לפעמים לא קורה שום דבר מיוחד

אבל בסופו של היום

כמו היום למשל

אני מגיעה הביתה

נהר של אושר זורם בדמי

ומרגישה בחזה שהלב גדל במידה

ותכף הוא יוצא ממקומו

זו תחושה לחלוק עם כולם

לתת לה מילים, לשיר אותה

לא יכולה שלא ליזכר בשיר של משורר מאורוגואי שאמא שלי אהבה מאוד, אפילו שרוב הזמן היא חוותה ההיפך מהאושר שהשיר מתאר.

Fuera locura pero hoy lo haria

Atar un monio azul de cada arbol

Ir con el corazon de calle a calle

Decirle a todos que los quiero mucho

Subir  a los pretiles

Gritarles que les quiero

Fuera locura

Pero hoy lo haria

Liber Falco - Montevideo, Uruguay 1906-1955

מבקשת סליחה על התרגום המאולתר והגרוע שלי (אשמח אם מישהו אחר יתרגם בצורה טובה יותר)

זה יהיה משוגע אבל היום הייתי עושה את זה

לקשור סרט כחול מכל עץ

ללכת עם הלב מרחוב לרחוב

לאמר לכולם שאוהבת אותם מאוד

לעלות למרפסות

זה יהיה משוגע

אבל היום הייתי עושה את זה

ליבר פלקו- מונטוידאו, אורוגואי 1906-1955