שלום יעל,

אשמח לעזור בכל שרק תרצי. מייד בתום הבחינות.

 ללמד, האהבה הגדולה שלי, אכתוב לך מסר אם תרצי לשמוע על הנסיון שלי.

ואין לי בעיה גם להתנדב בעזרה לתלמידים מתקשים.

שמחה בשבילך, מ"מ לא נשמע לי כמו משהו שממצה את האהבה שלך לילדים, ולמלאכת החינוך. קראתי עכשיו את כל הפוסטים שהעלית.. הזדהיתי במיוחד עם הניכור בחדר המורים למי שאינו חלק מהצוות. גם אני חוויתי את זה לכמה ימים, אבל מהר מאד הבאתי לשינוי המצב, והצבתי לצוות מראה תוך שסיפרתי להם מה אני רואה.אני פתחתי את זה, בלי להתבייש, והבכתי את הקשוחות ביותר.

בשנה הראשונה לא ידעו איך לקבל את ההערות האלה, בשנה השנייה מוניתי לזו "שלא דופקת חשבון", ובשנה השלישית כבר הכרתי את החולשות של כולן, וחלקנו בכל.

ככה זה כשאת צופה מהצד, בהתחלה הרגשתי כמו בלול תרנגולות מקרקרות. אחר כך כבר צחקתי על זה (עם המורה לחינוך גופני).

האמת היא שאת ההפסקות שלי העדפתי לבלות במסדרונות על הילדים שלי, עם הפרוייקט שלי. אין כמו לבדוק דפי עבודה על הדשא, או ליד הברזיות. לא חייבים שולחן.

אני מתגעגעת לזה.

תודה על הברכות,

אעשה את המירב והמיטב.

מזלטוף על הניהול

החדש!

שהבוגרים יצאו

מוצלחים

לפחות

כמו המנהלת

וערכיה הנון קונפורמיים.

  בהצלחה   בניהול בית הספר... כמי שנמצאת בדרום העיר מספר שנים אני יכולה לומר לך שאנחנו שם עבור הילדים ומשפחותיהם הרבה יותר מאנשי חינוך והוראה.

לגבי תרומות תכנסי לקהילות השונות  תשווקי את בית הספר ואת חשיבות התרומה והתנדבות למען הילדים והקהילה בשכונה בה תלמדי.