הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בדיוק ההגדרה שהיתה חסרה לי בשנים האחרונות.
וואו, יש עוד מישהו שמשתמש במושג היפיפיה הזה.. איזה כיף.. אסקופה נדרסת
בדיוק אתמול בלילה חשבתי שמעולם לא שמעתי איש משתמש בו
.
אבל.. בכלל נזכרתי באוסקר ווילד..
We Are All in the Gutter, but Some of Us Are Looking at the Stars.
תשאי עיניים למעלה
תתחילי לחלום
הבוץ יעלם, או לפחות יורגש פחות
דרלינג,
שולח לך חיבוק וכוכב
שיאיר לך את הדרך לרקיע.
יפה. מה שאני מרגישה מהשיר זה את ההבדל בין הרוחני לגשמי, האלוהי והארצי...
וההתעסקות בנשגב וברוחני לעיתים משכיחה את צרות היום יום.
מאחלת לך לצאת מהבוץ ומהר!
:-)
נקווה שהארץ תעלה לשמיים ולא ההפך
רק תקופה.
בנקודה כלשהי בזמן ייפגשו השמיים והארץ שלך.
הא לך יד מושטת - לא תטבעי!
מזוזות זה ממחלקת תשמישי קדושה
אני מעדיף את האמונה שלי בנפש
שבחומר ישחקו אחרים....
התעלמות מבורכת.
כתבת יפה.
אלא אם אטבע בו קודם
זה טוב
בסוף הבוץ יתייבש...
זה מלוכלך...
אולי כי כבר אין להן לאן ליפול...
אולי עדיף להיות המזוזה על המשקוף :-)
אתמול בדרמה ישראלית טלויזיונית:
עדיף להיות אסקופה ממשקוף
כי בסוף
משקופים נופלים ראשונים
אסקופות נדרסות נשארות לחזות במפלה
תסתכלי על הבוץ
עד שתראי את הרקיע