אהובה שלי

ילדת אתמול

כל הלילה שלפני לא ישנתי.

במשך היום

ניקיתי

סידרתי

ברחתי

הכל רק לא לחשוב שאת עוברת לידה.

שאת יולדת.

פחדתי שאולי

שוב לא יעבור

בשלום.

אבל עבר..

את אמא.

אחרי 30 שעות צירים ולידה ארוכה

את אמא אהובה שלי

אחותי כלה

כמה שאני גאה.

בכיתי

התפרקתי

את כל מה שהיה אצור אצלי שחררת

בלידה הטהורה שלך

ידעתי כמה את סובלת

ידעתי כמה חיכית

ידעתי שאין מצב ששוב תתאכזבי

וישבר לך הלב.

את אמא

 גיבורה שלי

ואני כאילו ילדתי איתך.

עטפתי את עצמי ביממה האחרונה

בחבלי הלידה הקשים שהיו אצלי

ונזכרתי  בלידה שלי

צחקתי

בכיתי

ידעתי שלשתינו תהייה אותה הלידה

ורק רציתי שתלדי כבר

שזה יהייה מאחוריך

שתקבלי את המתנה המדהימה מהחיים האלו

שתתני חיים- ולא שיקחו לך אותם רגע לפני.

אנחנו שתינו אמא כבר

איך גדלנו ככה?

:)