| דודה שלי, אחות של אימא, התקשרה אליי במוצ"ש ואמרה לי שיש לה מישהו מקסים להכיר לי. היא ספרה שהוא גם נראה מעולה, חכם מאוד (כתב כבר שני ספרים), שיש לו מעוף ושעל פניו נראה לה שזה האחד.ואני, בתור מדייטת סדרתית, לא חשבתי פעמיים. כל כך הרבה תכונות חיוביות בבחור אחד, חשבתי לעצמי "הפעם זה חייב לעבוד". דברנו קצת בטלפון ומהר מאוד קבענו להיפגש. ומשם נסענו לחוף הים (רומנטי ושמאלצי ביותר). כל פעם מחדש אני נדהמת (ומודאגת באותה נשימה) עד כמה הבחורים האלו מאורגנים למשעי. תוך שנייה ישבנו שנינו על מחצלת, והפעם חובקים כוסות מלאות בשיראז דרום אפריקאי משובח, ולקינוח שקולד מריר ערב לחך.מה עוד אבקש יכולתי לבקש?!אווירה נעימה, בחור מטריף, נדמה כי כל הכלים כבר מכוונים ומזומנים לקראת השלמת הסימפוניה. כעבור שעתיים של שיחה ארוכה, צחקוקים וליטופים, באה הנשיקה.מכירים את מבחן הנשיקה?! השאלות שצצות בראש, האם הוא אוהב להתנשק הרבה עם לשון, או שמא יותר נשיקות קלילות על השפתיים, נשיקה חיצונית?!אבל הפעם לא היה ספק, הוא מנשק בדיוק כמו שאני אוהבת. התאמה כזו כבר הרבה זמן לא פגשתי. וכהרגלי בקודש, התאפקתי שלא להתקדם יותר מדיי מהר הלאה, נמענו מנגיעות וגישושים, ונשארנו בשלב הנשיקה. היה מדהים.........ביום שלאחר הדייט הכה מוצלח המתנתי כבר משעות הבוקר לטלפון שלו. אין מצב שהוא לא מתקשר. ואני, אין מצב שאני אתקשר ראשונה. אמנם אני פמיניסטית בכמה תחומים בחיי, אבל חובת הטלפון של היום שאחרי מוטלת בראש ובראשונה על הגבר.בשעות הצהריים, רגעים ספורים לפני ארוחת הצהריים, מר בחור החליט להתקשר. הייתה קצת התרגשות באוויר, ובכל זאת השיחה קלחה.קבענו לסרט עוד באותו הערב. לא ממש חשבנתי מתי "נכון" להיפגש בשנית, משהו פה הרגיש לי נכון. ועם תחושות בטן לא מתווכחים.לפני הסרט עצרנו לאכול במסעדה, והפלא ופלא עוד תכונות חיוביות התגלו בבחור. הוא ג'נטלמן אמיתי. הזיז הכיסא כדי שאוכל לשבת עליו, שאל אותי מה ארצה לאכול, ורק אז הזמין לעצמו. וכמובן שבסוף הארוחה הוא התעקש גם לשלם. גם במקרה דנן, ממש לא מפריע לי שהגבר ישלם בדייט השני שלנו. אל דאגה לכשנצלח לדייט שלישי, מבטיחה שאני אתעקש לשלם. הדייט השלישי קרוב לוודאי יקרה היום או לכל המאוחר מחר.מבטיחה לעדכן בהתפתחויות מעל גלי האתר. |