פוסטים אחרונים
- בפלסטין ההיסטורית קם ערב רב של גוזלי אדמה - מגילת העצמאות לו הייתה נכתבת בידי השמאל של ימינו 17/2/13
- אחת ולתמיד: דרוש פיתרון לבעיה היהודית 15/2/13
- הספר שלי יוצא לאור 8/11/12
- רק תזכורת שיש את 28/4/12
- זרעי הפורענות של כושר הייצור העודף 22/6/11
- השפעה לעומת כח: מדוע אין לאינטלקטואלים את הכבוד שלנו (2) 18/6/11
- הוא חכם, הוא צודק והוא מוסרי, אז למה אין לו את הכבוד שלנו? על ירידת קרנו של האינטלקטואל (1) 17/6/11
- האישה הצעירה מהכרם (היא הקיץ) 19/5/11
- 1+1 7/5/11
- אני עושה ערב (ומצלמים אותו לדוקו של ערוץ 2) 28/4/11
- קילשון אחוז בידיו של מורפיאוס 17/4/11
- כעת חיה 26/3/11
- שני שירים חדשים 25/12/10
- האדם גדול מסך דפוסיו: הרהור על מדע ואנשים 25/10/10
- פינוק, עיוות ערכּי ואטימות: ארבעה קטעי דיעה שמאלניים ותגובה ציונית הולמת אחת 18/10/10
- דברים ששכנה גונחת עזרה לי לנסח, ועוד איזה עניין קטן 13/10/10
- "זכויות אדם זה קטע שמאלני" ועוד שקרים שמספרים לנו על דמוקרטיה 13/10/10
- מגלומניה אינפנטילית ומסוייטת: פרסומות הענק של הזמן שלנו 5/10/10
ארכיון
תפקידו של המשורר, והבנאדם
תפקידו של המשורר הוא להחזיר את הבלון שעף עבור הילדה הבוכה שהיא כל האנשים: להביא את היופי אל האין-יופי, גם אם האין-יופי הוא הוא-עצמו ויפה העולם עד כאב.
הבנאדם יושב על ספסל בשדרות ההמשכיות כמו סבתא סורגת, משחיל חרוזים של חיבוב על חוטים של אהבה ופורש מצודות ללכוד בהן את רגלי העוברים והשבים - מי ייכשל בהן, יבוא ויטה אוזן לסיפורו של הבנאדם, מי ישמח את ליבו בסיפור משלו, אמיתי, שלא שמע הבנאדם כמותו מימיו
המילים הן אויבותיו המושבעות של המשורר: זו מסרבת לבוא אף על פי שרצויה היא מאוד וזו אינה מרפה אף על פי שחלפה שעתה מזמן והן חומדות לצון ומעטרות את פניו בקווים של לורד שחור ומשחת שיניים כשהוא ישן ורטנוני הוא מתעורר, המשורר, ולש לו גינה ברוש עפרוני נדנדה ופעמון רוח והולך להעיר את הבנאדם שיבוא ויישב איתו קצת, בשביל ההשראה.
היה בן שש וחצי כשבא צלם לגן של הבנאדם הדרדק בצור שלום וצילמן אותו עם עיניים מחייכות ותלתלים עד פתח תקווה ובספסל בשדרות ההמשכיות הוא נזכר איך ככה בדיוק כשעוברת ילדה עם בלון ומסתכלת לו בעיניים שלו כאילו בן שש וחצי והוא מזמין את צחוקה להמשיך ולדנדן באוזניו של שלושים וחמש שנים ומחצה כאילו כלום ומצטחק עד שורשי שיניו, בעלת הבלון - ככה - בלחישה "אמא, למה יש לאיש הזה ראש כזה גדול?"
|
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כתיבה מקסימה, שובה ומרגשת.
אלון - כמה כישרון יש בך!!!!!!!!
יש לך טישו?
והתגובות שלך כל כך מספקות, במובן שהן נותנות תחושה שיש שמבינים. זה עונג אמיתי.
להביא את היופי אל האין-יופי, גם אם
האין-יופי הוא הוא-עצמו - זה הכאיב לי
ושוב, כרגיל, כל כך הרבה יופי, אהבה ורגישות, מהולים במועקה ובבדידות ובמבט של ילד שהפך (כאן) לאיש.
חוויות עמוקות, השירים שלך.
אפשר חתימה ממך?
אוי רמברנט רמברנט
גם את - -
נו נו נו. אצלנו אין לך הגבלת אשראי, קלודטי.
(ראש גדול, מה אני יעשה?)
חברה יקרה שלי (: שמח לראות אותך כאן, ועוד מפליגה בשבחי תמציות החיים והיופי. יפה לך ככה, מאוד.
תמצית החיים השירה והיופי
עוברים בין השורות.
והמילים - מה היינו עושים בלעדיהן?????????????
מירה
גם החושך יציר כפינו, וגם שדי החושך. תודה מועדת ומזדקפת.את, את נפלאה כהרגלך(:
תודה יעלולי.
להביא את היופי אל האין-יופי, גם אם
האין-יופי הוא הוא-עצמו
ויפה העולם עד כאב
הזכיר לי את - "לסלק את החושך עם טיפה של אור"
בצער רב נגמרו הכוכבים, אבל אם הייתי יכולה, הייתי מככבת יותר מפעם אחת.
אתה נפלא כהרגלך, משחיל אט אט חיבוב על חוטים של אהבה. :)
החיים והשירה כמו הציור הזה על הכיבשה בבטן של הנחש ב"נסיך הקטן". דבר בתוך דבר, אין לדעת מה גדול ממה ומה נותן השראה למה, וחושב שקצת מזה עבר כאן.
זו תגובה למסגר, תודה.
זה טוב זה.
השבוע היתה לי שיחה עם חבר על תפקידה של השירה
ומשוררים בחיינו. אני חושבת ששירה (ולא משנה באיזה
תחום היא נוגעת או על איזה עצב היא פורטת), צריכה להיות
גדולה מהחיים עצמם. ולו רק כדי שיהיה לנו, כבני אדם, מקור
להשוואה, להשראה וכן, גם לפרופורציה.
היטבת ודייקת.
וואוו וואוו. את בהחלט נותנת לבנאדם סיבה לנסות ולהתעלות על עצמו. ח"י נשיקות ללחייך, רחלה.
אוי מעולה...תענוג אמיתי. הלורד השחור, זה ממש אתה (ולא הטוש)
אביר המילים, נסיך המשמעויות, שוזר חוטים של יופי ומחזיר בלונים אדומים....
היה קריתי בילדותו (: המציאות המציאות...מה היינו עושים בלעדיה?
בלון אדום מצויין לנו,
משורר קרייתי, הא?
איך המציאות טופחת על פנינו פרשנות משלה למבטים וחיוכים.
חייכת אותי והקסמת אותי. כהרגלך בימים האחרונים.
קח בלון אדום במקום כוכב כי נגמרו הזוהרים הירוקים.
אני...פה ושם. תודה אלופה.
והיכן אתה בשיר הזה ?..