטעות של מילטון פרידמן וכלכלת המחסור והצרכים בגלל החוקים האקספוננציאליים, עלויות הייצור ועלויות ההפצה שואפות לאפס. הכסף נעשה פחות חשוב, ואילו המוניטין, תשומת הלב והכבוד, נעשים חשובים יותר. פעם רק כסף היה יכול להיות מדיד. אבל היום בגלל האינטרנט, גם תשומת לב, גם מוניטין, וגם כבוד קל למדוד.גוגל מצא שיטת חליפין והמרה ל4 האנרגיות הכלכליות הללו: כסף, מוניטין, תשומת לב וכבוד. הרבה ירצו להמיר כסף בכבוד או במוניטין או בתשומת לב.הכלכלה והטכנולוגיה החדשות יוצרות גם "נפש חדשה". כשמשתחררים מהצרכים ומהמחסור, אפשר להתפנות לפונקציות גבוהות יותר. זה נכון גם מבחינה ארגונית וגם מבחינה קוגניטיבית. שינון ויצירתיות.לכן העיצוב מחליף את ההנדסה כגורם תחרותי והתוכן מחליף את התוכנה. לכן גם מיומנויות פוסט-בסיסיות (חשבון, קריאה) הפכו ליתרון התחרותי של יחידים וארגונים. המיומנויות הפוסט הבסיסיות הן למשל: אנליזה, סינתזה, הערכה-ביקורת, יצירתיות-חדשנות.שיתוף ידע שעלותו חינם, מול שמירת ידע שעלותו יקרה ולכן ידע זה כוח.המיומנויות הבסיסיות והשימושיות מול המיומנויות הגבוהות, אנלוגיות למשאבים הבסיסים והמשאבים הגבוהים.ה.      חוק הסינגולאריות של קורצווייל 
    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/2/09 11:39:
      תודה רנסום מאמר מצויין
        2/2/09 14:49:

      מאוד מסכים איתך גלי

       מטרתי היא לבדוק האם אנו יכולים כיום לנסח חוקים דמויי חוקי ניוטון או חוקי איינשטיין, לגבי המרחב הוירטואלי. גם הכבידה הקוונטית וגם תורת המיתרים נועדו כדי ליישב בין תורת הקוונטים לגבי התת-מיקרו לבין תורת היחסות לגבי המאקרו. אני אסתפק גם אם ננסח בשלב ראשון איזשהם "חוקי ניטון" של עולם הוירטואלי. אם כי עדיף לקפוץ ישר לאיזו תורת מיתרים של העולם הוירטואלי, או מעבר לכך.

      אבל מעבר להערותייך המתודולוגיות גלי, מה דעתך על חוקי הסייברספייס שהצגתי (מור, גילדר, מטקלף, לסיג, קורצוויל)?

       

      צטט: ד"ר גלי וינשטיין 2009-02-02 09:38:48

      מעניין מאוד. רק בין ניוטון לאינשטיין אי אפשר לאחד בעליל, כי התורה של אינשטיין החליפה את זו של ניוטון, ובגבול הקלאסי תורת היחסות מניבה את התורה הניוטונית. תורת איחוד שדות זהו שם ארחאי, היום מדברים יותר על כבידה קוונטית או על תורת מיתרים.

       

       

        2/2/09 11:49:

      מאוד מעניין ומסקרן,אכן העתיד ורוד!

      אחלה יום!

       

      חביב גבאי - "בית-הספר לשיווק באינטרנט"

        2/2/09 09:47:


      נתחיל בווב2.0 אני מכרתי את החלום של האינטרנט בתחילת שנות ה90 אני לא צריך הסבר את הכוח שלה דבר הזה. זה אל שיח כלום לווב2.0  זה היה כבר בשנת 1995. לIBM סיריס וCBS היתה חברה בשם אימנט בשנת 1983 שנהכינה תשתית של קישור של הבית והמפעל והעולם כולו. אני הייתיב עולם הזה במשך 25 שנים ביל גיטס הציג ב1995 בCES את המטודל של הבית הממוחשב עם החיבור האולטימטיב לענן של אפליקציות בכל העולם לUBM היה מןדל של עיבוד מבוזר,

      GM היה להם MAP שזה היה יוזמה שלהם עם כל חברות התעשיתותהגדולות של יצור ללא וזה הכל בשנות ה80! בכולם אבל בכולם היה פתיחות לציבור הרחב לאיסוף כסף ואו קניות ואו כלה דברים שקוירםעכשיו ל שהם לא חדשים? זה מפתיע כמה זמן זה לקח. אז אם אתה אומר לי ב 2.0 ז ההדבר הזה שנקרא אינטרנט והחל בעצם בפתיחה של רשת ארפנט לציבור הרחב אז תיסלם. זה לא מב שאמרת (ואתך טובים ורבים אחרים ) אמרת שיש דבר חדש שלא היה והוא שונה לחלוטין ממה שהיה קודם.... אגב אל תגיד הרבה פעמים את הגיוס הזה של אובמה כי בסוף גם יגלו מאיפה בא הכסף נדמה לי שכבר גילו.....

       

      עכשיו לעניין ההוכחות. באם ומראים שיש בעיה קשה בישום של מודלים תאורטים ופותחו במאה האחורנה מודלים יפיפים מנסים לשהתהש בהם חלקם עושים בהם שימוש לרעה כמו תעשית ההון. בל עובדים על זה מצד אנשים כמו רובינשטיין ואין סוף מתמטיקאים החל בנאש  ואומן ואין סוף אחרים ומהצד השני באים כל מיני כללכנים חדשים וישנים והאלה משיקאגו וממשרד האוצר פה מנסים לישם את זה וסבירסקי וכהנמן ורובינשטיין ואין ספור אחרים מנסים להראות בצורה אמפירית כי המודלים פשוט אל עובדים בצורה מעשית אלא רק תאורטית ובאם כל אני הפוסט מודרנה ביחד עם ד"ר אשר עידן ומבטלים ת צורך בהוכחה מתמטית אלא כל מה שנדרש הו לחקטש איזה מודל ובגלל שאולי אי אשפר לישם מודלים מתמטים אז גם ל צריך להוכיח אותם יותר מספקי הלגיד אותם. אז אפשר להגיד האיחוד של  הזנב ארוך בעולם השטוח שזה בדיוק כמו להגיד נסיעה באוטבטס עולה שני מ"מ וקצת חום בהיר.  שלא לדבר על זה שמביאים ציטאטות ממשנתו של ההוגוה הגדול בעולם מאז אפלטון פרופסור לקשקולוגיה תומאס פרידמן....עיתונאי שלא הצליח לכתוב משפט קוהרנטי אחד מימיו ולא הצליח להבין הכין הוא חי.  הוא הסמלה כי גדול לנפילה של הניו יורק טימס בחל בלקוסו ועץ הזיית וכלה בעולם השטוח. זה שלאדם יש כוח והוא מפרסם זה ל אומר כלום על הנכונות  שלו. בימיםש ל פעם הוא אולי אבל אולי היה חראי להביא את דפי הקופי למשתכביםב מערכת של הניו יורק טימס ....

       

        2/2/09 09:38:
      מעניין מאוד. רק בין ניוטון לאינשטיין אי אפשר לאחד בעליל, כי התורה של אינשטיין החליפה את זו של ניוטון, ובגבול הקלאסי תורת היחסות מניבה את התורה הניוטונית. תורת איחוד שדות זהו שם ארחאי, היום מדברים יותר על כבידה קוונטית או על תורת מיתרים.
        2/2/09 08:19:

      אני מסכים לחלוטין עם הביקורת שלך ושל פרופ. רובינשטיין נגד המודלים הכלכליים המתמטיים. פרופ.רובינשטיין בסך הכל מזכיר לנו מה שהיה ידוע מאז לפני 2400 שנה במשל המערה של אפלטון, שמראה כי כל מודל הוא צל של המציאות.

      אבל אם כל מודל של המציאות הוא רק צל חיוור של המציאות, איך נדע מהי המציאות? למי נאמין למשל לגבי המציאות בעזה או בשדרות? למודל של החמס או למודל של ישראל לגבי המציאות? כך אנו מגיעים לדיון שנמשך 100 שנה ובו כונו צללי המציאות בשמות כמו: פרדיגמה (קוהן), כלוב ברזל מחשבתי (וובר), אפיסטמה (פוקו), קונסטרוקציה (דרידה), סימולקרה (בודריאר). כל מה שמלמדים באוניברסיטה הוא מודלים חיוורים של המציאות. אז בשביל מה ללמד באוניברסיטה. כל פסיקה בבית המשפט מתבססת על מודל חיוור ואולי פיקטיבי של המציאות, אז למה לשפוט?

      אבל יש דבר אחד טוב במודלים: הם בגדי המלך החדשים שמאחוריהם יכולים להתחבא נוכלים שימכרו לנו אופציות ומכשירים נגזרים אחרים ומשכנתאות מאוגחו"ת, כדי לגנוב את כספי הציבור במשך 8 שנות ההתנוונות של בוש.

      לגבי ווב 2.0 ותוכן משתמשים, זו הצלחה כבירה. איך אובמה גייס 500 מיליון דולר, מ5 מיליון אזרחים פשוטים, בממוצע 100 דולר לתורם ? באמצעות ווב 2.0! למה ערוצי 10 ו2 הישראליים מתמכרים לתוכניות ריאליטי (היפה והחנון, כוכב נולד, הישרדות, האח הגדול וכו', כן יירבו!!!)? כי הם מכניסים ווב 2.0 לטלוויייזיה (בובליל ונועם ונעמה מביאים תוכן משתמשים)? מה זה ההתכבתות ביני לבינך ועם עוד אלפים עכשיו? זה ווב 2.0!!!!!!!!!! תתעורר ותשאל את עצמך מה זה עושה לך רגשית הרשת החברתית הזאת.

       

      צטט: חץ עין נץ 2009-02-02 02:55:37


      מה יההי? עוד פעם? אני בדיוק קורא ספר של פרופ אריאל רובינשטיין על אגדות הכללכה ומסביר שכל המודלים הכלכלים הם בסך הכל אגדות עם ושפשוט אין שום דרך לעשות בהם איזה שימוש וזה עוד על מודליםש הוכחו בצורה מטמטית ותה שוב פעם מפריח מודלים שפשוט לא רק שאי אםפשר להוכחיך אותם בצורה מטמטית אלא שגם אי אפשר אפילו לנסח אותם.....אגב באמת שכחתי לשול לשלומו של הווב2.0 זכר צדיק לברכה שכיכב פה לפני שנה...מה? נפטר? בשיבה טובה? או בחדר טיפול נמרץ? לא נפטר ולא כלום. מעולם לא היה....רק אגדה אורבנית

       

       

        2/2/09 02:55:

      מה יההי? עוד פעם? אני בדיוק קורא ספר של פרופ אריאל רובינשטיין על אגדות הכללכה ומסביר שכל המודלים הכלכלים הם בסך הכל אגדות עם ושפשוט אין שום דרך לעשות בהם איזה שימוש וזה עוד על מודליםש הוכחו בצורה מטמטית ותה שוב פעם מפריח מודלים שפשוט לא רק שאי אםפשר להוכחיך אותם בצורה מטמטית אלא שגם אי אפשר אפילו לנסח אותם.....אגב באמת שכחתי לשול לשלומו של הווב2.0 זכר צדיק לברכה שכיכב פה לפני שנה...מה? נפטר? בשיבה טובה? או בחדר טיפול נמרץ? לא נפטר ולא כלום. מעולם לא היה....רק אגדה אורבנית
        1/2/09 22:56:

      הי שרון

      או בתוכנית לניהול עתיד בלהב הפקולטה לניהול אוניברסיטת ת"א

      או בבר אילן בסמסטר א' במחלקה ללימודי מידע

      או בהרצאות פרטיות

        1/2/09 19:30:

      היכן אפשר להקשיב להרצאה שלך?

      שרון

        1/2/09 15:59:

      אינשאללה במהרה בימינו ונאמר אמן

       

      צטט: avimedia 2009-02-01 15:17:11


      אשר, את מה שאתה ואני יודעים, הענן  יבזר.

       

       

        1/2/09 15:17:

      אשר, את מה שאתה ואני יודעים, הענן  יבזר.
        1/2/09 14:57:

      אבי, תודה רבה על התגובה

      טוב לקרוא אותך ב"מדבר של הממשות החולפת הישראלית"

      היא חולפת כי היא מודרנית

      והמודרניזם הוא טעות היסטורית שהתחילה לפני כמה מאות שנים

      ועכשיו אנו חוזרים לכפר הגלובאלי של שיחה גלובאלית

      וסוף התקשורת ההמונית החד כיוונית, הדמוקרטיה התיאטרלית הייצוגית החד -כיוונית והחינוך והאוניברסיטה של המאה ה19 שמוחלפת בויקי-אוניברסיטה.

      החוכמה נמצאת ברשת. ויותר מכך, בשולי הרשת

       

      צטט: avimedia 2009-02-01 13:56:13

      אשר, אהבתי את הניתוח שלך ואני מסכים לכל מה שכתבת (והבנתי)...

      כלכלה אני פחות מבין אך הניתוח נראה לי הגיוני.

      היווצרות הענן החישובי הגלובאלי המרושת, הוא אכן שלוחה של מערכת העצבים המרכזית שלנו(מקלוהן).

      המחשב הוא הרשת, הוא הסובייקט ותודעתו!

      קראתי לזה בזמנו במאמר "אמנות על אופק האירועים" בשם "סופר-נאו-קורטקס".

      כל החוקים והמסה  המהווים את הענן, אכן מתכנסים  לסינגולריות (נקודת אורביפולד כמו גוגל יאהו ויוטיוב), היא תודעת הגולש המבוזרת.

      כיוון שכולנו מחוברים בזמן אמת לענן זה, הרי אנו חולקים ייחודיות זו.

      הענן ישאף לשמור על ההגמוניה וחיוניותו, לכן יפעל להגנת מרכיביו ואלה שמחוברים אליו (הגולשים). העליות והירידות שאנו עוברים הם תופעות מעבר אל השלב ההוליסטי.

       

       

        1/2/09 13:56:

      אשר, אהבתי את הניתוח שלך ואני מסכים לכל מה שכתבת (והבנתי)...

      כלכלה אני פחות מבין אך הניתוח נראה לי הגיוני.

      היווצרות הענן החישובי הגלובאלי המרושת, הוא אכן שלוחה של מערכת העצבים המרכזית שלנו(מקלוהן).

      המחשב הוא הרשת, הוא הסובייקט ותודעתו!

      קראתי לזה בזמנו במאמר "אמנות על אופק האירועים" בשם "סופר-נאו-קורטקס".

      כל החוקים והמסה  המהווים את הענן, אכן מתכנסים  לסינגולריות (נקודת אורביפולד כמו גוגל יאהו ויוטיוב), היא תודעת הגולש המבוזרת.

      כיוון שכולנו מחוברים בזמן אמת לענן זה, הרי אנו חולקים ייחודיות זו.

      הענן ישאף לשמור על ההגמוניה וחיוניותו, לכן יפעל להגנת מרכיביו ואלה שמחוברים אליו (הגולשים). העליות והירידות שאנו עוברים הם תופעות מעבר אל השלב ההוליסטי.

        1/2/09 10:56:

      תודה על המשוב

      אשמח ללמוד ממך , או מכנס OLD הנ"ל, מה קרס בתורת הזנב הארוך. מה הקשר בין הזנב הארוך לבין המשבר האחרון?

      אל תסמוך על מה שאחרים אומרים, אמור אתה את דעתך גם מול "מותגים" גדולים של יחסי ציבור (כל מיני "מומחים" עמוס עוזים, יוסי וורדי, ושאר בלונים נפוחים)). הבא את נימוקיך!!!

      בינתיים אני רואה איך הזנב הארוך הולך ומתרחב. אובמה גייס 100דולר בממוצע מ5 מיליון אנשים , סך הכל גייס חצי מילירד דולר. אני רוצה לראות איך ביבי-ברק-ליבני-אורון-דוברמן עושים זאת בישראל. זה זנב ארוך! האתר של אובמה הנשיא www.whitehouse.gov הוא זנב ארוך אחד עצום. יותר מכך המשבר הפיננסי מוכיח שזנב ארוך יכול להציל את כלכלת ארה"ב (ראה תחקיר נרחב ומעמיק של הביזנססוייק כאן) http://www.businessweek.com/technology .

       

       

       צטט: marmor 2009-02-01 09:55:15


      בעקרון אני מסכים כמעט עם הכל.

      הבעיה היחידה היא עם תיאוריית הזנב הארוך, שחלקים רבים ממנה קרסו בחודשים האחרונים עם קריסת השווקים.

      אפילו בכנס ה-DLD שנערך לאחרונה, היתה תמימות דעים, אפילו בין התומכים הגדולים ביותר של ה-Web-2.0, שיש "להשיל" את הזנב הארוך שאיבד במשבר האחרון את הצידוק העסקי שלו, עקב חוסר היכולת למנף אותו (למעשה, מדובר בהיפך הגמור ממינוף).

      אבל עם כל השאר אני מסכים בהחלט (ולכן אף כיכבתי).

       

       

        1/2/09 09:57:

      כמובן שאני לא רק מסכים עם כל השאר, אלא אף חייב לציין שהפוסט מרתק!

        1/2/09 09:55:


      בעקרון אני מסכים כמעט עם הכל.

      הבעיה היחידה היא עם תיאוריית הזנב הארוך, שחלקים רבים ממנה קרסו בחודשים האחרונים עם קריסת השווקים.

      אפילו בכנס ה-DLD שנערך לאחרונה, היתה תמימות דעים, אפילו בין התומכים הגדולים ביותר של ה-Web-2.0, שיש "להשיל" את הזנב הארוך שאיבד במשבר האחרון את הצידוק העסקי שלו, עקב חוסר היכולת למנף אותו (למעשה, מדובר בהיפך הגמור ממינוף).

      אבל עם כל השאר אני מסכים בהחלט (ולכן אף כיכבתי).

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ד"ר אשר עידן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין