היה רגע מכמיר לב בפרק האחרון של "הישרדות". נתן בשבקין, הבחור הגדול והשרירי, מותקף ללא רחם בידי נטע לי השקטה עד כה, ואף לא  אחד מחברי השבט יוצא להגנתו. רק לפני כמה פרקים המצב היה הפוך. נטע לי עמדה להיות מודחת, ונתן בגיבוי חבריו הטובים התקיף אותה . "נתן", היא אומרת לו במלרע, כאילו זו קללה נוראית,  ושוב, "נתן", ובסוף היא גם מוסיפה, "חוצפן".

לאורך הפרקים ראינו צדדים שונים של "נתן". התוקפנות שלו בלטה כבר מההתחלה, כלפי  נסרין בעיקר . בנוסף התגלה שהוא נכנס לעיתים למצבים פרנואידיים. לא פעם הוא בטוח שהולכים להדיח אותו ומתקומם  בקולי קולות, גם כשאין לכך שום ביסוס. 

 לא ברור האם אכן יש לבשבקין נטייה לפרנואידיות, אני חושב שהצד הזה מתגבר אצלו במיוחד בעקבות משחק ה"השרדות" של התכנית, שבנוי על מזימות ותככים. קל מאוד לכל אחד  להכנס לרגעים פרנואידיים במשחק כזה. (ושוב אזכיר שאני לא מדבר פה על האנשים האמיתיים, אלא על הדמויות כפי שהן מוצגות בתכנית. אין לנו מושג מיהו b,i בשבקין בחיים)

החוויה הבסיסית של הפרנואיד היא שכולם נגדו. הבוס, האישה, החברים והקופאית בסופר.  יחס שלילי או התעלמות מכוונים כלפיו באופן אישי.

לא צריך להיות פרנואיד  כדי להתחבר לחוויה. כולנו  מכירים מצבים  כאלה. זה עשוי להופיע בסיטואציות יומיומיות.

 אדם  מבקש חופשה מהבוס שלו, ומקבל תשובה שלילית. מזה הוא מסיק שהבוס שונא אותו, ורוצה ברעתו. הסברים אחרים כמו עומס בעבודה אינם  אופציה.  

אישה מתקשרת לחברה שלה, שלא יכולה לדבר איתה כרגע. מיד עולה המחשבה שהיא כועסת עליה. אולי אפילו נפגשת עם חברה אחרת  כדי לרכל עליה?

אתה ממתין זמן רב במסעדה עד שישרתו אותך. מיד אתה מרגיש שמזלזלים בך, כנראה כי אתה לא  נראה מספיק טוב, לא נראה עשיר, או לחילופין כי לא השארת טיפ, כשהיית פה פעם אחרונה לפני שנתיים.

כשאנשים נכנסים למצבים פרנואידיים, הם לא רואים את הצדדים הרכים ומסבירי הפנים של המציאות. אין מה לקנא באנשים שנוטים לפרנואידיות. הם חיים בעולם פסימי ובודד שיש בו המון תוקפנות המכוונת כלפיהם. הם רואים סביבם המון שליליות ורוע. הקושי העיקרי שלהם הוא לבטוח באחרים. הם מתקשים לעשות את הצעד של נתינת אמון, צעד שכולנו חייבים לעשות כדי לקיים קשר קרוב.

מלאני קליין, פסיכולוגית ידועה (יריבתה של אנה פרויד, "הבת של") טענה שיש קשר הדוק בין פרנואידיות ותוקפנות. לדעתה במצבים פרנואידיים אדם משליך על האחרים את התוקפנות שלו. הוא מתקשה לקבל שיש לו עצמו צדדים תוקפניים, לכן הוא מייחס אותם לאחר.

אבל מלאני קליין אמרה עוד משהו על אנשים שנוטים לפרניאידיות. היא טענה שבתוך תוכם ישנה משאלה לעולם אחר לגמרי.  עולם אידילי, שבו אין תוקפנות בכלל. עולם של אהבה ורוך, שאין בו תסכול ואין בו אכזבות. רק עולם כזה מאפשר לפרנואיד לבטוח ולתת אמון. זהו עולם שבו הזולת תמיד נמצא לצידך מסור ומוכן לספק את כל רצונותיך.

חזרה לנתן בשבקין ולדימוי שעליו סיפר במועצת השבט. הוא בקרב יריות מול האויב, ומגלה פתאום שהחברים שלו שיקרו, ונתנו לו אפוד ריק מכדורים.

מה מכיל הדימוי? בגידה יש, תוקפנות יש.  אבל ניתן לראות גם את המשאלה לעולם אחר. זהו עולם שבו יש מישהו שמטפל בך, ממלא אותך, ונותן לך כוחות ( ממלא אפוד, ומאפשר לך להלחם) . אתה בוטח בו באופן מלא.

 האם יש חייל שיוצא לקרב, בלי שהוא עצמו בודק אם הכול מוכן?  בדימוי של נתן כן.  הוא לא בודק כלום, אפילו לא שם לב לסימנים  המדאיגים כמו המחסניות הקלות. הוא רוצה שהחברים ידאגו לו,  רוצה לסמוך עליהם בעיניים עצומות.

*הערה- הבלוג  יעודכן פעמיים בשבוע, בימי ראשון וחמישי, אחרי מועד שידור התכנית "הישרדות". להגעה מהירה- , תוכלו להכניס את הכתובת לרשימת הפייבוריטים שלכם.

פסיכולוג קליני | טיפול פסיכולוגי