אתמול היה יום קשה

רבנו כעסנו ואפילו בכינו

היה הרבה מתח באוויר וכל מילה גררה מילה ועוד נעיצת סכין ועוד סיבוב ועוד דימום

ככה זה היה כ 10 שעות

סיסמנו כ450 סמסים וחברות הסללואר עשו קופה עלינו

ופרקי אצבעותי כאבו מרוב שימוש

ובלילה כן בלילה כשהירח כבר נם ואת הכוכבים כיסו ענני הגשם הסתכלתי במראה וראיתי שם משהו לא מוכר

זה היה גבר מותש, עייף ממלחמות ,מתוסכל , מאוכזב ושאלתי אותו מי אתה?

והגבר במראה ענה לי זה אתה רק מה אתה לא רואה כי משקפיך אטומים !

הסרתי מיד את משקפי וראיתי את עצמי אבל זה היה שונה זה לא אותו הגבר

בקושי עצמתי עיניים בשעות הבאות ורק עסקתי בניתוח הלמה ואיך הגענו לכך ומה יהיה כעת ?

בבוקר החלטתי ששלום עושים בין אויבים ולא בין חברים

והרי בלילה הפכנו לאויבים לשונאים- וכך באמצע היוםאמרתי לך שאני בדרך לבית הקפה ואמתין לך

 נסעתי לבית הקפה שלנו הזמתי כוס צ' אי עם חלב וקינמון

קניתי שושן אדום ארוך ענף וחיכיתי לך בין 3 ל4 .

את הצ'אי סיימתי והשעה עברה ואת לא הגעת  וחיכתי עוד קצת ואז סמסת שאת בדרך למרפאה ואת לא תגיעי

המלצרית התפלאה ששלמתי והשארתי לה את השושן

אמרה תודה ולמה זה מגיע לי

אמרתי סתם ככה באמצע היום התחשק לי לתת פרח לאשה שאהבתי-תהני את ותאמרי לגבר שלך" קיבלתי היום פרח מגבר אוהב"