אתמול סוף סוף אחרי יותר מעשרים שנות עבודה כעיתונאי חשתי רדיפה מהי. אתה מגיע לארץ הקודש כדי לחוש חופשי בארצך אבל לא במקום העבודה. תופרים תיקים, זה מקצוע מן הסתם. מבחינתי המשבר חייב טיפול והוא יטופל. הבעייה שאין כבר כוח למשחקים האלה עם מנהלים צמאי דם. בכל כמה שנים אתה נתקל באנשים שאתה חייב לשוב ולהוכיח להם שאתה עובד ראוי והעוצמה שלך אינה בבחינת איום לאיש. אז מה אומר לכם, התחלתי את יום העבודה שוב בחמש ונתעשת לקראת יום קרב נוסף
בוקר טוב |