סעיד אבו שקרה, מנהל גלרית אום אל-פחם
נסעתי. זה כמה שבועות שאני רוצה. ישנה שם הגלריה לאומנות אום אל-פחם. יואב לוי כתב עליה כאן בקפה וגם על סעיד אבו שקרה - מנהל הגלריה הוא כתב ואהבתי את מה שסעיד אמר: "לא נמשיך להאשים ולקטר, ניקח ונקבל אחריות על עצמנו, לקחנו החלטה להוביל תהליך, יש לנו כעס לא על אנשים, אלא על המצב, הגלריה באום אל פחם, מחבקת ומזמינה, אנו נחושים להוביל אנשים מיואשים לשינוי בחיים, בעזרת יצירה, תרבות ואמנות", *הנה הקישור לפוסט של יואב: http://cafe.themarker.com/view.php?t=706966
וואוו אלו מילים.. בחור כלבבי. אמרתי- אסע. אז מה אם מפחיד קצת נורא. אז מה אם אף פעם לא הייתי שם. אז מה אם אין מי שיתלווה אלי. אז מה. פחד אף פעם לא עצר אותי ממש. רק עיכב קצת. אז זהו, שהעיכוב הזה הספציפי נגמר עכשיו. דיברתי עם סעיד וסיכמנו שאגיע בשבת..
בוקר שבת. אני אחרי שיעור גולף בן שעה בקיסריה ואחרי חצי שעה שחייה בבריכה עם כפות השחייה הכחולות החדשות שלי.. וסאונה.. טוב יפיפייה. בואי נראה עכשיו מה את שווה. רגע האמת הגיע.. לוקחת נשימה. שולפת מפה. וחותכת מזרחה מזרחה מכאן.. אום אל-פחם על המפה. אופס הטלפון הנייד מפסיק לעבוד.. יופי, עכשיו מה אעשה אם תפרוץ מהומה.. די, תיסעי כבר. תיסעי. לא יקרה מאומה. מה קרה. כבר ביקרת בכפרים בגדה.. גם נסעת בסאבווי של מנהטן בארבע לפנות בוקר.. גם היית בסמטאות חשוכות.. היית כבר .. היית שם.. וכלום לא קרה. תני גז. וואו זה רחוק .. מתחיל לטפטף .. גשם זה דווקא מצוין גשם אני אוהבת.. הנה השלט.. עוד מעט ימינה.. מה את אומרת מיכל. אולי תסתובבי עכשיו ותחזרי כל עוד את עוד יכולה. מממ.. ? מתוך שמיים מעוננים קרן שמש מגיחה צובעת את הגבעות ממול .. עושה אותן ציור קסום על קנבס.. קרן שמש זה טוב. קרן שמש זה מצוין. עכשיו ימינה הנה את נכנסת לעיירה. פקק בכניסה. נועלת חיש וחשמלית את כל הדלתות. על כל צרה. בעצם במחשבה שנייה משחררת את הנעילה... יותר בטוח שיהיה פתוח במקרה של מהומה... ככר אחת שתיים שלוש ימינה.. לא. לא טוב היכן את.. אויישש הגזמת הפעם מיכל בחיי שהגזמת. פתאום פחדתי נורא. בצד הדרך עמדו שלושה. האטתי. "..לגלריה..?".. "כן בטח.. תיסעי.." כך וכך. סעיד אבו שקרה? מכיר בטח מכיר. בן דוד שלך? .. וואו. מצוין. הנה בסוף הגעתי לגלריה.
היתה ריקה ממבקרים. אני אוהבת מקומות ריקים. הנה סעיד מקבל אותי במאור פנים ולחיצה חמה.. שואל: קפה או תה? מה שאת רוצה.. ועל קירות הגלריה - התערוכה.
זאכִּרת אל-מכּאן (זיכרון המקום) - ההסטוריה המצולמת של אום אל-פחם וואדי עארה 1903-2008
מתוך הקטלוג - גיא רז, אוצר התערוכה: ".. התערוכה זאכִּרת אל-מכּאן (זיכרון המקום) משולה לשער הכפר הערבי המסורתי.. בתוך מציאות זו נפרש ואדי עארה כמנהרת בזמן. האור בין צומת מגידו (אל-לג'ון) לבין צומת ברקאי (עין-אל-אסוואר) נשבר על עדשות המצלמות כבר 105 שנה. הצלם מציב מראה מול החברה והמקום. תפקיד האוצֵר הוא ליצור מכל המראות את הפריזמה ממנה ניתן להשקיף על העבר ולתהות על העתיד. הפריזמה מאפשרת את האפור שבין השחור והלבן. זהו האפור היומיומי השגרתי המציע למבקר בתערוכה.. לעבור בעד "שער הכפר" ולצאת בעד "שער ההסטוריה".
אהבתי מאוד. היה מקסים. שמחה שבאתי. תודה לסעיד וליואב.
וגם צילמתי קצת..
סאלם עלא - מזקני אום אל פחם - מאת הצלם שי אלוני
שתיוי אל-פאעור, מוח'תאר אבו שושה טרם נסיעתו לחאג', 1943 ארכיון משמר העמק
בלי קשר עם התערוכה. עבודה שאהבתי מאוד. צילמתי מתוך הקטלוג. לא השכלתי לרשום את שם האמן. אשאל את סעיד ואוסיף יותר מאוחר.
|
שלוימ'ה (חוני)
בתגובה על סיני. סאווה. לוקאס.
שלויימה (חוני)
בתגובה על אנחנו נפרדות מסאווה..
עצרתי כאן לרגע
בתגובה על
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
באדיבות ransom stark סירטון מצמרר עם מוחמד בכרי:
http://www.youtube.com/watch?v=EWQC9GDrI54
*באותו עניין..
http://cafe.themarker.com/view.php?t=858289
.מכאן ולאן.. וכל מי שיש לו רעיון מוזמן..
אני אומרת: חברים יקרים.
יקרים מאוד. אם לא טוב למישהו
היכן שהוא.. שני קילומטר ממך
או שלושים קילומטר ממך ..
אז לא טוב אצלך.
זה לא בא בנפרד.
"If you care anything
about your personal security,
you should first of all pray for
order and tranquillity throughout
the four quarters of the land, should you not?"
(from a letter of a buddhist monk 1271)
ושכול אחד יתפלל בדרך המועדפת עליו.
-----------------------------------------------------------------------
סעיד אבו שקרה, מנהל הגלריה לאומנות אום אל-פחם,
הרשה לי ולכן אני מביאה את דבריו כלשונם. מחמיץ את
הלב. לגמרי. תקראו בעצמכם:
-------------------------------------------------
"
חברים יקרים
אני ותושבי אום אל פחם, מתעוררים כל יום
לבוקר חדש של התגרויות חדשות ישנות,
שיש בהן כדי לזרוע הרס ושנאה בין הקהלים
השונים בתוך המדינה.
שנים רבות,קיים עימות עם ליברמן,
שהפך את אום אל -פחם
לסמל השטנה שלו. היום נוסף לו ברוך מרזל
וחברותו מקריית ארבע.
הבחירות בפתח, וכבר היישוב שלי ותושביו,
על הנשים, הגברים והטף,
הפכנו למוקד של זריקת בוץ, תיוג והשחרה.
במצוקה הכלכלית, החברתית והפוליטית הקשה ביותר,
אנו מנסים לפלס לנו דרך אל קצה האור,
לעתיד אחר ולאופקים חושים.
מי ישים קץ לשנאה הזו שהולכת וגוברת.
האמינו לי זוהי שנאה שטנית
שיש בה כדי לכלות הכל.
במחול שדים זה, אין מרווחים.
האם הגיעה עת להתפכח, לשלב ידיים,
ולהבין שיש צורך, ומיד, ליצור שותפות אמיתית
שתהווה משקל נגד.
למה עלי, אני ובני ביתי להתעורר כל יום מחדש
למציאות שבה ליברמן, ברוך מרזל וחבורתם הנתעבת,
עומדים לנו מול פתח ביתנו .
האם מישהו, מכם חברים יקרים, יכול לומר לי
מה עליי לצפות ואיך לתכנן את עתידי ועתיד ילדיי
בתוך המקום הרווי שנאה ??
בברכה
סעיד אבו שקרה
מנהל הגלריה לאמנות אום אל פחם
"
-----------------------------------------------------
צטט: when the rain 2009-02-01 01:32:59
תודה יקרה.
תראי את סעיד.
שמחה שנסעתי.
איזה בן אדם מקסים.
יש לנו אחים מעבר למרחב הזה
אחים טובים אוהבים,
מביטים בנו
ובוכים,
ואומרים אז בסתר ליבם:
"הלוואי שגם למצור הזה
כאן
היה ניתן
פומבי..."
ולא משלימים את המשפט:
"אל תשאירו אותנו לבד."
מחמוד דרוויש
הקרמיקה באה מאיזו מילה בטקסט. לא משהו חשוב.
לגבי הילדים ומה צריך - תיאורטית אני מסכים.
מעשית, אין מצב.
איזה מתוקה.
אני אעדר מהקפה לכמה ימים
נדבר כשאחזור..
אני לכל מקום שיש בו אמנות אבוא
או כמו שאומרת חברתי תמי "אמנות או נמות"
ועדיין - יחי התמימות...
עליזהלה מה שלומך איזה יופי שבאת..
תודה על תשומת לב והכוכב.. את היית באה
איתי בפעם הבאה...?
תודה שלמה, תראה -
אמרו את זה קודם..
לפני..
It is not enough to take steps
which may someday lead to a goal;
Each step must be itself a goal
and count as a step, too.
Johann wolfgang von goethe
כל הכבוד מיכל, הייתי מצטרף אלייך לנסיעה,
אפילו או במיוחד מצרף את ילדיי,
גם זו נחשבת מצווה של קירוב לבבות !
"אם אתה רוצה להוזיז הר, תתחיל באבנים הקטנות "
כוכב גדול !!!
*
הי רונן יופי שבאת.
לא הבנתי את עניין הצ'אפחות מקרמיקה..
ואם היו לי ילדים - אז כן - אני מניחה שהם
היו באים איתי לשם. דווקא את הילדים
צריכים להביא לשם.
כן, את תקבלי פה הרבה צ'אפחות מקרמיקה ומכל מיני חומרים.
לי יש רק שאלה אחת - היית נוסעת עם הילדים?
האמנית שאת מציגה את עבודתה שמה:
דלית טיאר
ובסמינר קרמיקה משותף של אמנים ערבים ויהודים
כך היא כתבה והתבטאה כאשר פיסלה את דיוקנה
של האמנית הערביה בותינה מלחם מערערה:
"דמותה של אשה ערביה בכיסוי ראש
מעוררת אצלי תהייה, סקרנות, ושאלה.
אווירה של הילה ומסתורין אופפת פנים ממוסגרות
המחדדות את תווי הפנים, מבליטות תווי פנים
חשופים ונקיים, המצניעים את נשיותם, ויוצרים
הגנה ומחסום להם ולצופים בהם.
את מי ואת מה זה משרת ?
עד כמה זו בחירה חופשית ?
מה מסתתר בראשה של האשה הערביה
עטופת הרעלה ...
דלית טיאר
תודה שבאת..
ואני מבטיחה לחזור.
וואוו מה שמחכה לי..
אבל קודם בוא נלך לבקר
את הטחינה והחלווה טוב?
היתה שם עבודה של אמנית ישראלית
שישר הזכירה לי את איך שבאתי והצצתי כך..
שוב אינני זוכרת מה היה שמה.. סעיד היכן אתה..
שוב תודה
איזה יופי
אבל מיכל,
זו רק ההתחלה...
זה מה שנקרא התאהבות ראשונה,
והדרך ארוכה
כי
עוד לא הכרתי לך
את
הודא ג'מאל
ובותינה מלחם
ושאר האמניות הערביות
שמבחינת מדינת ישראל הן סוד גדול
ופאטמה אבו רומי
ופאריד
וצריך לבקר בגלריה של הקליגרף בכפר קרע,
ולאכול ממתקים אצל תאופיק
ולראות את הקקטוסים בחממה של אבו רושדי
ולבקר במפעלים של הטחינה והחלווה
ולעשות סיור בקניונים החדשים
ולפגוש את סיאם מנהלת בית הספר
ולעשות שיחה על החזון החינוכי
ולסייר בגני הילדים
ולהציץ במסגדים
כן
פשוט
תשני כיוון
חוץ לארץ זה כאן
אום אל פחם של ישראל
והתרבות היא שונה
וזה חשוב ללמוד אותה ולתוודע אליה
כי עם האנשים הללו גם אנחנו הולכים
לחיות עוד שנים וגם הילדים שלנו איתם
ובשכנותם יהיו גרים.
ברוכה הבאה
לכיוונים הנכונים של החיים
וההתמודדות
ומכיוון שסעיד מרשה לי
גם בשמו לברך
אז בשם סעיד אבו שקרה
ובשמי
אינשאללה יהייה המשך לביקורים
ולמפגשים האלו.
ריגשת אותי
כן אום אל פחם היא אפשרית
מעבר לתדמית ...
יואב
עם שעות אום אל פחם, יותר משעות טבעון.
יופי של פוסט מיכל. ציורי... יש לך כישרון תיאורי (:
אהבתי את הצילומים. חוויה.
.
אשוב