0

0 תגובות   יום שני, 2/2/09, 07:53

כצעד ראשון ביצירת חיבור אמיתי לאנשים בק ממליצה לעשות "כלום" בנוכחותם, והיא מבטיחה, שעד כמה שקשה לעשות כלום כשנמצאים לבד, לעשות כלום במחיצת מישהו זה עוד הרבה יותר קשה. ב"כלום", הכוונה היא כמובן להישאר שקטים ולשים לב למחשבות שלנו במקביל לקשב לאדם האחר. הפלא שבק מבטיחה הוא ש"נתאהב" בהם, אפילו אם אנחנו לא מחבבים אותם. לא ניתן, היא טוענת, לעשות כלום במחיצת מישהו ולא לראות בו יופי נשגב. עשיית "כלום" במגע עם אחרים היא הבסיס לחיבור אמיתי כיוון שהיא מפגישה אותנו עם העצמי האמיתי שלנו ובכך מסייעת לנו לפגוש גם את העצמי האמיתי של האחר. רגע אחד של קשר אמיתי שווה, אומרת בק, את כל החברויות לכאורה. על ידי כך שנהיה שקטים בזמן המגע עם אנשים נתחבר עם האנשים שאמורים לאהוב אותנו ונשיר מעצמנו את כל היתר.

 

כשרק מתחילים לעבוד על פריט זה כדאי להתמקד בזרים. אפשר לשבת בבית קפה או בתחנת אוטובוס ולהביט באישה השמנה עם השביס הוורוד, להשאר שקטים, לנשום עמוק, לשים לב למחשבות שלנו ו... בק מבטיחה שבסופו של דבר נראה ישר לליבה. בשלב הבא בק מציעה לעשות "כלום" לרגע תוך כדי שיחת חולין עם ידידים. במקום הסחת דעת זה אמור דוקא לגרום לנו להבין טוב יותר את האדם עימו אנחנו משוחחים. השלב השלישי הוא לעשות "כלום" בחברת אלו שאנחנו אוהבים וכאן בק מבטיחה ש"נימס" לגמרי. אם נעשה "כלום" כאשר אנחנו כועסים, עצובים, משועממים או חרדים התגובות שלנו כלפי האחר יהיו חיוביות יותר. 

 החסרון של עשיית "כלום" במחיצת אחרים הוא שבאמת נאהב אותם ללא תנאי, גם כאשר הם יעליבו אותנו, ירמו אותנו, ידרסו אותנו או יידרסו בעצמם. ואמנם, ליבנו ישבר, אולם השבר גם יפתח אותו. אם נעשה כלום בזמן שאנחנו אבלים או זועמים, כלומר, נהיה שקטים ונביט על האבל והזעם, אלו יעברו מהר יותר מאשר אם ננסה להדחיק אותם, מבטיחה בק.
דרג את התוכן: